קזבגי והדרך הצבאית - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים

הדרך הצבאית היא אחת המפורסמות בגיאורגיה, והיא מובילה מטביליסי צפונה – אל הגבול עם רוסיה. הכביש עובר בטבע הררי מקסים וירוק, בכפרים קטנים ואותנטיים, לצד נחלים, מפלים ושדות פרחוניים. בצפון הדרך נמצא קזבגי, אזור הטיולים המרכזי, ובו כנסיית גרגטי המרשימה, והר קזבק הגבוה עם הקרחון האימתני המשקיף על הכל מלמעלה. יש גם שלל מסלולי יום מרהיבים בטבע הצבעוני של האזור ולכן הדרך הצבאית כולה – וקזבגי בפרט – מהווים יעד נהדר לטיולים

אביטל ישראל - מערכת אתר למטייל
תמונה ראשית עבור: קזבגי והדרך הצבאית - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים - תמונת קאבר
כנסיית גרגטי. צילום: אביטל ישראל

מבוא

הדרך הצבאית של גיאורגיה היא הכינוי של כביש 117E, המקשר בין גיאורגיה לרוסיה. היא מתחילה בטביליסי וממשיכה צפונה עד ל-Vladikavkaz ברוסיה, אך רוב המטיילים ממשיכים בה רק עד לקזבגי והאזור. למרות שהדרך שימשה במקור לסוחרים ולפולשים, היא נחנכה מחדש בשנת 1799 על ידי צבא רוסיה ונראית אותו הדבר עד היום. בשנים האחרונות, היא משמשת כאטרקציה תיירותית בפני עצמה, כיוון שהיא עוברת בטבע יפהפה ובין כפרונים קטנטנים, ומאפשרת אינסוף אפשרויות לטיול. לאורך הכביש תתקלו בשלל נקודות עצירה אפשריות לצילום ולמנוחה, תראו עיירות עתיקות ברמות שונות של איכלוס (כולל בתים על צלע ההר שלא ברור איך אפשר, טכנית, להגיע אליהם) ומסעדות מקומיות קטנטנות.

אם אתם יוצאים לדרך בצורה עצמאית – כדאי להצטייד מראש במפות בטביליסי, מה שעלול להיות משימה לא קלה במיוחד. אם אתם לא מוצאים מפות, אפשר (וכדאי) לנווט באמצעות אפליקציות בטלפון, רק ודאו שיש לכם מספיק סוללה או מטען לרכב. אגב, מי ששוכר רכב, מומלץ שזה יהיה ג'יפ, כדי שתוכלו להגיע בקלות (יחסית) גם לאזורים הנידחים יותר של טיול.

העיירה המרכזית על הדרך הצבאית היא קזבגי, שנמצאת כמעט בקצה הצפוני ביותר, למרגלות כנסיית גרגטי המפורסמת. בעיירה זו תוכלו למצוא את כל השירותים התיירותיים שתזדקקו להם (כסף, לינה, ציוד להשכרה, בתי קפה ועוד) – וגם ליהנות מהנוף המרהיב של הר קזבק בו זמנית. קזבגי מורכבת למעשה משתי עיירות - סטפנצמינדה (Stepantsminda) וגרגרטי (Gergeti), שמופרדות ביניהן על ידי הנהר. רוב השירותים התיירותיים והפרקטיים נמצאים בראשונה, ואילו בשנייה תמצאו שלל מקומות לינה וגם את הדרך למעלה אל הכנסייה.

לישון

בסטפנצמינדה אין כל כך שלטים המצביעים על גסטהאוסים (בגרגטי כן תוכלו לראות כמה), לכן אם אתם לא יודעים בדיוק היכן אתם הולכים לישון בלילה, אתם עלולים למצוא את עצמכם מסתובבים בסמטאות הצרות ללא הצלחה. עם זאת, אלא אם כן יש גסטהאוס ספציפי שאתם מחפשים ורוצים לישון בו – אין באמת צורך להזמין מקום מראש, שכן יש שפע של גסטהאוסים בקזבגי. כל שעליכם לעשות זה לחפש מטיילים ולשאול היכן הם ישנים וללכת לשם. גם אם לא יהיה מקום בגסטהאוס שתלכו אליו, קרוב לוודאי שהבעלים ידברו עם שכניהם וימצאו לכם מקום. אם בכל זאת רוצים להיות מוכנים מראש, כדאי לפנות לאחד האנשים הבאים:

הגסטהאוס של מרינה (Marina Pitskhelauri) נמצא בסטפנצמינדה, מעט במעלה הגבעה, אחרי המרכז. חדרי האירוח נמצאים בבניין הצמוד לבית המשפחה, ויש בו שלושה חדרים: אחד זוגי, אחד יחיד ואחד לארבעה (שאפשר לישון בו גם פחות אנשים), עם מיטות נוחות ושמיכות טובות. חדר שירותים ומקלחת עם מים חמים, נמצא ממש מחוץ למבנה ומשותף לכל החדרים. יש מרפסת נחמדה ומשותפת הפונה להר קזבק ולכנסייה, ולחדרים הגדולים יותר יש חלונות הצופים על הנוף המקסים שמאחורי הבית.

מרינה נחמדה ודוברת בעיקר גיאורגית ורוסית, אבל גם אנגלית בסיסית וקרובת משפחתה מדברת אנגלית טובה. לינה עולה 30 לארי + 10 לארי לארוחה, אם רוצים. הארוחות מוגשות במטבח הקטן של המשפחה. אפשר ליצור איתה קשר בכל זמן (כולל אם אבדתם בדרך) בטלפון: 995-245-52410, בנייד: 995-599-471763 או במייל: marinasujashvili61@mail.ru

קצת השראה לטיולים שלך

הגסטהאוס של דודו ואנו (Dodo-Vano Guest House) נמצא גם הוא בסטפאנצמינדה. הגסטהאוס חדש ונמצא בקומה מעל בית המשפחה, בחדרים יש מיטות נוחות ובאחד מהם אפילו יש שירותים ומקלחת פרטיים. יש נוף מרהיב מכל חלון שנמצא בבית. לינה עולה 30 לארי וכל ארוחה – 10 לארי נוספים. בעלת הבית מדברת רוסית וגיאורגית, אך בנה מדבר גם אנגלית. הגעה: הבית הראשון מימין אחרי הכניסה לגרגטי. יש שלט בכניסה. טלפון: 995-595-011-735

הדעות חלוקות לגבי הגסטהאוס המפורסם של קטינו בגרגטי, והכל תלוי בסוג האירוח אותו מחפשים: מדובר במקום עמוס והומה במטיילים ישראלים ומכל העולם, ואפילו קטינו מדברת קצת עברית. מי שמחפש להכיר אנשים ולהיות תמיד בחברה – ישמח מאוד במקום הזה, עם בעלת בית שבדרך כלל נחמדה ושירותית. מי שמעדיף שקט ושלווה – עדיף שיתרחק. המחיר הוא 35 לארי לאדם. הגעה: פניה ראשונה שמאלה בתוך גרגטי, וממשיכים עד שרואים שלט בעברית שמצביע על הגסטהאוס. כדאי להזמין מקום מראש. טלפונים: 995571032439 ,995558131828, 9950345252204.

גם בג'וטה יש מספר גסטהאוסים, כולל זה של לבן ומגי, זוג שחי בארץ מספר שנים ועל כן דובר עברית ואוהב את ישראל. יש שני חדרי אירוח, אחד עם ארבע מיטות יחיד ואחד עם מיטה זוגית (קצת קשות ולא מאוד מחממות), כאשר השירותים והמקלחת (עם מים חמים) נמצאים מחוץ לחדרים ויש נוף מרהיב מהחלון.

הזוג נחמד מאוד, יש אצלם אווירה נעימה וביתית, ואפשר לשבת ולדבר איתם ואף לקבל מידע על האזור ובכלל. לינה + שתי ארוחות עולות 35 לארי לאדם, לינה בלבד – 25 לארי. אפשר לצאת איתם לטיול סוסים באזור, תמורת תשלום נוסף. דרכי הגעה: נמצא מצד ימין, מעל המלון הגדול של סוף הכביש שמגיע לג'וטה. יש שיפוע רציני בשביל להגיע אליו. טלפון: לבן - 555487468 מגי - 593195604.

טיפים נוספים על לינה באזור קזבגי באתר למטייל »

לאורך שאר הדרך הצבאית יש מקומות לינה בודדים בלבד בכפרים הקטנים. תוכלו לראות שלטים לבתי מלון או לגסטהאוסים מהכביש הראשי. קחו בחשבון שאין מקומות לינה כלל בין גודאורי לקזבגי, מלבד בג'וטה ובסנו. שאר הכפרים האחרים שבדרך יהיו נטושים או כמעט נטושים. בגודאורי יש רק בתי מלון בקיץ, ואילו בחורף פועלות בה אכסניות בודדות.

לאכול

הרחוב הראשי של קזבגי קטנטן ויש בו מספר מצומצם מאוד של מקומות שאפשר לאכול ולשתות בהם, שכולם מקובצים סביב הכיכר הראשית. כל המסעדות/בתי קפה/פאבים מיועדים לתיירים ולכן המחירים (והמנות) בהתאם. כולן מציעות מנות, פחות או יותר, באותו המחיר.

המקום הנעים והנחמד ביותר הוא Cafe 5047m (על שם גובהו של הר קזבק), שבמזג אוויר נעים תוכלו לשבת בו בחוץ ולאכול ארוחת ערב או לשתות בירה (ובערב אפשר לקבל שמיכות) וביום גשום אפשר לשבת בחלל הפנימי היפה ולאכול שם (המרק החם מומלץ במיוחד במזג אוויר כזה). המחירים בקפה 5047 זולים במעט מהמקום הכמעט זהה לחלוטין, שחולק איתו גדר ואם אחד מהם מלא – אפשר פשוט לעבור ביניהם. אגב, מאחורי המקום השני נמצאת הכניסה ללשכת התיירות/חברת הטיולים.

מעבר לכביש נמצא מלון-מסעדה Shorena, שהוא מקום יוקרתי במעט ולידו מלון-מסעדה נוסף. מעבר לכיכר יש טברנה (Taverna) שנראית מוזנחת יותר.

עם זאת, כדאי לזכור שאפשר פשוט לאכול בגסטהאוס שבו תבחרו להעביר את הלילה, תמורת תוספת של כעשרה לארי למחיר הלינה. במחיר זה תוכלו לקבל ארוחה גדולה, טובה וזולה בהרבה מכל מקום אחר שהייתם בוחרים לאכול בו בעיירה.

אופציה נוספת, אם יש לכם אפשרות לבשל, היא פשוט לקנות מצרכים באחת משלוש המכולות הקטנות והעתיקות, הנמצאות גם הן על הכביש הראשי, מעט אחרי הגשר.

בכפרים שתראו לאורך הדרך הצבאית תוכלו למצוא מסעדות זולות מאוד של מקומיים. לא יציעו לכם תפריט ותצטרכו פשוט להגיד (ככל הנראה ברוסית) מה אתם רוצים לאכול ולקוות שזה מה שהם מגישים. לכו על המנות ה"רגילות" (חינקאלי, חצ'פורי, צ'יפס, סלט, בשר וכדומה). ייתכן ותראו גם מכולות קטנות שאפשר להצטייד בהם בחטיפים בדרך. יש גם כמה מסעדות תיירותיות יותר שיש בהן תפריטים באנגלית (והמחירים בהתאם) וגם צריפונים קטנים שתוכלו לקנות בהם רק חינקאלי. בגודאורי יש סופר גדול (וזול!) של רשת Smart ובו מאפייה. הוא נמצא צמוד לתחנת הדלק על הכביש הראשי.

טיולי יום וטרקים קרובים

יש טיולי יום רבים באזור קזבגי, וזאת למעשה אחת הסיבות העיקריות להגיע אליו – טיולים בטבע היפהפה של צפון גיאורגיה.

חובבי הקרחונים שביניכם יוכלו לטפס אל קרחון גרגטי (Gergeti), שנמצא על צלע הר הקזבק, המתנשא מעל העיירה הקטנה. הטיפוס למעשה מתחיל כמו הטיול אל כנסיית גרגרטי, אבל אם אתם מתכננים טיול של יום אחד בלבד, כדאי לעלות אל הכנסיה בג'יפ ולהתחיל את ההליכה רק ממנה. מהכנסייה (2,170 מטרים) ממשיכים לטפס אל עבר הקרחון ואחרי כשעתיים וחצי-שלוש של המסלול, שהולך ונהיה תלול, תגיעו לפאס (2,940 מטרים), שממנו יש תצפית יפה על הקרחון.

מהאוכף תמשיכו עוד כשעה וחצי-שעתיים בהליכה בשביל לא תלול במיוחד עד שתגיעו לקרחון. עם זאת, מדובר במקטע לא קל, שכן צריך לחצות נהר של מי קרחון בדרך, ועם במקרה זורמים בו מים רבים – תיאלצו להיכנס למים הקפואים. מי שרוצה טיול ארוך יותר, יכול להמשיך לאורך הקרחון עוד כשעתיים, להגיע לתחנה המטאורולוגית הישנה (3,653 מטרים) ולישון בבקתת בתלמי, שם תוכלו גם לבשל. חדר עם מיטות עולה 20 לארי לאדם, חדר בלי מיטות עולה 15 לארי לאדם ותוכלו לשכור בלוני גז ולבשל. יש חשמל במקום רק שעתיים ביום. כדאי לתאם את הגעתכם מראש:

קחו בחשבון שאין הרבה מקומות שאפשר לעצור בהם למנוחה, שכן מהרגע שמגיעים לפאס האוויר נהיה קר מאוד ועם הרבה רוח. מזג האוויר ההפכפך עלול להקשות עליכם את הטיפוס. זוהי גם הסיבה שבגללה פחות מומלץ לישון באוהל, אלא אם כן יש לכם ציוד מתאים לכך. אגב, אפשר לשכור חלק מהציוד ב-Mountain Travel Agency (ראו בהמשך) בעיירה.

אם אתם מטפסים רציניים ומורגלים בטיפוס על קרח, תוכלו להצטרף, תמורת כמה עשרות לארי, לקבוצה שיוצאת להעפיל לפסגת ההר. מדובר בטיפוס על קרח ושלג ותצטרכו ציוד מתאים ולפחות יום אחד של התאקלמות לגובה. כ-5,000 איש מטפסים מדי שנה לפסגה ורבים מתייאשים בגלל מזג האוויר ההפכפך.

עמק סנו (Sno Valley) נמצא כארבעה ק"מ דרומית לקזבגי, והכפר סנו הקטנטן מהווה את השער אליו. האזור הזה לא מעניין במיוחד, אבל אם תפנו לתוך סנו, תמשיכו דרכו ותסעו עוד כ-15 ק"מ בכבישי עפר המתפתלים על צלע ההר, תגיעו לג'וטה (Juta), שהוא האטרקציה האמיתית: הרים ירוקים, שבחלקם פסגות מושלגות שיקיפו אתכם מכל עבר, כשבדרך תראו נחלים מפכפכים, פרחים צבעוניים וביניהם פרות, סוסים וכבשים.

אם הגעתם בג'יפ שכור (חייבים ג'יפ!) אפשר לחנות אותו בחניון תמורת שלושה לארי ליום או מחוצה לו (חינם). העלייה למסלולים תהיה מהגבעה לימינכם מעבר לכביש מהמלון ה"יוקרתי" שם. אם לקחתם הסעה, זוהי הנקודה שבה יורידו ויאספו אתכם (כ-80 לארי לרכב).

מתחילים את הטיפוס המתפתל אל הגבעה, שבראשה נמצא אתר הקמפינג היפה Zeta Camp, שבו אפשר גם לשכור ציוד קמפינג, לישון באחת הבקתות או סתם לשבת לקפה מול הנוף. כדאי לעצור באתר על מנת להסתכל במפה, שבה מסומנים השבילים שאפשר לצאת אליהם.

המסלולים אמנם מסומנים בצבעים, אך באף מקום לא כתובים מרחקים או משך ההליכה, אז אם אתם מתכננים טיול יום – כדאי פשוט להמשיך עם הסימון עד לנקודה כלשהי ולחזור בחזרה באותה הדרך. מי שמתכנן טיול ארוך יותר יכול להקים אוהל בכל מקום שירצה בשטח, ואז ללכת למעיינות הרים, לטפס על הר ולראות שרידים עתיקים. הכל תלוי בכמה זמן יש לכם ומה רמת הכושר שלכם.

שימו לב, שבכל מסלול שתבחרו לעשות – תאלצו לחצות את הנחלים, ויש מקומות שממש תדרשו לחלוץ בהם נעליים.

עמק טרוסו (Truso Valley), נמצא כ-17 ק"מ דרומית לקזבגי, ממש ליד הכפר הקטנטן קובי (Kobi). אחרי שתכנסו אל תוך העמק, תגיעו לגשר קטן החוצה את הנחל (באוגוסט 2014 הגשר היה הרוס והיה גשר מאולתר לידו). זהו המקום שמשאירים בו את הג'יפ או שמגיעים אליה במונית (80 לארי הלוך-חזור).

אחרי שהולכים כשעה, הדרך נפתחת ותגיעו לנוף המרהיב של ההרים המקיפים את העמק היפהפה, העשיר במינרלים ולכן צבוע באדום, כתום וירוק, כשהמדרונות מנוקדות בבניינים עתיקים. בדרך תראו מפל מי סודה (!) וגם כמה בריכות מי גופרית הצבועות בכתום (ייתכן ותצטרכו להרטיב כאן את הרגליים).

זהו מסלול מישורי נחמד ולא קשה, העובר כולו לאורך אפיק הנחל, בתוך הטבע היפהפה (מהיפים ביותר שתראו) בעמק הרחב. המסלול מסתיים בכפר הנטוש-כמעט-לחלוטין (מלבד זוג אחד), Ketrisi. ברגע שמגיעים לשם – פשוט צריך לחזור באותה הדרך.

אפשרות ב' למי שיש ג'יפ ולא רוצה ללכת: אפשר לעלות על ההר העולה מימין לכביש הראשי (לפני שמגיעים לגשר ההרוס) ולרדת בצידו השני על מנת להגיע לעמק. זוהי נסיעה מאתגרת מאוד בחלקים מסויימים.

שימו לב: אין אפשרות לינה בקובי או בכפרונים הקטנים של האזור, שרובם נטושים או כמעט נטושים (ואחד מהם הוא בכלל בסיס צבאי).

בדרך הצבאית, כשעה דרומית לקזבגי (בערך רבע שעה נסיעה דרומית לגודאורי), נמצאת העיירה הקטנה קבשתי (Kvesheti), שממנה יוצא מסלול קצר ונחמד של עמק חאדה (Khada). מיד אחרי השלט המורה על היציאה הצפונית מהכפר (או מיד לפני הכניסה הצפונית), יש ירידה המובילה למטה אל העמק. אם אתם הולכים ברגל – זוהי תחילת המסלול. המגיעים ברכב יכולים לנסוע עוד, לחצות את הגשר ולהשאיר את הרכב בסיום שורת הבתים. לחלופין, אפשר לעשות את כל המסלול ברכב.

אחרי שתחצו את הגשר ותעברו את הבתים, תתחילו ללכת בתוך עמק פורח, ירוק ויפהפה, שבתוכו זורם נהר ונופלים לתוכו מפלים. בדרך תוכלו לחצות גשר עץ קטן ויפה וליהנות מהטבע המקסים. אם תסתכלו למעלה, תראו שרידים של מבנים חצובים בסלע ואם תסתכלו ממש למעלה – תראו מגדלים (שנראים סוונטיים) ומבנים ישנים אחרים. אפשר לטייל אליהם, אבל העלייה אליהם חדה מאוד (פשוט מטפסים על המדרון או שאפשר לחפש שבילי עזים).

החבר'ה האלה, שטיילו באזור, הקליטו את מסלולי הטיול שלהם ויצרו קובץ GPX שימושי, שתוכלו להשתמש בו כדי להבין את הדרך »

אטרקציות בעיר

כנסיית גרגטי (Gergeti Trinity Church) היא ככל הנראה אחד המבנים המפורסמים ביותר בגיאורגיה וביקור חובה עבור כל מי שמבקר בקזבגי. מדובר בכנסיה מהמאה ה-14, הנמצאת בגובה 1,200 מטרים ומשקיפה על העיירה והאזור כולו מלמעלה. טיול תלול של כשלוש שעות יביא אתכם עד הכנסייה והנוף המדהים של ההרים, העיירה והמפלים מצד אחד והר קזבק המושלג מהצד השני.

לחלופין, אם יש לכם ג'יפ (ורק ג'יפ! לא מכונית פרטית!) – תוכלו לנסוע למעלה בכביש מתפתל ומשובש מאוד בעלייה קשה שאורכת כחצי שעה. כדאי להגיע בערב וליהנות מהשקיעה, אך הנוף מדהים בכל שעה שתגיעו (בהנחה ולא גשום/מעורפל). כיוון שכך, זהו אתר פופולארי במיוחד וככל הנראה לא תזכו לבקר בו לבד. זוהי כנסייה פעילה, לכן אסור לנשים להיכנס אליה במכנסיים ולכולם אסור להיכנס בבגדים חשופים. אפשרו להקים אוהל בשטח הירוק הגדול שליד הכנסיה, מול הנוף המרהיב. יש ברזי מים זורמים ושירותים כימיים.

אטרקציות בדרך הצבאית

כאמור, הדרך הצבאית מובילה מטביליסי צפונה, עד הגבול עם רוסיה. מי שמטייל עם רכב צמוד, יכול להגיע לכל הנקודות האלה. אם אתם נוסעים במונית – אפשר לבקש לעצור בנקודות שנמצאות ממש על הכביש. אם אתם במרשרוטקה – תהיו מוכנים עם המצלמה דרך החלון ותקוו שאולי, אם יש איתכם רק תיירים אחרים ברכב, הנהג יהיה נחמד ויעצור לכם במקומות שיחליט שיפים. מטעמי נוחות האטרקציות מסודרות מדרום לצפון (בדרך מטביליסי לקזבגי), אך ניתן כמובן לבקר בהן בדרך חזרה.

הנקודה הראשונה ששווה לעצור בה, זמן לא רב אחרי שיוצאים מטביליסי, היא אגם באזאלטי (Bazaleti). נוסעים על כביש 117E (שזהו למעשה הכביש שתמשיכו איתו לאורך כל הדרך) עד שתראו שלט המורה ימינה לאגם. לאחר כעשר דקות נסיעה נוספות תראו את האגם מבעד לעצים ואפשר לעצור בגדתו היפה. על שפת האגם יש קיוסקים, שולחנות פיקניק, מסעדות על המים וסירות פדלים להשכרה. אמנם לא כיף לרבוץ על החול (כי מדובר בחלוקי נחל), אבל המים הכחולים נעימים ואפשר להשתכשך בהם או לשבת על אחד הספסלים או מיטות השיזוף. מסביב לאזור ה"מוכרז" יש גם אזורים מומלצים לפיקניק על שפת המים. שימו לב, שאי אפשר להקיף את האגם לגמרי, כי יש אתר נופש יוקרתי החוסם את הגישה. אפשר לחזור לכביש באותה הדרך.

בחזרה בכביש הראשי, תוכלו לראות מימניכם את המים הטורקיזיים של אגם ז'ינוואלי (Zhinvali) היפהפה והגדול, המוקף בהרים מיוערים. בקצהו הצפוני תראו (מהכביש) את מצודת אנאנאורי (Ananuri) מהמאה ה-17. אפשר לעצור שם ולטייל בין החומות העתיקות ולהיכנס למבנים המעניינים. חובה ללבוש בגדים ארוכים (גברים ונשים) כדי להיכנס לשתי הכנסיות שנמצאות במתחם. במצודה יש גם כמה נקודות תצפית יפות מאוד על האגם שלמטה, ויש דרך שמובילה אל החוף. בחניות המבצר יש דוכני מזכרות, קיוסק ושירותים בתשלום.

מעט צפונית לעיירה הקטנה קבשתי, תתקלו בשלט המורה שמאלה (בצד שמאל של הכביש) לכיוון מפל. אם הגעתם לגודאורי – פספסתם. רדו עם כביש העפר למטה, עברו מבנה מוזר מאוד, והמשיכו עד שתראו גשר מצד שמאל. שם אפשר להשאיר את האוטו. יש טיולון קטן המוביל למפל אימתני, שלידו יש שרידים של כפר שבו מתגוררת אישה אחת בלבד, מספר כלבים ופרה. העמק עצמו גם יפה מאוד וכדאי להמשיך בו לנסיעה קצרה ולו סתם כדי ליהנות מהנוף.

עוד צפונה משם נמצאת עיירת הסקי גודאורי (Gudauri), שבחורף מושלגת ושוקקת חיים ובקיץ נטושה ברובה, ומשמשת בעיקר כנקודת עצירה של טיולים מאורגנים. תזהו אותה, בין השאר, בזכות בתי המלון הפזורים על מדרונותיה א-לה עיירת סקי אירופאית טיפוסית והרכבלים המיותמים. בקיץ ההוסטלים לא פועלים ורק בתי מלון ספורים מקבלים אורחים, אבל מי שרוצה, יכול לטייל על מסלולי הסקי המוריקים או לשכור אופניים בעיירה ולרכוב בסינגלים שיש על ההרים (שבחורף מושלגים).

כעשר דקות נסיעה משם תראו משמאלכם קיר רחב, מעוקל ומצוייר על צלע ההר – זהו מונומנט אחוות העמים (Russian Georgian Friendship Monument). כדאי לעצור שם, להסתכל על ציורי הקיר הצבעוניים וליהנות מהנוף של הרי הקווקז שיתפרשו למרגלותיכם. אמנם יש חניון למטה, שבו תראו מכוניות רבות של מטיילים שעצרו במקום גם הם, אבל אם הגעתם לקראת הערב – כדאי לעצור כמה שיותר קרוב לאנדרטה, כי יש באזור רוח חזקה ועלול להיות קר מאוד (אז כדאי לצמצם את כמות הזמן מחוץ לאוטו). יש גם דוכנים לקנות בהם שתייה ודבש תוצרת בית.

דקות אחר כך, בהמשך הכביש צפונה, הכביש עולה עד שמגיע למעבר ההרים ג'ווארי (Jvari Pass) וגם שם אפשר לעצור לרגע, ליד הצלב האדום ולהתרשם מהנוף המרהיב שיתגלה לכם, כולל האנדרטה שהייתם בה לפני רגע. לא הרבה אחרי הפאס תעברו דרך (או ליד – לבחירתכם) שתי מנהרות. אחרי השניה, תראו מצד שמאל מספר מפלונים קטנים, העוברים על סלעי גיר, שנצבעו באדום, בכתום ובחום, בזכות המינרלים הרבים הנמצאים במים. תופעת לוואי נוספת של המינרלים האלה, היא שנביעות יוצאות מוגזות, אז אפשר למלא בקבוקים בסודה ולהמשיך הלאה, דרך הכפרים הקטנטנים שבדרך, עד לקזבגי ה"גדולה".

קניות ושווקים

לאורך הרחוב הראשי בקזבגי תמצאו מספר חנויות קטנות וישנות עם כלי בית ומזכרות. בנוסף, יש מכולות, מספר חנויות יין (כל הזמן נפתחות עוד חנויות יין) ובית מרקחת עתיק אחד. ככל הנראה לא תתקלו בחנויות תיירותיות אחרות בדרככם, לאורך הדרך הצבאית, אבל לעתים תראו דוכנים המציעים עבודות יד, פרוות או צ'ורצ'חלה (ממתק גיאורגי העשוי מאגוזים המצופים במיץ ענבים מוקשה) לצד הכביש.

איך להגיע

מרשרוטקה – יוצאות מתחנת דידובה בטביליסי, עולות כ-13 לארי והנסיעה אורכת כשלוש שעות.

מונית – אם אתם מספיק אנשים, כדאי לחשוב על אפשרות של לקחת מונית. אמנם זה יעלה לכם יותר (כ-90 לארי לרכב), אבל לפחות תוכלו לבקש מהנהג שיעצור לכם בדרך, בכל פעם שתרצו ליהנות מהנוף או לצלם.

רכב – אם התקציב מאפשר זאת, הכי כדאי לשכור ג'יפ בטביליסי (כ-70 דולר ליום) ואז גם תוכלו לסטות מהכביש אל עבר האגמים, לבקר בטירות, ליהנות מהדרך וגם סתם לאכול במסעדות הקטנות שתראו בצדי הכביש.

תחבורה מקומית

קזבגי הוא למעשה צמד כפרים קטנטן שאפשר להגיע אליו מכל מקום ואל כל מקום ברגל (בהנחה ואין לכם אוטו שכור). על מנת להגיע לכפרים והעמקים המרוחקים יותר (טרוסו, ג'וטה, סנו וכדומה) – אפשר לקחת מונית. תוכלו לבקש מבעלי מקום הלינה שלכם או לנסות לתפוס אחת ברחוב הראשי. הנהג יסיע אתכם למקום חפצכם ויחזור לאסוף אתכם בשעה שתקבעו עמו. אם אתם מספיק אנשים – אפשר לסגור מיניבוס שלם. קחו בחשבון שרוב הנהגים לא מדברים אנגלית (רק רוסית או גיאורגית), כך שכדאי לוודא מראש (ולהיעזר במשפחה שישנתם אצלה) שהמחיר ושעת החזרה ברורים.

מזג אוויר

התקופה האידיאלית לטייל באזור קזבגי היא בקיץ, בחודשים יוני עד ספטמבר, שאז הטמפרטורות מושלמות – נעים ביום (12-20 מעלות) וקר בלילה (2-6 מעלות). עם זאת, חשוב לקחת בחשבון שאלה גם החודשים הגשומים ביותר ומזג האוויר הפכפך מאוד, כך שימים שמתחילים חמימים יכולים להפוך ברגע לקרירים, עם סופת ברקים או ברד. אז אם יוצאים לטיול של יותר מכמה שעות – כדאי להצטייד בהתאם. בחורף קר מאוד ומושלג – מינוס 2 ו-10-15 מעלות פחות בלילה.

המלצת זהב

מבין כל העיירות והכפרים שתתקלו בהם בדרך הצבאית, כדאי מאוד לקבוע את בסיסכם באחת משתי עיירות קזבגי. אמנם לא כולם אוהבים את הרעיון של לבלות בעיירה "תיירותית", אך זהו למעשה גם יתרונה – תמצאו בה מספיק גסטהאוסים, חנויות אוכל ואת כל השירותים שתזדקקו להם בזמן שהותכם בסביבה. אפשר לצאת ממנה בקלות לטיולי יום בכל האזור, ואם אתם מטיילים בלי רכב – יהיה קל יותר לצאת למצוא נהגים ומוניות שייקחו אתכם לתחילת המסלול ובחזרה. העיירות האחרות אולי "אותנטיות" יותר (מלבד עיירת הסקי גודאורי), אך ייתכן ותתקשו למצוא בהן שירותים, דוברי אנגלית, מקומות לינה או אפילו אנשים.

נותני שירותים

לשכת תיירות/חברת טיולים – יש חברה אחת בעיר שאפשר לצאת איתה לטיולים והיא צמודה לצמד בתי הקפה שעל הגבעה, ליד הכיכר הראשית. לחברה קוראים Mountain Travel Agency (יש שלט גדול שמוביל לכניסה ואחד קטן ממש על הכניסה). הבניין נראה נטוש מבחוץ ועולים במדרגות חשוכות, אבל כשתגיעו למעלה, תראו שזו חברה שפועלת. אפשר לשכור ציוד קמפינג, ציוד טיפוס וציוד אטום למים. בנוסף, ניתן להצטרף לאחד הסיורים המאורגנים שהחברה מוציאה. כדאי לנסות להתייעץ עם העובדים במקום לגבי מסלולי טיול מומלצים או אטרקציות באזור, אבל אל תצפו לתשובות יעילות מדי. תוכלו לקנות מפה של האזור עבור 15 לארי. טלפון: 555-64-92-91. בשאר העיירות והכפרים שתראו בדרככם אין לשכות תיירות או חברות טיולים.

משטרה – בכניסה הדרומית לקזבגי יש תחנת משטרה. גם בגודאורי יש תחנת משטרה ולאורך הדרך הצבאית תראו אחת או שתיים נוספות.

כסף – ברחוב הראשי של קזבגי יש גם בנק וגם צ'יינג'. השער לא כל כך טוב, אבל אם אין ברירה... בתוך הסופר מארקט הגדול (Smart) בגודאורי יש צ'יינג', שגם הוא מציע שער לא טוב.

בית חולים – יש בית חולים גדול יחסית במזרח העיירה. כתובת: Stepantsminda, 35, Kazbegi str.

מה הכי לא כדאי בעיר

לא כדאי למהר בטיול בדרך הצבאית, שכן היא מלאה בשפע של אופציות. זכרו שקזבגי נמצאת בסך הכל כשלוש-ארבע שעות מטביליסי, אז אין סיבה למהר בחזרה לעיר הבירה. יש שלל אפשרויות לטיולים ארוכים ו/או מאתגרים באזור קזבגי ויש אופציות רבות לעצירה למנוחה או לטיולים קצרים לאורך כל הדרך הצבאית. לכן, כדאי להקדיש מספר ימים לאזור ולא להזדרז בחזרה דרומה.

לתחילת הכתבה

הדפסה|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לקזבגי

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×