צ'ילה - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים

בטיול בצ'ילה, המדינה הארוכה בעולם, תמצאו את כל סוגי הנוף האפשריים: ממדבר צחיח, דרך אינספור פיורדים, אגמים, הרי געש, יערות ולגונות, ועד לשדה קרח עצום. כל מה שרציתם לדעת על צ'ילה, המדינה היפהפייה, עמוסת הטיולים ופעילויות האקסטרים, ממש פה

איתי אמוזה ורתם מטרסו - מערכת אתר למטייל
תמונה ראשית עבור: צ'ילה - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים - תמונת קאבר
Thinkstock Imagebank ©

סקירה כללית

הרפובליקה של צ'ילה (Chile), שבצידה המערבי של דרום אמריקה, נחשבת לאחת המדינות היפות ביותר ביבשת, ובעולם כולו. וחלק גדול מהמטיילים שמגיעים אליה לתקופה ארוכה ישמחו לספר לכם שהיא אחת המדינות המגוונות יותר בדרום אמריקה.

4,300 הק"מ שלה, שהופכים אותה למדינה הארוכה ביותר בעולם, נמתחים ברצועה צרה בין הרי האנדים בצד אחד והאוקיינוס השקט בצד השני, ועוברים במגוון עצום של נופים וסוגי אקלים - מקרחונים ופיורדים בדרום הרחוק, דרך אגמים, הרי געש ועמקים ירוקים באזורי המרכז ועד למדבריות צחיחים בצפון.

בדומה למדינות אחרות באזור, כמעט כל 17 מיליון תושביה של צ'ילה הם ממוצא ספרדי-אירופאי או בני תערובת, אך הגבולות הטבעיים של המדינה, שהיו קשים מאוד למעבר במשך מאות שנים, יצרו כאן שפה ותרבות ייחודיים, שבמובנים רבים שונים מאוד מאלו הנפוצים בשאר אמריקה הלטינית.

הצ'ילאנים, שנחשבים ל"יקים של דרום אמריקה", בהחלט שונים משכניהם והם ידועים כאנשים עצורים, קפדנים, דייקנים ו"מרובעים". ובכל זאת, רובם המכריע אנשים נחמדים מאוד, שישמחו לעזור לכם בכל שאלה או בקשה. בהתאם לאופי של תושביה, צ'ילה היא מדינה מסודרת ומאורגנת מאוד שכלכלתה החזקה נחשבת ליציבה ביותר בדרום אמריקה. חוזקה של צ׳ילה בנושאי צבא וכלכלה הם מושא קנאתן של שכנותיה כבר שנים רבות.

צ'ילה היא ארץ של ניגודים קיצוניים, והמרחבים העצומים שמצפון ומדרום מאוכלסים בדלילות באוכלוסייה, שהיא כפרית פשוטה. רמת החיים והתשתיות באזורים האלו מזכירים מדינת עולם שלישי ולא מדינה מערבית ומתקדמת, כמו שתוכלו למצוא במרכזה.

לצ'ילה יש תרבות עשירה ומפותחת והיסטוריה מרשימה, אך אין ספק שהסיבה העיקרית (ויש שיאמרו היחידה) שכל כך הרבה מטיילים מגיעים לכאן בכל שנה, הוא הטבע הפראי והמדהים בו התברכה המדינה, שהעושר האינסופי והמגוון העצום שלו פשוט בלתי נתפסים. התשתית התיירותית המפותחת, יחד עם מערכת תחבורה יעילה ומתקדמת, הופכים את אוצרות הטבע הנפלאים של המדינה לנגישים במיוחד ולתחנת חובה במסלול של כל מטייל בדרום אמריקה.

קצת השראה לטיולים שלך

אז בין אם זה הצצה מקרוב ללוע של הר הגעש הפעיל ויארקה שבפוקון (ששום טיול בדרום אמריקה אינו שלם בלעדיו), צפייה בכוכבים בלב המדבר או שייט בפיורד בין הרים וקרחונים, הביקור בנופים של צ'ילה הולך להיות חוויה עוצמתית, שלא תשכחו לעולם.


הטבע הצ`ילאני המדהים. צילום: איתי אמוזה

שפה ושליטה באנגלית

השפה הרשמית של צ'ילה היא הספרדית, אך שנים של בידוד יחסי משאר אזורי היבשת יצרו כאן ניב וסלנג שאופייניים רק לה ושונים במובנים רבים מהספרדית המדוברת במקומות אחרים בעולם. המקומיים מדברים מהר מאוד ונוטים לבלוע הברות, ומאפיין זה, יחד עם מילות הסלנג הייחודיות רק להם, עשויים להפוך את הצ'יליאנים לקצת קשים להבנה בהתחלה, גם עבור אלו מכם ששולטים היטב בספרדית.

תושבי הערים הגדולות, בעיקר הצעירים מביניהם, מבינים אנגלית לפחות ברמה בסיסית, אך עדיין לא יהיה לכם קל להסתדר כאן עם אנגלית בלבד. באזור הפריפריה שבצפון ובדרום, לעומת זאת, תתקשו מאוד למצוא דוברי אנגלית, ותהיו חייבים לפחות שליטה בסיסית בספרדית בכדי להסתדר. כך או כך, רמת האנגלית במדינה לא גבוהה, וגם רבים מאלו שעובדים בתחום התיירות אינם שולטים בה. באזור האגמים חיים עדיין כמה מאות אלפים מבני שבט המאפוצ'ה, שלהם שפה ייחודית משלהם, אך כולם גם דוברים ספרדית, ואין סיבה שיהיו לכם קשיים לתקשר איתם.

גיאוגרפיה/טופוגרפיה

צ'ילה היא מדינה צרה וארוכה מאוד, כשלאורך היא נמתחת ליותר מ-4,000 ק"מ ,בעוד לרוחב, היא כמעט אף פעם אינה עוברת את ה-200 ק"מ. בגלל צורתה הייחודית יש בה מגוון ענק של אזורים שונים, שבכל אחד מהם תנאי אקלים וטופוגרפיה שונים בתכלית. כך לדוגמה, אזור האגמים שבדרום המדינה הוא אחד מהגשומים ביותר בעולם, בעוד המדבריות שבגבול הצפוני הם היבשים ביותר בעולם. כמעט כל קו הגבול של המדינה הוא גבול טבעי, כשמצידה המערבי האוקיינוס השקט ובינה לבין ארגנטינה שבמזרח, מפרידה השרשרת הארוכה של הרי האנדים. בצפון, גובלת צ'ילה בבוליבה ופרו.

האזורים המרכזיים בצ'ילה הם:

מרכז המדינה (מכונה גם העמק המרכזי) – אזור זה הוא המטרופולין של המדינה ובו גרים רוב התושבים, כשבליבו הבירה סנטיאגו. זהו גם המרכז התעשייתי והחקלאי של צ'ילה ופה מייצרים, בין היתר, את היינות הצ'יליאנים המפורסמים. באזור זה ישנו מספר לא קטן של אזורי טבע יפים, וביניהם עמקים פוריים, אגמים רבים ושרשראות הרים יפות, אך מהבחינה הזו, מדובר על אזור הרבה פחות מרשים מהצפון ומהדרום. מסיבה ברורה זו, רוב התיירים רק עוברים כאן בדרכם צפונה או דרומה או לחלופין כדי להגיע לחופים היפים של האזור, שנחשבים לטובים במדינה ולגן עדן אמיתי בעבור גולשים.

אזור האגמים (הדרום) – אחד האזורים היפים ביותר בצ'ילה. כתוצאה מהגשמים הרבים שיורדים כאן לאורך כל השנה, מתאפיין באינספור אגמים ולגונות בשלל צורות וצבעים והרבה הרבה מאוד ירוק. הרי האנדים באזור יפים במיוחד, וחלק גדול מאוד מהם הם הרי געש, שחלקם עוד פעילים. יתרון נוסף שבקרבה להרי הגעש הוא המעיינות החמים הרבים שפזורים באזור.

פטגוניה (הדרום הרחוק) – הסיבה לשמה ישראלים מגיעים לצ'ילה, ולעתים קרובות מאוד גם האזור היחיד במדינה שבו תראו ישראלים במסות גדולות. זהו אזור צר מאוד ומדהים ביופיו, שבו הרי האנדים "נשפכים" כמעט ישירות לאוקיינוס. אזור זה התברך בכמה מהנופים היפים ביותר בעולם ויש בו אינספור הרים מושלגים, קרחונים, אגמים, מפלים, פיורדים, יערות גשם ועוד. בחלקו הדרומי נמצא אתר הטבע המפורסם ביותר של צ'ילה – הטורס דל פיינה, ולאורך חלקו המרכזי והצפוני נוסע הכביש המפורסם הקרטרה אוסטרל.

ארץ האש – זהו חלק שנחשב לחלק הדרומי ביותר בפטגוניה, והוא הדרומי ביותר של צ'ילה. בפועל מורכב אזור ארץ האש מאינספור פיורדים, חצי איים ואיים קטנים. זהו אזור קר מאוד (בהתאם לעובדה שהוא האיזור הקרוב ביותר גיאוגרפית ליבשת אנטארטיקה) וסחוף רוחות שכמעט ואינו מיושב. הנוף בו בהתאם לתנאים הקיצוניים ולבידודו מהעולם הוא דרמטי ומרשים.

הצפון – אזור מדברי רחב ידיים ויבש במיוחד, אשר מאוכלס בדלילות. נופי המדבר כאן עוצמתיים במיוחד וכוללים, מלבד גבעות חוליות עד האופק, גם קקטוסי ענק, הרים מרשימים, גייזרים ולגונות מלוחות בשלל צבעים שבהן פלמינגו צבעוניים. כיוון שיש כאן מקומות שמאות שנים לא ירד בהם גשם, אזור זה נחשב לאחד מהטובים ביותר בעולם לצפייה בכוכבים.

איי הפסחא – 3,700 ק"מ מהיבשה נמצאים האיים הייחודיים האלה, שבהם עדיין חיים כמה אלפים מבני האוכלוסייה הפולינזית הילידית. באיים יש נופים יפים, אך מוקד המשיכה המרכזי שלהם הוא פסלי המואיי המסתוריים שלו. הדרך היחידה להגיע לכאן היא בטיסה יקרה מאוד מסנטיאגו ולכן כמעט ואין תרמילאים שמגיעים לכאן.

איזור האגמים הצ`ילאני. צילום: איתי אמוזה

תיאור מסלול קצר ומסלול ארוך

המבנה הצר והארוך של צ'ילה מקל מאוד בתכנון מסלול טיול בה, ורוב המטיילים פשוט נעים לאורכה מדרום לצפון או להפך. בגלל קרבתה הגיאוגרפית לארגנטינה, רוב המטיילים מזגזגים בין השתיים, בדרך כלל מכיוון דרום.

משנת 2015, אז הקשתה השכנה בוליביה את כניסתם של ישראלים לשטחה, הפכה צ׳ילה למעבר הגבול הקל ביותר לכיוון בוליביה, דרך מעבר סן פדרו, מה שגרם לתנועת מטיילים לא קטנה לאזור צפון המדינה.

בגלל הנוחות הרבה שבמסלול ״זיגזג״ בדרך כלל כשמקציבים זמן לצ׳ילה (בעיקר באזור הדרום ועד סנטיאגו) מחשיבים את הזמן הכולל ביחד עם השהות גם בפטגוניה הארגנטינאית. צפונה מסנטיאגו, מסלול הזיגזג הופך מסורבל יותר ואחרי ההגעה לבירה בדרך כלל נשארים כל הזמן באזור מדינה אחת.

מסלול ללא הגבלת זמן

כדי ליהנות באמת מכל מה שיש לצ'ילה להציע תצטרכו להקדיש לה לפחות כמה חודשים, שבהם בדרך משלבים "זיגזג" תכוף לארגנטינה השכנה. רוב המטיילים לא מתחילים את הטיול בצ'ילה, ולכן לא נכנסים אליה לראשונה בסנטיאגו אלא דווקא מגיעים אליה בקצה הדרומי או הצפוני שלה.

אם בכל זאת הגעתם לצ'ילה מסנטיאגו ותרצו לטייל בכולה, תוכלו או לקחת טיסה פנימית לאחת מנקודות הקצה ולהתחיל את המסלול, או לחלופין להתחיל לטייל מסנטיאגו לאחד הכיוונים ולחזור אליה בטיסה בסיום.

האופציה הזו קצת פחות מומלצת בגלל מחירי הטיסות הפנימיות הגבוהים למדי בתוך צ׳ילה, ותכנון עדיף הוא בהגעה מאחד הקצוות: או בכניסה מצפון מהשכנה פרו לעיר אריקה וירידה דרום, או הגעה מכיוון ארגנטינה לעיירה הדרומית פונטה ארנס. המסלול הקלאסי מדרום לצפון אותו עושים מרבית המטיילים הוא:

פונטה ארנאספוארטו נטאלס וטרק הטורס דל פאינה – מעבר לארגנטינה (אל קלאפטה ואל צ'אלטן) וחזרה לצ'ילה – הקרטרה אוסטרל ואז חזרה לארגנטינה (אזור האגמים – אסקל, אל בולסון ברילוצ'ה) וחזרה לצ'ילה באזור אוסורנו או לחלופין המשך בצ'ילה – פוארטו מונטהאי צ'ילואהפוארטו ואראסאוסורנופוקוןסנטיאגו (כולל קפיצה אפשרית לחופים בוואלפאראיסו ווינה דל-מאר) – מעבר לארגנטינה (מנדוזה, קורדובה ואזור צפון ארגנטינה) וחזרה לצ'ילה – סן פדרו דה אטאקאמה (הנקודה הטובה ביותר למעבר לבוליביה) – איקיקהאריקה ומשם מעבר לטאקנה שבפרו.

מסלול עמוס שכזה לוקח בדרך כלל לפחות כחודש וחצי-חודשיים, והוא מאוד אינטנסיבי ועצים. זה מסלול שיצריך מכם לא מעט הפסקות והורדת הילוך לכמה ימים, כי אם לא תעשו כן אתם תרגישו שבמשך חודשיים אתם נמצאים במירוץ. צ׳ילה היא מדינה אינטנסיבית מאוד, ובגלל הרצועה המאוד ארוכה שהיא יוצרת על המפה כל נסיעה בה היא נסיעה ארוכה וקשוחה של לפחות 8 שעות. בנוסף, רוב האזורים האלה גם פופולאריים לטרקים, והגו שלכם יזעק למעט מנוחה.

המקומות הנוחים בדרך כלל לעשות את האתנחתאות האלה הם בעיירה המדהימה פוקון, בחופים של ואלפאראיסו ואזור וינה דל-מאר ובעיר סנטיאגו.

מסלול מקוצר (כשבועיים-שלושה)

אם יש לכם רק זמן קצר בצ'ילה לא באמת תוכלו לבקר בכולה, אפילו אם תעשו הרבה טיסות פנימיות. לכן, במקרה כזה, ההמלצה היא להתמקד באזור אחד של המדינה ולהימנע מטיול במקומות בהם יש סיכוי שתתקעו יותר זמן מהמתוכנן (כמו הקרטרה אוסטרל למשל). בכל מקרה, בגלל המרחקים הגדולים וזמני הנסיעה הארוכים, מומלץ להשתמש בטיסות פנים.

מסלול במרכז ובדרום (אפשרי רק בנובמבר-פברואר): נחיתה בסנטיאגו ועלייה על טיסה לפונטה ארנאס. הדרך מפונטה ארנס לפוארטו נטאלס קצרה למדי, ומשם תוכלו בקלות לבקר בפארק הלאומי טורס דל פיינה – טיסה או שייט לפוארטו מונט וביקור באזור האגמים (מומלץ להתמקד בפוקון ובפוארטו ואראס) – חזרה לסנטיאגו. עם ההגעה השנייה לסנטיאגו מומלץ לקחת נסיעה קצרה של שעתיים ולבלות מספר ימים בוואלפאראיסו ווינה דל מאר.

מסלול במרכז ובצפון (מומלץ רק אם העונה לא מתאימה למסלול הדרומי): נחיתה בסנטיאגו (כולל קפיצה לוואלפאראיסו) – טיסה לאיקיקה – נסיעה הלוך וחזור לאריקה – נסיעה לסן פדרו דה אטאקאמה – חזרה לאיקיקה וטיסה דרומה לסנטיאגו.

באופן כללי, קשה מאוד לתפוס את צ׳ילה כמו שצריך במסלול קצר, כי היא באמת דורשת הרבה זמן. אם אתם מתכננים גיחה קצרה לדרום אמריקה (לבקר את החברים בטיול הגדול או שההורים רוצים להצטרף אליכם במהלך הטיול שלכם), מומלץ לעשות את זה במדינה אחרת ולאו דווקא בצ׳ילה (פרו היא המדינה הטובה ביותר לעניין הזה בד״כ). בדרך כלל הגעה לאזור הזה לתקופה קצרה עדיף בשילוב של המדינות ארגנטינה וצ׳ילה, והתמקדות באזור קטן יותר במפה.

פטגוניה בשלושה שבועות: טיסה מהארץ ונחיתה בבואנוס איירס שבארגנטינה ומשם טיסה פנימית לאל קלפטהאל צ׳אלטן – חציית הגבול לצ׳ילה והגעה לצ׳ילה צ׳יקו, שם מתחילים את המסלול בקרטרה אוסטרל – סיום הקרטרה (בדרך כלל לאחר שבוע) בפוטלפו ומשם נסיעה לאל בולסון או לכיוון ברילוצ׳ה. אם יש לכם עוד זמן תוכלו להגיע גם לפוקון (אך בדרך כלל הגעה אליה תחייב אתכם בעוד שבוע לפחות).

חמישה דברים שאסור לפספס

  1. הטורס דל פיינה – נחשב לאחד הפארקים הלאומיים היפים ביותר בדרום אמריקה, וגם לאחד היפים ביותר בעולם! הפארק הלאומי עמוס בנופים פראיים, לגונות בשלל צבעים ואת רכס ההורן דל פיינה המלכותי. אף טיול תרמילאים בצ׳ילה אינו שלם בלי ההגעה לכאן. חשוב לדעת שמדובר בטרק למיטיבי לכת והוא אינו פשוט!
  2. טיפוס לפסגת הר הגעש ויאריקה – אולי החוויה הכי מלאת אדרנלין שיצא לכם לעשות בדרום אמריקה. הוויאריקה הוא הר געש פעיל שנמצא מעל העיירה הציורית והמקסימה פוקון. הר הגעש האימתני הזה נמצא בגובה של 2,800 מטרים מעל פני הים והוא מושלג כמעט בכל ימות השנה. הטיפוס לפסגה לוקח בדרך כלל כ-5-7 שעות, כש-4-6 שעות הן בטיפוס בשלג. את הממתק האמיתי מקבלים בסיום הטיפוס כאשר מתגלשים בעזרת מזחלת את כל הדרך למטה.
  3. הקרטרה אוסטרל – מסע בן 1,200 קילומטרים ברחביה של פטגוניה הפראית, בין נופי בראשית מדהימים באזור כפרי והאותנטי. ניתן לבצע את המסלול בשלל דרכים, אך המומלצת והחווייתית ביותר היא באמצעות טרמפים. גם במקרה הזה מדובר על נופים עוצרי נשימה שנחשבים מהיפים ביותר בדרום אמריקה.
  4. פוקון – לא רק בגלל הויאריקה, אלא בגלל השקט הממכר, הפסטורליה ואווירת השלווה האינסופית שקיימת בעיירה הקסומה הזו. בנוסף, היא בירת האטרקציות של פטגוניה, ותוכלו למצוא את עצמכם נשארים בה גם שבועיים. אל תמהרו לעזוב אותה – היא תגרום לכם לרצות להישאר בה לתמיד.
  5. מדבר אטאטקאמה – העוצמה השקטה של נופי המדבר השוממים, שגייזרים אימתניים בוקעים מהם, הוא מהמראות המרשימים ביותר שיש לדרום אמריקה להציע. אל תאמינו לאף אחד שאומר לכם ״מדבר גם יש לנו בארץ״. האטאקאמה הוא אחד המדבריות היפים והמיוחדים ביותר.
הטורס דל פאינה. צילום: איתי אמוזה

הגעה למדינה

מטוס – שדה התעופה הבינלאומי של סנטיאגו הוא אחד משדות התעופה הגדולים והחשובים ביותר ביבשת, והוא מנקז אליו טיסות רבות מכל היעדים המרכזיים בדרום אמריקה וכן מיעדים מרכזיים בעולם. בנוסף, פועלים במדינה עוד מספר שדות תעופה בינלאומיים קטנים, שבהם מספר קווים למדינות שכנות, אך מגוון היעדים קטן יחסית והתדירות נמוכה. חשוב שתדעו שהטיסות הפנימיות בתוך צ׳ילה נחשבות ליקרות יחסית, ולכן ברוב המקרים אינן עומדות בתקציבים של תרמילאים. טיסות סדירות זולות למדי בדרך כלל יוצאות בין סנטיאגו ובואנוס איירס.

אוטובוס – מכל מדינות הגבול שסביב צ'ילה מגיעים אוטובוסים רבים אשר נכנסים למדינה דרך כל אחד ממעברי הגבול הרבים שלאורכה. השימוש באוטובוסים פופולארי במיוחד במעברי הגבול התכופים שבין צ'ילה וארגנטינה. בנוסף, מגיעים לבירה סנטיאגו קווי אוטובוסים גם ממדינות שאינן גובלות בצ'ילה כמו אורוגוואי, ברזיל ופרגוואי. מערך האוטובוסים בצ׳ילה נחשב לאחד הטובים ביותר בדרום אמריקה, ותוכלו לקנות כרטיסים מכל נקודה לכל נקודה שתרצו במדינה. טרמינל האוטובוסים של סנטיאגו הוא אחד הגדולים ביבשת והוא בגודל של שדה תעופה בינוני. אוטובוסים תכופים בתוך המדינה ומחוצה לה קיימים מנקודות רבות במדינה.

מעבורת – באזורים שונים בחלקה הדרומי של צ'ילה פועלים שירותי מעבורות, אשר מעבירות נוסעים בין צ'ילה וארגנטינה, ועוברות בדרכן בנופים מדהימים של דרום פטגוניה וארץ האש. עם זאת, ברוב המכריע של המקרים מדובר בכלי שייט תיירותיים, שמצד אחד מציעים דרך חווייתית ומיוחדת לעבור בין המדינות, אך מצד שני דורשים גם מחירים גבוהים מאוד.

תחבורת פנים

טיסות – בגלל המרחקים העצומים וקשיי הנסיעה באזורים מרוחקים, ישנם מספר שדות תעופה קטנים בכל אזור, שמשמשים ככלי התחבורה המרכזי בין יעדים מרוחקים. כמעט כל הטיסות עוברות דרך סנטיאגו, אך ישנן גם טיסות ישירות בין יעדים אחרים במדינה. רוב הטיסות מסנטיאגו ליעדים מרוחקים עולות סביב ה-200 דולר, וטיסות ליעדים מעט קרובים יותר עולות בדרך כלל סביב ה-150 דולר, אך המחירים משתנים מאוד בהתאם לקו ולעונה.

כך או כך, כדי לנסוע בין סנטיאגו ליעדים מרוחקים בצפון ובדרום הדרך המשתלמת ביותר, הן מבחינת זמן והן מבחינת מחיר, היא טיסה. בנוסף לטיסות הסדירות, פועלות בקיץ באזורים של פטגוניה וארץ האש טיסות של מטוסים קלים, שעולות בדרך כלל סביב ה-80-100 דולר לטיסה. מחירי האוטובוסים באזורים האלו נמוכים בהרבה וטיסות פנימיות בתוך המדינה כדאיות רק אם אתם מעוניינים להגיע מאזור המרכז לאחת מהקצוות של המדינה.

אוטובוסים – האוטובוסים של צ'ילה נוחים, מדוייקים ואמינים מאוד, ותוכלו להגיע איתם בקלות לכמעט כל מקום במדינה, מלבד האזורים הנידחים ביותר של הדרום. זוהי דרך הנסיעה הפופולארית ביותר בקרב התרמילאים, ולמרות שבחלק מהמקרים הם בכלל לא זולים, זו עדיין לרוב תהיה הדרך הזולה ביותר להגיע ממקום למקום. כיוון שהנסיעות במקרים רבים ארוכות מאוד, האוטובוסים נוחים ויש בהם שירותים, מוקרנים בהם סרטים ומוגשות ארוחות.

ברוב האוטובוסים יציעו לכם שתי רמות של מושבים: Semi Cama (מושבים שנשענים אחורה ועם מקום לרגליים) ו-Cama (מושבים רחבים ונוחים יותר שנשענים מעט יותר אחורה ודומים למחלקת עסקים במטוס). בייחוד בחודשי הקיץ ובמהלך עונת התיירות המרכזית (נובמבר-פברואר), מומלץ להזמין כרטיסים כמה שיותר זמן מראש וכן להשוות בין החברות השונות, כיוון שבמקרים רבים ישנם פערי מחיר משמעותיים או מבצעים משתלמים.

חברות האוטובוסים הגדולות ביותר, שמגיעות כמעט לכל מקום במדינה, הן Pullman Bus (אתר אינטרנט: www.pullman.cl) וחברת Tur Bus (אתר אינטרנט: www.turbus.cl), ובאתרי האינטרנט שלהן תוכלו לקבל מידע אודות הקווים השונים, המחירים ולוחות הזמנים, וכן להזמין כרטיסים מראש.

רכב שכור – השכרת רכב היא דרך נהדרת לטייל בצ'ילה, בעיקר באזורים הכפריים והמבודדים יותר של פטגוניה ואזור האגמים, שם ישנם גם מקומות מדהימים רבים, שאינם נגישים בדרך אחרת. השכרת רכב היא עניין פשוט, וסוכנויות רבות תמצאו בכל עיר במדינה. עם זאת, בהשוואה למדינות אחרות באזור, השכרת רכב כאן היא עניין יקר יחסית, שאליו גם מצטרפים מחירי הדלק הגבוהים במדינה.

כך או כך, את המחירים הטובים ביותר תוכלו להשיג בסנטיאגו, וככל שהאזור מבודד יותר כך בדרך כלל עולה מחיר ההשכרה. רבים בוחרים לשכור רכב בארגנטינה (שם המחירים נוחים יותר) ומטיילים איתו גם בצ'ילה. זוהי אפשרות לא רעה בכלל, אך קחו בחשבון שתהיו חייבים לוודא שקיבלתם מחברת ההשכרה רכב שיש לו אישור מעבר בין המדינות. אם אתם מטיילים בקבוצה גדולה של יותר משישה אנשים, מומלץ לשכור שני רכבים ולנסוע בשיירה, כך שגם את אתם נתקעים תמיד יש רכב נוסף לעזרתכם.

מוניות – בכל הערים והעיירות פועלות מוניות, אשר נחשבות לאמצעי תחבורה בטוח, אם כי לא תמיד זול. בערים הגדולות בדרך כלל פועלות מוניות עם מונה, בעוד באזורים כפריים וקטנים יותר בדרך כלל ישנו תעריף קבוע לכל נסיעה. בנוסף למוניות רגילות, פועלות בחלק מהערים גם Taxi-Colectivos, מוניות שירות, אשר נוסעות במסלול קבוע ומעלות ומורידות נוסעים בדומה לאוטובוס.

טרמפים – טרמפים הם דרך טיול פופולאריות מאוד בקרב התרמילאים הזרים והמקומיים כאחד, בייחוד באזורים הכפריים יותר של דרום המדינה, בהם לפעמים התחבורה הציבורית פועלת בתדירות נמוכה מאוד. האזורים הפופואלריים ביותר לתפוס בהם טרמפים הם פטגוניה (לאורך הקרטרה אוסטרל) ואזור האגמים, בעוד באזור הצפון לא מומלץ לתפוס טרמפים, כיוון שהתחבורה דלילה מאוד ואתם עלולים להיתקע במדבר.

הצ'ילאנים, בייחוד אלו אשר גרים באזורים כפריים, נוהגים לקחת טרמפיסטים לעיתים קרובות, אך עדיין חשוב לקחת בחשבון שטיול בטרמפים עלול לקחת זמן רב ושתצטרכו בכל מקרה להיות מוכנים עם אוכל, מים וציוד ולמקרה שתתקעו בדרך במהלך הלילה. כמו כן, תתקשו מאוד לתפוס טרמפים בלי לפחות שליטה בסיסית בספרדית.

מטפסים לפסגת הר הגעש. צילום: איתי אמוזה

מטבע מקומי, עלויות והתנהלות עם כסף

המטבע בצ'ילה הוא הפסו הצ'ילאני, ולהבדיל משאר המטבעות בדרום אמריקה, ערכו נשאר כבר מספר שנים פחות או יותר קבוע, ונע סביב ה-500 פסו לכל דולר אמריקאי, ואזור 180 פזו בעבור כל שקל. בצ׳ילה אתם עתידים להסתובב עם שטרות באלפים. ההמרה הנוחה ביותר היא בדרך כלל המרה של כל 1000 פזו צ׳יליאני = 6 שקלים.

מטבע זר תוכלו להחליף בבנקים או במשרדי החלפנות (Casas de Cambio), שאותם תמצאו בכל עיר ואזור תיירותי. בכל מקום יוכלו להחליף לכם אירו ודולר, ובאזורים הסמוכים לארגנטינה גם פסו ארנגטינאי, למרות שהשער שתקבלו בעבור המטבע הוא לא כדאי להחלפה. בסנטיאגו תוכלו למצוא משרדי חלפנות גדולים, שיחליפו לכם מגוון גדול של מטבעות לשאר מדינות דרום אמריקה ומדינות נוספות בעולם.

כספומטים אשר מקבלים כרטיסי אשראי בינלאומיים תמצאו בכל מקום (חוץ מבאזורים נידחים במיוחד), ועמלת המשיכה בהם תהיה לרוב סביב ה-3-4 דולר (בנוסף לתשלום זהה לחברת האשראי שלכם בארץ). כמו כן, בערים גדולות ובאזורים תיירותיים תוכלו לשלם באשראי בעסקים רבים, ביניהם מקומות לינה, מסעדות וחנויות, אך בחלק מהמקרים תדרשו לשלם עמלה של כמה אחוזים למרות שלבטחונכם העניין לא כדאי ומולץ להסתמך על כס מזומן בלבד.

מבחינת עלויות, צ'ילה נחשבת למדינה יקרה בסטנדרטים של דרום אמריקה. בעבר היא נחשבה יקר הרבה יותר, אך בזכות כלכלתה היציבה המחירים בה נשארו די זהים במהלך השנים האחרונות בעוד שהמחירים במדינותיה השכנות עלו באופן דרמטי, וכיום עלויות הטיול בה לא שונות באופן משמעותי מהעלויות בארגנטינה ואורגוואי והן אף זולות מאלו של ברזיל.

עם זאת, אלו מכם שיגיעו לכאן מהמדינות האנדיות (אקוודור, פרו ובוליביה) ירגישו הבדל גדול מאוד ברמת המחירים. אך בכל זאת, למרות שהמחירים בצ'ילה בהחלט לא זולים, תשתיות התיירות והתחבורה המפותחות שלה מאפשרות לטייל בכמעט כל מקום במדינה באופן עצמאי, וללא צורך בחברת טיולים או מדריך, מה שבהחלט מוריד את ההוצאות. בגלל העלויות הגבוהות יחסית של המסעדות במדינה והתמורה היחסית נמוכה לכסף שתשלמו בהן ביחס לשאר מדינות היבשת, אחוז ניכר של מטיילים בצ׳ילה מעדיפים לעשות את הקניות בעצמם ולבשל בהוסטלים את הארוחות שלהם. הפעולה הזו ברוב המקרים חוסכת כסף רב, וגם תורמת לגיבוש של חבורות ישראליות גדולות.

הדעה הרווחת אומרת שבגלל כמות הטרקים הגדולה שניתן לעשות במדינה עלויות הלינה צפויות לרדת בגלל הלינה באוהלים ומחנות, אך גם זה לא תמיד נכון, כיוון שהמחירים בשמורות הטבע הלאומיות ובאטרקציות הגדולות במדינה האמירו בשנים האחרונות באופן משמעותי וההגעה לפארקים הלאומיים לעתים יקרה יותר בעבור כל יום מחייר מאשר בכפרים.

קניות

  • אופנה – צ'ילה לא נחשבת למדינה אופנתית במיוחד, ולמרות שבסנטיאגו תמצאו את כל מותגי האופנה המובילים בעולם, המחירים לא משתלמים במיוחד ואת סיבוב השופינג בהחלט כדאי לשמור לארגנטינה השכנה והזולה יותר או לפרו ובוליביה הזולות עשרות מונים והמגוונות הרבה יותר.
  • שווקים ומוצרי עבודת יד – באזורי הפריפריה שבדרום ובצפון המדינה תוכלו למצוא במקומות רבים שווקים מקומיים, אשר מוכרים מזכרות ומוצרי עבודת יד אותנטיים. דברים דומים תוכלו גם למצוא בחנויות המזכרות ובשוק האומנויות בסנטיאגו. קחו בחשבון שבמקרים רבים הסחורה דומה באופן מחשיד למה שתמצאו צפונה מכאן בפרו ובבוליביה ברבע מחיר, אך במקומות מסויימים (כמו אזור קהילות המאפוצ'ה בדרום) תוכלו למצוא דברים מקוריים ויפים, אם כי יחסית לא זולים.
  • מוצרים מיובאים – סחורה מיובאת, ובתוך כך גם מוצרי אלקטרוניקה והשלמות של ציוד טיולים, יקרה מאוד בצ'ילה ובגדול, לא משתלם לקנות אותה כאן. היוצא מן הכלל במקרה זה הוא האזור הפטור ממכס שבעיר הדרומית פונטה ארנאס, שבו ניתן לקנות סחורה מיובאת במחירים זולים יחסית.

ויזה ותהליכי מעברי גבול

ישראלים לא צריכים ויזה כדי להיכנס לצ'ילה, ועם הגעתכם למדינה אתם זכאים אוטומטית לאשרת שהייה של 90 יום. בנוסף, תקבלו עם הגעתכם דף נייר קטן, אשר נקרא "כרטיס תייר", שאותו תדרשו לתת לפקיד ההגירה בצאתכם מהמדינה. הדף הקטנטן הזה אולי רק נראה כמו קבלת קנייה חסרת חשיבות, אך הוא לא! הדביקו אותו בתוך הדרכון שלכם בעזרת סלוטייפ או שתשמרו אותו במקום בטוח כך שלא יאבד לכם! חשוב מאוד לשמור על הכרטיס הזה, כיוון שאם תאבדו אותו, תדרשו לשלם קנס גבוה מאוד ביציאה.

במידה ותרצו להישאר יותר מ-90 יום תוכלו לפנות למשרד ההגירה בסנטיאגו ולבקש הארכה (שתעלה לכם לא מעט כסף), אך הדרך הנוחה ביותר היא פשוט לחצות את הגבול לארגנטינה ולהיכנס חזרה ולקבל מחדש 90 יום.

הצ׳יליאנים הם אנשים קפדנים מאוד, ותהליך מעבר הגבול היבשתי הוא בדרך כלל ארוך בהרבה מכל מדינה אחרת שתצטרכו או תרצו להיכנס אליה בדרום אמריקה. נקודה שחשוב לדעת כשנכנסים לצ'ילה היא, שקיים איסור חמור להכניס למדינה מוצרים מן החי והצומח, מה שאומר שפירות, ירקות, מוצרי חלב, בשר, דבש ותבלינים נמצאים מחוץ לתחום.

האיסור על הכנסת המוצרים נאכף בקפידה ומי שנתפס מנסה להעביר מוצרים אסורים מקבל קנסות גבוהים. הצ'ילאנים לוקחים את העניין הזה מאוד ברצינות, וכדאי מאוד לא להתעסק איתם, כשברוב מעברי הגבול מעבירים את התיקים במכונות שיקוף כדי לאתר חריגות. תפקידן של מכונות השיקוף האלה הוא לא לאתר חומרי נפץ, חומרים אסורים או סמים, אלא לבדוק שאתם לא מכניסים מזון יבש, פירות ירקות וכיוצא באלה.

בנוסף, קיים איסור להכניס דלק למדינה, וכל הרכבים שמגיעים מארגנטינה (שם הדלק זול בחצי המחיר) נבדקים בקפידה כדי לוודא שאין בהם ג'ריקנים של דלק. גם במקרה זה אם תתפסו תקבלו קנס כספי כבד.

לפני מעברי גבול יבשתיים בכניסה לצ׳ילה, כדאי שתתאזרו בהרבה סבלנות ואורך רוח. תהליכי המעבר האלה לוקחים בדרך כלל לא מעט זמן, והם מעכבים את זמני הנסיעה ליעדים במדינה במידה והגעתם ממדינות שכנות.

לא לשכוח: טרם מעבר הגבול בדקו טוב טוב את התיקים שלכם כדי להימנע מקנסות מיותרים ואינטרקציות לא נעימות עם פקידי מעבר גבול. בעיקר באיור דרום צ׳ילה מקפידים מאוד עם הכללים מול מטיילים ישראלים, בעקבות בעיות שנגרמו בעבר.

עיירת הנופש פוקון. צילום: איתי אמוזה

חגים ופסטיבלים שנתיים

חג המולד והשנה החדשה (מה-24.12 עד ה-1.1) - צ׳ילה היא מקום מצויין להיות בו במהלך השבוע של תחילת השנה החדשה, ובמספר מקומות במדינה החגיגות גדולות ומיוחדות במיוחד. במהלך חגים אלו יוצאים הצ'יליאנים לחופש, והם ממלאים את אתרי התיירות והנופש. חג המולד הוא חג משפחתי, אך חגיגות השנה החדשה נחגגות כאן במסיבות גדולות ורועשות, ששיאן במופעי זיקוקים.

אומנם בסנטיאגו ישנן חגיגות מכובדות בהחלט, שנחשבות אפילו מהטובות בערי דרום אמריקה, אך כל צ'ילאני שמכבד את עצמו יגיד לכם שהחגיגות מס' 1 במדינה נערכות על חוף הים בוואלפראיסו, שמתמלאת בהמוני חוגגים שבאים ליהנות ממסיבות לוהטות וממופע זיקוקים, ששובר שיאים כל שנה מחדש.

בשל היותה של וינה דל מאר עיירה קתולית אדוקה, ההגעה אליה בימי חג המולד נחשבת לאטרקציה חווייתית במיוחד. העיירה נמצא כשעתיים נסיעה מסנטיאגו, והיא קרובה מאוד לעיר ואלפאראיסו. קחו בחשבון שבתקופה זו מחירי הלינה והנסיעות קופצים, וכדאי להזמין אותן מראש.

יום העצמאות (Fiestas Patrias, ב-18 בספטמבר) – נחגג במצעדים גדולים ובתהלוכות ענק במרכזי הערים הגדולות, שמלוות באווירת פסטיבל גדולה עם דוכני רחוב ומופעי פולקלור. החגיגות המרכזיות הן באופן טבעי בבירה סנטיאגו, ויום למחרת נערך בה מצעד ראווה צבאי.

יום הצי (Día de las Glorias Navales, ב-21 במאי) – בכל שנה חוגגים הצ'יליאנים את הניצחון הגדול שלהם במלחמת האוקיינוס השקט, שבה הם כבשו חלקים נכבדים מקו החוף של פרו ובוליביה. לצי הצ'ילאני היה חלק מרכזי מאוד בניצחון, ולכבודו נערכים בכל שנה מצעדים גדולים במרכזי הערים המציינים את יום כיבוש העיר איקיקה.

צי הים של הצ'יליאנים נחשב לאחד ממקורות הגאווה הגדולים ביותר של המדינה, והם מרגישים גאווה לאומית גדולה מאוד בכל מה שקשור לנושא הזה, על אף שלצי הזה אין הרבה עבודה במאה השנים האחרונות, וסביבתה של צ׳ילה שוחרת שלום.

מצעד האהבה של סנטיאגו (לרוב באמצע ינואר) – מסיבת רחוב ענקית ופרועה במיוחד, ששוטפת את כל הבירה ומושכת אליה צעירים מכל רחבי המדינה.

חג הפסחא (מכונה La Semana Santa; לרוב סביב אמצע אפריל) – במהלך חג הפסחא נערכות סביב הכנסיות תהלוכות דתיות ותפילות המוניות, בדומה למקובל בכל העולם הנוצרי. בתור תיירים לא מדובר באירועים מעניינים במיוחד, אך חשוב לקחת בחשבון שהשבוע של הפסחא הוא חופש בצ'ילה ובכל דרום אמריקה, ולכן הערים (וחיי הלילה שלהן) ריקות מאנשים, ואילו אזורי הנופש מלאים עד אפס מקום. לכן, בתקופה זו חשוב מאוד להזמין הכל מראש ובכל מקרה להיות מוכנים לשלם מחירים גבוהים במיוחד, בייחוד על לינה ואמצעי תחבורה.

קוד התנהגות ומנהגים

הצ'יליאנים נחשבים, כאמור, ל"ייקים של דרום אמריקה", והם אכן יותר קרים ומרוחקים משאר עמי אמריקה הלטינית, במיוחד אלה החיים בדרום המדינה, באזור פטגוניה. אך אל תתנו לרושם היבשושי הראשוני להטעות אתכם: מדובר באנשים חמים ונחמדים, שברגע ש"תשברו את הקרח איתם" יתייחסו אליכם כאל חלק מהמשפחה וישמחו לעזור בכל דבר.

הצ'יליאנים מאוד מנומסים ועצורים, והם מאוד לא אוהבים גסות רוח, אגרסיביות, צעקות או צורת דיבור ישירה מדי, ואם תתנהגו כך תזכו מהם ליחס קריר למדי. הצ'יליאנים ידועים כאנשים מאוד קפדנים ודייקנים, ואיחורים או "עיגולי פינות" אינם מקובלים כאן ונתפסים בחומרה. תכונות אופי אלה הובילו לכך שבקרב רבים מהמקומיים, בייחוד אלה שעובדים בתחום התיירות, יצא לתרמילאים הישראלים שם רע (ברוב המקרים בצדק), ואל תתפלאו אם תתקלו מהם ביחס חשדני, עד שתוכיחו כי אינכם גסי רוח, כמו תדמיתו של הישראלי הממוצע כאן.

התמקחות על מחירים אינה מקובלת ונתפסת כחוצפה וגסות רוח. המקומות היחידים שבהם תוכלו לבקש (בנימוס) הנחה הם השווקים, וגם אז לא מדובר בהתמקחות כמו שנהוג בפרו או בוליביה. גם במקומות לינה או בסוכנויות טיולים לא נהוג להתמקח, אך כן תוכלו לבקש הנחה במחיר במידה והזמנתם הרבה לילות מראש או שאתם קבוצה גדולה.

הצ'יליאנים ידועים כאנשים שמרניים מאוד, שמקפידים על ערכי המשפחה ועל הכבוד, ורבים מהם קתולים אדוקים. התא המשפחתי שלהם בדרך כלל מלוכד מאוד, ומרבית מקומות הלינה מתפקדים כעסקים משפחתיים. למרות שהדור המבוגר שמרן למדי, הדור הצעיר שינה את פניו מאוד והפך מודרני ומרדן הרבה יותר. בקרב האוכלוסייה העירונית הצעירה כבר ניתן לראות התרופפות של הערכים הקתוליים הללו, והם לרוב יותר פרועים ומשוחררים ופחות דתיים ושמרנים.

למרות האמור לעיל הצעירים הצ׳יליאניים, הם עדיין בני אדם ערכיים ומסודרים והם לא ״ילדים רעים״, כמו הדור הצעיר והמרדן מהשכנה ארגנטינה. כמו כל העמים הלטיניים, גם הצ'יליאנים אוהבים לבלות ולחגוג, אם אפשר אז בליווי הרבה בשר ואלכוהול.

אומנם חיי הלילה כאן יותר מתונים מאלו שבארגנטינה השכנה, אך בערים הגדולות (ובייחוד בסנטיאגו) הפאבים ובתי הקפה פתוחים עד השעות הקטנות של הלילה והמסיבות ממשיכות להיות לוהטות עד אור הבוקר. בכלל, סנטיאגו נחשבת לאחד היעדים הטובים ביותר לחיי לילה בדרום אמריקה. העסקים כאן נפתחים ונסגרים מאוחר, וחוץ מסנטיאגו, שבהחלט עונה להגדרה של "עיר ללא הפסקה", הסיאסטה נשמרת כאן בקפדנות ותתקשו למצוא משהו פתוח בין 14:00 ל-16:00 ולפעמים אפילו יותר מאוחר.

העם הצ'יליאני הוא עם גאה ופטריוטי מאוד, והם מרגישים (במידה רבה של צדק) שהם עולים בדברים רבים על שכניהם האחרים ביבשת, ויש להם את הסיבות לכך. כלכלתה של צ׳ילה מחזיקה בצורה זו או אחרת חלקים נכבדים מאוד מכלכלת דרום אמריקה כולה, והיציבות השלטונית במדינה הפכה אותה לאחת המדינות החזקות ביותר ביבשת מבחינה מדינית וכלכלית.

לאורך כל ההיסטוריה של צ'ילה היו לה סכסוכים טריטוריאלים עם שכנותיה (שלא נגמרו עד היום), ואף אחת מהן אינה אהודה כאן. הארגנטינאים שנואים במיוחד, ונסו להימנע מלערוך השוואות בין העמים והמדינות. נושא רגיש נוסף, שמומלץ מאוד שלא להיכנס אליו, הוא תקופת הדיקטטורה האכזרית של פינושה, אשר עדיין נחשבת לעניין מעורר מחלוקת במדינה. הסכסוך הכבד ביותר בין צ׳ילה לשכנותיה מבחינת שנאה ואיבה הוא הסכסוך עם בוליביה. לפני כמעט 200 שנים כבשו הצ׳יליאנים את היציאה היחידה של הבוליביאנים לים, ומאז שוררת בין המדינות שנאה שקטה. הבוליביאנים אגב, חולמים ומייחלים ליום שהצבא שלהם יכבוש מחדש את הים.

עונות לטיול ומזג אוויר

צ'ילה היא כאמור המדינה הארוכה בעולם ובגלל אורכה הגדול תנאי האקלים בה ומזגי האוויר לאורך עונות השנה מגוונים למדי. מזג האוויר והעונות לטיול בה שונים מאוד מאזור לאזור.

חודשי התיירות המרכזיים, שבהם גם הכי נוח לטייל במדינה, הם חודשי הקיץ (בין נובמבר לאפריל), אז זו גם עונת הרחצה בחופים ובאגמים. חודש פברואר נחשב לשיא העונה, כיוון שאז הצ'יליאנים יוצאים לחופשת הקיץ השנתית שלהם וממלאים עד אפס מקום את כל אתרי התיירות והטבע, בגלל העומס הצפוי בחודש מומלץ לבקר באזורים המתויירים (טורס דל פיינה, פוקון, ואלפאראיסו) עד חודש ינואר.

בכל מקרה, בתקופה זו חשוב מאוד להזמין מראש מקומות לינה, אטרקציות ונסיעות ולהיערך לשלם מחירים גבוהים יחסית על הכל. הביקוש לפני החגים ולפני חופשת הקיץ של הצ׳יליאנים כל כך גדול, שנסיעות אוטובוס למקומות המתויירים עשויים להתמלא בטווחים של דקות.

מחוץ לעונת הקיץ תוכלו לטייל רק באזור מרכז המדינה (ללא החופים) ובמדבריות של הצפון, כיוון שהקור בדרום הוא קשה מאוד בשל קרבתו הגיאוגרפית ליבשת אנטארטיקה. קחו בחשבון שהחורף קר מאוד בכל המדינה וששירותי תיירות רבים סגורים בתקופה זו.

בעונת החורף פועלים מספר אתרי סקי פופולאריים, בעיקר באזור סנטיאגו ואזור האגמים, שבכמה מהם יש מסלולים ברמה עולמית. אם הגעתם לאזור סנטיאגו בחודשים יולי-אוגוסט אתם צפויים לראות את העיר כולה, שרכס האנדים סובב אותה מכוסה בלבן. זה מראה שלא רואים הרבה בדרום אמריקה ומדובר על מחזה מדהים!

  • אזור המרכז – אזור זה מתאפיין באקלים ים תיכוני עם עונות שנה מסודרות וטמפרטורות נוחות, ביחס לשאר המדינה. החורף קר וגשום (ובהרים גם מושלג) והקיץ חם מאוד ועם כמות קטנה יחסית של גשם. ניתן לטייל כאן כל השנה, אך האביב הוא תקופה יפה במיוחד, כי אז כל הנוף ירוק ומלא פרחים. עונת הרחצה בחופי האוקיינוס היא בקיץ, ומחוץ לתקופה זו המים קרים מדי.
  • אזור האגמים – אזור זה, שנצמא באמצע הדרך בין פטגוניה לעמק המרכזי, מתאפיין בחורף קר, סוער ומושלג, ובקיץ חם ועשוי להיות גם לח מאוד. גשם יורד כאן בכמויות גדולות כל השנה וחשוב להיות ערוכים תמיד לכל מזג אוויר. הקיץ אמנם חם, אך הלילות קרירים ובהרים תמיד יכול להיות קר וסוער. בחורף פועלים כאן מספר אתרי סקי, אך מעבר לזה אין הרבה מה לעשות כאן ומסלולי הטיול נפתחים רק באביב ובקיץ, אז גם מגיעים לכאן רוב התיירים.
  • פטגוניה וארץ האש – זה האזור האהוב במיוחד על המטיילים הישראלים שמגיעים לצ׳ילה. מזג האוויר באזורים דרומיים אלה קר וסוער כל השנה, והוא מתאפיין תמיד בהרבה גשם ושלג ובעיקר ברוח חזקה מאוד שנושבת בעוצמה כל השנה. חשוב מאוד להצטייד בהרבה ציוד חם טרם ההגעה לפטגוניה. העונה לטייל כאן היא בקיץ, כשמומלץ במיוחד להגיע בחודשים דצמבר-פברואר אז מזג האוויר מעט יציב יותר והימים חמים יותר (אם כי גם בשיא הקיץ עלול להיות קר וסוער). אם תצאו לטיולים בהרים חשוב להיערך לכל מזג אוויר היות ובאזורים רבים קר ואפילו מושלג גם בקיץ. בחורף הטמפרטורות צונחות דרמטית ומסלולי טיול וכבישים נחסמים, ולכן לא ממולץ להגיע לכאן אחרי מרץ או לפני אמצע נובמבר.
  • אזור הצפון – זהו אזור מדברי ויבש, שבו ישנם אזורים, אשר לא ירד בהם גשם מאות שנים. היעדר הגשם הוביל לכך, שנותר כאן אקלים מדברי, אך זה לא אומר שחם כאן, ובחודשי החורף ובלילות הקיץ הטמפרטורות צונחות במקרים רבים גם מתחת לאפס. באזורים הגבוהים יותר של המדבר, בייחוד החלק הקרוב לגבול עם בוליביה, מתכסה המדבר בקרח ובשלג וחשוב מאוד לטייל באזורים הללו עם ציוד מתאים, כלומר הרבה ציוד חם ובעיקר מעילים הכוללים שכבת בידוד רצינית נגד רוח.

נופי הקרטרה. צילום: איתי אמוזה

בטיחות ובריאות

בקרב מדינות דרום אמריקה נחשבת צ'ילה לאחת המדינות הבטוחות ביותר, וסנטיאגו היא ללא ספק אחת מערי הבירה הבטוחות ביותר ביבשת. האזורים הכפריים הם לרוב האזורים הנוחים והשלווים ביותר ותוכלו להסתובב בהם ללא חשש גם ביום וגם בלילה. גם תפיסת טרמפים באזורים אלה מקובלת ונחשבת לבטוחה, במיוחד באזור פטגוניה שם מרבית התרמילאים מבצעים את הדרך בת 1,200 הקילומטרים של הקרטרה אוסטרל על ידי לקיחת טרמפים ממקום למקום.

רמת הביטחון האישי גבוהה גם בערים הגדולות, אך בהן בכל זאת שווה להיות יותר ערניים ולהימנע מללכת לבד בלילה או מלהסתובב ברחובות מבודדים או חשוכים. מרכזי הערים, בדרך כלל, בטוחים ויש בהם לרוב נוכחות משטרתית כמעט בכל קרן רחוב.

עם זאת, בחלק גדול מהמקומות (בייחוד ואלפאראיסו) ישנם אזורים מפוקפקים, שלא נחשבים בטוחים לתיירים ומהם כדאי להימנע לחלוטין. במידה והגעתם לוואלפאראיסו, אל תסתובבו לבד לפני שעשיתם את הסיור המודרך בעיר. המדריכים מפוצצים אתכם בהמון מידע חיוני על אזורים בטוחים יותר או בטוחים פחות בעיר.

מטרד נוסף שממנו סובלות הערים הגדולות הוא כייסים, ואלו נפוצים מאוד באמצעי התחבורה הציבורית ובאזורים הומי אדם, אך אם תהיו ערניים ותשימו עין על הדברים שלכם, לא סביר שיקרה לכם משהו. גם קבצנים ברחובות הם, למרבה הצער, תופעה נפוצה במקומות רבים, אך לרוב הם לא מסוכנים, רק מסכנים. בחלק מערי הדרום, בייחוד אלו אשר משמשות כערי נמל, ישנם אזורים של מלונות ומקומות בילוי זולים, אשר מיועדים למלחים וספנים, ובדרך כלל מדובר באוכלוסייה מפוקפקת שעדיף להתרחק ממנה.

להבדיל ממדינות אחרות ביבשת, השוטרים הצ'יליאנים לא מושחתים והם ידועים כקשוחים וקפדנים מאוד. מומלץ בחום להימנע מלהסתבך איתם ובכל מקרה, בשום פנים ואופן לא לנסות לתת להם שוחד, מה שעלול להוביל למעצר. שוטרי התנועה הצ'יליאנים ידועים כקפדנים במיוחד גם הם, ואם אתם נוהגים ברכב הקפידו לציית לחוקי התנועה כיוון שהקנסות גבוהים מאוד.

הצ'יליאנים עצמם אינם אנשים אלימים ואין סיבה שתיקלעו לעימותים פיזיים. עם זאת, הפגנות גולשות במקרים רבים לאירועים אלימים וכדאי מאוד לשמור מהם מרחק. גם משחקי כדורגל טעונים, בייחוד בין הקבוצות הגדולות, יכולים להפוך לאירועים אלימים, גם אם אתם באיצטדיון וגם אם אתם רואים את המשחק בפאב אלפי ק"מ משם.

מבחינה בריאותית המדינה נחשבת לבטוחה מאוד, וברמת טיפול רפואי גבוהה ביחס לשאר מדינות היבשת, רמת הטיפול הרפואי גבוהה וכל המוצרים מן החי והצומח בטוחים לחלוטין למאכל בשל התקנים המחמירים של המדינה. מלבד אזור הצפון, מי הברז נחשבים גם הם לבטוחים לחלוטין ותוכלו לשתות אותם בלי בעיה ובלי צורך לטהר אותם, במיוחד בפטגוניה. אלה נחשבים למים הנקיים ביותר בעולם, ואפילו במהלך טרקים תוכלו למלא מים מהנחלים מבלי לחשוש. כאמור, סטנדרט הטיפול הרפואי כאן הוא מערבי לכל דבר והרופאים הצ'יליאנים מקצועיים מאוד. עם זאת, באזורי פריפריה מבודדים יתכן ותתקשו להשיג טיפול רפואי הולם ובמקרה של בעיה רצינית עדיף להגיע לבית החולים של העיר הגדולה הקרובה ביותר.

מזג האוויר הוא סכנה משמעותית מאוד למטיילים בצ'ילה ואסור לזלזל בו. גם בקיץ עלולים להיות תנאי מזג אוויר קיצוניים ומסוכנים אשר מגיעים במהירות ובהפתעה, ובייחוד אם אתם מטיילים באזור הדרום חשוב מאוד להיות תמיד ערוכים לכל מזג אוויר.

כמו כן, במדבריות הצפון ישנם אזורים גבוהים מאוד, ואלו מכם שאינם מורגלים לכך עלולים לסבול ממחלת גבהים הקפידו להצטייד בהרבה מים כשאתם עולים לגובה ובכדורים נגד מחלת גבהים. כל העניין של מחלת גבהים פחות נפוץ בצ׳ילה, אך חשוב מאוד להיות ערניים בנושא ולהיות מודעים לגוף שלכם. במידה ואתם מרגישים סחרחורות קיצוניות או קושי קיצוני בנשימה עדי שתרדו מהגובה כמה שיותר מהר ולא תנסו להתאים את עצמכם למצב. מחלות גבהים הן לא עניין של מה בכך והן במקרים רבים עשויות להסתיים במוות! סכנה נוספת היא החור באוזון, שחלק ממנו נמצא מעל דרום המדינה וגורם לכך שרמות הקרינה באזור זה גבוהות ומסוכנות במיוחד.

חיסונים והמלצות רפואיות ליוצאים לצ'ילה >>
כל מה שצריך לדעת על בריאות בטיול >>

מידע מיוחד לקהילת הלהט”ב

צ'ילה היא כאמור ארץ הניגודים, וגם בנושא זה ישנם הבדלים גדולים בין הערים הגדולות וכפרי הפריפריה. סנטיאגו היא עיר קוסמופוליטית ומתקדמת והקהילה הגאה בה גדולה ומבוססת. אומנם מראה של מגע פיזי בין זוגות חד מיניים ברחובות העיר אינו מקובל, אך אין לכם סיבה לחשוש מתגובות אלימות או לא נעימות (אם כי יתכן ותמשכו לעברכם מבטים).

כמו כן, פועלים בסנטיאגו אינספור מקומות בילוי המיועדים להקהילה הגאה ותוכלו לצאת אליהם ללא חשש. באזורי הפריפריה, לעומת זאת, האוכלוסיה הרבה פחות מתקדמת ופתוחה לנושא, וכפריים רבים עדיין סובלים מדעות קדומות לגבי הקהילה הגאה. לכן, כשאתם מטיילים באזורים אלו עדיף להצניע את זהותכם המינית, בכדי לא להיתקל בבעיות מיותרות.

אוכל מקומי

האוכל הצ'יליאני מגוון ומעניין אך אינו משתווה באיכותו למדינות השכנות ובנושא הזה צ׳ילה אינה באותו סטנדרט כמו שאר המדינות ביבשת. הצ'ילאנים אומנם מאוד גאים במטבח המקומי שלהם, אך בעיני רוב התיירים שמגיעים לכאן לא בדיוק ברור למה. ובכל זאת, למרות שהמעבר לצ'ילה יגרום לכם לגעגועים מיידיים לארגנטינה השכנה בכל מה שקשור לקולינריה, עדיין ניתן למצוא פה כמה מאכלים לא רעים.

אחת הסיבות שהתיירים ״לא עפים״ על המטבח המסעדות בצ׳ילה היא בגלל שהן כלל לא זולות ולעתים החלופות של לבשל בהוסטל טובות יותר וטעימות יותר. רוב המסעדות מציעות ארוחת צהריים מתפריט קבוע במחיר משתלם יחסית, אשר נקרא לרוב "תפריט היום" (Menu del DIa) או "מנת היום" (Plato del DIa). הבשר הוא מרכיב מרכזי בארוחות ולצמחונים מביניכם עלול להיות לפעמים לא קל למצוא משהו לאכול, בייחוד במסעדות המסורתיות.

באזור סנטיאגו ומרכזי שאר הערים הגדולות תמצאו, יחד עם מסעדות מקומיות אשר מגישות אוכל צ'ילאני טיפוסי, גם מסעדות בינלאומיות רבות, שמציעות את כל סוגי המאכלים. רובן המוחץ של המסעדות הללו כאמור לא זול, ואינו עומד בתקציב של תרמילאים. באזורי הפריפריה, לעומת הערים הגדולות, רוב המסעדות יציעו בעיקר מאכלים מקומיים טיפוסיים ואת המאכלים האופייניים לאזור.

הצ'יליאנים נוהגים לאכול ארוחת בוקר קלה הכוללת בדרך כלל קפה עם משהו מתוק או כמה טוסטים בצידו, וארוחת הצהריים היא הארוחה המרכזית של היום וכוללת מנה גדולה של בשר או דג עם תוספות. בערב נהוג בדרך כלל לאכול ארוחה קלה יותר שנקראת Once, או לילופין לאכול Once קלה עוד יותר בשעות אחר הצהריים ואז עוד אחרות ערב מאוחרת.

כך או כך, קחו בחשבון שיחסית למקובל בארץ אוכלים כאן את הארוחות יחסית מאוחר, ומסעודת בדרך כלל לא יגישו ארוחת צהריים לפני 13:00 וארוחת ערב לפני 20:00. כיוון שהמדינה גדולה ומגוונת כל כך, בכל אזור נפוצים מאכלים שונים, אשר משתנים בהתאם להרכב האוכלוסייה ולצומח והחי האופיינים לאזור.

איי הפסחא. צילום: נתי פרידמן

ובכל זאת, עדיין ישנם כמה מאכלים אופייניים לכלל המדינה אשר אותם סביר להניח שתמצאו בכל מקום -

אוכל

  • קומפלטו (Completo) – זהו המאכל המזוהה ביותר עם הצ'ילאנים ותוכלו למצוא אותו בכל פינת רחוב ובכל מסעדה עממית שמכבדת את עצמה. מדובר בנקניקיה (רגילה לחלוטין אגב) בתוך לחמניה שאליה מוסיפים בדרך כלל מיונז, אבוקדו, עגבניה ובצל. קומפלטו יעלה לכם בדרך כלל בין 1,000 ל-2,000 פסו.
  • אסאדו – הבשר בצ'ילה הרבה פחות טוב מזה של ארגנטינה השכנה, אך הוא מקור לגאווה עצומה עבור הצ'ילאנים, ועדיין בהחלט שווה טעימה. האסאדו המסורתי נעשה בסגנון ייחודי, שבו מבושלת החיה בשלמותה על שיפוד מעל האש למשך זמן רב ורק אחרי הבישול נפרסת לפרוסות. הבשר הנפוץ ביותר, בייחוד באזור פטגוניה, הוא הכבש, אך גם בשר חזיר ובשר בקר פופולאריים מאוד. הצ'יליאנים מאוד אוהבים אסאדו ונוהגים לאכול אותו בכל הזדמנות, לרוב כשהבשר "נקי" (כלומר ללא תיבול או תוספות). חלק נכבד מההוסטלים בפטגוניה עושים אחת לכמה ימים/שבוע ארוחת אסאדו גדולה, בייחוד כשיש הרבה תיירים בהוסטל ויש את מי לארח. הארוחות האלה משפחתיות מאוד ומשרות אווירה מאוד ביתית וכיפית. ובמקומות שישראלים בדרך כלל נשארים בהם לתקופה ארוכה כמו פוארטו נאטלס או פוקון מומלץ לבחור הוסטל שאתם יודעים שיעשה את ה״פסטיבל הזה״.
  • לומו א-לו-פוברה (Lomo a lo Pobre) – מאכלי פופולארי מאוד במסעדות עממיות ושמו בתרגום חופשי הוא "סטייק לעניים", כמובן בהפוך על הפוך. זהו נתח בקר דק יחסית, אשר מגיע עם הר צ'יפס בצידו וביצי עין מעליו.
  • דגים ופירות ים – לצ'ילה יש קו חוף ארוך מאוד וכן אינספור אגמים, פיורדים ונחלים בשטחה, מה שמבטיח שבכל מקום אליו תגיעו תמצאו מאכלי ים טריים ומשובחים. השווקים ומסעדות הדגים מציעים סחורה טרייה, והדגים שגדלים כאן הם מהגדולים ביותר בעולם. בשווקים תוכלו למצוא גם מבחר גדול מאוד של פירות ים, שאותם תוכלו לטעום בתבשילים שונים כמו מרק פירות ים או סביצ'ה (סלט נא מפירות ים ודגים). מלבד מסעדות המתמחות במאכלי ים, גם כמעט בכל מסעדה רגילה תמצאו לפחות מנת דגים אחת בתפריט.
  • Cazuela – מרק מקומי מסורתי אשר מוגש כשבתוכו נתח של בשר בקר, חזיר, עוף או דג המעורבב עם אורז, תפוחי אדמה, תירס וירקות. זוהי מנה פופולארית מאוד בקרב המסעדות המסורתיות, בין אם כמנה ראשונה ובין כמנה עיקרית.
  • אוכל רחוב – בלשון הגל הישראלי דוכנים אלה נקראים ״חתוליות״ שלא בצדק. אוכל הרחוב בצ׳ילה הוא מהטובים ביותר שתמצאו ביבשת דרום אמריקה והרמה לעתים לא נופלת אפילו ממסעדות רחוב. אוכל הרחוב הפופולארי ביותר הוא כמובן הקומפלטו, אך בנוסף אליו נוהגים דוכני הרחוב למכור גם מנות צ'פס בשקית, המבורגרים בלחמנייה וכן נתחי בקר דקים בתוך לחם עם שלל תוספות. אם תזמינו בסגנון Italiano, תקבל את הסנדוויצ'ים עם הרבה אבוקדו וכן תוספות נוספות. תוכלו למצוא כאן גם את הגירסה הצ'יליאנית לאמפנאדאס, אותו מאפה ממולא בבשר, עם תוספת זיתים וביצה קשה.
  • מתוקים – כמו בכל דרום אמריקה, גם בצ'ילה ריבת החלב (שנקראת כאן Manjar) פופולארית מאוד, אם כי פחות מאשר בארגנטינה ובאורוגוואי. אין כמעט מתוקים צ'ילאניים יחודיים, אך בכל זאת תמצאו כאן את כל המבחר המקובל בעולם של עוגות, עוגיות, גלידות, שוקלודים, מאפים וכדומה.

משקאות

  • Mote Con Huesillos – משקה מרענן ומתקתק שנפוץ במיוחד באזור המרכז ואידאלי לימים החמים של הקיץ. מדובר בנקטר אפרסקים אשר מוגש בכוס פלסטיק גדולה שבתוכו אפרסק מבושל וגרגירי שעורה. את המוטה תוכלו לקנות בכל אחד מאינספור דוכני הרחוב אשר מציעים אותו באיזור בסנטיאגו.
  • מאטה (Mate) – תרבות שתיית המאטה, אותה חליטת צמחים מרירה, נפוצה מאוד באזור פטגוניה הצ'לאנית, והיא הגיעה לשם מארגנטינה בתקופות שבהן הגבולות וההבדלים בין המדינות עוד לא היו מאוד ברורים. עם זאת, ככל שתעלו מפטגוניה צפונה כך תראו פחות ופחות שותי מאטה, ובאזור סנטיאגו כבר מדובר ממש במראה נדיר.
  • צ'יצ'ה (Chicha) – משקה מתוק וסמיך אשר מופק מתירס וצבעו אדום כהה. משקה זה אופייני לאזור הצפון, ובשאר המדינה תתקשו למצוא אותו.
  • אלכוהול – הצ'יליאנים אוהבים מאוד בירה והיא בהחלט המשקה הפופולארי של הפאבים. עם זאת, אין ספק שהמשקה הלאומי הוא היין, שנחשב כאן לאיכותי במיוחד ומחירו זול יחסית. הצ'ילאנים שותים יין כמעט בכל הזדמנות, ובכל המסעדות תוכלו למצוא גם יין מקומי במחירים טובים. המשקה החריף המסורתי של צ'ילה הוא הפיסקו (Pisco), ברנדי חזק במיוחד המופק מענבים, שלרוב שותים אותו מדולל או כ"פיסקו-סאוור" (מעורבב עם ליים) או כ"פיסקולה" (מעורבב עם קולה). אל תוותרו גם על טעימה מה-Terremoto (רעידת אדמה), משקה אלכוהולי חזק במיוחד (ויקר במיוחד), שהוא מעין ערבוב של גלידת אננס עם יין לבן חזק.

תרבות ומוזיקה

לצ'ילה יש מסורת תרבותית מפוארת ויצאו ממנה מספר סופרים ומשוררים מפורסמים, שהבולט שבהם הוא זוכה פרס הנובל פבלו נרודה. גם הקולנוע, התיאטרון והאומנות מוערכים כאן מאוד, וחובבי התרבות מביניכם ימצאו בסנטיאגו חיי תרבות עשירים עם מבחר עצום של מוזיאונים, גלריות, מרכזי תרבות ותאטראות.

התרבות, ובעיקר המוזיקה המקומית, מושפעת מאוד מהתרבות האירופית, ואין כאן כמעט מוזיקה ואומנות ילדית-מסורתית. הריקוד הלאומי הוא הקווקה (Cueca), ריקוד כפרי מסורתי אשר נפוץ בחגיגות כפריות ובו רוקדים יחדיו גבר ואישה בסגנון שמזכיר מאוד את הריקודים הספרדיים המסורתיים.

סצנת המוזיקה המקומית, שמתרכזת בעיקר בסנטיאגו, כוללת את כל סגנונות המוזיקה המודרנית – מפופ, דרך היפ-הופ ועד לרוק כבד, כמובן לצד מוזיקה לטינית.

כמו כל תושבי דרום אמריקה גם הצ'ילאנים משוגעים על הכדורגל, ובעבור רבים מהם כבר מזמן מדובר באובססיה. הקבוצות הגדולות של המדינה הן Universidad de Chile, Colo Colo ו- Universidad Católica, וצפייה במשחק ביניהן היא חוויה בלתי נשכחת, אפילו אם זה לא באצטדיון אלא סתם בפאב מקומי. עם זאת, היריבות בין האוהדים גדולה מאוד ומשחקים טעונים גולשים במקרים רבים לאלימות, ולכן עדיף שלא תזדהו כאוהדים של קבוצה זו או אחרת.
ארץ האש הצ`ילאנית. צילום: איתי אמוזה

חשמל ומתאמים לשקעים

החשמל בצ'ילה הוא במתח של 220 וולט השקעים הנפוצים ביותר הם אלו בעלי הפינים העגולים (בדומה לישראל) ואין צורך במתאם מיוחד.

הפרשי שעות מהארץ

שעון צ'ילה מפגר אחרי שעון ישראל בחמש שעות.

שגרירויות וקונסוליות ישראל

שגרירות ישראל בצ'ילה

כתובת:

טלפון: 56-2-7500500+

מייל: info@santiago.mfa.gov.il

אתר אינטרנט:

שגרירות ישראל בצ'ילה ממוקמת בסנטיאגו ב- San Sebastian 2812 (קומה 5) והטלפון שלה הוא - (56)2-7500500. קשר תוכלו ליצור גם ב- info@santiago.mfa.gov.il. בנוסף לפניות הרגילות במקרה של אובדן דרכון ובעיות נוספות, תוכלו להיעזר באנשי השגרירות ככתובת לקבלת משלוחים מהארץ.

שגרירות צ'ילה בישראל

  • כתובת: ברחוב הברזל 34 (בניין B קומה 1), רמת החייל תל אביב
  • טלפון: 03-510-27-51
  • אתר אינטרנט: chileabroad.gov.cl/israel

קהילה יהודית

הקהילה היהודית בצ'ילה קטנה יחסית (מוערכת בכ-15 אלף איש) והיא מרוכזת כמעט כולה בסנטיאגו. מחוץ לסנטיאגו כמעט ולא תמצאו מוסדות יהודיים, אך במוקדים תיירותיים גדולים שבהם יש מטיילים ישראלים רבים תמצאו בדרך כלל בית חב”ד.

בית חב״ד בפוקון נחשב לאחד האהובים ביותר על המטיילים הישראלים בדרום אמריקה וגם מי שלא כל כך מתחבר לכל האווירה בבתי חב״ד מוצא את עצמו מגיע לשם לפחות פעם אחת, בדרך כלל לארוחת שישי.

בית חב"ד בפוקון

בהנהלת הרב אלימלך וגולדי פרמן

בית חב"ד סנטיאגו

בהנהלת הרב מנשה פרמן

  • כתובת: Los Cactus 1575 Lo Barnechea
  • טלפון: 562-2216-2770
  • מייל: rebe@reuna.cI
  • אתר אינטרנט: www.jabad.cl

למידע נוסף ראו גם:www.jabadchile.com

לא הספיק לכם? הנה 10 מקומות שכדאי לבקר בהם בטיול בצ'ילה:

קישורים רלוונטיים

  • לשכת התיירות הממשלתית של צ'ילה: www.sernatur.cl
  • פורטל מקיף מאוד באנגלית עם מידע על מסלולים, לינה, מסעדות וכו': www.welcomechile.com
  • אתר רשות הפארקים הלאומיים: www.conaf.cl

לתחילת הכתבה

הדפסה|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לצ'ילה

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×