עפים אל החופש: איך זה שכולם יוצאים אל הטיול הגדול?

המגזין הכלכלי הנחשב "פורבס" ערך כתבת מגזין מיוחדת על תופעת התרמילאות הישראלית בעולם, ואפילו עושה כבוד ל'למטייל'. אז לאיפה נוהגים הישראלים לטייל? איך הם מתכננים ומה מחפשים בטיול הגדול? וכמה כל זה בכלל עולה? מבט מרתק על ה"מסלול" של התרמילאי הישראלי מהצבא אל הטיול הגדול.

מאת: דוויד יין, פורבס (Forbes)
תרגום: מערכת אתר למטייל


לפני עשר שנים, מצא דניאל נחום, כיום סטודנט בן 23, את ספרו של יוסי גינצבורג "בחזרה מהטואיצ'י" במדף הספרים המשפחתי. הקריאה על מסע ההישרדות המופלא של הכותב בג'ונגלים של בוליביה במסגרת הטיול שאחרי הצבא גרמה לדניאל להחליט שגם הוא ייצא יום אחד לטייל בדרום אמריקה.
כבר בתיכון החל דניאל לחסוך לטיול החלומות וזמן קצר אחרי השחרור מהצבא הוא יצא למסע בן שישה חודשים מארגנטינה ועד בוליביה שהוא מעריך שעלה לו כ- 5,000 דולר. "אחרי שלוש שנים של פקודות והוראות אתה רק רוצה לקחת איזה הפסקה ולנוח קצת." הוא מספר, "טיול תרמילאים הוא סוג של הבעת חופש – אתה הכי חופשי שאתה יכול להיות".

תרמילאים ישראלים: אוהבים לטייל בקבוצות גדולות. צילום: איתי אמוזה


דניאל הוא עוד אחד מכ- 30,000-40,000 ישראלים שיוצאים לטיולי תרמילאים ברחבי העולם מדי שנה, על פי נתוני סוכנות הנסיעות איסתא. 70 אחוזים מהם בגילאי 20-24, מה שאומר שמדובר בתופעה המקיפה כשליש מתוך כלל 75,000 החיילים שמשתחררים משירות החובה מדי שנה. על-פי נועם רון, מנהל השיווק באיסתא, כ-60 אחוזים מהתרמילאים הישראלים טסים לאסיה (בעיקר לדרום-מזרח היבשת), כ- 30 אחוזים טסים לדרום ומרכז אמריקה, והשאר טסים לאוסטרליה, ניו-זילנד ואפריקה. התרמילאים הישראלים מטיילים כשישה חודשים בממוצע, כש- 10 אחוזים מהם מטיילים למשך יותר משנה. נועם מעריך שטיול תרמילאים בן חצי שנה בדרום אמריקה עולה כ-9,000 דולר, בדרום-מזרח אסיה כ-6,000 דולר ובאוסטרליה או ניו-זילנד כ-12,000 דולר (תלוי, לדבריו, ב"כמה אטרקציות מטורפות אתם עושים בניו-זילנד").

לפיכך, התרמילאים הישראלים מהווים עבור תעשיית התיירות העולמית פוטנציאל של 150 מיליון דולר מדי שנה, סכום המקביל, למשל, לכל ההכנסות מתיירות בהאיטי כולה. תופעת התרמילאות הישראלית והיציאה לטיול שאחרי הצבא היא כבר חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית, אך היא גם נובעת מתוך התשוקה הישראלית הכללית לטיולים בחו"ל - על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 4.2 מיליון ישראלים נסעו לחו"ל רק בשנה החולפת. יתרה מכך, התרמילאות הישראלית היא חלק מטרנד עולמי – על פי נתוני ארגון התיירות העולמי התיירים הצעירים היו 20 אחוז מתוך 940 מיליון תיירים בסך הכל בשנת 2010 והם ייצרו הכנסות בשווי כולל של 165 מילארד דולר. כיוון שמרבית הצעירים "דלים בכסף אך עשירים בזמן" הם נוטים לצאת לטיולים ארוכים יותר ולבלות בכל יעד כמעט פי שלוש מהתייר הממוצע.

"אתה מרוויח בעצמך את הכסף ואתה מחליט איך לבזבז אותו"

רוב הישראלים מתחילים לחסוך מוקדם בכדי לממן את טיול התרמילאים שלהם ורבים מהם עובדים אפילו שנה שלמה רק בשביל לגרד את הכסף הדרוש לטיול. "אף אחד מהחברים שלי לא יוותר על הטיול בגלל שהוא לא מגיע ממשפחה עשירה," אומרת ליה ויינר, בת 21 שטיילה אחרי הצבא בדרום ומרכז אמריקה במשך 14 שבועות. "אתה מרוויח בעצמך את הכסף ואתה מחליט איך לבזבז אותו". כמו רבים כמותה, ליה עבדה לפני הטיול כמארחת וברמנית במשך חמישה חודשים וחברתה לטיול לקחה הלוואה מאביה וכעת עובדת בכדי להחזיר אותה. אחרים עובדים ב"עבודה מועדפת" בתחנות דלק, מלונות או חקלאות ומשתמשים במענק בכדי לממן את הטיול.
אחרים עובדים ומטיילים בו זמנית. חלק מתנדבים במחנות קיץ יהודיים בארה"ב, שם הם לרוב מקבלים לינה וכרטיס טיסה בחינם, ואז ממשיכים משם לטיול בצפון אמריקה. ישראלים רבים עובדים במכירת מוצרים שונים, כמו מוצרי ים המלח. אביר הוד, סטודנט בן 25, מכר ערכות ציור לילדים בזמן שטייל בקנדה לפני שלוש שנים. "הכסף היה סביר, אבל החוויה הייתה ייחודית", הוא מספר. במקרים אחרים, הורים מבוססים יותר מסייעים לילדיהם במימון הטיול ובכך מאפשרים להם לעבוד פחות או לטייל יותר. רבים גם בוחרים לסייע בעלות הטיול מתוך רצון שילדיהם לא ידחו את לימודיהם האקדמיים בשביל לעבוד לקראת הטיול.

יוצאים מהצבא לכבוש את פסגות העולם. צילום: איתי אמוזה

אז עושים את "שביל החומוס" או את "הגל העולה"?

ככל שיותר ויותר ישראלים יוצאים לטיולי תרמילאים, הם מפתחים לעצמם סלנג ייחודי, כשמסלולים פופולאריים זוכים לכינוי "שביל החומוס" במזרח או "הגל העולה" ו"הגל היורד" בדרום אמריקה. דני אברהם (25), שטייל בדרום אמריקה ובמזרח, מספר שהתרמילאים הישראלים מזהים אחד את השני בדרום אמריקה לפי ה"גל" שלהם, כשהסיכויים להיפגש שוב ושוב עם אנשי ה"גל" לאורך הטיול גבוהים מאוד. "דרום אמריקה היא מושלמת בגלל שיש בה טרקים מדהימים, מקומות לראות ומסיבות כיפיות" אומרת ליה ויינר, ומוסיפה שזה "ממש זול".

כמו דרום אמריקה, גם הודו הפכה ליעד פופולארי בקרב התרמילאים הישראלים בזכות התרבות העשירה שלה, המחירים הנמוכים והנגישות לתיירים. "דרום אמריקה זה יותר בשביל לעשות טרקים וללמוד ספרדית", מסבירה דריה מעוז, שמלמדת סציולוגיה ותיירות בתיכון חדש ובמרכז ללימודים אקדמיים. "התדמית של הודו בישראל היא של מקום שבאים אליו בשביל לנוח". דריה מוסיפה שתרמילאים רבים לומדים יוגה או מדיטציה בהודו, בזמן שאחרים מעבירים ימים ואף שבועות במנוחה בכפר כלשהו.

גם אוסטרליה וניו זילנד הופכות ליעדים תרמילאיים פופולאריים, למרות העלויות הגבוהות יותר. אנה דרזי, מספרת שהיא טסה לטיול במדינות הללו לבדה כי אין כל כך הרבה ישראלים שנוסעים לשם. למרות שהיא ניסתה "לחסוך כמה שרק אפשר", אנה מספרת שעלויות הטיסה וציוד הטיולים היו גבוהות. "כשאתה יוצא לטרק של כמה ימים אתה לא יודע איזה מזג אוויר יהיה לך. צריך להיות מוכנים פחות או יותר לכל דבר".

לעומת הודו או דרום אמריקה, "אפריקה לא מאורגנת עבור תרמילאים", מספר נועם מאיסתא, שמסביר כי תשתיות התרמילאות הלא מפותחות של היבשת גורמות לטיול באפריקה להיות יקר יחסית. ובכל זאת, תרמילאים ישראלים מגיעים לאפריקה ורבים מהם מתנדבים בבתי מחסה לחיות ובפרוייקטים הומאניטריים יחד עם אנשים מכל העולם.

"אתה פשוט מגיע ליעד ומתחיל להתגלגל משם"

התרמילאי הישראלי הטיפוסי הוא ספונטני, חסכן ומעדיף לטייל בקבוצות. שלא כמו תרמילאים ממדינות אחרות, ישראלים נוטים להזמין במקום את הנסיעות והאטרקציות בטיול. "כשאתה מטייל כל כך הרבה זמן אתה לא מתכנן ברמה היום-יומית", מספר דני, "אתה פשוט מגיע ליעד ומתחיל להתגלגל משם". "את הזמנת הטיסות עושים לרוב מראש עם 'כרטיס פתוח' לשנה" אומרת ענת פרידמן מאל-על. כיוון שחברות תעופה כמו אל על מבינות שתרמילאים נוטים לשנות את תוכניות הטיול שלהם לעיתים תכופות, הן מציעות למטיילים הצעירים 'כרטיסים פתוחים' שמאפשרים לערוך שינויים ביעד ובתאריכי הטיסה ללא עלות נוספת.

רוב הישראלים מטיילים בזול, כשלרוב הם בוחרים לישון בהוסטלים במקום במלונות ולנסוע באוטובוסים מקומיים במקום בהסעות מאורגנות. שתיים מההוצאות המרכזיות שלהם הן על לינה ואוכל ולכן רבים ישנים באוהלים או מבשלים לעצמם את הארוחות בכדי להקטין עלויות. למרות זאת, הם בהחלט מוכנים להוציא יותר על 'אתרי חובה' ואטרקציות. "לטייל בזול זה לא רק עניין כלכלי", אומר פרופ' חיים נוי מאוניברסיטת דרום פלורידה, "זה גם עניין של אורח חיים בטיול, שמנסה להתחבר יותר למקומי ולאותנטי".

ישראלים בטיול נוטים יותר להתקבץ בקבוצות בהשוואה לתרמילאים ממדינות אחרות, כשלרוב הם מטיילים בקבוצות של בין 5 ל- 20 צעירים. דריה מעוז מאמינה שלמרות כל הרצון להכיר ולהיחשף למקומות חדשים, התרמילאים הישראלים מרגישים יותר בנוח כשהם מטיילים עם החברים שלהם. רבים מהם גם מתקבצים בבתי חב"ד ומרכזי קהילה יהודית מקומיים לארוחות שבת. "בבית אנחנו עושים ארוחת שבת כל שבוע", מסבירה דריה, "אז ההרגשה הייתה כמו בית הרחק מהבית".

מגיעים גם למקומות הפחות מתויירים. צילום: טל מלכה

"כיום המידע מבוסס על שיתוף ועל חוכמת ההמונים"

גיל חן (35) עשה אחרי הצבא טיול מחוף לחוף בארה"ב במשך שלושה חודשים. לאחר מכן, אחרי שסיים תואר באוניברסיטת ת"א לפני תשע שנים, הוא התנדב במשך שנה בטנזניה ושם החל לכתוב לאתר 'למטייל'. עם שובו לארץ הוא השלים תואר שני ואחריו נסע שוב לשנה, הפעם לקמבודיה, בכדי לנהל את הפרויקט ההתנדבותי של "למטייל". כיום, גיל חן הוא מנהל קבוצת אתרי 'למטייל' ("אני מנסה לאזן בין עבודה וטיולים עד כמה שאפשר").

שאל כל ישראלי על תרמילאות וסביר להניח שהוא או היא יזכירו את 'למטייל'. הרשת החלה במכירת ציוד טיולים ב- 1984 וכיום יש בבעלותה 18 חנויות בכל רחבי הארץ וכן את אתר הטיולים הגדול ביותר בשפה העברית. גיל חן אומר שההצלחה של החברה נשענת על בנייתה של קהילת מטיילים באמצעות סיפוק של מידע מועיל לטיול. כך, כש'למטייל' רק החלה היא ארגנה הרצאות בחינם שהועברו על ידי תרמילאים מנוסים ובחנויות היו גם קלסרים גדולים, מחולקים לפי יבשות ומדינות, בהן יכלו מטיילים לחלוק טיפים ומידע זה עם זה. "אנחנו מספקים חוויה של 360 מעלות", מתאר גיל את חנויות הרשת, שלדבריו מקבלות את פניהם של שני מיליון מבקרים בשנה. "אתה יכול להגיע לחנות ולקנות ביטוח חו"ל, לקנות סים בין-לאומי ולהזמין טיסה או מלון דרך אתר האינטרנט של 'למטייל'."

עם הקמתו של אתר 'למטייל', בשנת 1999, הוא מהר מאוד הפך למרכזי עבור התרמילאים הישראלים. "זה הכל חלק ממהפכת האינטרנט. עד לפני מספר שנים פשוט היית מקבל מידע (מאתרי האינטרנט)", אומר גיל, "ואילו כיום המידע מבוסס על שיתוף וחוכמת ההמונים." מעבר לקבלת פניו של הגולש עם שורת חיפוש השואלת "לאן הטיול הבא שלך?", אתר 'למטייל', המקבל כ- 60,000 כניסות של גולשים ביום, מכיל טיפים של מטיילים עם המלצות על מלונות, אטרקציות ומסעדות. כשגיל והצוות שלו מקבלים את הטיפים האלה הם עוברים עליהם ועורכים אותם במידת הצורך וכ- 70-80 אחוזים מהם מתפרסמים. "אנשים סומכים על אנשים אחרים כמוהם", מסביר גיל את המשיכה של האתר עבור המטייל הישראלי. "בסופו של דבר, (למטיילים עצמם) יש ניסיון הרבה יותר טוב מלסוכני הנסיעות."

ההצלחה של 'למטייל' נשענת על הנכונות של התרמילאי הישראלי לעזור לאחרים ולסמוך על העזרה שלהם. שהם יוצאים לטייל, התרמילאים הישראלים מסתמכים מאוד על המלצות העברות "מפה לאוזן" בין המטיילים. "כשאתה מגיע להוסטלים בחו"ל יש שלטים בעברית עם המלצות מישראלים לבאים אחריהם", מסבירה הילה שגב (24) שטיילה בדרום אמריקה, "הם חותמים את השם שלהם ואז אם יש לך שאלות אפשר למצוא אותם בפייסבוק". "ישראלים גם מתמקחים המון ויש מחירים שונים לישראלים בכל מקום", ממשיכה הילה ומוסיפה שריבוי הישראלים הוביל עסקים מקומיים רבים לשים שלטים בעברית. בכך שהם מציעים הנחות מיחדות לישראלים, בעלי העסקים מקווים שהלקוחות הישראליים שלהם יעודדו את חבריהם להגיע גם כן.

רבים נוסעים בטרמפים בכדי לחסוך בכסף. צילום: עומר זיו


"יש קהילות שלמות שהתפתחו על בסיס התרמילאות הישראלית"

ביעדי תרמילאות פופולאריים רבים, כמו דרום-מזרח אסיה ודרום אמריקה, התפתחו עם השנים תעשיות שלמות המשרתות את התרמילאים הצעירים. לפני שש שנים, זיו הדר, אז בן 23, טייל בדרום אמריקה למשך שמונה חודשים במהלכם פגש את ארוסתו – פרואנית מקומית בשם ננסי רוסאלס. בזמן שהם טיילו יחד ברחבי העולם החליטו השניים שהם רוצים לאפשר לעוד אנשים להכיר באותו האופן כמותם. כך, שכרו זיו וננסי ב- 2011 בניין גדול בליבו של הרובע התיירותי של לימה ופתחו את "הוסטלימה". "אני אוהב את העיר, ישראלים אוהבים את העיר, זה מקום טוב להתחיל בו" מסביר זיו. ההוסטל של זיו הפך במהרה לפופולארי בקרב התרמילאים הישראלים בלימה, שחיפשו מקום עם בעלים ישראלי שמדבר עברית וספרדית. בשיא עונת התיירות בעיר, בין מרץ לאוקטובר, הוסטלימה תמיד מלא וזיו מאמין שהדרישה להוסטל כמו שלו רק תמשיך לגדול.

כשצעירים אחרי צבא מגלים יעדים חדשים הם סוללים את הדרך לתרמילאים נוספים המגיעים אחריהם, כשלדבריו של נועם רון מאיסתא, רבים מהיעדים הללו הם הרחבה של מסלולי טיול קיימים. כך, תרמילאים רבים שמטיילים לאורך המסלול השחוק של דרום אמריקה מעיזים ונכנסים גם ליעדים פחות מוכרים כמו פנמה, ניקרגואה והונדורס. נועם מוסיף שתרמילאים המטיילים באסיה מחפשים להגיע לחופים כמו סינאקוויל בקמבודיה או איי אנדמן שבהודו בחיפוש אחר "חוויה יותר אותנטית, מרוחקת ומנותקת".

כשגלים של תרמילאים ישראלים מתחילים להגיע ליעד חדש הם ממריצים את הכלכלה המקומית. נגוין הונג-דאי, הבעלים של סוכנות הטיולים ATP Group בהאנוי, מספר שהוא הבחין בכך שהישראלים מטיילים בדרך כלל בקבוצות גדולות יחסית וממליצים זה לזה על מקומות ולכן החל להתאים את הטיולים שלו עבורם. "פתחנו מסעדה ישראלית בהאנוי ומלון בסאפא שבמאוכלס בעיקר בתרמילאים ישראלים" הוא מספר. המרוויחים הגדולים מהרגלי הטיול של התרמילאים הישראלים, לדבריו של נעם רון, הם בעיקר עסקים קטנים ומשפחתיים במדינות לא מפותחות. "יש קהילות שלמות שהתפתחו על בסיס התרמילאות הישראלית" הוא אומר ומתאר את השימוש הנרחב בשלטי חוצות ותפריטים בעברית ביעדים פופולאריים לישראלים.

"אתה אף פעם לא רואה את אותם הפנים פעמיים, אתה אף פעם לא רואה את אותו המקום פעמיים"

דניאל נחום לא עצר אחרי הטיול שלו בדרום אמריקה. בקיץ האחרון הוא יצא לטיול תרמילאים בסין ובחופשת הקיץ מתכנן לנסוע לקובה ("אני רוצה לראות אותה לפני שהיא נפתחת למערב"). כמו רבים מחבריו הישראלים, דניאל רוצה להמשיך ולגלות את העולם.

"זה נותן לך פרספקטיבה על אנשים ועל החיים. שום דבר לא קבוע - אתה אף פעם לא רואה את אותם הפנים פעמיים, אתה אף פעם לא רואה את אותו המקום פעמיים." אומר דניאל. "אתה לומד לנחות ומייד להסתדר בכל מקום שאליו אתה מגיע".

התרמילאים הישראלים מחפשים את החוויה האותנטית. צילום: איתי אמוזה


כתבות נוספות שיעניינו אותך:

ספר לנו מה דעתך בפייסבוק

סגור
0
×