טרק הר מרו - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים

הטיפוס על הר מרו, "אחיו הקטן" של הקילימנג'רו, נחשב לעתים כאלטרנטיבה לטיפוס על ההר המפורסם, אך זהו אחד הטרקים היפים והמאתגרים באפריקה. בטרק הר מרו תזכו ללכת ביערות עבותים בין שלל בעלי חיים, לעבור במרחבים פתוחים עם נופים מרהיבים וכמובן, לטפס אל אחת הפסגות הגבוהות ביותר ביבשת

אביאל אסטנובסקי - מערכת אתר למטייל
תמונה ראשית עבור: טרק הר מרו - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים - תמונת קאבר
© אביאל אסטנובסקי

מבוא

הר מרו (Mt. Meru) נחשב להר החמישי בגובהו באפריקה (או שלישי, או רביעי, תלוי איך מודדים) ומיקומו אל מול הקילימנג'רו (Mt. Kilimanjaro) ורק כ-70 קילומטרים ממנו הופך אותו בעיני מטיילים רבים ל"אח הקטן". אבל מרו הוא הר געש ענק (פסגתו מתנשאת לגובה 4,566 מטרים מעל פני הים), שהיה בעבר גבוה לא פחות מהקילימנג'רו, אך בהתפרצות עצומה לפני כמה אלפי שנים הלוע קרס, והותיר אחריו צורת פרסה סביב מכתש פנימי – מה שמספק נוף דרמטי ומרהיב במיוחד. ההר נמצא בתוך שטח הפארק הלאומי ארושה (Arusha National Park), ומורדותיו הפוריים שופעי צמחים ובעלי חיים רבים ומשקיפים על הסוואנות הרחבות של הפארק. 19 הקילומטרים של הטרק אל הפסגה מובילים אל נקודות תצפית מדהימות, ללא ספק מהיפות בטנזניה וביבשת.

זהו טרק שנבחר לעתים כאלטרנטיבה לטיפוס הקילימנג'רו, משיקולים שונים של עלות ותועלת, אך חשוב כבר עכשיו להבהיר: טרק הר מרו הוא אחד היפים והמאתגרים ביותר באפריקה, אין סיבה להשוות אותו לאף טרק אחר, ומדובר בחוויה מדהימה בפני עצמה.

ההליכה המאתגרת אורכת כשלושה או ארבעה ימים (לבחירתכם) וכוללת קטעים שונים ומגוונים בנופים – החל מיערות עבותים וצמחיה גבוהה השופעת בקופים, ג'ירפות, נמרים ובעלי חיים נוספים, דרך אקלים קר (ולעתים מושלג) ומרחבים פתוחים המאפשרים מבט אל כל רחבי הפארק והקילימנג'רו, ועד לעליה תלולה לפסגה באדמת דרדרת געשית. פסגת ההר, Socialist Peak, נמצאת על צוקים אדירים בגובהם, הבולטים לגובה של כ-1,500 מטרים מעל התהום – מה שהופך את ההעפלה אל הפסגה בזריחה למרגשת ומרשימה באופן מיוחד.

אל טרק הר המרו נהוג לצאת מהעיר ארושה (Arusha) הנמצאת לצידו (ולצלו) של ההר, אך גם במושי (Moshi) חברות הטיולים מציעות טרק מאורגן במרו. את המסלול עצמו מומלץ לעשות בארבעה ימים, אם כי ניתן גם לסיים אותו בתוך שלושה ימים עם ירידה רצופה ואינטנסיבית במיוחד מהפסגה ועד למטה.

באשר לקנאי הקילימנג'רו, נציין שטרק הר מרו נחשב ליותר טכני ותלול, וכן שמטיילים רבים שעושים את שני הטרקים מעידים כי הנוף מהמרו הוא הטוב ביותר ביבשת – בכל זאת, כשמטפסים על הקילימנג'רו אי אפשר לראות את יופיו האדיר מן הצד.

אופי המסלול

טרק הר מרו מיועד למיטיבי לכת, וכדאי שזה לא יהיה הטרק הראשון שלכם. חשוב להבין איך גופכם מתפקד בגבהים, שכן מחלת גבהים בהחלט רלוונטית במרו, וכן הטיפוס הוא רצוף ותלול ועל כן נדרש כושר גופני טוב. יחד עם זאת, על ההר טיפסו גם רבים בעלי כושר גופני בסיסי, ולא צריך לחשוש לטפס אם אתם מאמינים בעצמכם. קל זה לא יהיה, אבל ניתן לצעוד גם בקצב איטי ובמקרה שלא תוכלו להמשיך עד הפסגה – תוכלו לעצור באחד משני המחנות שעל ההר. הטרק מתחיל בגובה 1,500 מטר ובתוך יומיים וחצי עולים כ-3,000 מטרים, מה שמצריך מהגוף יכולת הסתגלות טובה. פרטים נוספים על מחלות גבהים תוכלו לקרוא כאן »

קצת השראה לטיולים שלך

רוב המסלול עובר בשביל ברור ומסומן, אך לא כולו. מדריך הוא בגדר חובה (או לפחות ריינג'ר עם נשק, על כך פירוט בהמשך) ולכן אין בעיה בניווט, אך שימו לב לא להיפרד מהקבוצה או מהמדריך באזורים שבהם הסימונים לא ברורים. הלינה היא אך ורק בתחומי שני המחנות המסודרים שעל השביל (גם עליהם יפורט בהמשך), המתוחזקים היטב ומכילים חדרי לינה קטנים ונוחים וכן את כל שאר המתקנים והאמצעים לצורכי המטפסים.

הטרק כולל קטעים שונים – טיפוס מתון אל מול עליות תלולות, אדמה רכה אל מול קטע ארוך העובר על סוללת בטון מלאכותית, טיפוס על מצוקים בעזרת הידיים, קטע לא קל באדמה געשית שבה הרגל שוקעת אחורה בכל צעד, ובעונות מסוימות – גם קטעים מושלגים.

הצל של הר מרו מראה את צורתו המדוייקת. צילום: אביאל אסטנובסקי

הכנות לטרק

ראשית, חשוב לומר שאל טרק הר מרו ניתן לצאת בשני אופנים: בטרק מאורגן דרך חברה, או באופן עצמאי. בשני המקרים ככל הנראה שלבסוף תצעדו כחלק מקבוצה גדולה יותר עם אנשים שלא הכרתם, כיוון שהפארק מחייב צעידה עם ריינג'ר חמוש (בגלל בעלי החיים) ואלו יוצאים ללוות קבוצות של אנשים ולא יחידים. גם אם החברה שלכם תבטיח שהריינג'ר הוא רק בשבילכם – אל תאמינו, ובכל מקרה הצעידה בקבוצה היא לרוב יתרון והזדמנות לפגוש תרמילאים אחרים.

במקרה שתבחרו לארגן את הטרק דרך חברה, תחסכו מעצמכם הרבה כאב ראש של התארגנות, כיוון שיסופקו לכם כל השירותים שתצטרכו – טבח, פורטר, השלמת ציוד חסר (כמו מקלות הליכה, שק שינה ואף נעליים) ואם תרצו גם מדריך. היחסרון הוא במחיר ובעיקר בהתמקחות המייגעת, אבל אם לא אכפת לכם לבלות כמה שעות ברחבי ארושה, בחיפוש אחר חברה עם דיל טוב, ולאחר מכן להמשיך ולהתמקח על הורדת המחיר – סביר שתגיעו להצעת מחיר טובה ולא גבוהה בהרבה מהעלויות הכוללות של טיול עצמאי.

כאן חשוב לציין את הציוד שחובה לצאת איתו לטרק הר מרו:

ביגוד: מעיל רוח, פליז וביגוד תרמי הם חובה. הקור על ההר מקפיא, במיוחד עם רדת החשיכה, והרוחות בפסגה יכולות להיות חזקות מאוד. גם כפפות וכובע צמר הם חובה.

נעליים: נעלי הרים טובות עם אחיזת קרקע יציבה. אל תצאו לטרק הר מרו בלי שתהיו בטוחים בנעליים שלכם. הטיפוס בהחלט מציב אתגר לנעליים, שצריכות לעמוד בפני סוגים שונים של קרקע והרבה שעות רצופות של הליכה.

מקלות הליכה יהיו בחירה מאוד נכונה ויעילה, במיוחד למי שבוחר לעשות את הטרק בשלושה ימים ולרדת את כל הדרך מהפסגה ברצף (ובהצלחה לברכיים).

שק שינה: חובה שיהיה עמיד בטמפרטורות נמוכות. שקי השינה הפשוטים והזולים לא רלוונטים בלילות הקפואים על המרו, ולכן אם שק השינה שלכם אינו מתאים – ודאו שחברת הטיולים שלכם מספקת לכם אחד.

פנס, שק שינה וציוד עזרה ראשונה – גם הם חובה. אם במקרה אין לכם את אחד אלו – הקפידו להצטייד מראש בארושה.

למציאת סניף למטייל הקרוב לביתכם »

המלצות לגבי אנשי צוות

ריינג'ר חמוש: חובה מבחינת חוקי הפארק. אם תצאו עם חברה – הם ידאגו לכך, ואם תגיעו עצמאית – תוכלו לשכור שירותי ריינג'ר בשער מומלה. בגלל מחסור בכח אדם, הריינג'רים יוצאים עם קבוצות יחסית גדולות של אנשים (לרוב כעשרה, תגידו שלום לחברים שלכם לימים הקרובים).

מדריך: פשוט לא. המדריכים בטרק הר מרו לא יתרמו לכם שום דבר שהריינג'ר לא ידע לעשות. חבל לבזבז כסף מיותר על עוד איש צוות, בזמן שהריינג'ר יצעיד אתכם ויספר לכם כל מה שתרצו לדעת על הסביבה וההר.

פורטר: אם אתם בכושר גופני טוב, והספקתם כבר לבחון ולוודא את יכולתכם לשאת משקל, פורטר אחד לשניים-שלושה אנשים בהחלט יספיק. אם אתם יוצאים לבד לטרק – כדאי מאוד להיעזר בפורטר, במיוחד בשביל סחיבת המזון וציוד הבישול. טיפוס לבד ללא פורטר יהיה מאוד קשה. ניתן לשכור פורטר בשער מומלה עבור 10$ ליום.

טבח: כיף ומפנק, ולרוב גם משתלם כשמזמינים טרק דרך חברה. קחו בחשבון שאם החברה תוציא טבח, היא תתעקש גם על פורטר לסחיבת הציוד.

נהג: הנסיעה אל שער מומלה מארושה אורכת כחמישים דקות, וכוללת נסיעה בשבילי העפר בתוך הפארק עם סיכוי רב לפגוש בעלי חיים. אם השתמשתם בחברה – ודאו שעלויות הנסיעה הלוך וחזור כלולות במחיר. אם אתם מגיעים עצמאית – תוכלו לשכור נהג (ולקבוע מראש שיאסוף אתכם לאחר הטרק), אך אופציה זו תייקר מאוד את העלויות (40-50$ לכל כיוון); ניתן לתפוס טרמפים אל השער, או לבקש מראש ממטיילים אחרים / חברה כלשהי להצטרף להסעה שלהם תמורת תשלום.

לצערינו יש גם קטע הליכה על בטון. צילום: אביאל אסטנובסקי

עלות הכניסה אל הפארק מורכבת מכמה סעיפים:

  • דמי כניסה: 45$ ליום
  • דמי לינה: 30$ ליום
  • תשלום לריינג'ר: 15$ ליום
  • שירותי חילוץ והצלה: 20$ ליום

בנוסף, תדרשו לשלם דמי כניסה (1,500 שילינג ליום) ולינה (800 שילינג ליום) עבור הפורטר שלכם (וכל איש צוות אחר).

תשלום טיפים: המשכורות של אנשי הצוות תלויות מאוד בטיפים שמשאירים להם, ועל כן הם מצפים להם. נהוג להשאיר לכל פורטר כ-20$ ולכל ריינג'ר 30-40$ (מכל הקבוצה יחד). לגבי שאר אנשי הצוות שלכם (אם ישנם) – לשיקולכם ביחס לטיפ של הפורטר.

לינה בארושה

כאמור, ארושה היא העיר ממנה יוצאים אל טרק הר מרו, וככזו סביר שתשהו בה גם לפני וגם אחרי הטרק. ישנם הרבה הוסטלים בעיר הרועשת והסואנת, כמו גם הרבה מאוד תיירים שמגיעים בעיקר לספארי, וכמה מהמקומות המומלצים ביותר לתרמילאים נסגרו בשנים האחרונות. יחד עם זאת, אפשרויות הלינה נותרו רבות ולהלן כמה המלצות:

Meru House Inn – ההוסטל הפופולרי והנוח הזה ממוקם ממש בלב העיר, במיקום מאוד נוח עבור שלל הסידורים שתצטרכו (במרחק הליכה סופרמרקט, כספומט, מסעדות, חברות טיולים, תחבורה ציבורית). במקום מסעדה ו-WIFI יציב בחינם, נוף אל רחובות העיר וסיכוי טוב לפגוש תרמילאים אחרים. המחיר הרשמי לחדר יחיד הוא 25,000 שילינג, 35,000 לזוגי ו-50,000 לשלושה. כתובת: Sokoine Road, ליד הדואר הראשי.

Sakina Campsite – לאלו מכם שמחפשים להתרחק מהדוחק והרעש של ארושה, Sakina Campsite ממוקם מחוץ למרכז העיר (אך במרחק של כעשר דקות בבודה-בודה). שכונת Sakina כולה וגם הגסטהאוס הזה שרויים באווירה אותנטית טנזנית, כזו שקשה למצוא בעיר עם תעשיית תיירות כמו ארושה.

במקום הקטן והמשפחתי תמצאו מתחם דשא מטופח לאוהלים (7$), מיטות דורמס (11$), חדרים עם שירותים משותפים ליחיד (18$) ולזוג (30$), או עם שירותים פרטיים (20$ ליחיד, 35$ לזוג, 50$ לשלושה). המחירים כולם נתונים למיקוח וירדו משמעותית אם תישארו מספר לילות במקום. ארוחת בוקר כלולה במחיר. רוברט וג'ניפר, מנהלי המקום, מקסימים ועוזרים מאוד. במרחק כמה דקות הליכה מכל צדי הגסטהאוס, תמצאו ברים ומסעדות קטנות מקומיות, כמעט ללא תיירים.

קניית מזון בארושה

אם עליכם להצטייד במזון לקראת הטרק, ישנם הרבה סופרמרקטים טובים בארושה לשם כך. אחד מצויין וגדול (שבסמוך לו יש גם כספומטים!) הוא ה-Shoprite שנמצא ממש מול ה-Meru House Inn, על Sokoine Road.

חשבתם שלא תראו פה ג'ירפות? צילום: אביאל אסטנובסקי

חברות טיולים בארושה

החזיקו חזק: ארושה מפוצצת בחברות טיולים. יותר משתוכלו לדמיין, יותר משתרצו לדמיין, והעובדה הזו לא מקלה על החיפוש. אם אתם לא מגיעים עם המלצה ספציפית על חברה טובה שתוציא אתכם לטרק הר מרו, הכי כדאי להקדיש יום אחד של חיפוש ברחבי העיר אחר הדיל האטרקטיבי.

שימו לב לא לתת לנערים המנסים למכור לכם דילים ברחוב להסיט אתכם – רבים מהם אגרסיביים ויעשו הכל כדי לקחת אתכם אל משרדי החברה שלהם. אין צורך לפסול את כולם על הסף או להיות גסי רוח, אך קחו בחשבון שברגע שתעצרו להקשיב לאחד – יתנפלו עליכם מיד רבים אחרים ואלו רק יאריכו את מסע החיפושים הקשוח ממילא שלכם. בדקו בכמה חברות, אל תהססו לשאול מקומיים לגבי חברות טובות (אבל לא את אלו שפונים אליכם מיוזמתם), קחו הצעות מחיר והחליפו טלפונים – והחליטו רק לאחר שצברתם מספיק מידע.

טיפ חשוב במיוחד הוא לשאול לגבי שאר האנשים שיוצאים איתכם לטרק מטעם אותה חברה, ולבקש את מספרי הטלפון שלהם; רק אחרי שתדברו איתם או תפגשו אותם – תוכלו לדעת שאנשי החברה דוברי אמת והסיכוי לפישולים ברגע האחרון קטן בהרבה. זהו פרט חשוב, כיוון שלעתים הסוכנים ממציאים קבוצות ואנשים פיקטיביים שכבר סיכמו איתם כביכול, ובסוף מגלים שאין כאלו כלל והסוכן בונה על הצטרפות לחברות אחרות – וינסה פשוט להצמיד אתכם לקבוצות אחרות.

להלן כמה חברות מומלצות:

African Wild Park – בעלי החברה, מקס, הוא אדם מקסים ואדיב שעובד עם לא מעט ישראלים ומחבב אותנו מאוד. החברה שלו חדשה ומסודרת, והוא ישמח לעזור לכם גם בשלל סידורים אחרים אם תבקשו.

Maasai – ג'וזף הוא בחור רגוע ונחמד, וכך גם האווירה במשרד שעובד בצורה מסודרת. הקהל הוא לרוב תרמילאים ובהתאם לכך המחירים הנמוכים יחסית.

  • טלפון: 255-784-144-145+, 255-655-144-145+ לוואטסאפ (Joseph)
  • מייל: jkenny32@hotmail.com

מסלול הטרק

המסלול היחיד היום אל פסגת הר מרו נקרא מומלה (Momella Route) והוא מתחיל משער מומלה (Momella Gate), בגובה 1,500 מטרים.

היום הראשון

משער מומלה אל מחנה מיריאקמבה (5-7 שעות הליכה)

תחילת ההליכה היא ממשרדי הפארק אל עבר ההר המתנשא גבוה משמאל לשער מומלה. ההליכה מתונה ופשוטה ומרגישים היטב שנמצאים בשטח פארק לאומי, במעין ספארי רגלי, עם סיכוי גבוה מאוד לפגוש שלל בעלי חיים בין הצמחיה הסבוכה – ג'ירפות, קופים, פילים, זברות, אנטילופות, בפאלו ועוד.

מעט לאחר תחילת המסלול, הוא מתפצל לשתי דרכים – האחת קצרה יותר (5 קילומטרים), שבה לרוב עוברים הפורטרים ושאר צוותי הטיפוס, ודרך ארוכה יותר (10 קילומטרים), שבה ניתן לראות יותר בעלי חיים, צמחיה מעניינת ומפלי מים. כמעט כל המטפסים בוחרים מן הסתם בדרך הארוכה, שבה תעברו דרך אחד מסימני ההיכר של המסלול – עץ ענק שהוא למעשה איחוד של שני עצים שגזעיהם נשזרו זה בזה.

בהמשך, גם מגיעים לנקודת רענון לאורך נהר נגרנניוקי (Ngarenanyuki River) במפל מים יפה שבו גם תוכלו לאכול את ארוחת הצהריים. שתי הדרכים מובילות אל אתר הלינה הראשון, מחנה מיריאקמבה (Miriakamba Hut), שהוא אחד משני אתרי הלינה המסודרים היחידים על ההר, בגובה 2,514 מטרים. במחנה תוכלו לאכול ארוחת ערב חמה ולנוח לקראת היום הבא, לא לפני שתיהנו משקיעה יפה ופוטוגנית.

כאן חשוב לציין שמטעמי בטיחות, הלינה במהלך הטרק מותרת אך ורק בתחומי ובמתקני שני אתרי הלינה המוכרזים, שעליהם יפורט בהמשך.

היום השני

ממחנה מיריאקמבה אל מחנה סאדל (3-5 שעות)

ממיריאקמבה השביל ממשיך אל מחנה סאדל (Saddle Hut, 3566 מטרים), וכבר לאחר ארבעה קילומטרים מגיעים אליו. ההליכה ביום זה קצרה בהרבה אך לא לחינם: ראשית, עליכם ללכת לישון מוקדם כדי להתחיל את הטיפוס אל הפסגה בלילה; שנית – הטיפוס ביום זה הוא תלול יותר ומדובר בעוד קילומטר של גובה בזמן קצר, מה שמאלץ לתת לגוף זמן מנוחה להתרגל. בחלק זה של המסלול יש קטע ארוך למדי בו נבנתה על השביל סוללת בטון ארוכה. לא ברור מי הגורם הממשלתי הטיפש שהגה את הרעיון, אך ללא ספק הבניה נעשתה ללא התייעצות עם צוותי הטיפוס או המטיילים והיא פוגעת בכולם – היא לא נוחה להליכה, היא מחליקה יותר מהאדמה, היא מכוערת והיא מאוד לא טובה לברכיים. תוכלו להתנחם בכך שלרוב נותרה לצד הבטון רצועת אדמה צרה בה ניתן ללכת.

עם הגעתכם למחנה, נהוג לעלות אל הפסגה המשנית של ההר – Little Meru, בגובה 3820 מטרים, ממנה נשקף נוף נהדר אל הקילימנג'רו, אל מרחבי הפארק הלאומי ואל פסגת ההר המיוחלת. קטע זה מומלץ גם מבחינת התאקלמות לגובה לקראת היום הבא. אם תהיו עייפים ותרצו לשמור כוחות לטיפוס לפסגה - תוכלו להשאר ולנוח במחנה, כיוון שהטיפוס אל Little Meru יוצא וחוזר באותו שביל. ארוחת הערב במחנה מוגשת מוקדם, כיוון שכבר בשעה 19:00 הולכים לישון, לקראת השכמה מוקדמת באמצע הלילה.

קילי בזריחה מפסגת המרו. צילום: אביאל אסטנובסקי

היום השלישי

ממחנה סאדל אל שער מומלה / מחנה מיריאקמבה (10-12 / 12-14 שעות)

ההשכמה מתבצעת מעט לאחר חצות, עם התארגנות קצרה, הכוללת תה חם ומעט סוכרים (עוגיות ריבה עובדות נהדר). ברגע זה חשוב להתלבש היטב – לבוש בשכבות שיתאים לקור המקפיא והרוחות העזות, שתוכלו "לקלף" מעצמכם בירידה, כשהשמש תזרח והטמפרטורה תעלה משמעותית.

העליה אל הפסגה מתחילה באזור 1:30 בלילה, כשהמטרה היא להגיע אל הפסגה לקראת הזריחה, והיא הקטע המאתגר ביותר במסלול. הקטע אורך כחמישה קילומטרים בסך הכל, אך כולל קטעים תלולים מאוד ככל שמתקרבים לפסגה, חלקם באדמה געשית שמדרדרת אתכם צעד אחורה על כל שני צעדים קדימה, ורוב העליה מתבצעת בחשיכה מוחלטת, לאור פנסים בלבד (רק אבנים אקראיות המדרדרות מטה ונוקשות לאחר שניות ארוכות יסגירו את עומק התהום).

אחת מהנקודות הבולטות בדרך היא Rhino Point (בגובה 3,800 מטרים), שמסומנת בערימת סלעים ועצמות וממנה נשקף מראה מרהיב של ההר (שאותו תזכו לראות בירידה), הכולל את הפסגה ואת לוע האפר (לוע הר הגעש, נמצא מתחת לפסגה, שהייתה בעבר הלוע המקורית וקרסה בהתפרצות לפני אלפי שנים, וכעת הפעילות הגעשית בהר היא מהלוע הנמוך יותר בעל צורת החרוט הקלאסית, שההתפרצות האחרונה ממנו ארעה לפני כמאה שנים).

מעט אחרי נקודה זו מתחיל המסלול לעבור בצלע הר תלולה וסלעית, שבה נדרש טיפוס זהיר ואיטי. לאחר מכן מגיעה גולת הכותרת – העלייה אל פסגת ההר (Socialist Peak, בגובה 4,566 מטרים), שכוללת כשעה של טיפוס מאתגר בסלעים וצוקים גבוהים (למעשה, הקיר הפנימי המקורי של הר הגעש), שמאלצים שימוש גם בידיים.

ככל שמתקרבים אל הפסגה היא נראית מרשימה יותר – עם דגל טנזניה המתנוסס מעל ההר והאור הראשון שמבשר על הזריחה האדירה העומדת להגיע. אם יתמזל מזלכם (וכושרכם) ותצליחו להגיע אל הפסגה טרם תגיח השמש – מובטחים לכם רגעים שלא תשכחו לעולם: בדיוק לפני שהשמש מתגלה ממש מאחורי הקילימנג'רו היא צובעת אותו ואת השמים בצבעים עזים של כחול, אדום וצהוב. עם צאת השמש, השמים הופכים למופע צבעים מרהיב, והעננים הרחוקים מלמטה מותירים בעולם רק אתכם ואת הקילימנג'רו שמגיח מעל השמיכה הלבנה.

לאחר שהתחממתם והפשרתם לאור השמש בפסגה, הגיע הזמן לרדת. הירידה בחזרה אל Saddle Hut מלאה במראות מרהיבים של ההר ושל לוע האפר, ועם ההגעה למחנה מגיע הרגע שמבדיל בין המטפסים שבחרו בטרק של שלושה ימים לאלו שנותר להם עוד יום על ההר:

המטיילים בשלושה ימים לא יכולים להתרפק על ההצלחה והעייפות. עליכם להתחיל כעת בירידה ארוכה ורצופה עד לשער מומלה, הנמצא למרגלות ההר. בדרך תעצרו לרענון קצר במחנה מומלה, אך הדרך ארוכה ועליכם להספיק להגיע אל השער טרם השעה שש בערב. אם תגיעו לאחר שעה זו, יתכן ותחויבו במשרדים בדמי שהות של יום נוסף על ההר, אבל הבעיה העיקרית היא שעם החשיכה, אתם תישארו חשופים אל מול בעלי החיים (הבפאלו הוא הסכנה הגדולה, אבל אל תשכחו את הנמרים...).

אם חשבתם שהטרק היה קשה עד כה – קחו בחשבון שמטיילים רבים העידו שהירידה הרצופה מהפסגה ועד לתחתית ההר היא הקטע הקשה ביותר. החלק הטוב, הוא שיש סיכוי רב לפגוש שוב בעלי חיים שונים, ותעברו בקטע שביל יפה שעוד לא ראיתם ביום הראשון (כולל חציית נחלים).

אם נותר לכם יום נוסף – לאחר המנוחה ב-Saddle Hut תרדו ל-Miriakamba Hut שם תאכלו ארוחת ערב ותעבירו את הלילה. ביום הרביעי תקומו לארוחת בוקר ומנוחה טובה וארוכה, ולאחריה תרדו ברוגע אל שער מומלה.

לישון

כאמור, ישנם שני מקומות מורשים ללינה על ההר – מחנה Miriakamba Hut ומחנה Saddle Hut. אסור בפירוש ללון בכל שטח אחר, ואם תחפצו בלינה באוהל משלכם תוכלו לעשות זאת בשטח המחנות (למרות שהתשלום שלכם כולל לינה במיטה נוחה בצריף חמים, אבל לא באנו להתווכח עם יצר ההרפתקנות שלכם).

המחנות כוללים את כל מה שתצטרכו והם מתוחזקים היטב ביחס למתקנים אחרים בטנזניה. החדרים קטנים וחמימים ומכילים מיטות לארבעה אנשים, יש בהם חשמל וישנם מים זורמים בשירותים המשותפים. חדרי האוכל מרווחים, המטבחים גדולים ונוחים (וכוללים מים רותחים) וישנם אזורי ישיבה בחוץ.

פירוט על לינה בארושה לפני ואחרי הטרק תחת “הכנות לטרק” »

מבט על מורדות ההר - לוע האפר וליטל מרו. צילום: אביאל אסטנובסקי

לאכול

רוב היוצאים אל הטרק משתמשים בשירותי טבח, שמתחלק ביניהם ובין מטיילים נוספים בקבוצה. זאת מכיוון שהמחיר של הטיפוס על ההר כולל לרוב פורטר וטבח, ולא ישתנה דרמטית אם תחליטו לוותר על שירותיהם. במקרה כזה, אין לכם סיבה לדאוג וצפויות לכם ארוחות טובות עד נהדרות במהלך הטרק, כמו גם ארוחות צהריים ארוזות (אבל את החטיפים והשוקולד תביאו בעצמכם).

במקרה שאתם יוצאים לטרק ללא טבח ומתכוונים לבשל לעצמכם, התנאים במחנות הלינה נוחים לבישול, והטבחים שישהו שם במקביל אליכם לא יתנגדו שתשתמשו במצרכים בסיסיים שלהם (כמו תה, כלים, מים חמים וכו'). מוטב שתביאו מזון קל להכנה ושאינו דורש בישול מורכב, אך שיספק כארוחה חמה (למשל דייסת קוואקר, אורז, פירה אינסטנט). בנוסף, חשוב להביא מזון לארוחות קלות במהלך היום, שכן ארוחת הצהריים נאכלת תוך כדי הליכה. לחם, ממרח כלשהו וירקות יספקו את הסחורה. אין שום דרך להצטייד במזון במהלך ההליכה (מלבד חסדי המטיילים והטבחים האחרים) ולא כדאי לבנות גם על החנות הקטנה (והיקרה) שבמשרדים בשער מומלה, לכן הצטיידו בכל המזון מראש בארושה.

מים יש להביא למשך היום הראשון בלבד, שכן במחנות הלינה ממלאים מים טבעיים (מי גשמים) אותם אפשר להרתיח במקום (או לחטא בעצמכם בשלל האמצעים והטבליות).

טרקים נוספים

הקילימנג'רו... אחד ההרים המפורסמים בעולם, "הגג של אפריקה", אייקון שהילתו יוצרת קסם סביב שמו. ממש במרחק נגיעה, רק שבעים קילומטרים מהר מרו, נמצא ההר הגבוה ביבשת והטרק הפופולרי ביותר בה. את הפרטים על הטרק תוכלו למצוא בכתבה על הקילימנג'רו, אך כאן נפרוס ונסביר דווקא את היתרונות של המרו אל מול ה"קילי":

מרו זול יותר (ואנחנו, הרי אוהבים אוהבים זול): בזמן שהטיפוס על הקילי יעלה לכם כאלף דולר, הטרק במרו יעלה לכל היותר כמחצית מכך (ויכול להגיע להרבה פחות, תלוי בהתארגנות ובגודל הקבוצה).
מרו קצר יותר: רק שלושה או ארבעה ימים, לעומת שישה עד שמונה ימים בקילי.
מרו יפה יותר: מעבר להילה והייחודיות של הקילי, רבים יעידו שהטיפוס על המרו כולל נופים יפים יותר, ביניהם המפגש עם בעלי החיים, הצעידה ביערות הגשם, וכמובן דמותו של הקילימנג'רו היפהפה ממול בחלקים רבים של הטיפוס ובמיוחד בפסגה.
מרו טכני יותר: אמנם הטיפוס קצר יותר, ולכן הוא פחות מתיש – אך העליה עצמה תלולה הרבה יותר, היא כוללת סוגי טיפוס שונים בגלל השוני בקרקע והוא לבטח לא פחות מאתגר את הכושר הגופני.
מרו פחות מתוייר: בעוד הקילימנג'רו סובל מעומס מטפסים בכל רגע נתון, על המרו יש הרבה פחות אנשים ובמהלך ההליכה תפגשו לכל היותר עוד מספר קבוצות בודדות.

איך להגיע

אם אין לכם הסעה מאורגנת דרך חברת טיולים, הדרך הקלה ביותר להגיע עצמאית אל שער מומלה, שבתחילת טרק הר מרו, היא לקחת מונית מארושה (כ-40$ לכיוון). לחלופין, ניתן לקחת דאלה-דאלה (1,000 שילינג) אל צומת Usa River Junction (מתחנת האוטובוסים ליד השוק על Livingstone Rd), ומשם מונית אל השער (כ-20$) או טרמפ עם אחד מהרכבים הרבים שנכנסים אל הפארק.

שימו לב, שאם תרצו להיכנס עם מונית עד לשער, ככל הנראה תדרשו לשלם דמי כניסה לשמורה עבור הנהג (10,000 שילינג) ועבור רכב (20,000 שילינג).

בנוגע לנסיעה בחזרה מהשער אל העיר, ניתן לארגן הסעה דרך הריינג'רים. באותה נשימה, חשוב להתכונן למיקוח רציני עמם, כי המחיר ההתחלתי שיציעו יהיה גבוה. יותר פשוט יהיה לנסות להצטרף למי מהמטיילים האחרים בפארק שנוסעים בהסעה מאורגנת (למישהו ודאי יהיה מקום) ולבקש לרדת ב-Usa River Junction, משם בקלות ניתן לתפוס דאלה-דאלה לארושה. יש סיכוי גם שתתפסו טרמפ הישר לארושה.

פארק ארושה נמצא הרחק מתחת לעננים. צילום: אביאל אסטנובסקי

טיסה

אם אתם מגיעים אל האזור במיוחד בשביל הטרק ושוקלים לקחת טיסה בשביל לחסוך זמן, ישנם שני שדות תעופה רלוונטיים: שדה התעופה הפנימי בארושה, ושדה התעופה הבינלאומי קילימנג'רו.

הראשון הוא שדה קטנטן (אולי קצת יותר קטן מקטנטן) ומשמש לטיסות בתוך טנזניה ואל זנזיבר. הטיסות דרכו הן לרוב של מטוסי פרטיים קטנים, אבל אם אתם לא מתכוונים להתפנק בטיסת כזו – חברת התעופה Persicion Air מפעילה קווי טיסה מכאן.

כרטיס לזנזיבר, בשביל הפרופורציות, יעלה כ-170$. ההגעה לשדה, הממוקם 8 קילומטרים מחוץ לעיר, היא באמצעות מונית לרוב. יחד עם זאת, אם תבקשו מחברת הטיולים שלכם לכלול בעסקה הסעה אל השדה – יש סיכוי רב שתיענו בחיוב.

שדה התעופה הבינלאומי קילימנג'רו נמצא בכביש בין ארושה למושי והוא משמש את הבאים לצפון טנזניה, בעיקר לספארי, קילימנג'רו, וכן גם למרו. חברת התעופה הזולה FastJet מפעילה קווים לכאן ולכן אל תפסלו טיסה אם אתם רוצים לחסוך בזמן. ההגעה מהשדה לארושה תהיה הכי זולה באמצעות מונית אל הכביש הראשי, ומשם תחבורה ציבורית בקווים המחברים את מושי לארושה.

מזג אוויר

הזמן הטוב ביותר לטפס על הר מרו הוא בין יוני לתחילת מרץ. העונה היבשה היא החל מיולי ועד מרץ. החודשים שבהם הראות היא הטובה ביותר הם מדצמבר עד פברואר.

אפריל ומאי הם חודשים גשומים, ולא מומלץ לטפס על ההר בעונה זו (גם אם תצליחו לארגן טיול ולמצוא ימים יחסית פחות גשומים – התנאים על ההר קשים והראות רעה).

הטמפרטורות על ההר צונחות במהרה עם תחילת הטרק, בגלל העליה התלולה. באזור הפסגה הטמפרטורה היא סביב 0 מעלות, הרבה פעמים גם פחות מכך.

המלצת זהב – הדבר העיקרי שחשוב לדעת

כאמור, ניתן לעשות את טרק הר מרו בתוך שלושה ימים או בתוך ארבעה, לפי בחירתכם. אם תבחרו בשלושה ימים, תחסכו זמן וכסף, אבל מה שחשוב לדעת הוא שלחסכון יש מחיר: הירידה המהירה מהפסגה ועד לתחתית ההר היא קשה מאוד, ומאתגרת את הברכיים והגב בפני עומס רציני מאוד. אם זה לא מספיק, סוללת הבטון שנסללה על ההר הופכת את הזעזועים בכל צעד להרבה יותר חזקים.

למי שסובל מבעיות אורתופדיות כלשהן, ולו הקלות ביותר, אין ספק שכדאי להאריך את הטרק לארבעה ימים. היום העודף מוקדש כולו לחלוקת הירידה מההר לשני חלקים.

גם אם אתם בריאים לחלוטין, מומלץ לשקול את הנושא ולזכור שעל אף שטרק בשלושה ימים נשמע מאתגר יותר, עדיין הבריאות שלכם חשובה (והאתגר, אגב, מובטח בכל מקרה).

מקילי לא תראו את קילי, נכון? צילום: אביאל אסטנובסקי

נותני שירותים

לשכת תיירות

משטרת תיירים – סניף המשטרה נמצא על Makongoro Rd, ליד סניף Central Bank.

כסף – בארושה כמות גדולה במיוחד של כספומטים (אבל אל תצפו שבכולם יהיה תמיד כסף זמין). ריכוז גדול במיוחד נמצא לכל אורך Sokoine Rd.

בית חולים – במקרה הצורך, השירותים הרפואיים הטובים ביותר בארושה ניתנים בבית החולים –Arusha Lutheran Medical Centre, הנמצא על Makao Mapya Rd. במקרים בהם נדרש טיפול רציני יש להגיע לניירובי שבקניה.

מה הכי לא כדאי

לא כדאי לראות את טרק הר מרו כקל, חובבני, או מינורי, ביחס לקילימנג'רו. הסיבה היחידה שאנשים מתייחסים למרו לעתים כטרק הכנה לקילימנג'רו היא אספקט הגבהים – הכנת הגוף לדלילות החמצן באופן הדרגתי. על אף היותו קצר מהקילי - המרו קשה יותר, ועל אף היותו פחות קפוא מהקילי – קר מאוד גם על המרו. הכינו את עצמכם כמו שצריך לטרק, אל תחשבו לצאת ללא ביגוד מתאים ונעלי הרים נוחות, ואל תצפו לכבוש את הפסגה בדילוגים.

בטיחות ואזהרות

באפלו – על הר מרו ובסביבתו חיות רבות, ביניהן גם טורפים כמו נמרים. אבל הבעיה העיקרית מהבחינה הזו היא הבאפלו, החיים על ההר גם בגבהים (אפילו סביב המחנה הגבוה!) ומאוד לא אוהבים כשבני אדם חודרים לשטחם. זוהי חיה טריטוריאלית ואגרסיבית, והיא הסיבה העיקרית לנשק שנושא הריינג'ר. היו ערניים, במיוחד בטיפוס אל הפסגה המתחיל בחשיכה, ואל תפרדו מהקבוצה באזורים עם צמחיה.

מחלת גבהים – רלוונטית מאוד בגבהים של המרו. כדאי מאוד לשאת עמכם טבליות לטיפול במחלת גבהים, והכי חשוב להיות קשובים לגוף. אם טרם עליתם לגבהים כאלו – לבחירתכם האם לקחת את הטבליות מלכתחילה או לחכות. אם אתם מרגישים קושי מסוים בגובה, נועו לאט יותר ותנו לגוף להתרגל. אם תרגישו שלא תוכלו להמשיך עוד ולהצליח גם לרדת בכוחות עצמכם – עצרו. הישארו באחד המחנות עד שתרגישו טוב יותר ורק אז בחרו האם להמשיך. קחו בחשבון שפינוי חירום ברכב יכול להתבצע רק מהמחנה הנמוך יותר. מידע נוסף על מחלת גבהים »

נעליים – חובה לצאת עם נעלי הרים. האדמה ביום הטיפוס האחרון געשית והצוקים לקראת הפסגה ינקבו בקלות סוליות חלשות. נוחות הנעליים ויכולת ספיגת הזעזועים שלהן חשובה לא פחות בירידה. אם מסיבה כלשהי אין לכם נעליים מתאימות – בקשו מחברת הטיולים שלכם לסדר עבורכם זוג.

מים – חשוב לטהר את המים הנמצאים במחנות בטרק הר מרו. כדאי מאוד לקחת עמכם טבליות טיהור בנוסף להרתחת המים, כי ממש לא טוב לקבל הרעלות וקלקולים בדרך.

צפו באנשים שעשו את טרק הר מרו לפניכם:

קישורים רלוונטיים

אילוסטרציה של מסלול הטרק, פרטים על הגבהים, השעות והמחנות: www.summits-africa.com

לתחילת הכתבה

הדפסה|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

דילים למלונות פופולרים בארושה

בשיתוף הוטלס קומביינד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לארושה

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×