טיול בדרום אמריקה - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים

מתכוונים לטייל בדרום אמריקה אבל לא יודעים מאיפה להתחיל את התכנון? הכתבה הזו תעשה לכם סדר! מידע על המדינות, עונות, טיפים, אטרקציות שוות במיוחד ואפילו המלצות על מסלולים! אספנו פה באמת כל מה שצריך לדעת לקראת טיול בדרום אמריקה

רתם מטרסו - מערכת אתר למטייל
תמונה ראשית עבור: טיול בדרום אמריקה - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים - תמונת קאבר
חוף איפנמה בריו ©כרמל הורוביץ

מבוא

דרום אמריקה היא ללא שום ספק היעד התרמילאי מספר אחת בקרב המטיילים הישראלים! טיול ארוך ביבשת המרגשת הזו כולל בתוכו את כל הדברים שישראלים אוהבים לאהוב: יש בה חוויה תרבותית, קולינרית, אוסף מדהים של אתרי הטבע היפים ביותר בעולם ביחד עם תרבות חיי לילה מהטובות ביותר בו. לכן, אין זה מקרי שצעירים רבים בוחרים בה כיעד הנחשק לטיול אחרי הצבא.

דרום אמריקה היא יבשת עצומה! ולא משנה מה הטיול שאתם מחפשים לעצמכם, תוכלו למצוא את הצבע המיוחד והאישי שלכם בכל מדינה שתבחרו, ובכל מסלול שתבחרו לעשות ולתת את הדגש על הדברים שאתם אוהבים לעשות. האופציות כאן כאמור הן לא נגמרות, ותוכלו למצוא ביבשת דרום אמריקה מוצ׳ילרים הרפתקניים שרוצים לגמוע כל סנטימטר בה בטרקים ארוכים, רובצי חופים וגם חובבי טיולים אורבניים.

בגלל שהיבשת ארוכה מאוד, וקו המשווה עובר בחלקה הצפוני ומשפיע באופן דרמטי על עונות השנה הטיול ההגיוני ביותר לעשות הוא לטייל בה מצפון לדרום, במה שנקרא בעגה הישראלית ״הגל היורד״ בדרך כלל מתחיל באזור יולי-אוגוסט בקולומביה או בפרו, או מדרום לצפון (בהתאמה, ״הגל העולה״). שמתחיל במרבית המקרים בחודשים נובמבר-ינואר בבואנוס איירס שבארגנטינה.

למעט ברזיל, שבה דוברים פורטוגזית, כל מדינות היבשת מדברות ספרדית, אם כי הניבים והמבטאים ממדינה למדינה משתנים. ספרדית נחשבת לשפה יחסית קלה ללמידה, ואתם תוכלו למצוא את עצמכם לומדים משפטים שלמים, ואפילו יכולת לדבר עם נותני שירותים בצורה טובה תוך פחות מחודש של טיול. פורטוגזית לעומת זאת, שוברת שיניים ואחרי שמגיעים ממדינות אחרות בדרום אמריקה, בברזיל יהיה לכם הרבה פחות קל לתקשר עם מקומיים ונותני שירות. מקומיים דוברי אנגלית הם עניין של מזל, וזה בדרך כלל לא קורה, למעט מדריכים שמורגלים בעבודה רבת שנים עם תיירים.

אז מה כל כך מדהים, עד שאלפי מטיילים ישראלים נמשכים לכאן כל שנה? קודם כל, החופש הבלתי נלאה! וזה לא קשור רק למקום, אלא לאווירה של הטיול הגדול. אווירת החופש משכרת וממכרת, ואין מקום נוח שהחופש הזה יכה בכם יותר מאשר בתצפית משגעת, במפלים אדירי מימדים או בחוף ים מרהיב. הדבר השני, זה התרבות, שגם היא ממכרת לא פחות מתחושת החופש. פרו ובוליביה הן שתיים מהמדינות האהובות ביותר על המטיילים הישראלים, בעיקר בזכות התרבות המיוחדת והצבעונית. שתי המדינות האלה שונות מאוד מהשאר בעיקר בתחום הזה – בשתיהן יש שילוב מושלם בין ישן לחדש, והן זולות בהרבה משכנותיהן ארגנטינה וצ׳ילה, שבהן בדרך כלל מתחילים את המסע.

קחו בחשבון שטיול בדרום אמריקה לא זול. זה בטח נתון שלא חדש לאיש, אבל זה משהו שצריך להתכונן אליו עוד בזמן התכנון של זמן הטיול וסגנון הטיול שאתם מחפשים לעצמכם. זה מתחיל כבר בכרטיסי הטיסה מהארץ, ממשיך ביוקר מחייה יחסית גבוה (לא בהשוואה לארץ, אלא בהשוואה ליעדים תרמילאיים אחרים בעולם), ובציוד טיולים יקר שנחוץ לקחת בגלל עונות השנה. לא מעט אזורים ביבשת הם אזורים קרים מאוד (ההרים בפרו ובוליביה, פטגוניה שנמצאת בדרום ארגנטינה וקרובה גאוגרפית ליבשת אנטארטיקה) שדורשים ציוד מחמם.

קצת השראה לטיולים שלך

בתכנון גס מומלץ לחשב (כולל כרטיסי הטיסה הלוך וחזור) בערך כ-10,000 שקלים לכל חודש בטיול, כשהסכום הזה כולל הוצאות, מחייה, אטרקציות ואת כל המסביב. בפועל, רוב האנשים מצליחים לחיות בתקציב צנוע בהרבה, אך התחשיב הזה יכסה אתכם מכל הכיוונים.

ואל תשכחו סלפי עם לאמה. צילום: רתם מטרסו

מדינות היבשת והאטרקציות המובילות בכל אחת מהן

אז אם עד עכשיו היינו במבוא והכל היה כללי ולא ברור, הנה רשימה קצת יותר מפורטת על המדינות השונות ביבשת על המקומות המפורסמים בהן ועל אופי הטיול בהן.

ארגנטינה

אמ;לק: מדינה מדהימה שכוללת הרבה טבע פראי ואחד המקומות הטובים ביותר לחיי לילה ביבשת

ארגנטינה (Argentina), המדינה השנייה בגודלה ביבשת, היא זו שבה מרבית המטיילים הישראלים בוחרים להתחיל את הטיול שלהם, במסגרת ״הגל העולה״, שבעצם מתחיל את הטיול ביבשת מחלקה הדרומי ביותר בעיר אושוואיה (Ushuaia) שבמדינה ומתחיל לעלות כל הדרך עד לקולומביה בצפון דרום אמריקה ולעתים גם עד מקסיקו.

ארגנטינה היא מדינה נוחה למדי להתחיל בה את הטיול בגלל עונות השנה בה, ובגלל מרכזיות עיר הבירה שלה, בואנוס איירס (Beunos Aires), שנחשבת לאחת הערים המערביות והמודרניות ביותר בדרום אמריקה, ואולי המודרנית ביותר שבהן. זו מדינה שתעשה לכם נחיתה רכה ונוחה מאוד בדרום אמריקה.

הספרדית הארגנטינאית מהירה מאוד, ולעתים קשה לתקשר עם המקומיים, בעיקר אם אתם חדשים בתוך כל העולם הזה של הספרדית. יש להם ספרדית יפה מאוד ומתגלגלת על הלשון.

זוהי ארץ של טבע מדהים ביופיו, כששני קצותיה של יחשפו אתכם לנוף מנוגד כמעט לחלוטין, כשבדרום תמצאו קרחונים ולגונות, ובצפון תמצאו מדבר צחיח. מלבד הטבע העוצמתי, המדינה גם משלבת קולינריה ברמה גבוהה וחיי לילה משוגעים! בואנוס איירס נחשבת לאחד המקומות הטובים ביותר למצוא בו את המסיבות המטורפות ביותר ביבשת, ובסופי שבוע המועדונים כאן מפוצצים במקומיים ותיירים.

את הטבע הפראי תוכלו למצוא בדרום המדינה באזור פטגוניה (Patagonia), כשהמפורסם ביותר באתרי הטבע של המדינה הוא הר הפיץ רוי (Fitz Roy) המלכותי שנמצא באל צ׳לטן (El Chaltén), והקרחון המתנפץ (Perito Moreno) שנמצא בעיירה הציורית אל קלפטה (El Calafate). גם צפון המדינה יפהפה, שם הנוף השולט הוא נוף מדברי יוצא דופן עם תצורות נוף הרריות מיוחדות, כשגולת הכותרת בהן היא אזור פורמה-מרקה (Pulmamarca) והר שבעת הצבעים (Cerro de 7 Colores), שנמצאים באזור העיר סלטה (Salta).

הכי מומלצים במדינה

המקומות שאסור להחמיץ בה הם אושוואיה, העיר הדרומית ביותר בעולם, שמסביבה הרים מושלגים והנוף המדהים של פטגוניה והאוקיינוס; הקרחון המתנפץ באל קלפטה, שנחשב לאחד המונומנטים הטבעיים המרשימים ביותר בעולם; הר הפיץ רוי באל צ׳לטן, שהפך לסמלה של ארגנטינה, סלע גרניט מלכותי שלמרגלותיו לגונה מדהימה בצבע טורקיז; העיר ברילוצ׳ה (Bariloche) בירת הבשר, השוקולד והגלידה של דרום אמריקה; וכמובן, אזור צפון המדינה הקרוב לסלטה – האזור המדברי המדהים פורמה-מרקה (Purma Marca). לבואנוס איירס תגיעו בין אם תרצו ובין אם לא. אם תחקרו אותה לעומקה תגלו עיר מרגשת וכיפית! לאלה מכם שיקדימו להגיע ליבשת במסגרת הגל העולה (באזור אוקטובר) וירצו חוויה שלא ישכחו – בחודש הזה מגיעים לוויתנים לחופי חצי האי ואלדז (Peninsula Valdes) שקרוב לפוארטו מדרין (Puerto Madrin), באזור קו החוף המזרחי של המדינה.

הקרחון המתנפץ. צילום: רתם מטרסו

צ׳ילה

אמ;לק: אוהבי הטבע יתאהבו בה – אלה שמחפשים חופים ומסיבות כנראה שקצת פחות

השכנה המערבית של ארגנטינה והמדינה הארוכה ביותר בעולם. צ׳ילה (Chile) היא רצועה דקה שנמתחת מפטגוניה ועד מרכז היבשת, בגבול שלה עם פרו. בדומה לשכנתה, גם בה תוכלו למצוא קצוות שונים ומנוגדים של תנאי אקלים ונופים.

צ׳ילה היא אולי המדינה היפה ביותר, במבחינת נוף טבעי בדרום אמריקה, אך ישראלים רבים נוטים שלא להתחבר אליה, בגלל האופי חם המזג של המקומיים בה, שלעתים נחשבים לאנשים גסי רוח.

בגלל שמדובר במדינה ארוכה וצרה מאוד הטיול בה מתבצע במעין מסלול זיג זג, שעובר כל הדרך מצפון לדרום או מדרום לצפון, וחוצה את הגבול לשכנה ארגנטינה.

צ׳ילה היא גם ארץ של ניגודים רבים וקיצוניים וזה מתבטא הן בנוף שתראו בה והן באוכלוסיות שתפגשו בדרך. מרכז המדינה נחשב לאחד האזורים המשכילים והמודרניים ביותר בדרום אמריקה, כשהבירה, סנטיאגו (Santiago de Chile), היא גם אזור סחר כלכלי בין יבשתי מהחשובים ביותר ביבשת. מאידך, מטיילים רבים לא נשארים בסנטיאגו זמן רב, שכן נוצרה לה תדמית של עיר אפורה ומשעממת למדי.

צ׳ילה היא גן עדן לאוהבי הטבע והאטרקציות ובשטחה נמצאים כמה מהפארקים הלאומיים המרשימים והגדולים בעולם. דרום המדינה מאופיין במזג אוויר קר מאוד, וניתן לטייל בו מספר מועט למדי של חודשים במהלך השנה, כיוון שהחורף כאן בלתי נסבל. צפון המדינה הוא אזור מדבר צחיח, שבחלקים ממנו לא ירדה טיפת גשם כבר למעלה מ-100 שנים! אזור מדבר האטאקאמה (Atacama) שייך לרצועת המדבריות היחידה של יבשת דרום אמריקה שנמתחת מאזור צ׳ילה, דרך בוליביה, ומגיע עד לפרו.

מי שפחות מתחבר לסגנון המוצ׳ילרי, כנראה ימצא את עצמו אוהב את צ׳ילה רק באזורים מאוד נקודתיים, כמו העיירה הציורית פוקון, שנמצאת למרגלותיו של הר געש פעיל, שניתן לטפס עליו..

הכי מומלצים במדינה

גם כאן קשה לבחור את הדברים השווים ביותר, ולהכניס 4,300 קילומטרים למספר נקודות זה לא פשוט, אבל הנה מה שבחרנו, מדרום לצפון: הפארק הלאומי טורס דל פיינה (Torres Del Paine) הוא ללא ספק היעד מספר אחת במדינה. קצת צפונה ממנו, הקרטרה אוסטרל (Caraterra Austral), היא אחת החוויות הזכורות ביותר למטיילים מהטיול בדרום אמריקה. זוהי דרך של 1,200 קילומטרים בלב ליבה של פטגוניה הפראית, בנוף עוצר נשימה של קרחונים, לגונות בשלל צבעים ונופים שכמותם כנראה לא תראו בשום מקום אחר. מתוך כל הדרך הנפלאה הזו, נחשבים להיילייטים הגדולים של האזור מערות השיש, והיער המכושף.

עוד צפונה משם העיירה פוקון (Pucon) היא עולם של שלווה בתוך כל המירוץ של פטגוניה והיא מקום אדיר לדומם בו מנועים ולהתמכר לשקט, לטבע, לעשרות אטרקציות באזור ולהר הגעש המפורסם ביותר ביבשת – ויאריקה (Villarica). גם האזור הצפוני של המדינה הוא מיוחד מאין כמוהו: מדבר האטאקאמה (Atacama) הוא אחד המדבריות המפורסמים בעולם ואחד הגדולים בדרום אמריקה. באזור הצחיח הזה תוכלו למצוא הרי געש אדירי מימדים ונופים שנלקחו כאילו מכוכב אחר.

הנקודה האחרונה והפחות מוכרת למטייל הישראלי מתוך כל הרשימה הזו היא העיר אריקה (Arica), העיר הצפונית ביותר במדינה ושער הכניסה לפרו מצ'ילה. העיר אריקה היא גן עדן לגולשים, אך ממנה ניתן גם לצאת למגוון פארקים לאומיים, שמוצ׳ילרים ישראלים בדרך כלל לא מגיעים אליהם, כשגולת הכותרת הוא הפארק הלאומי לאוקה (Lauca) והפארק הלאומי לאס ויקונייאס (Las Vicunas), שהנופים בהם נראיםכאילו ונלקחו מעולם אחר. עם הרים בצבעי כתום וירוק, גייזרי ענק ולגונות מלח צלולות וזוהרות על רקע הלבן המדברי של מדברי מלח אדירי מימדים.

העפלה לפסגת הוויאריקה. צילום: רתם מטרסו

אורוגוואי

אמ;לק: אחרי המירוץ שנוטים המטיילים הישראלים להיות בו במהלך הטיול בארגנטינה וצ׳ילה, אורוגוואי היא המקום המושלם לנוח בו על חופים יפהפיים

אורוגוואי (Uruguay) היא אחת המדינות הקטנות ביותר ביבשת דרום אמריקה, ומרבית המטייליםי שמגיעים לכאן בוחרים בה בשביל לנוח ולרבוץ על חופים למשך שבוע-שבועיים. נדיר למצוא אנשים שמגיעים לאורוגוואי לתקופה ארוכה, ומבחינת כמות האטרקציות היא נופלת אל מול שכנותיה הענקיות, ברזיל וארגנטינה.

אורוגוואי היא ארץ חוף קלאסית, והיא גם מתפקדת כריזורט שכזה. ההגעה הנוחה ביותר אליה היא במעבורת של כמה שעות שיוצאת מבואנוס איירס ומגיעה לבירה מונטיבידאו. החופים המפורסמים של אורוגוואי הם פונטה דל דיאבלו (Punta Del Diablo), קאבו פולוניו (Cabo Polonio) והעיר פונטה דל אסטה (Punta Del Este). פונטה דל אסטה היא הדובדבן שבקצפת של אורוגוואי מבחינת חופים ותרבות מערבית. העיר הזו היא עיירת הקיץ של עשירי היבשת, ובזמן הקיץ החופים פה עמוסים תיירים מכל העולם.

אורוגוואי נחשבת גם למדינה נחשלת בהרבה מאוד תחומים, ומחוץ לאזורים העשירים העוני שולט כאן ביד רמה. מי מכם שיחליט להגיע לקאבו פולוניו יזכה להצצה נדירה לעולם אחר לגמרי – נטול חשמל וקידמה, ועם מקומיים ששואבים מים מהבארות.

מבחינת מחיה ותקציב – אורוגוואי היא יעד לא זול כל כך, וחשוב שתערכו את התחשיבים הכספיים טרם ההגעה למדינה.

פרגוואי

עוד אחת מהמדינות הקטנות והפחות מתויירות של דרום אמריקה. ישראלים מגיעים לכאן באופן די נדיר. פרגוואי גובלת במדינות ברזיל, ארגנטינה ובוליביה. במדינה קיים רוב מוסלמי גדול מאוד, שגורם לרתיעה גדולה של ישראלים מלהגיע למדינה הזו, ובאופן כללי מדובר על אחת המדינות העניות והפחות מרגשות של יבשת דרום אמריקה. מרבית שטחה של המדינה הוא נמוך ושטוח, והפסגה הגבוהה ביותר בה מגיעה לכ-842 מטרים מעל פני הים. חלקים גדולים משטח המדינה הם מרעי עשב וביצות.

ברזיל

אמ;לק: ברזיל היא חלום מתוק, והיא כוללת בתוכה כל מה שתרמילאים אוהבים לאהוב – ערים מודרניות, תרבות עשירה, חופים מדהימים ביופיים וחיי הלילה הסוערים ביותר בדרום אמריקה

ברזיל (Brazil) היא לא רק המדינה הגדולה ביותר ביבשת, אלא אחת הגדולות ביותר בעולם, ומגוון הנופים שאפשר לראות בה הוא מדהים ולא נגמר. ברזיל היא המדינה היחידה בדרום אמריקה, שבה מדברים פורטוגזית ולא ספרדית, מה שמקשה על התיירים שמגיעים לכאן את התקשורת עם המקומיים. הפורטוגזית אמנם דומה בחלק מהמילים לספרדית, אך היא נחשבת שפה קשה ושוברת שיניים.

בשל גודלה העצום טיול מעמיק במדינה אורך בדרך כלל כחודש וחצי-חודשיים, והגעה של פחות מזה לברזיל בדרך כלל ישאיר לכם תחושה של חוסר מיצוי. המדינה מחולקת ל-27 פרובינציות, והיא נחשבת לנמוכה באופן יחסי מבחינה טופוגרפית. ברזיל היא אחת הכלכלות החזקות ביותר ביבשת דרום אמריקה, ובשנים האחרונות היא נהייתה היקרה ביותר בטיול בדרום אמריקה, במיוחד בתקופת הקיץ, בזמן החודש שלפני הקרנבל ובשבועות שאחריו (המחירים לפעמים משלשים את עצמם!).

ברזיל היא כאמור הבירה הבלתי מעורערת של הקרנבל הדרום אמריקאי, שהוא כידוע, אחד הקרנבלים המפורסמים ביותר בעולם. הקרנבל במדינה הוא ללא ספק אחת האטרקציות שמלוות את התיירים שמגיעים ליבשת, ואחוז ניכר מהתיירים כאן מחשבים את הטיול שלהם כך שיגיעו לימי הקרנבל בברזיל. החוויה של הקרנבל היא ללא שום ספק אחת החוויות המרגשות שיצא לכם לחוות. בנוסף לקרנבל, ברזיל שולטת בכל מה שקשור לחגיגות וחיי לילה, והעיר הידועה ביותר בכל הנושא הזה היא כמובן ריו דה ז׳ניירו (Rio de Janeiro).

ברזיל היא גם המדינה שחלקו הגדול ביותר של אגן האמזונס נמצא בשטחה, וחלקים עצומים במדינה שייכים לאחד האזורים המרגשים והמיוחדים ביותר בעולם. הביצות של ברזיל, שמכונות ״הפנטאנאל״ (Pantanal), הן בית לעושר עצום של צמחים ובעלי חיים. בכלל, אזור אגן האמזונס של ברזיל נחשב לאחד המקומות בעלי העושר הטבעי הגדולים ביותר בעולם.

מלבד הטבע עוצר הנשימה של האמזונס והיערות האין סופיים של המדינה, לברזיל יש גם את אחד מקווי החוף המפורסמים ביותר והארוכים ביותר בעולם. קו החוף האטלנטי של המדינה כולל כמה מהחופים היפים ביותר ביבשת דרום אמריקה, שנחשבים לחלומו של כל גולש גלים וכל חובב ים באשר הוא. הגל הישראלי של התרמילאים בדרך כלל מתקבץ באותן הנקודות, אבל מחקר קצר על המפה של ברזיל יחשוף אתכם למאות עיירות חוף לא מוכרות, שלכל אחת מהן קסם משל עצמה, וחופים שנלקחו כאילו מגן העדן. רצועת החוף האטלנטית נמתחת מדרום המדינה ועד לקצה העליון ביותר שלה.

הכי מומלצים במדינה

אין שום ספק שהראשון ברשימה הוא אחד משבעת פלאי עולם הטבע, שער הכניסה למדינה מכיוון ארגנטינה. לא בכדי מפלי האיגוואסו (Iguazu) נחשבים למפלים היפים ביותר בעולם. קצת צפונה משם תוכלו למצוא את מחוז ריו דה ז׳ניירו. לא רק שמדובר על אחת הערים המרגשות ביותר בעולם, זהו כפ מחוז אדיר בגודלו, שבשטחו נמצאים כמה מיעדי החוף היפים ביותר והמיוחדים ביותר במדינה. אפשר להעביר חודשים שלמים רק באזור פרובינציית ריו דה זנ׳יירו, שזכתה גם לתואר בירת הקרנבל של דרום אמריקה. מצעד המנצחות מכל הקרנבלים שמתקיימים במדינה צועדות בריו. באזור ריו תשמחו להגיע לחופיים הבתוליים של פראצ'י (Paraty) ואילייה גראנדה (Isla Grande).

ואם בחופים עסקינן, מי שמחפש את החופים של ברזיל אז אין כמעט אף תרמילאי ישראלי שעוזב את ברזיל בלי גיחה למורו דה סאו-פאולו (Morro de sao Paulo): כמה נכתב על האי הקטנטן הזה, שהפך במרוצת השנים לבירה הישראלית של ברזיל. אנשים מייחלים להגעה למורו במשך כל הטיול שלהם, ומתאהבים בקסם הבלתי נגמר שקיים באי, שמשלב מסיבות, חוף מדהים עם דקלים, והווי של שקט וחופש שהפך את המקום לאחד היעדים הממכרים והנחשקים בעבור התרמילאי הישראלי.

בנוסף, יש מקום אחד בברזיל, שכל מי שחווה אותו אומר שמדובר על המקום עם הנוף הכי מיוחד ביבשת: ג׳ריקוקווארה (Jericoacora). אזור צפון ברזיל הוא ממש טיול בפני עצמו, והנוף שתזכו לראות בג׳רי, של דיונות אין סופיות הפוגשות בים, הוא מחזה שנדיר לראות. באזור של ג׳רי תוכלו גם לחוות את הפארק הלאומי לנסויש (Lencois), שיראה לכם נופים שקיימים רק כאן, של לגונות צלולות ויפות של מי ים שפוגשות את דיונות החול המיוחדות

האחרון ברשימה הוא הפאנטאנאל (Pantanal): אי אפשר להתעכב על ברזיל מבלי להזכיר את הג׳ונגלים רחבי הידיים שלה כשבראשם אזור הביצות, שמכילות עושר עצום של צמחייה ובעלי חיים והם נחשבים לאחת מחוויות הג׳ונגל הטובות ביותר שתוכלו לחוות במהלך הטיול שלכם. אם יתמזל מזלכם אולי אפילו תצליחו לראות יגוארים בטבע.

ג'רי. צילום: עידו ויסמן

בוליביה

אמ;לק – בוליביה היא מדינה קשוחה, ולא כולם מצליחים להתחבר לווייב שלה… אבל מי שכן מתחבר, מתאהב עד מעל הראש בכל דבר שקשור בה – בנופים, בתרבות, בחוויה, ובעובדה שהיא עולם שלישי הארד קור

בוליביה (Bolivia) היא אחת המדינות האהובות ביותר על הישראלים שמגיעים לטיול בדרום אמריקה, ואחת המדינות בעלת העושר הטבעי הגדול ביותר בעולם. בוליביה היא המדינה הענייה ביותר ביבשת, ועם זאת היא גם אחת התרבותיות ביותר בה. המדינה נחשבת לגן עדן לכל מי שמחפש לקנות מזכרות מדרום אמריקהף והמחירים הזולים של מוצרי הבד והעור כאן גורמים למטייל הישראלי לפתוח את הארנק ברוחב לב, ולהפוך את כל הדברים שברשותו לבעלי הרקמה הבוליביאנית הידועה.

הטיול בבוליביה קשוח למדי, גם בגלל התשתיות הלא קיימות במדינה, וגם בגלל שחלק גבוה מאוד מרכס האנדים עובר בה, וחלקים נרחבים מהמדינה נמצאים בגובה של מעל 3,500 מטרים. זה אומר שגבוה כאן, וקשה לנשום.

כל אלה לא מונעים מהמטיילים הישראלים לנהור בהמוניהם כדי לגלות את אחד מהמקומות הטבעיים המפורסמים ביותר בעולם – מדבר המלח באויני, שאף טיול בדרום אמריקה לא נחשב שלם בלעדיו. בנוסף להרי האנדים, הקרחונים הענקיים ומדבר המלח המפואר של המדינה, חלק גדול מהמדינה נמצא באגן האמזונס, ואזור הג'ונגלים של המדינה נחשב לאחת האטרקציות המעצימות והמאתגרות ביותר במהלך הטיול לדרום אמריקה. תוכלו לחוות בהם סדנת הישרדות בת עשרה ימים, וגם ביקורים קצרים יותר בשמורה המפורסמת שברורנבקה (Rurrenabaque).

הבוליביאנים נחשבים לאנשים קשים, ולעתים אף גסי רוח, אך קל להתרגל לעובדה הזו. חשוב שתבינו שהתרבות במדינה שונה מאוד מכל מה שאנחנו מכירים.

מאז שנת 2015 הקשתה ממשלת בוליביה על כניסת ישראלים לשטח המדינה וויזת כניסה עולה כ-100 דולר לאדם. הוויזה תקפה ל-30 יום בלבד, ויש מעברי גבול שלישראלים מאוד קשה לעבור בהם (המפורסם בהם הוא המעבר מפרו דרך אגם טיטיקקה). מאידך, המעבר מהמדינות צ׳ילה וארגנטינה נחשבים לקלים ביותר בעבור ישראלים. טרם כניסתכם למדינה חשוב מאוד שתטפלו היטב בכל עניין הניירת שדורשים כדי לקבל ויזה, כי אין סיכוי שתתחרטו על זה שהכנסתם את בוליביה לתוך הטיול בדרום אמריקה. רבים אף מחשיבים אותה כמדינה המיוחדת ביותר במסלול

הכי מומלצים במדינה

כשעושים את רשימת הטובים ביותר של בוליביה, הראשון הוא כמובן, מדבר המלח של אויני (Salar De Uyuni), היפהפה. אם תגיעו לכאן בתקופה הגשמים, תזכו לראות את אחד המחזות היפים ביותר בעולם של תמונת מראה אין סופית. העיר לה-פאז (La Paz), הגבוהה ביותר בבוליבה, היא אחת הערים הגדולות בדרום אמריקה, ונחשבת לאחד היעדים התרמילאיים הגדולים ביותר ביבשת. לה פאז כוללת אין ספור אטרקציות טבע מסביבה והיא יעד שאף ביקור במדינה לא מסתיים בלעדיו. מלה פאז תוכלו לצאת לטיול האופניים בדרך המוות, שנחשבה בעבר לכביש המסוכן ביותר בעולם. כיום לא עוברת בו תנועת רכבים ערה בשל הסכנה בדרך הצרה הזו, אך יש בו מסלול אופניים אקסטרימי שיורד מגובה 4,000 מטרים בדאון היל מדהים ומאתגר. בלה פאז תוכלו גם לצאת לקרחון הדרומי המפורסם.

עם כל הכבוד לעיר הגדולה, העושר הטבעי של בוליביה הוא הסיבה האמיתית למוניטין של המדינה, הג׳ונגלים של רורנבאקה (Rura-Nebaca) והיציאה לשמורת הפאמפס (Pampas) נחשבים לאחת מחוויות הג׳ונגל האקסטרימיות ביותר של דרום אמריקה.

אמרנו בוליביה, אמרנו קניות! אין שום ספק, הסוודרים, מעילי העור, וכל דבר שנעשה כאן מהבדים הבוליביאניים היפהפיים הן מהמזכרות הטובות ביותר שתמצאו לכם בדרום אמריקה. לחוויית הקניות והשווקים במדינה יש חלק ניכר מאוד בזיכרון המתוק של הישראלים ממנה.

אי אפשר בלי תמונה של הסלאר. צילום: אמיר מנחם

פרו

אמ;לק: לא סתם המטיילים הישראלים קוראים לה הארץ המובטחת – אוהבי הטבע, אוהבי הקניות, אוהבי הגלישה, אוהבי הטרקים, אוהבי ההרפתקאות ואוהבי האוכל – כל אחד בנפרד ימצא את פרו כאחד היעדים המדהימים של הטיול שלו בדרום אמריקה. כשמדובר על המוצ׳ילר הישראלי – כל הדרכים מובילות לפרו.

הארץ המובטחת של המוצ׳ילרים של דרום אמריקה. פרו היא מדינה אדירה! הן בגודלה והן בכמות האפשרויות ותצורות הנוף שהיא מציעה למטייל הממוצע. לא פחות מ-10 אזורי אקלים שונים קיימים במדינה, ששטחה גדול מצרפת בערך פי 3.

תוכלו למצוא כאן הכל! אבל באמת בדגש על כל מה שמטייל יכול לבקש בטיול שלו. מיוקר מחייה נוח למדי, קולינריה מקומית ומערבית ברמה גבוהה, אוצרות טבע מהמרשימים והיפים ביותר בעולם, חופי גלישה, מדבריות צחיחים, הרים מושלגים, טרקים ארוכים, תרבות עשירה, קניות בזול והרשימה עוד ארוכה למדי.

פרו היא באמת ארץ ה״הכל מהכל״, והיא בדרך כלל האהובה ביותר על המטייל הישראלי מבין כל מדינות היבשת. המדינה הזו כל כך עשירה בדברים שאפשר לעשות ולראות, שלא מעט חברים או הורים שמעוניינים להצטרף לטיול הגדול לתקופה קצרה בוחרים בה כאופציה מספר אחת.

המדינה כמובן מושפעת גם היום מתרבות האינקה העשירה ששלטה לפני הגעת הכובשים הספרדים לדרום אמריקה, והפרואנים גאים מאוד במסורת שלהם ובאימפריה העתיקה שהייתה ואיננה עוד. המאצ׳ו פיצ׳ו, שנמצא כשלוש שעות נסיעה מהעיר קוסקו היפהפייה הוא השריד המשומר ביותר של התרבות הענפה הזו והוא הפך למפעל של תיירות בעשורים האחרונים.

הזמן שמקציבים לפרו הוא בדרך כלל ארוך. פרו היא לא מדינה שאפשר לחוות ולשבוע ממנה באמת בטיול קצר יחסית של כמה שבועות, ומרבית המטיילים שמגיעים למדינה נשארים בה כחודש וחצי ולעתים אף יותר מזה.

הכי מומלצים במדינה

קוסקו (Cusco) היא ללא ספק בירת המטייל הישראל בדרום אמריקה. עד שלא תגיעו לכאן, לא תבינו על מה כל הרעש, אבל בשנייה שתגיעו לכיכר המרכזית, שנחשבת לאחת הפלאזות היפות של דרום אמריקה תבינו למה בקוסקו יש כזה קסם מדהים. יש כאן הכל מסביב, מאוצרות הטבע המדהימים ביותר ביבשת, ועד וייב של חופשה באירופה במחיר שווה לכל נפש. ואם אתם כבר בקוסקו אז שום טיול בדרום אמריקה אינו שלם בלי המאצ׳ו פיצ׳ו (Macchu Picchu). נכון, רבים חושבים שהוא הרבה פחות שווה ממה שעושים ממנו, אבל תהיו רציניים רגע, אתם לא תיסעו כל הדרך לפרו ולא תבקרו באחד משבעת פלאי עולם.

קוסקו כאמור מכניסה לא מעט תותחים כבדים לרשימת המומלצים ביותר, ואחד המדהימים שבהם (יש שיאמרו הכי מטורף ביבשת) הוא הר הצבעים של רכס האזנגטה (Ausangate), שרבים מחשבים כאחד המקומות היפים ביותר בדרום אמריקה. הטיפוס לעבר ההר הצבעוני שנראה ממש כאילו מישהו שפך צבע במינונים מדוייקים על ההרים הוא אחד המסלולים המאתגרים והיפים בטיול בדרום אמריקה. בנוסף, אל תוותרו על מסלול הסוסים של רכס האזנגטה, שבדרך כלל אפשר לצאת אליו ביחד עם היציאה להר הצבעים במתכונת של יומיים.

אם בטרקים עוצרי נשימה עסקינן, הטרק המפורסם ביותר בפרו הוא טרק הוואי-וואש (Huayhuash) שיוצא מהוארז (Huaraz). בירת הטרקים של דרום אמריקה נמצאת מרחק של 8 שעות בלבד מהבירה לימה. באזור הוארז ניתן לצאת לעשרות (בלי צחוק) טרקים, כשהמפורסם ביותר בהם הוא כאמור, טרק הוואי-וואש, בן שמונת הימים, שיקח אתכם בנופים הפראיים ביותר ביבשת.

אחרונים הם הג׳ונגלים של פרו. גם פרו נכללת בתוך אגן האמזונס העצום, ובשטחה קיימים מספר פארקים לאומיים גדולים, כשהמפורסם שבהם הוא פארק מאנו (Manu). חוויית הג׳ונגל אינה שונה מזו של בוליביה אך אם פספסתם את האטרקציה הזו במדינה השכנה, הג׳ונגלים של פרו לא פחות שווים. פארק מאנו נחשב לאחד הפארקים הלאומיים העשירים ביותר בחי וצומח בעולם כולו! רצועת הג׳ונגל של פרו היא גדולה מאוד, ואם תרצו לחוות תרבות ילידית אמיתית מהג׳ונגלים כדאי להגיע לאיקיטוס שנמצאת באמזונס הפרואני (Iquitos).

וגם חייבים פה תמונה של המאצ'ו פיצ'ו. צילום: רתם מרטרסו

אקוודור

אמ;לק: שילוב מדהים של תרבות אותנטית ונוף פראי, אבל גם חיי לילה וגלישת גלים. אקוודור היא לא חלק מהגל הקלאסי של המטיילים בדרום אמריקה, אבל היא ללא כל ספק מקום שיכנס לכם ללב

אקוודור (Ecuador), הקטנה ביותר במדינות יבשת דרום אמריקה, והשער לעולם המופלא של איי הגלאפגוס (Galapagos), קבוצת האיים המפורסמת בזכות מגוון בעלי החיים העצום – מהגדולים בעולם – שחי בהם.

רבים מהמטיילים הישראלים מחליטים לדלג על אקוודור במירוץ שבין הארץ המובטחת שבפרו, לזו בקולומביה, ובדרך מפספסים את אחת המדינות התרבותיות והאותנטיות ביותר ביבשת. אקוודור היא מדינה קטנה יחסית, גם היא חלק מאגן האמזונס ויש האומרים, שבגלל שאטרקציות הג׳ונגלים בה לא מוכרות כל כך, הן ממוסחרות הרבה פחות ואותנטיות הרבה יותר.

בכלל, אקוודור כולה היא מארג אותנטי מאוד של תרבות, של אוכל ושל נופים עוצרי נשימה. במדינה הקטנה כמות יחסית גדולה של הרי געש פעילים כשהמפורסם שבהם הוא הר הקוטופקסי (Cotopaxi) אדיר המימדים. רבים חושבים שכל מה שיש לעשות באקוודור זה רק לתפוס טיסה לאיי הגלאפגוס, אבל אוי כמה שהם טועים – אפילו טעימה קצרה של שבוע מהמדינה הנפלאה הזו משאירה המון המון טעם של עוד.

מי שירצה לבקר בה, וגם מגבלות התקציב עומדות לנגד עיניו, יוכל לעשות זאת על ידי חצייה יבשתית של המדינה בדרך צפונה מפרו לקולומביה, או בדרך דרומה מקולומביה לפרו. חצייה של המדינה יחד עם מגוון האטרקציות שהיא מציעה בדרך לא יקח לכם יותר משבוע וחצי, זמן שללא כל ספק לא תתחרטו עליו.

הכי מומלצים במדינה

איי הגלאפגוס הם לא ספק הסיבה מספר אחת לשמה מוצ׳ילרים מגיעים לאקוודור, וזה לא ברור מאליו כי הגעה לגלאפאגוס דורשת תכנון תקציב גבוה למדי. אבל איי הגלאפגוס רחוקים כמעט 2,000 קילומטרים מהמדינה עצמה, ואם אנחנו מדברים על אקוודור, אחד המקומות המיוחדים ביותר בה הוא הלגונה קילוטואה (Quilotoa) – לגונה עצומה שכלואה בתוך לוע של הר געש רדום וצבעה צבע כחול עמוק.

הרומן של אקוודור עם הרי געש הוא רומן לא קצר, ואם אתם רוצם לראות את המפלצות האמיתיות, אתם לא יכולים לפספס את הפארק הלאומי קוטופקסי. הר הגעש העצום הזה פעיל והוא מתפרץ לעתים תכופות. גם אם לא תטפסו לפסגה שלו, גם הגעה למרגלותיו היא עניין מרשים למדי.

אקוודור היא לא רק מדינה של הרי געש, אלא גם של חוף אוקיינוס ואתרי גלישה ידועים. העיר מונטינה (Montanita), היא בירת חיי הלילה של המדינה, ונחשבת לאחד היעדים הצעירים האהובים ביותר ביבשת. מונטניטה היא שילוב מושלם של חיי לילה ומסיבות, חופים מדהימים ושקיעות עוצרות נשימה.

האחרונה ברשימה הזו היא העיירה הלבבית בניוס (Banos), שנמצא מרחק שלוש שעות בלבד מהבירה קיטו (Quito), ובאזורה עשרות אטרקציות אקסטרימיות מדהימות, שהמפורסמת בהן היא דרך ציר המפלים. זוהי דרך נוף בת כמעט 30 קילומטרים, שתיקח אתכם בין יותר מ-10 מפלים גדולים. את הדרך בדרך כלל עושים באמצעות אופניים.

תצפית על קיטו. צילום: עידו ויסמן

קולומביה

אמ;לק: קולומביה זה אשכרה לחיות את החלום, כי יש פה באמת הכל מהכל. מי שירצה לחגוג במסיבות מטורפות מבוקר עד בוקר – ימצא את זה, מי שירצה למצוא את הנופים הכי יפים וקסומים ביבשת – ימצא אותם כאן, וגם מי שכל מבוקשו זה ערסל על חוף קאריבי – יגלה שזו הנוסחה הקצרה ביותר למציאת האושר.

ברוכים הבאים לגן עדן! באחד ההוסטלים הישראלים המוכרים בותר בבוגוטה בירת קולומביה מתנוסס בגאון ציור קיר גדול בו מוצלבים דגלי ישראל וקולומביה ועל הקיר כתוב בגדול ״קולומביה זה לחיות את החלום״, וזה אכן התיאור הכי טוב שאפשר לתת למדינה הזו, הרביעית בגודלה בדרום אמריקה, וללא כל ספק אחת האהובות ביותר. אין מטייל אחד שמגיע לכאן ולא נשבה קסמה של המדינה.

לקולומביה אמנם יצא שם רע לאחר שנחשבה לאחת המדינות המסוכנות ביותר בעולם במהלך שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים, אבל היום היא נחשבת לאחד היעדים הבטוחים ביותר בטיול בדרום אמריקה.

קולומביה היא שילוב מדהים של חיי הלילה הכי מטורפים שתוכלו להעלות על דעתכם, של טבע עוצר נשימה ושל החופים הכי יפים ביבשת. המחייה פה נחשבת זולה יחסית, וגם האוכל והתרבות כאן שובי לב. אל תאמינו לכל הסטיגמות שסיפרו לכם עד היום על המדינה הזו – קולומביה היא המדינה הכי שווה בדרום אמריקה! והחלק הכי טוב – בגלל קרבתה לקו המשווה, אפשר לטייל בה בכל חודשי השנה, כמעט ללא יוצא מן הכלל.

הכי מומלצים במדינה

עמק הקוקורה (Valle de Cocora) שבחבל הקפה, הסמוך לכפר הציורי סלנטו (Salento) הוא אחד המקומות הפסטורליים, המיוחדים והייחודיים בדרום אמריקה. העמק המפורסם, שנמצא למרגלות הכפר, הוא ביתם של עצי דקל הקוקורה הענקיים, שמיתמרים לגובה של כמעט 80 מטרים. הטרק היומי בשמורה הוא אחד היפים ביותר ביבשת. השני ברשימה הוא הסלע Piedrra El Penol המפורסם שנמצא במרחק של שעה נסיעה מעיר האביב הנצחי מדג׳ין (Medellín), וסמוך לעיירה גואטפה (Guatape). הסלע הענקי הזה יקח אתכם דרך 740 מדרגות לפסגתו, שתספק את אחת התצפיות המפורסמות והמדהימות ביבשת.

אי אפשר לדבר על קולומביה באמת מבלי לדבר על חיי הלילה שלה, אז אם אתם מחפשים את סצינת חיי הלילה הכי משוגעת ביבשת אתם חייבים להגיע לקרטחנה (Cartagena)! העיר העתיקה של קרטחנה סוערת בכל לילה מחדש, ובסופ”שים זה הופך אפילו מטורף יותר. עד שלא תהיו כאן לא תבינו. בנוסף לחיי הלילה, בקרבתה של העיר קיימים מספר חופים קרביים מהיפים ביותר במדינה הידוע בהם הוא פלאיה בלנקה (Playa Blanca).

קולומביה היא ארץ של ניגודים, וכמו שיש בה את המטיילים שמגיעים רק כדי להתפרק ולחגוג, יש את אלה שמגיעים רק כדי לרבוץ ולנוח, ואין מקום מושלם יותר לנוח בו, ולספוג שלווה בכמויות גדולות כמו כפר הדייגים הציורי טגנגה (Taganga). טגנגה הוא בסיס לעשרות אטרקציות שנמצאות באזור החוף הקריבי של קולומביה. הכפר שליו וכיפי ובקלות תוכלו למצוא את עצמכם נשארים כאן לתקופה ארוכה.

בניגוד לדעה הרווחת, גם לאוהבי הטרקים יש הרבה מה לחפש בקולומביה, וטרק העיר האבודה (La Ciudad Perdida), שאליו ניתן לצאת מצפון המדינה (סנתה מרתה/ טגנגה) הוא אחד הטרקים המעצימים ביותר, והאותנטיים ביותר שאפשר לעשות בדרום אמריקה. אם תרבויות ילידיות ונופים עוצרי נשימה הם חלק נכבד מהטיול שלכם אל תחשבו אפילו לפספס את הטרק הזה.

גוואטה קולומביה. צילום: רתם מטרסו

ונצואלה

נחשבת לפנינה קאריבית בעלת חופים מדהימים ואוצרות טבע עשירים מאוד, אך המדינה נתונה תחת משטר דיקטטורי אלים, ובנוסף אינה מקיימת כלל קשרים דיפלומטיים עם ישראל, כך שישראלים אינם מורשים להיכנס למדינה. גם באמצעות דרכון זר לא בטוח לטייל כאן.

תרבות

אמ;לק: התרבות הדרום אמריקאית שובת לב, והיא אחת הסיבות הטובות ביותר לבחור בדרום אמריקה כיעד שלכם לטיול. זה בא לידי ביטוי בתרבות שבטית שקיימת במספר גדול של מדינות ביבשת, בחיי לילה סוערים, בקולינריה ייחודית, ובתרבות ספורט וכדורגל מרגשת!

התרבות בדרום אמריקה היא עניין חזק מאוד ודומיננטי מאוד בחלק ניכר מהמדינות. בעבר הרחוק, דרום אמריקה נשלטה בידי שבטים רבים, עד אשר במאה ה-15 הגיעו לכאן הכובשים הספרדים והשרישו בצורה מאוד דומיננטית את השפה ואת התרבות שלהם. ואכן, הערים הגדולות ביבשת מושפעות מאוד מהבנייה הקולוניאלית שאפיינה את אירופה. בואנוס איירס, בירת ארגנטינה למשל, נראית כעיר אירופאית לכל דבר, ולימה בירתה של פרו עשויה להזכיר לכם במקרים רבים את ישראל.

הספרדים שהגיעו לכאן הפיצו גם את הנצרות, והיא כמובן הדת השלטת במרבית המדינות, אך התרבות הילידית עדיין מורגשת בשטח בצורה שלא ניתן לפספס אותה, בעיקר במדינות מרכז היבשת וצפונה. בוליביה היא הדוגמה הקלאסית לזה. ברחובות המדינה הענייה הזו תוכלו עדיין לראות את הנשים המקומיות לבושות בשמלות הצבעוניות שלהן ומוכרות את מרכולתן.

אזורים נרחבים מאוד משטחה של בוליביה ודרומה של פרו מושפעים בצורה יוצאת דופן מתרבות אימפריית האינקה ששלטה באזור הזה במשך שנים ארוכות. בכלל, הפרואנים מעריצים את תרבות האינקה והם מבינים שזהו מקור התיירות מספר אחד שלהם. כך יצא שקוסקו, שהייתה בעבר בירת האינקה, היא שילוב מנצח בין תרבות מערבית שתוכלו לזהות על פי הבנייה הקלאסית ותרבות אינקה ילידית שלא ניתן לפספס בשווקים, בצבעים, בלבוש ובכל צעד ושעל שתקחו בעיר הזו. בכלל, אפשר לומר שאזור בוליביה, פרו ואקוודור הוא האזור העשיר ביותר מבחינה תרבותית בדרום אמריקה, ומי שחובב צילומים אתניים תרבותיים יראה במדינות האלה כגן עדן.

העובדה ששלוש המדינות האלה הן העשירות ביותר בתחום הזה לא אומר כלל שהן היחידות, וגם בצפון קולומביה תוכלו למצוא שבטים ילידיים שהצליחו לשמר את מסורתם. צאצאי שבט טיירונה פרוסים בעיקר באזור הפארק הלאומי טיירונה, והפארק הלאומי סיירה נוואדה הסמוך לו, אך מיעוטים אתניים נוספים תוכלו למצוא לאורך כל החוף הקריבי של המדינה.

תרבות בדרום אמריקה לא באה לידי ביטוי רק בתרבות ילידית שבטית, אלא גם בחיי הלילה, בקולינריה ובכדורגל.

הקולינריה בדרום אמריקה היא מושא גאווה גדול מאוד לבני המקום בכל אחת מהמדינות. תרבות אוכל שאין להתעלם ממנה כשמדברים על דרום אמריקה היא תרבות הבשר. הדרום אמריקאים אוהבים בשר! הם לא רק אוהבים בשר הם גם עושים אותו מדהים! הידועה ביותר בתרבות הבשר שלה היא כמובן ארגנטינה, שבמהלך הטיול שלכם בה ככל הנראה תמצאו את עצמכם זוללים סטייקים יום אחרי יום. אל תוותרו על זה, ובעיקר אל תוותרו על ההגעה לברילוצ׳ה, שהיא ללא כל ספק בירת הבשר של דרום אמריקה. אם מצאתם את עצמכם מזילים ריר, תוכלו לקבל מידע מפורט על הקולינריה ביבשת תחת קטגוריית ״אוכל״.

  • טיפים מנצחים: בארגנטינה, חפשו את מסעדות הבשר הטובות, כי אין בשר טוב מזה של ארגנטינה. כשתגיעו לברילוצ׳ה לא תוכלו לפספס את שתי המסעדות שהפכו כבר מזמן לאייקון אצל הישראלים שמגיעים לדרום אמריקה: ״דון אלברטו” ו”אלטו אל פואגו״. בברזיל חפשו את מזנוני האכול כפי יכולתך, הם יקלו לכם את הוצאות המחייה הגבוהות גם ככה במדינה, ובפרו וצ׳ילה נסו כמה שיותר מהמסעדות המקומיות הקטנות שנמצאות ברחוב – הן בדרך כלל זולות מאוד ומגישות אוכל נהדר!

חיי לילה הם תת קטגוריה מאוד מאוד רצינית בתוך כל עולם התרבות של דרום אמריקה. למקומיים הדרום אמריקאיים יש וייב משלהם וקצב משלהם. הם אוהבים לחגוג ולרקוד, כמעט בלי יוצא מן הכלל ובלי הבדל מין ומדינה. כל עיר גדולה שתגיעו אליה ביבשת היא יעד מדהים לחפש בו מסיבות, פאבים וחיי לילה משוגעים. בואנוס איירס, ריו דה זנ׳רו, סנטיאגו, לימה, בוגוטה, מדג׳ין, קרחטנה, ואפילו קוסקו האותנטית, הן כולן ערים שסצינת הלילה בהן חזקה מאוד ותמצאו את עצמכם נהנים ומתפרקים במסיבות שנמשכות עד אור הבוקר. מה שחשוב לדעת הוא שבמרבית מדינות היבשת המסיבות ניצתות בשעה מאוד מאוחרת- ובמקרים רבים תמצאו את עצמכם רק יוצאים למסיבה באזור השעה 1 בלילה. לא פלא שהמסיבות כאן נמשכות עד 7-8 בבוקר ולעתים אף יותר מזה.

המוזיקה השולטת בכל סצינת חיי הלילה של דרום אמריקה היא ללא כל ספק מוזיקת הרגאטון, שאותה תשמעו בכל מסעדה/בר/מסיבה/ דוכן רחוב שתגיעו אליו. גם מי שלא אוהב את כל עולם חיי הלילה לא יוכל שלא להיכנס לתוך האווירה המטורפת של מה שקורה פה בשעות לפנות בוקר.

  • טיפים מנצחים: חיי הלילה של ריו דה ז׳נרו שבברזיל נחשבים למשוגעים ביותר שאתם מסוגלים להעלות על דעתכם. כל מה שאתם חושבים וכל סטיגמה שהייתה לכם על ברזיל קורה שם פשוט. בברזיל ובקולומביה תוכלו למצוא גם לא מעט ליינים של מסיבות חוף. חפשו אותם! מסיבות חוף הרבה יותר משחררות ממסיבות במועדונים. לאלה מכן שרוצים באמת להתקרחן ולבלות במסיבות ימים שלמים קולומביה היא ללא ספק המקום, שם מתקיימות מסיבות ה״פינקה״ שקורות בדרך כלל בוילה ענקית עם בריכה.

כדורגל: זה לא סוד לאיש שכדורגל הוא שם נרדף ליבשת דרום אמריקה עם כמה מהנבחרות החזקות ביותר בעולם- את המשחק תוכלו למצוא כאן בכל מקום: בערים הגדולות, בכפרים, בחופים, בפאבלות ושכונות העוני ובכל בר שתיכנסו אליו. גם מי שלא מתחבר למשחק ירגיש שהוא הגיע לקרנבל אם ילך לצפות במשחק כדורגל באחד ממאות האיצטדיונים הקיימים כאן. תרבות הכדורגל המרגשת והסוערת ביותר קיימת בארגנטינה, ואם הגעתכם למדינה, כדאי מאוד לחפש אופציה לקניית כרטיס למשחק גדול כלשהו – מדובר בחוויה שלא תשכחו לעולם!

  • טיפים מנצחים: לפני שאתם מגיעים לערים הגדולות, מומלץ לבדוק בגוגל מי הקבוצות שעתידות לשחק השבוע באזור – אפילו משחקים קטנים הם חווייה בלתי רגילה. מומלץ במיוחד לעשות זאת כשאתם באזור ארגנטינה בערים בואנוס איירס ורוסאריו – הקהלים של הקבוצות משם הם קונצרט של אוהדי כדורגל.

קוסקו. צילום: רתם מטרסו

קניות

אמ;לק: סוודרים, קלמרים, וכל מזכרת אחרת דרום אמריקאית טיפוסית שעולה על דעתכם כדאי לקנות בפרו ובוליביה – הכי זול, הכי מגוון והכי יפה שם!

אם אתם שייכים לרוב התרמילאים שנוסעים לטיול בדרום אמריקה, ככל הנראה תתחילו בבואנוס איירס שבארגנטינה ותצפינו משם. עוד סביר, שאחד המשפטים שתשמעו לאורך כל הטיול שלכם הוא ״חכו עם הקניות לפרו! הכל הרבה יותר זול בפרו״. אז כן, למרות שבטח יימאס לכם לשמוע את זה בשלב מסויים, בכל מה שקשור למזכרות אותנטיות מדרום אמריקה – פרו ובוליביה הן ללא ספק העסק המשתלם ביותר, כיוון שיש בהן את המגוון הגדול ביותר, באיכות הטובה ביותר ובמחירים הטובים ביותר.

כל מי שחברים שלו או אחים שלו חזרו מדרום אמריקה ודאי מכיר את כל הקלמרים והתיקים עם הדוגמאות הצבעוניות, הסוודרים המדהימים מצמר אלפקה, ושלל המזכרות שאין לטעות מאיזו יבשת הגיעו. אתם הולכים לראות את הסוודרים האלה כמעט בכל מדינה שתגיעו אליה, אבל למען הכיס שלכם ולמען הבחירות הטובות ביותר – באמת תתאפקו עד בוליביה ופרו! אתם לא תתחרטו כשתבינו כמה זולים הסוודרים האלה שם וכמה הם הרבה יותר מוצלחים בשתי המדינות האלה.

גם למי שמחפש בגדים איכותיים יותר כדאי לערוך את הקניות בבוליביה. בלה-פאז שבצפון המדינה קיים שוק עצום, שבו תוכלו אפילו להזמין מעיל עור בתפירה אישית במחיר כמעט זעום! בוליביה מתמחה במוצרי עור ואיכות המוצרים גבוהה מאוד!

בנוסף למזכרות ושטויות קטנות, כמעט בכל נקודה שיש בה תיירים יש גם שוק. השווקים הצבעוניים והטובים ביותר בדרך כלל מתקיימים ביום ראשון, וכדאי לחפש אותם כשאתם מגיעים למקומות חדשים. בשווקים בדרום אמריקה תוכלו למצוא הכל – מירקות ופירות ועד צעצועים, מזכרות, אלקטרוניקה והמון דברים שכנראה לא תשתמשו בהם יותר אחרי שתקנו אותם.

בנוסף, קיימים ביבשת גם מרכזי קניות מערביים יותר. בערים הגדולות תוכלו למצוא קניונים ורשתות בגדים בין לאומיות. מה שחשוב לזכור הוא שמותגים יישארו מותגים והמחירים שלהם בהתאם, וברוב המקרים לא יותר זולים מבארץ. קניות של ביגוד, הנעלה, מוצרי אלקטרוניקה וכו׳ תוכלו למצוא בשוק הכחול שבלימה, במחירים יחסית סבירים. השוק מוכר גם מוצרים מקוריים וגם זיופים ולכל אוהבי הקניות מומלץ לבקר בו פעם או פעמיים.

מטיילים רבים שמגיעים לדרום אמריקה נוטים להגזים עם הקניות, ולהעמיס המון המון דברים שקשה לסחוב הביתה, ובעיקר לא משתמשים בהם יותר מדי אחרי שחוזרים לארץ. במקרים רבים כדאי לשלוח ציוד עודף הביתה. זה בדרך כלל קורה אחרי סיום עונת הטרקים בפטגוניה או בפרו, אז שולחים את כל ציוד החורף והמזכרות לארץ. בקוסקו ובלה פאז שירותי הדואר הם הזולים ביותר, ומומלץ לשלוח באחת משתי הנקודות האלו.

סנפלינג מפלים בפוקון. צילום: שלי שמש

לינה

אמ;לק: הוסטלים הם שם המשחק. ברוב הזמן ככל הנראה תישנו בחדרים משותפים. אם אתם רוצים חברה ישראלית, חפשו את ההוסטלים של הישראלים. הם קיימים בכל נקודה שתעלו על דעתכם על הגל הישראלי, ותמיד תוכלו למצוא שם חבר'ה ישראלים.

לכל אורך הטיול בדרום אמריקה, ככל הנראה תשנו בעיקר בהוסטלים. למי שהמושג הזה היה זר לו עד עכשיו, כדאי לדעת בבהוסטלים (אכסניות) בדרך כלל ישנים עם אנשים אחרים בחדר (dorm), לרוב במיטות קומותיים.

בכל נקודה שאתם מעלים על דעתכם שאליה תגיעו בדרום אמריקה תוכלו למצוא הוסטלים. חלקם עם מתקנים טובים יותר וחלקם עם מתקנים טובים פחות. חלק מההוסטלים שתגיעו אליהם בדרום אמריקה הם ממש בתוך הבית של המקומיים שיארחו אתכם, ולחלק יש אפילו לוקסוס של בתי מלון קטנים.

מחירי הלינה להוסטלים סטנדרטיים בדרום אמריקה נעים סביב ה-10-15 דולר ללילה בהוסטל סביר. בחלק מההוסטלים ארוחת הבוקר גם כלולה במחיר, ושווה לבדוק את העניין הזה טרם הגעתכם. ארוחת בוקר שכלולה במחיר תוריד מכם עלויות במציאת מה לאכול בתחילת היום, וחוץ מזה, זה הופך את החיים לקלים יותר באופן כללי.

יוצאת דופן במחירי הלינה שלה היא ברזיל, שם המחירים מאמירים לכיוון ה-15-25 דולר ללילה בעבור הוסטלים פשוטים יחסית, ובתקופת הקרנבל המחירים אף יכולים לשלש את עצמם. הגעה לברזיל בתקופת הקרנבל (ובחודש שלפניו) תצריך מכם היערכות כספית נכונה. אפשר בקלות להגיע למצב של 1,500-1,800 שקל לשבוע בברזיל. למי מכם שלא מכיר את המחירים כל כך, כדאי שתדעו שזה המון!

אז איך בוחרים הוסטל נכון? קודם כל על פי המלצות. אם שמעתם מחברים שהם היו בהוסטל נחמד, בדרך כלל המלצות כאלה הן סיבה טובה להגיע להוסטל שכזה. באופן כללי בהרבה מדינות, ובכל נקודה ״על הגל הישראלי״ יש הוסטלים שהישראלים אוהבים יותר,ותוכלו למצוא שלל המלצות ברחבי הרשת. אבל לא כולם אוהבים את הישראליאדה המוגזמת, ולעתים ההוסטלים הישראלים מנקזים לתוכם יותר מדי ממה שאנחנו רגילים אליו… ולפעמים זה די נמאס.

חלופה טובה ודרך נהדרת לדעת על הוסטלים טובים היא האתר הוסטל-וורלד, שנחשב לאתר הזמנות ההוסטלים הטוב בעולם. מגוון ההוסטלים שם גדול במיוחד, ותוכלו למצוא את עצמכם בין שלל האופציות שינתנו לכם בו. הוסטל טוב הוא כזה שיצריך מכם כמה שפחות מאמץ, כלומר, כזה שהמתקנים בו טובים, והניקיון בו ברמה טובה.

מנגד, לעתים שווה להתפשר קצת על איכות ההוסטל במידה והוא נמצא במיקום שישרת אתכם – קרוב למרכז העיר ולאטרקציות, קרוב למרכז קניות או סופר או נמצא באזור חיי הלילה, כך שלא תצטרכו לחפש את עצמכם יותר מדי כשתצאו בערב.

במקומות שאתם יודעים שאתם הולכים להישאר יותר זמן, לעתים שווה אפילו לקחת חדר פרטי ולא לינה בדורמס. אם אתם מטיילים בחבורה ואתם יכולים להיכנס כולכם בחדר של לינה משותפת, זה בכלל פותר הרבה מאוד בעיות.

פוסאדה (Posada) – סביר שתתקלו במושג הזה בברזיל או בעיירות חוף. פוסאדה היא בעצם בית גולשים והיא הוסטל ברמה סבירה בדרך כלל שקרוב לחוף.

שכירת דירות – בערים הגדולות ביבשת, ובמיוחד באלה שאתם מתכוונים להישאר בהן לתקופה ארוכה שווה לבדוק אופציה של שכירת דירה. השכרה לפי יום תתן לכם את השקט הנפשי לדעת שאתם אדונים לעצמכם, ושאין אנשים שאתם לא מעוניינים בהם מסביבכם. בדרך כלל דירות טובות ניתן למצוא באזורים התיירותיים של העיר, ואם מתחלקים בהוצאות השכירות, המחיר לכל בן אדם לא שונה בהרבה ממחיר של מיטה בהוסטל.

דירות מומלץ לשכור בדרך כלל בריו דה ז׳נרו, שם יש מגוון דירות ענק באזור קופה-קבנה, באזור התיירותי של לימה, שכונת מיראפלורס ובבוקה גרנדה שבקרטחנה. אלה שלוש ערים שמחירי הלינה בהם בהוסטלים הם יחסית גבוהים בדרך כלל.

וגם אפשר לישון באוהל. הטורס דל פיינה. צילום: רתם מטרסו

עלויות

אמ;לק – לילה בהוסטל בכל היבשת נע בסקאלה של בין 10 ל-20 דולר. ברזיל הכי יקרה, בוליביה הכי זולה, בקולומביה הכי קל להתפזר עם כסף

טיול לדרום אמריקה הוא לא זול – במיוחד אם משווים את העלויות לחלופה הידועה למטייל הישראלי מאזור מזרח אסיה. כאשר מתחילים לחשב את העלויות של טיול שכזה, מומלץ לקחת בחשבון תקציב של בערך 10,000 שקלים לכל חודש שאתם מתכוונים להיות רחוק מהבית (בתוך הסכום הזה כלול גם מחיר כרטיסי הטיסה, שהם יקרים גם ככה).

העלויות ויוקר המחייה בכל מדינה ומדינה ביבשת משתנה, לכן מומלץ לחלק לתקציב שבועי, כך הרבה יותר קל לעקוב אחרי ההוצאות שלכם בצורה מבוקרת. כמובן שמי שחלק נכבד מהטיול שלו הם חיי לילה פרועים ימצא את עצמו מוציא הרבה יותר כסף מאשר מי שיעדיף לעשות טרקים או אטרקציות סטנדרטיות יחסית.

טיסות: טיסות לדרום אמריקה בדרך כלל נעו סביב אזור ה-1,200-1,400 דולר לכרטיס הלוך וחזור. המחיר כמובן תלוי בעונה שבה אתם נוסעים.

תחבורה: אין שום ספק שמעברים הם חלק מהותי מאוד מהתקציב של במטייל בדרום אמריקה. המדינות כאן גדולות למדי, ונסיעות של שמונה שעות באוטובוס נחשבות לקצרות יחסית. במדינות כמו ארגנטינה וצ׳ילה, שהן מדינות ארוכות מאוד גאוגרפית, תמצאו את עצמכם עולים על אוטובוס עם מספר דו ספרתי של שעות נסיעה מדי כמה ימים, ונסיעות כאלה הן יקרות.

הבעייה, במיוחד בשתי המדינות הספציפיות האלה, היא שמחירי טיסות הפנים גבוהים מאוד, והחלופה שמוצעת על ידי טיסות לא משתלמת. הנסיעות והמחייה במדינות פרו ובוליביה נוחים בהרבה ונסיעה בת 11 שעות בפרו צפויה לעלות פחות מ-100 שקלים לכרטיס.

טיסות פנים: ש מרחקים שלא באמת ניתן לעשות באוטובוס (של 24 שעות ויותר), וכאן נכנסות טיסות הפנים. כאמור, טיסות הפנים בארגנטינה וצ׳ילה נחשבות יקרות בדרך כלל, ובקלות עוברות את רף 200 דולר לכרטיס במהלך העונה! כך גם הטיסות בתוך ברזיל (אם כי בגלל תדירות טיסות גבוהה המחירים שפויים יותר). בפרו מומלץ מאוד לקחת טיסת פנים בין לימה וקוסקו, כיוון שהדרך בין שתי הערים האלה נחשבת מסוכנת ולא בטוחה.

המדינה שבה סביר שתעלו על הכי הרבה טיסות פנים היא קולומביה. טיסות בקולומביה הן כמו כרטיס אוטובוס, וניתן למצוא בה טיסות אפילו במתכונת של מהיום למחר במחירים של 20-50 דולר לכרטיס. זה הופך את האופציה הזו לנוחה ביותר, ובמחיר שפוי לחלוטין. בקולומביה חפשו קודם כל את טיסות הפנים ורק אחריהן אוטובוסים.

באופן כללי: אחת הסיבות שהישראלים אוהבים כל כך את פרו ואת בוליביה היא שזול לטייל בהן. מבחינת מחייה (לינה ואוכל) תוכלו לסיים יום בפרו בפחות מ-100 שקל ליום על לינה ושלוש ארוחות. בברזיל וארגנטינה למשל המחיר הזה צפוי להגיע לכפול מזה בכל יום. גם מבחינת קניות, כמו שקראתם תחת הכותרת המתאימה, עדיף לעשות בפרו ובוליביה.

היקרה מבין מדינות היבשת היא ברזיל, והגעה אליה צריכה להיעשות בתחשיב תקציב קפדני, כי לא מעט מטיילים ישראלים שברזיל לא הייתה במסלול שלהם (לא מבחינת תכנון ולא מבחינת תקציב) והתפתו לנסוע אליה (בצדק רב) גילו שהיא שואבת כמויות כסף לא נורמליות. בברזיל הכל הרבה יותר יקר באופן משמעותי. כל ארוחה כאן תעלה לכם בערך 30 ריאל (35 שקלים) ולילה בהוסטל, אפילו הפשוט ביותר יכול להגיע ל-60-70 ריאל. אלה הבדלים מהותיים כשאנחנו מדברים על תקופות של מספר שבועות. אם במדינות אחרות תמצאו את עצמכם מוציאים סכום השווה ל-800 שקל מהכספומט אחת לשבוע בערך, כאן אתם תעשו את זה פעם בשלושה ימים.

לעומת זאת, בקולומביה המצב שונה בתכלית, וזול מאוד לטייל בה. רבים מהמטיילים שמגיעים אליה מוצאים את עצמם מבזבזים בלי הכרה, פשוט כי הכל פה באמת זול, וזה נורא קורץ. ככה יוצא שחודש בקולומביה יכול להגיע לסכום מופרך של 10,000 שקלים. באופן כללי, לינה פה בהוסטל גם במקומות היקרים ביותר עולה פחות מ-50 שקלים ללילה (יוצאת דופן העיר קרטחנה, שם הכל יקר כמעט פי שניים), וארוחה של שלוש מנות במסעדה תעלה לכם פחות מ-40 שקלים.

אם צריך לסדר את מדינות היבשת בסקאלה של מהכי יקרה לזולה ביותר (מבחינת מחייה) הדירוג הוא כזה:

  1. ברזיל
  2. צ׳ילה, אורוגוואי וארגנטינה
  3. אקוודור
  4. פרו וקולומביה
  5. בוליביה

כמובן שהנתון הזה הוא על הנייר בלבד, ואם סגנון הטיול שלכם פזרני, ואתם תרצו לאכול כל הזמן רק במסעדות ולישון בהוסטלים מפנקים, המחירים יאמירו בכל מדינה שתגיעו אליה.

תמצאו אותם באושוואיה! צילום: נטלי ויינר בניה

אוכל

אמ;לק – הבשר הכי טוב בארגנטינה, האוכל המקומי הכי טוב בפרו, בברזיל אוכלים בדרך כלל בבופה, ובצ׳ילה תמצאו את דוכני האוכל-רחוב המומלצים ביותר

בכל מה שקשור לקולינריה, דרום אמריקה היא אחת היבשות המגוונות ביותר שתעלו על דעתכם, והאוכל וקשת הטעמים שתמצאו כאן היא רחבה במיוחד. בכל מדינה תוכלו למצוא את הטאץ׳ שלה, את המאכלים המסורתיים שלה ואת הסגנון הקולינרי שתואם אותה.

נתחיל מהחלק הקל, שהרי הסטיגמה היא שדרום אמריקה= בשר. ואכן, במרבית המקומות שתגיעו ביבשת תתקלו בבשר בקר איכותי, בסטייקים ברמה גבוהה (וברוב המקרים גם במחיר שווה לכל נפש), ובחווייה שקשה למצוא במסעדות בארץ בפחות מ-120 שקל למנה.

בלי שום ספק, את הבשר הטוב והאיכותי ביותר תמצאו בארגנטינה. במהלך הטיול שלכם במדינה אתם עוד עשויים למצוא את עצמכם אוכלים סטייקים יום אחרי יום. אין לזה סוף! וזה ממכר וזה כיף. גם במקומות בהם לא תמצאו את הסטייקים המשובחים, תוכלו למצוא המבורגרים, עוף, בשר חזיר וכבש.

ארגנטינה וצ׳ילה מפוצצות במסעדות בשר מעולות, אבל יש גם הסתייגות קלה: בצ׳ילה המנות במסעדות יקרות יחסית לשאר המדינות ביבשת, ועל כן רבים מהמוצ׳ילרים השראלים שמגיעים לצ׳ילה מוצאים את החוש הקולינרי שלהם ומבשלים במטבחים המאובזרים של ההוסטלים מדי יום. זו אפילו חלק מהחוויה של הטיול בצ׳ילה – ההליכה הזו לסופר בין פעם לפעמיים בכל יום כדי לקנות מצרכים ולהכין את האוכל בעצמך.

אבל דרום אמריקה היא לא רק בשר, ובאזור צפון היבשת בבוליביה, פרו אקוודור וקולומביה תוכלו למצוא מסעדות מקומיות שמגישות Menu Del Dia, כלומר, תפריט משתנה בכל יום שכולל בדרך כלל מנת פתיחה, מנה עיקרית ושתייה במחיר מצחיק. המסעדות המקומיות היא דרך מצויינת לחסוך בעלויות מחייה והאוכל בהן בדרך כלל גם טוב. למרות שהן נראות פשוטות למדי מבחוץ, מדובר על אוכל ביתי. ואוכל ביתי הוא תמיד טעים יותר.

את המטבח המקומי המגוון ביותר סביר להניח שתמצאו בפרו. הפרואנים מאוד גאים במטבח שלהם ובמאכלים המסורתיים שלהם, ועל כן תוכלו למצוא כאן כמות גדולה במיוחד של מסעדות מקומיות. הידועה ביותר במנות הפרואניות היא מנת הסביצ׳ה, המאכל הלאומי של הפרואנים, שפופולארית בעיקר באזור החוף. זהו סלט שבבסיסו נתחי דג נא עם פירות ים, המוגש לרוב עם הרבה מיץ לימון, בצל, תבלינים וירקות. לאמיצים מביניכם, שמעוניינים לנסות מנה חדשה כדאי לנסות את ה-cuy. בשביל למנוע הפתעות לא נעימות, מדובר על בשר של שרקנים. אל תגידו “לא שמעתי, לא ידעתי”.

בופה: הבופה פופולרי במיוחד באזור ברזיל, וכמעט בכל מקום שתגיעו במדינה תמצאו מקומות שצורת ההגשה בהם דומה מאוד לצורת הגשה של חדר אוכל. אתם תעמיסו לעצמכם את הצלחת ולתשלמו לפי המשקל שלה. בברזיל היקרה, זו אופציה שהופכת את הארוחות בחוץ לאופצייה זולה במיוחד, וברוב המקרים גם טעימה. תוכלו למצוא מסעדות בופה צמחוניות/ בשריות/ ארוחות בוקר ועוד.

רשתות בינלאומיות: חלק נכבד מהאזורים בדרום אמריקה הם אזורים של עוני ושל עולם שלישי, ולכן יש סיכוי לא רע שיעברו שבועות רבים לפני שתמצאו סמלים של רשתות מזון מוכרות. בערים הגדולות ובבירות סביר שתמצאו מקדונלד׳ס, KFC, פיצה האט, סאבווי וכו׳. זה נשמע קצת מופרך לכתוב את הדברים האלה בכתבה על דרום אמריקה, אבל אחרי תאכלו כל כך הרבה בשר ואוכל מקומי אתם תתגעגעו לג׳אנק פוד המוכר והאהוב. דעו לחפש את זה בעיקר בערים הגדולות.

דוכני רחוב: מוכרים אוכל מקומי זול, במעין עגלות גדולות באמצע הרחוב. המטיילים הישראלים הדביקו לדוכני האוכל האלה את השם “חתוליות”, על שום הבשר הספק-מפוקפק שמוגש בהם. האמיצים ביותר יאכלו בדוכנים הללו במדינות פרו ובוליביה, שם באמת אין לדעת ממה עשוי הבשר שאתם אוכלים, והאוכל שתראו בדוכנים האלה (בעיקר בקוסקו) בהחלט לא מזמין במיוחד.

חתוליות זה מסוג הדברים שלומדים לאהוב ולומדים איפה לאכול. ההשלמה עם האוכל בדוכנים האלה עובר מ״אני לא נוגע בזה בחיים״ בתחילת הטיול עד ל״יש חתוליה שאתם חייבים לנסות״ אחרי מספר שבועות לא גדול. את הטובות ביותר (עם איכות הבשר הטובה ביותר גם) סביר שתמצאו בצ׳ילה ועל החוף בברזיל.

שווקי אוכל: קיימים כמעט בכל עיר ואזור כפרי ביבשת, ובערים הגדולות תמיד מגיעים לשווקים הללו במסגרת הסיורים החינמיים בעיר. לא משנה מה אתם אוהבים לאכול, ההגעה לשווקי האוכל היא חוויה אותנטית וקולינרית וזה מקום שתוכלו לנסות בו דברים חדשים ואותנטיים ב-100 אחוז. למי שמפחד לאכול בשר בשווקים האלה, כדאי תמיד לנסות את הפירות (בעיקר השייקים) בהם. שווקי האוכל הם לא רק לאוכל מוכן, ותוכלו למצוא שם גם מצרכים היישר מהשדות של המקומיים במידה ותרצו לבשל בעצמכם. הידועים ביותר נמצאים בפרו (קוסקו ואריקיפה מומלצים!).

שוקולד. המון שוקולד בברילוצ'ה. צילום: אסף אינצ'י

אירועים בין יבשתיים

אמ;לק – הקרנבל הידוע ביותר ביבשת נמצא בברזיל, אבל גם זה של קולומביה הוא לא פראייר בכלל. אם הגעתם ליבשת בתקופה של קופה אמריקה אל תחשבו לפספס משחק. את ערב השנה החדשה הכי מומלץ לחגוג בבואנוס איירס או בריו דה ז׳ניירו.

קרנבל: אירועים בין יבשתיים הם סיבה למסיבה, ולא סתם מסיבה, אלא קרנבל. הקרנבל הדרום אמריקאי לא מתקיים רק בברזיל (הוא פשוט הכי מפורסם שם), ובמהלך חודש פברואר כל היבשת במתכונת של קרנבל.

הקרנבלים מתקיימים בכל מדינה באופן שונה ולא משנה איפה אתם נמצאים במהלך התקופה הזו של הטיול בדרום אמריקה, חפשו את המוקדים ותחוו אותם, אפילו חווייה קצרה של יום או יומיים. מדובר באחת החוויות התרבותיות הצבעוניות והאותנטיות ביותר שיצא לכם לחוות.

כמובן שהקרנבל של ברזיל הוא הגדול והמפורסם ביותר, ועל כן יקבל את רמת הפירוט הגדולה ביותר, אך זכרו שתצטרכו לחשב היטב את תקציבכם אם תחליטו להישאר בה בתקופה הזו. הקרנבל הגדול ביותר במדינה, וביבשת הוא הקרנבל בריו, כשגולת הכותרת כמובן היא מצעד המנצחות, שאליו מגיעים בתי הספר שזכו בקרנבל מכל פרובינציה בברזיל. למרות שהוא הגדול ביותר, הקרנבל בברזיל נחשב גם לממוסחר מאוד. לא מעט ישראלים בוחרים לחגוג את הקרנבל בעיר סלבדור שבמדינת בהאייה, שם סביר שתראו כל כך הרבה ישראלים, שלרגע תשכחו שאתם בדרום אמריקה.

בברזיל תוכלו למצוא את הקרנבל בכל מקום במהלך חודש פברואר, ואם אתם רוצים חווייה אותנטית יותר, ופחות המונית כדאי לכם לנסות ולמצוא מקום קטן ושקט יותר להיות בו במהלך התקופה הזו, אחד המומלצים בנושא הזה הוא הקרנבל ברסיפה שבצפון המדינה או באי פלוריאנפוליס. חשוב שתדעו ששם מדובר יותר באירוע תיירותי עם לא מעט אומנים בינלאומיים מאשר קרנבל סמבה אסלי.

אבל קרנבלים קיימים לא רק בברזיל, וגם קולומביה מתפארת באלו שלה. הקרנבל של העיר ברנקייה (השוכנת בחוף הקאריבי של המדינה) נחשב לקרנבל השני בגודלו ביבשת, והוא מציג מצעד צבעוני ומדהים ביופיו בנוסף לארבעה ימים של חגיגות אינסופיות ברחובות, כמו שרק הקולומביאנים יודעים לעשות.

בנוסף לקרנבל של פברואר, בעיר קאלי שבדרום קולומביה מתרחש בכל שנה בסביבות דצמבר-ינואר קרנבל הסלסה העולמי. קאלי היא בירת הסלסה העולמית והפסטיבל הזה נחשב לאירוע הסלסה הכי גדול בעולם!

קופה אמריקה: אחת לשלוש שנים מתקיימת אליפות דרום אמריקה בכדורגל. הקופה אמריקה נחשבת לאחת התחרויות המעניינות ביותר בעולם הכדורגל, והיא מתקיימת בחודשים יולי-אוגוסט בדרך כלל. אם הגעתם לדרום אמריקה במהלך הטורניר, לא תוכלו לפספס אותו. אם תצליחו להשיג לעצמכם כרטיסים לאחד המשחקים זו תהיה חווייה שתלך איתכם לכל החיים. האווירה, הציפייה והעידוד במשחקים האלה הוא ממש קרנבל בפני עצמו, וזה טורניר שתמיד מספק דרמות גדולות, משחקי ענק ורגעים בלתי נשכחים. גם אם אתם לא אוהבים כדורגל, אם אתם נמצאים בדרום אמריקה במהלך הטורניר, אל תחשבו אפילו לפספס את האופציה ללכת למשחק.

חג המולד וערב השנה החדשה: ביבשת שמרבית המדינות בה הן נוצריות קתוליות, חג המולד וערב השנה החדשה הם שניהם ימים של סיבה למסיבה. בניגוד לחג המולד באירופה, כאן לא תראו שלג ברחובות במהלך תקופה זו של השנה, אך אווירת החג נמצאת בכל מקום.

רצוי לתכנן את המקום שבו אתם רוצים להיות במהלך הימים של חג המולד וערב השנה החדשה, לדעת איך אתם מגיעים לשם, כי מחירי הנסיעות והטיסות צפויים לעלות, ובעיקר בגלל שבשבוע הזה תפוסת ההוסטלים ומקומות הלינה בערים הגדולות בשיאה.

לדעתינו, מבין השניים, חג המולד הוא האירוע הפחות מרגש, ובשביל לחוות אותו בשיא תפארתו תצטרכו להגיע למקומות שהם באמת דתיים באופן אדוק בשביל לחוות את החוויה כמו שצריך.

החגיגה האמיתית נערכת בערב השנה החדשה ולא משנה איפה אתם מתכוונים להיות במהלך היומיים לפני ויומיים אחרי ערב השנה החדשה, כדאי שתבצעו הזמנה מראש למקומות הלינה שלכם. בערב הסילבסטר תוכלו למצוא מסיבות ענק בכל אחת מהערים הגדולות ביבשת, ובדרך כלל החגיגה מלווה בכמות לא פרופורציונלית של זיקוקים.

הידועה והמומלצת ביותר לחגיגות השנה החדשה היא ריו דה ז׳נרו. רצועת החוף הענקית של קופה-קבנה הופכת למסיבת חוף אחת ענקית. הזיקוקים שתראו בשמיים נחשבים למופע המרשים ביותר ביבשת בקטגוריה הזו. בנוסף לריו, גם הבירה הארגנטינאית בואנוס איירס ידועה במסיבות המטורפות של ערב השנה החדשה, אם כי הזיקוקים והאווירה שתמצאו ברחוב אינה קרנבל כמו שאתם מעלים בדעתכם.

ערים נוספות שכדאי לנסות ולהגיע אליהן לחגיגות הסיבלסטר: סנטיאגו בירת צ׳ילה, בוגוטה/קרטחנה/ מדג׳ין שבקולומביה. גם לימה שבפרו היא מקום נהדר לחגוג בו את השנה החדשה, אך דצמבר היא תקופה לא סימפטית לטייל בה במדינה.

טרק העיר האבודה בקולומביה. צילום: רתם מטרסו

איך להגיע ואיך לתכנן את המסלול בצורה הנכונה?

אמ;לק: טיסות של מגוון חברות מגיעות ליבשת עם קונקשן באירופה. מומלץ מאוד לתכנן בגדול את הטיול במדינות שמעניינות אתכם ומה תרצו לראות בהן. זה יעזור לכם מאוד. תכנון מפורט מדי יתגלה כלא רלוונטי ולא יעיל רגע אחרי שתנחתו ביבשת, ולכן לא כדאי.

לצערינו הרב אין טיסות ישירות שמגיעות מישראל לדרום אמריקה, אך לא חסרות אופציות של קונקשנים באירופה, שיביאו אתכם לאיזה נמל תעופה שתרצו ביבשת. החברות הפופולריות הן KLM ההולנדית, שעושה קונקשן בנמל הבית שלה באמסטרדם, אייר פראנס עם קונקשן בפריז, לופטהנזה עם קונקשן בפרנקפורט ואייר אירופה ואיבריה הספרדיות שעושות את הקונקשן במדריד.

ביבשת יש מספר שדות תעופה בינלאומיים רבים, ומי מכם שיתחיל את הטיול שלו בארגנטינה ינחת בשדה התעופה הבינלאומי בעיר בואנוס איירס (EZE). ההגעה משדות התעופה לעיר בדרך כלל נעשית במונית, והמחירים סבירים למדי. השתדלו לבצע סקר קצר בין נהגי המונית כדי לבדוק שלא עוקצים אתכם (בבואנוס איירס המחיר הסטנדרטי הוא סביב 400 פזו משדה התעופה למרכז העיר, בלימה אזור ה40-50 סול, בבוגוטה בערך 25-30 אלף פזו קולומביאני).

אז איך כדאי לתכנן את המסלול שלכם? באופן כללי אם תשאלו כ-85 אחוז מהמטיילים הישראלים בדרום אמריקה התשובה שתקבלו ככל הנראה תהיה ״לא יודע, אני מתכוון לזרום״. אז כן, זרימה היא חלק מהטיול והספונטניות היא בדרך כלל זו שיוצרת את ההרפתקאות שהישראלים כל כך אוהבים, אבל בכל זאת יש כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון.

בראש ובראשונה, כדאי שתדעו איזה מדינות מעניינות אתכם ומה העונות המומלצות להגעה אליהן. תוכלו למצוא טבלה שתפרט לכם את החודשים המומלצים ביותר להגעה לכל אחת מהמדינות ולהיערך בהתאם מבחינת המסלול שלכם. בנוסף, חשוב שתדעו לא רק מה העונה המתאימה לטיול בכל מדינה אלא גם מהם אזורי האקלים הרלוונטיים אליכם. לדוגמה, אם הטיול שלכם הולך לכלול הרבה טרקים, כדאי שתבררו מה העונה המומלצת להגעה להוארז שבפרו, ומה העונה המומלצת לביצוע טרקים בפטגוניה, לדוגמה. אם מה שמעניין אתכם זה למצוא את החופים המושלמים ביותר ולגלוש בהם כדאי שתבדקו מתי קו החוף של ברזיל הכי מתאים לפעילות הזו מבחינת עונות השנה.

תכנון מפורט לא יועיל לכם בטיול בדרום אמריקה, כי אחרי יום וחצי ביבשת אתם תגלו שכל מה שתכננתם באופן מפורט פשוט לא רלוונטי יותר. תכנון גס של הדברים שמעניינים אתכם, מה אתם אוהבים ואיפה הדברים האלה נמצאים לעומת זאת עשוי לתרום לכם מאוד ולמקד אתכם איך לעשות את המסלול שלכם ביבשת בצורה הטובה ביותר, ובלי לגמוע מרחקים גדולים מבחינת נסיעות ארוכות, טיסות פנים יקרות והוצאות מיותרות.

דבר נוסף שחשוב להיערך אליו כשמתכננים את ההגעה לדרום אמריקה, הוא כמובן ההיערכות הלוגיסטית. ציוד חם, תיק יום טוב ונוח ומוצ׳ילה שתתאים לגב שלכם בדיוק הם דברים שלא כדאי להתפשר עליהם. אתם ככל הנאה תצטרכו אותם, ולא משנה מה המסלול שלכם כולל או לאילו מדינות תגיעו.

עונות לטיול

אמ;לק: הגל העולה עמוס בתרמילאים ישראלים. הגל מתחיל בדרך כלל באזור דצמבר בארגנטינה והגל היורד מתחיל בדרך כלל באזור יולי-אוגוסט בפרו או קולומביה.

  • העונה טובה ביותר להגיע לפטגוניה: דצמבר-פברואר
  • העונה הטובה ביותר להגיע לפרו: סביב חודש אפריל-מאי (בעיקר אם אתם בונים על הטרקים באזור קוסקו והוארז)
  • העונה הטובה ביותר להגיע לבוליביה: סביב חודש מרץ- אפריל
  • העונה הטובה ביותר להגיע לברזיל: דצמבר-סוף פברואר

דרום אמריקה היא יבשת גדולה מאוד, ויש לה לא מעט אזורי אקלים שמושפעים מעונות השנה. מרבית המטיילים הישראלים שמגיעים ליבשת מטייילים במתכונת של ״הגל עולה״' שמתחיל מדרום היבשת, בדרך כלל מאזור ארגנטינה ועולים צפונה תוך התחשבות בעונות המתאימות לטיול ומגיעים למדינות הרלוונטיות בזמנים המומלצים, או במתכונת של גל יורד' שמתחיל מצפון היבשת ויורד דרומה.

כאן תמצאו טבלה מפורטת עם העונות המתאימות לטיול בכל מדינה »

הסתייגויות:

בוליביה במרץ: למרות שמזג האוויר בבוליביה צפוי להיות הפכפך בחודש מרץ (וגם בסוף פברואר) המינוס דווקא הופך לפלוס. יציאה לטיול במדבר המלח של אויני אחרי שירד גשם באזור הוא אחת מתופעות הטבע המדהימות ביותר שיצא לכם לחוות. המשטח האינסופי של מדבר המלח הלבן בתוספת שלוליות הגשם הופכות המדבר כולו למראה ענקית לשמיים. ולכן, למרות הסימון הצהוב דווקא כדאי להגיע לבוליביה באזור מרץ. כנ״ל לגבי צפון צ׳ילה בדצמבר.

  • קולומביה באוגוסט-נובמבר: אחד היעדים הפחות מטויילים והיותר מרשימים בקולומביה הוא נהר חמשת הצבעים (Cano Cristales) שנמצא באזור האמזונס הקולומביאני. נהר הצבעים הוא תופעת טבע מדהימה ביופייה, שאותה ניתן לראות בין החודשים אוגוסט-נובמבר. חודשים אלה הם עונת ביניים בין העונה היבשה, שבה הנהר יבש, ולבין העונה הרטובה שבה הוא מוצף. במהלך חודשים אלה בנהר יש כמות מים כזו שמאפשרת לכם לראות את כל הצמחים הצומחים על קרקעית הנהר והופכת את המים לצבעוניים בגלל הפיגמנטים של הצמחים. מומלץ – ואפילו רצוי – לתכנן את ההגעה לקולומביה בשביל להגיע למקום הזה! על המקום תוכלו לקרוא בהרחבה בכתבה הבאה »

  • פטגוניה בנובמבר: אמנם זו תחילת העונה בפטגוניה, אך נובמבר הוא חודש שעדיין קר מאוד והפכפך מאוד מבחינת מזג אוויר בפטגוניה. על הנייר זהו החודש הרשמי שנפתחים הטרקים ושמורות הטבע במלואם, אבל הסיכוי של מזג האוויר הקר לשבש את התוכניות שלכם הוא עדיין גבוה יחסית.
  • פרו באוקטובר: סוף עונת הטרקים בפרו. מרבית הטרקים בהוארז כבר סגורים וזו תחילתה של העונה היבשה באזור קוסקו, כך שהאזור לא בדיוק בשיאו.
  • ברזיל בינואר-פברואר: ללא ספק שיא העונה התיירותית בברזיל, בטח ובטח בשבועות לפני הקרנבל. קחו בחשבון שלמרות שמדובר בעונה טובה להגיע לברזיל סיכויו של הגשם לקלקל לכם את תוכניות עדיין גבוהים.
  • ונצואלה לכל אורך השנה – לא תוכלו להיכנס למדינה עם דרכון ישראלי, גם לא למטרות קונקשן! בנוסף לכך, הטיול במדינה מסוכן לישראלים גם עם דרכון זר.

אל תדאגו. יש גם תמונה של האיגואסו. צילום: כרמל הורוביץ

הגל העולה

הגל העולה הוא הגל המאסיבי ביותר של תרמילאים שמגיע לדרום אמריקה ותוכלו לראות את זה בעיקר בכמות הישראלים שתפגשו בדרך. ״הגל״ מגיע בכמה פעימות, ותוכלו למצוא אנשים שמתחילים את הטיול שלהם בצורת הטיול הזו החל מאוקטובר (המקדימים מאוד) ועד תחילת אפריל (המאוחרים ביותר). המסלול של הגל העולה מתחיל בדרך כלל בארגנטינה והמסלול הקלאסי מנחית את המטיילים בבואנוס איירס הבירה וממנה יורדים דרומה לעיר הדרומית ביותר בעולם אושוואיה, שממנה מתחילים בהצפנה (לא מעט מחליטים להגיע מבואנוס איירס לברילוצ׳ה ומתחילים את הדרך בפטגוניה דרומה, ועם ההגעה לאושוואיה לוקחים טיסה חזרה לכיוון בואנוס איירס. גם האופציה הזו אפשרית).

הסיבה העיקרית להגעה אזור דרום ארגנטינה היא העונה המצויינת לטיול בחבל פטגוניה. בשל הקרבה לאנטארטיקה באזור שורר חורף קשה מאוד, שכמעט בלתי אפשרי לטייל בו, והעונה הטובה והמומלצת ביותר היא החל מאמצע נובמבר תחילת דצמבר. הטיול בחבל פטגוניה לוקח בדרך כלל בין חודש ושבוע לחודשיים, מה שמביא את המטיילים בתפר מצויין לקראת ההגעה לברזיל לפני חודש פברואר שבו נערך הקרנבל המפורסם במדינה.

אחרי העלייה צפונה לאורך המפה לאורכן של ארגנטינה וצ׳ילה והביקור בברזיל הענקית, התחנה הבאה שהכי נכון גאוגרפית להגיע אליה היא בוליביה. ההגעה לבוליביה באזור חודש מרץ היא אידיאלית מבחינת מזג אוויר, למרות שעדיין צפויים גשמים בעונה זו.

אחרי בוליביה התחנה הבאה היא פרו. התרמילאי הישראלי מוצא את עצמו נשאר חודשים רבים בפרו ומשם החנות הבאות הן הנקודות הצפוניות יותר של היבשת – אקוודור וקולומביה. בשל קרבתן של שתי המדינות הללו לקו המשווה, מזג האוויר בהם די יציב לאורך רוב חודשי השנה וכמעט כל זמן מתאים לטיול בהן.

רבים מהישראלים בדרום אמריקה משתדלים להגיע לפרו באזור חודשים אפריל-מאי, כיוון שזו העונה הרטובה באזור קוסקו האהובה כל כך על תרמילאים. זו עונה מדהימה ביופייה להגיע לפרו ומומלץ לתכנן את הגעתכם לאזור לאזור חודש אפריל. בנוסף. בית חב״ד בקוסקו ידוע כאחד הפעילים ביותר ביבשת ומטיילים רוצים להגיע כדי לחגוג את ליל הסדר במקום מרכזי עם ישראלים נוספים.

הגל העולה הוא לא מדע מדוייק, ואל תקחו את ההמלצות של התרמילאים הישראלים שנמצאים בעיצומו של הטיול כעובדות. אם אתם מתחילים את הטיול שלכם בינואר, ואתם שואפים להיות בקרנבל בברזיל, מומלץ להתחיל אותו בברזיל ורק לאחר מכן לרדת לכיוון ארגנטינה. התחלה של המסלול בברזיל עושה מעין צורת פרסה על היבשת (יורדת דרומה ואז מצפינה) והיא תביא אתכם לפטגוניה בעונה קצת פחות עמוסה מבחינה תיירותית ותקל את המעבר שלכם לכיוון בוליביה, שכן המעברים מאזור צ׳ילה וארגנטינה מערימים פחות קשיים מבחינת מעבר של ישראלים).

אם הטיול שלכם מתוכנן להיות טיול שכולל גם את דרום אמריקה וגם את מרכז אמריקה, הגל העולה הוא האופציה הטובה ביותר בעבורכם מבחינת תכנון של עונות השנה ביבשת מרכז אמריקה.

המלצת זהב מעיניים של מטייל ותיק: לכל אלה שבשלב מסויים יימאס להם ללכת אחרי הגל הישראלי (כי באמת קל להתמכר וללכת בעיוורון מוחלט אחרי המסלול הישראלי), אל תפחדו לשבור את המסגרת והמסלול כולו ולנסוע נגד מה שימליצו לכם בזמן הטיול. קולומביה באזור ינואר פברואר היא יעד מדהים עם מזג אוויר מעולה ובלי תיירות עמוסה מדי, גם אקוודור היא כזו. אם אתם מרגישים שאתם רודפים אחרי אותם אנשים לאורך הטיול שלכם (וזה קורה) תעשו חשיבה מושכלת מה באמת בא לכם לעשות ותעשו אותו. נורא קל ללכת לאיבוד בתוך כל הדעות וההמלצות שתקבלו בגל העולה ולהרגיש שהטיול שלכם הופך להיות הטיול של כולם.

הגל היורד

אם נשווה מבחינת כמות המטיילים,-כמות התרמילאים הישראלים שמגיעה ליבשת במתכונת טיול של גל יורד היא קטנה באופן משמעותי, אך מבחינת עונות לא מעט סבורים שירידה דרומה היא נכונה יותר.הגל היורד בדרך כלל מתחיל בפרו או בקולומביה (בגלל אופי הטיול בקולומביה, רבים מעדיפים דווקא לסיים את הטיול בה, ולכן מבצעים מעין מסלול מעגלי שיורד כל הדרך מפרו אבל עולה בסופו לקולומביה).

הגל היורד בדרך כלל מתחיל בחודשים יולי-ספטמבר והוא מבצע את המסלול ההפוך ממה שתואר למעלה. התחלה בפרו באזור חודש יולי היא אידיאלית מבחינת מזג אוויר. מפרו תוכלו לבחור האם להמשיך לבוליביה או לאזור צפון צ׳ילה. בשל הקשיים שיש לישראלים לעבור במעבר הגבול שבין פרו ובוליביה, עדיף להגיע לצפון צ׳ילה ולהיכנס לבולביה במעבר סן פדרו שבצ׳ילה (נחשב למעבר הגבול הקל ביותר).

מצפון צ׳ילה תוכלו להגיע לצפון ארגנטינה ולהתלכד עם המסלול של הגל העולה בדצמבר. חודשים דצמבר-פברואר הם בדרך כלל חודשי החפיפה שבהם תמצאו את האנשים שהתחילו את הגל היורד ביולי ואת האנשים שהתחילו את הגל העולה בנובמבר-ינואר.

המסלול בפטגוניה ובברזיל הוא דומה בשני המסלולים, אבל בדרך כלל אחרי ברזיל, אלו שלא התחילו את המסלול שלהם בקולומביה תופסים טיסה מברזיל ומסיימים את המסלול שלהם במדינה.

הר הצבעים בפרו. צילום: רתם מטרסו

התאמת מסלול להעדפות

המטייל הישראלי בדרום אמריקה הוא טיפוס מגוון, והוא אוהב הכל מהכל אם אפשר שיהיה גם הרבה מכל דבר. לפעמים מאוד קשה לשים את האצבע על מה באמת הכי שווה, לאן כדאי ללכת ואיפה כדאי לשים את הדגש על מה שאתם הכי אוהבים. בחלק הזה של תמצאו חלוקה לתת קטגוריות שיעזרו לכם למצוא את עצמכם כדי לדעת איפה שווה להשקיע יותר זמן, בהתאם לדברים שמעניינים אתכם.

אוהבים חופים?

אמ;לק: בגדול, אמרתם חופים – אמרתם ברזיל וקולומביה. אם זו הסיבה שלשמה נסעתם לדרום אמריקה, מומלץ שתקדישו לאזור החוף האטלנטי של ברזיל והחוף הקאריבי של קולומביה זמן רב. באופן כללי, תוכלו למצוא אתרי גלישה נהדרים גם לאורך קו החוף של פרו ובאורוגוואי.

חופים פסטורליים הם אחת הסיבות העיקריות לאושר עילאי במהלך הטיול. וישראלים כמו ישראלים אוהבים חופים ומחפשים אותם מאוד. אם אתם הטיפוסים של ים, והחופשה האידיאלית מבחינתכם היא רביצה רבתי על חול לבן או גלישת גלים, היעדים שכדאי שתשימו עליהם את הדגש הם ללא כל ספק קולומביה וברזיל.

החופים של ברזיל ידועים כמדהימים, עם המון מה לעשות בהם – כי זו לא רק רביצה על החוף, זה תמיד מלווה בכדורעף חופים, בכדורגל חופים או בפוצ׳יוולי (משחק המשלב בין כדורגל וכדורעף). ברזיל היא גן עדן בכל מה שקשור לפסטורליה של ים וחול. בריו דה ז׳נרו תמצאו אין ספור רצועות, בפראצ'י, שנמצא כארבע שעות מהעיר הגדולה, תוכלו למצוא חופים כמעט נטושים לחלוטין ושקט ממכר.

בירת הישראלים, מורו דה סאו פאולו, נמצאת בקרבת העיר סלבדור ואנשים נוטים להישאר באי המדהים הזה לפעמים אפילו חודש ימים! בג׳רי שבצפון המדינה תגלו את אחת מתצורות הנוף המדהימות ביותר של חופים ודיונות אין סופיות. החופים בג׳רי נחשבים בעיני תרמילאים רבים למקום הכי קסום בדרום אמריקה.

החופים הקסומים של ברזיל הם לא הסוף, והחוף הקאריבי של צפון קולומביה נותן פייט רציני במיוחד לחופים המטורפים של צפון ברזיל. מדובר על שלוות עולם ומים בצבע טורקיז זוהר. בכל החופים שתגיעו אליהם, תוכלו למצוא לכם ערסל ולהנות מחופים קאריביים מושלמים. הידועים ביותר שבחופי קולומביה הם הפארק הלאומי טיירונה, שבו רצועת חופים ענקית ורחבה, פלאיה קריסטל, גם הוא שייך לרצועת חופי טיירונה, פלאיה בלנקה שסמוכה קרטחנה, וכמובן האי הקאריבי סאן אנדרס שנמצא אמנם קרוב יותר לניקארגווה, אך הוא בשליטה קולומביאנית.

כן, ברזיל וקולומביה הן שתי המדינות שבהן תמצאו את החופים הכי שווים בלי כל ספק, אבל הן לא המדינות היחידות שבהן תוכלו למצוא חופים יפים. לאורך קו החוף של פרו תמצאו חלק מאתרי הגלישה הטובים ביותר בדרום אמריקה, ובאזור פרקס שנמצאת שלוש שעות מהבירה לימה תראו נוף יפהפה של מדבר צחיח, שפוגש את האוקיינוס השקט.

גם באקוודור בעיירה מונטניטה תמצאו אתרי גלישה ומסיבות חוף מהטובים ביבשת. כמובן שאסור לשכוח בנושא הזה את אורוגוואי, שהיא בדרך כלל המקלט לאנשים שהשתגעו, אחרי שלא ראו חוף ים במשך חודשים במהלך הטיול בפטגוניה.

חול, ים וקוקוסים - מה עוד צריך? צילום: רתם מטרסו

מחפשים לטרק ליבשת את הצורה?

אמ;לק: אמרתם טרקים, אמרתם פטגוניה ואמרתם פרו, במיוחד אזור קוסקו ואזור הוארז. גם בוליביה מצטיינת בקטגוריה הזו, ואפילו נחשבת לבעלת הנופים הפראיים ביותר ביבשת. גם בקולומביה תוכלו למצוא טרק אחד מעצים במיוחד וכמה טרקים יומיים נחמדים. המשקיעים ביותר ימצאו מקומות לטרק גם בברזיל.

בעבר הלא רחוק, אנשים היו נוסעים לדרום אמריקה רק בשביל לעשות טרקים, ואם אפשר – אז הרבה. יש המון מהם כמעט בכל מדינה שתעלו בדעתכם, חלקם יומיים, יש כאלה שאורכים גם שמונה ימים, ואפילו יותר מזה. ועדיין, למרות שזה הפך להיות פחות ופחות המיינסטרים של המוצ׳ילר הישראלי בדרום אמריקה, טרקים הם חלק בלתי נפרד מהטיול ביבשת.

אם זה הראש שלכם, ובשביל זה נסעתם לטייל, בטח תשמחו להקדיש תקופת זמן לא מבוטלת לחבל פטגוניה באזור דרום ארגנטינה וצ׳ילה. האזור הזה נחשב לאחד האזורים העשירים בעולם, וכמות הטרקים שאפשר לעשות כאן היא לא נגמרת. המפורסם ביותר הוא הטורס דל פיינה, בדרומה של צ׳ילה, והר הפיץ רוי באל צ׳לטן שבארגנטינה. המפורסמים פחות נמצאים באזור ברילוצ׳ה ואושואיה, שם תוכלו למצוא כמות גדולה למדי של מסלולי טיול בני יום-יומיים ואפילו יותר מזה. למי מכם שמתכוון להגיע לפטגוניה ולטרק כל סנטימטר בה, מומלץ להקדיש באזור החודשיים. באופן כללי, הנוף של פטגוניה די ממחזר את עצמו אחר תקופה, וגם הקשוחים ביותר הופכים שבעים מהנוף אחרי כמה שבועות.

בכל מה שקשור לטרקים, הוארז, העיר הצפונית שנמצאת במרחק של שמונה שעות מלימה, היא ללא ספק בירת הטרקים של דרום אמריקה. אם אתם לא רוצים לעשות טרקים, אין לכם מה לחפש בהוארז. מהעיר תוכלו לצאת לטרק הוואי-וואש המפורסם. הטרק שזכה בתואר היפה ביותר בדרום אמריקה ונחשב לשני ביופיו בעולם, ללגונה 69 המדהימה, טרק הסנטה קרוז ועוד. לכל מי שמתכוון להגיע להוארז, חשוב לקחת בחשבון את הגובה הרב שבו העיר שוכנת – 3,300 מטרים, והטרקים מתחילים סביב גובה של 4,000 מטרים. אילו גבהים שיש צורך בהסתגלות אליהם, לכן אל תמהרו לצאת לטרקים בהוארז לפני שאתם סמוכים ובטוחים שהגוף שלכם יכול להתמודד עם הגבהים הללו.

עוד טרקים שתוכלו למצוא בפרו, ובכמות עצומה נמצאים בקוסקו. המפורסמים שבהם הם האזנגטה שכולל בתוכו גם את המסלול להר הצבעים, טרק הסלקנטאי המפורסם וכמובן הדרך למאצ׳ו פיצ׳ו.

בכל מה שקשור לטרקים, פטגוניה ופרו הן ללא ספק היעדים הטובים ביותר ביבשת לחוות אותם, אך גם בוליביה, שמרבית המדינה יושבת על הרכסים הגבוהים של הרי האנדים היא מדינה מדהימה לצאת בה לאינספור טרקים. אפילו בקולומביה, שמרבית המטיילים מגיעים אליה כדי להתקרחן ולהתפרק, תוכלו למצוא את אחד הטרקים המדהימים בדרום אמריקה – טרק העיר האבודה.

אם כן, אם המטרה שלכם היא לחוות את דרום אמריקה ברגליים תקדישו הרבה זמן לחבל פטגוניה, (אזור החודש וחצי-חודשיים) לאזור קוסקו והוארז בפרו, ואל תוותרו על בוליביה.

הוואיוואש בפרו. צילום: נטלי ויינר בניה

אוהבים לרקוד עד אור הבוקר?

אמ;לק: אם אתם מחפשים מסיבות, חפשו אותן בערים הגדולות ביבשת – חיי הלילה שם הם תמיד סצינה חזקה מאוד. אם אתם מחפשים את הבסט אוף דה בסט, כדאי שתשתקעו חזק חזק בערים הגדולות של קולומביה וברזיל. כמו בקטגוריית החופים, גם פה שתי המדינות האלה הן החזקות ביותר. היעדים המומלצים עם המסיבות הטובות ביותר הם בואנוס איירס, סנטיאגו, לימה, קוסקו, קיטו, ברזיל ככלל וקולומביה ככלל.

בכל מה שקשור בחיי לילה אתם יכולים לסמוך על המטייל הישראלי שהוא יהיה שם, ולא רק שהוא יהיה שם, הוא גם יעשה את המסיבה. דרום אמריקה היא בלי שום ספק יעד לכל חובבי המסיבות וחיי הלילה הפרועים, אבל אם מדברים על גולת הכותרת, אפשר להכתיר בלב שלם את קולומביה כמלכת המסיבות.

יש מטיילים שמגיעים לקולומביה כדי להתקרחן, ולחיות חיי הוללות פרועים לחודשים ארוכים. המסיבות פה פשוט לא נגמרות. פשוטט כמשמעו – מסיבות הפינקה המפורסמות בדרך כלל נערכות במשך 48 שעות רצוף, ואנשים לא הולכים לישון בזמן הזה. ארבעת הערים הגדולות של קולומביה: בוגוטה, מדג׳ין, קרטחנה וקאלי נחשבות אולי לטובות ביותר ביבשת בכל מה שקשור לטירוף של חיי לילה.

אבל לא רק קולומביה כמובן נמצאת בלופ של המסיבות, וגם ברזיל מככבת בענק בקטגוריה הזו. מסיבות בריו דה ז׳נרו בחלק לא מבוטל של מועדונים הן סדום ועמורה של ממש, והברזילאים הם עם של מופרעים. הכל יכול לקרות במסיבות האלה. סצינה שהולכת חזק מאוד בברזיל היא מסיבות החוף, ותוכלו למצוא כאלה לא מעט לאורך כמעט כל נקודה תיירותית שתגיעו אליה. בברזיל הטובות ביותר הן במורו דה סאו פאולו. כמובן שאם אתם חיות מסיבות – אל תוותרו על הגעה לקרנבל בברזיל.

בנוסף, בערים הגדולות של פרו (קוסקו ולימה) תוכלו למצוא גם כן חיי לילה פרועים מאוד. בקוסקו אגב, חיי הלילה הם תייריים לחלוטין וכמעט ולא תמצאו שם מקומיים. לימה נחשבת לעיר העשירה בפרו, ושם תוכלו למצוא גם לא מעט מקומיים ומקומיות. גם קיטו, בירת אקוודור, שנחשבת לעיר יחסית אפורה מצטיינת בכל מה שקשור למועדונים.

כשמדברים על יעדים שווים למצוא בהם מסיבות, אי אפשר להתעלם מבואנוס איירס. הארגנטינאים אוהבים מאוד לצאת ולחגוג, והם עושים את זה בשעות לא סימפטיות. מסיבות בארגנטינה בדרך כלל מתחילות רק סביב השעה 2:00 בלילה. כן, שמעתם נכון! אם תגיעו למסיבה בשעה 1:00 בלילה סביר שהרחבה תהיה ריקה עדיין. אבל הארגנטינאים בלי שום ספק יודעים איך לחגוג והמסיבות בבואנוס איירס נמשכות עד הבוקר.

תנו לי לעשות אטרקציות

אמ;לק: אטרקציות הן תמיד סיבה למסיבה, ואין משהו שהמטייל הישראלי אוהב יותר מלמצוא אטרקציות שמשלבות נוף יפה ואדרנלין גבוה. אין אחד כמעט שלא מחפש את האטרקציות בכל נקודה שהוא מגיע אליה. אם זה סגנון הטיול שלכם אל תוותרו על היעדים קוסקו, פוקון, לה פאז, טגנגגה ובאניוס.

השילוב המושלם בין חוויות מטורפות, וטיול מקסים טמון באטרקציות בלתי נשכחות – כי בסופו של דבר, הן אלה שמייצרות את האדרנלין הגבוה. מטיפוס צוקים או טיפוס על הר געש פעיל ועד קפיצת בנג׳י או צניחה חופשית – תוכלו למצוא אטרקציות שוות כמעט בכל מקום שתגיעו אליו ביבשת. אבל יש מוקדים, שבהם האטרקציות בשילוב עם המקום ועם הנופים הקסומים הופכים להיות החלק השווה, כי הנוף הקסום הופך גם למקום מדהים לעצור ולנוח בו.

קוסקו שבפרו, באניוס שבאקוודור, סן חיל שבקולומביה ופוקון שבצ׳ילה הן הדוגמאות הקלאסיות לכך. אלה מקומות שיש כל כך הרבה מה לעשות מסביב להם שאתם תוכלו לעשות אפילו שתיים-שלוש אטרציות ביום, ולראות כמה מקומות שונים אחד מהשני בהפרש של כמה שעות ממש.

כאמור, קוסקו היא ללא ספק בירת התרמילאים של דרום אמריקה, כי היא באמת משלבת את הכל מהכל: אוכל מצויין במחיר סביר, טרקים, אטרקציות, תרבות עשירה ויוקר מחיה נוח למדי. התיירות בקוסקו היא מקור ההכנסה מספר אחת של המקום ותסמכו על הפרואנים שהם יודעים ליצור אטרקציה מכל מקום.

אפילו הטרק המפורסם למאצ׳ו פיצ׳ו הוא כבר לא 100% טרק, אלא אוסף של פעילויות אתגריות הכוללות דאון-היל של 55 קילומטר באופנים, אומגה, והליכה ברגל של כמה מקטעים (טרק האינקה ג׳נגל). בנוסף, תמצאו כאן מגוון טיולי טרקטורונים, פארק אתגרי הכולל קפיצת בנג׳י או קפיצת סופרמן (בנג׳י הפוך, כלומר מהרצפה כלפי מעלה), סדנאות קולינריה, טיולי סוסים ועוד.

חשוב לומר, שלא רק בקוסקו תוכלו למצוא אטרקציות מגניבות, כמעט לכל פעילות שתעלו בדעתכם. פרו באופן כללי מצטיינת באטרקציות המשלבות את הטבע המדהים של המדינה הזו וגם באזור החוף, באיקה, בנאזקה, באריקיפה בלימה ובהוארז תוכלו למצוא אותם בכמויות אדירות.

אבל לא רק פרו היא מלכת האדרנלין, ומי שנותנת לה פייט רציני ונחשבת לאחד היעדים האהובים על המטייל הישראלי היא פוקון, שגם בה תוכלו למצוא עשרות אטרקציות אתגריות שכוללות סנפלינג מפלים, טיפוס על הר געש פעיל ומושלג (את הירידה למטה אתם עושים בגלישה על השלג), בודי ראפטינג ועוד המון.

באמת קשה לשים את כל האטרציות על מספר פסקאות מצומצם שכזה. אם החלק הזה בכתבה עשה לכם רעב מומלץ לכם להיכנס לכתבות הספציפיות של היעדים הבאים ולחקור את האטרקציות שאתם לא רוצים לפספס:

סן פדרו דה אקטמה בצ'ילה. צילום: יאיר נצר

תנו לי רק לשכב על הגב ולנוח

אמל״ק: לעצור ולנוח זה חלק חשוב בטיול כדי לשמור לעצמכם אנרגיות גם אחרי חצי שנה שאתם חווים כל יום מחדש דברים מדהימים. לא משנה איפה אתם נמצאים, שווה לדומם מנוע לכמה ימים, לא לחשוב על כלום, להנות מהשקט ואז להמשיך.

לכל אחד יש את התקופה הזו בטיול שהוא כבר הופך שבע. כן, בדרך כלל אחרי חמישה חודשים שהולכים להיות הפיק הרגשי הגדול ביותר בחייכם לא מעט מטיילים מרגישים שיש שובע כבר מלראות ולטייל וכל מה שהם רוצים לעשות זה פשוט לעצור, למצוא מקום שקט ופסטורלי, ולנוח בו. אז לא משנה באיזה גל עשיתם את הטיול: אם זה גל עולה, גל יורד או גל מבולבל – יש לכם כאן רשימה של המקומות השווים ביותר לעצור ולנוח בהם, בכל אחת מהמדינות שאתם עשויים להיות בהן.

ארגנטינה: בואנוס איירס, אל צ׳לטן והחווה הישראלית באל בולסון

בואנוס איירס היא עיר גדולה עם המון מה לעשות בה, אבל אם אתם רוצים להוריד הילוך ורק לצאת להסתובב פעם ביום, היא תקבל אתכם בזרועות פתוחות. תוכלו ממש להרגיש בבית. אל צ׳לטן בדרך כלל נמצאת בעיצומו של מירוץ צפונה, אבל היא מגיעה בדיוק בשלב מצויין ובנוף קסום שכדאי לעצור בו.
בכל מה שקשור ללדומם מנוע ולנוח לכמה ימים – החווה הישראלית באל בולסון נמצאת במיקום המושלם, אחרי כמה שבועות של מעברים תכופים ממקום למקום. זה מקום שתמצאו בו רק ישראלים שעושים את מה שישראלים יודעים לעשות הכי טוב.

צ׳ילה: פוקון

גן עדן של אטרקציות, נוף קסום ושקט ממכר. לא תרצו לעזוב את המקום הזה. באחריות!

אורוגוואי: פונטה דל אסטה, פונטה דל דיאבלו, קאבו פולוניו

כשמדברים על אורוגוואי, מדברים על חופש ומנוחה. אחרי הטיול האינטנסיבי מאוד של ארגנטינה וצ׳ילה רבים מהמטיילים הישראלים מגיעים אליה אך ורק כדי לחוות קצת חופים יפים, ולנוח.

ברזיל: פאראצ'י, מורו דה סאו פאולו, ג׳רי

פאראצ'י היא עיירה קטנה במרחק ארבע שעות מריו; מורו דה סאו פאולו היא הבירה של הישראלים בברזיל עם חופים שפשוט לא נגמרים, וג׳רי כבר הוכרזה לא פעם כאחד המקומות השווים ביותר בדרום אמריקה.

קולומביה: סלנטו וטגנגה

בין כל הרעש, הבלגן והמסיבות, קולומביה היא בלי שום ספק מדינה של רגיעה רבתי. החוף הקאריבי של המדינה ילמד אתכם שלוות עולם מהי, והחופשה בטגנגה היא מעין תחרות לא כתובה של ״מי המקום הטוב ביותר בדרום אמריקה לחוות בו שלווה טהורה״. אל תוותרו על פארק טיירונה, קאסה אלמנטו שבמינקה, פלומינו ופלאיה קריסטל.

סלנטו הוא כפר קטן במרחק של שמונה שעות מהבירה בוגוטה, והוא נמצא בחלק העליון של עמק הקפה המפורסם. מספיק לראות תמנות מהמקום הזה כדי להבין ששלווה היא האסוסיאציה הראשונה שתעלה לכם לראש.

אקוודור: מונטניטה, באניוס ווילקאבמבה

מונטניטה היא עיירת חוף קסומה, שנמצאת באזור דרום המדינה. מקום קסום בין אם אתם מחפשים שקיעות מטורפות, מסיבות חוף, גלישת גלים או שלוות עולם; באניוס היא אולי שובת הלב הכי גדולה של אקוודור, והיא נמצאת בעמק קסום בין הרים גבוהים והרי געש פעילים. העיירה ידועה בעיקר בזכות כמות גדולה של מעיינות חמים שנמצאים באזורה, ותוכלו לראות איך כל ערב שלכם הולך להסתיים בתוך בריכה מחוממת למרגלותיו של מפל. וילקאבמבה (Vilcabamba) היא כפר קטן, שנמצא בדרום המדינה, על הגבול של האמזונס האקוודורי. זו עיירה שקטה בג׳ונגלים של אקוודור שאם אתם רוצים לנוח – זה המקום המושלם לעשות את זה.

בוליביה: אגם טיטיקקה ורורנבאקה

בוליביה היא מדינה, שנדיר שתמצאו את עצמכם עוצרים ומדוממים בה מנוע בה, אבל למי מכם שיצטרך את השלווה, הזו מומלץ להגיע לאיסלה דל סול לכמה ימים. זהו אי קסום שנמצא באגם טיטיקקה הענקי. בנוסף, גם אזור הג׳ונגלים של רורנבאקה הוא מקום טוב לעצור בו וליהנות מהשקט.

חוף קריבי בקולומביה. צילום: רתם מטרסו

הגל העולה

חלק 1: ארגנצ׳ילה

הגל העולה מתחיל ב-95 אחוז מהמקרים עם הנחיתה בבואנוס איירס, בירת ארגנטינה. אחרי כמה ימים בעיר בדרך כלל לוקחים את הטיסה דרומה לאושואיה או אל קלפטה (בהתאם למה שמעניין אתכם או לא מעניין אתכם) ומתחילים בתנועה לכיוון צפון. זהו החלק של פטגוניה, שממאופיין בעיקר במזג אוויר קר ובלא מעט טרקים.

הטיול בפטגוניה מתנהל בזיגזג בין ארגנטינה וצ׳ילה, ובמהלך החודש-חודשיים שלוקח לסיים את החלק הזה אתם ככל הנראה תעברו את הגבול לפחות 3-4 פעמים. הזיגזג נגמר בדרך כלל באזור סנטיאגו, בירת צ׳ילה עם המעבר לכיוון העיר מנדוזה בארגנטינה. בשלב הזה, בדרך כלל או שממשיכים לכיוון צפון ארגנטינה (רוסאריו, סלטה, קורדובה) ואז מגיעים בחזרה לבואנוס איירס, או שנוסעים ישירות לבואנוס איירס.

שימו לב: מי מכם שלא מתכוון להגיע לברזיל יכול לחצות את הגבול מאזור סלטה לבוליבה.

כמה זמן זה לוקח? בדרך כלל המהירים מאוד (שעושים רק את ההיילייטים של פטגוניה) מסיימים את החלק הזה בשלושה שבועות, המשקיעים יכולים להישאר בשתי המדינות הללו גם שלושה חודשים. הזמן הממוצע הוא בדרך כלל חודש וחצי.

חלק 2: ברזיל

מרביתו של הגל הישראלי מתכוון להגיע לברזיל בתקופת הקרנבל ולכן היעד הבא אחרי ארגנטינה וצ׳ילה היא ברזיל. ברזיל היא מדינה ענקית ותוכלו לטייל בה גם ארבעה חודשים רצוף. המסלול שמרבית התרמילאים עושים מתחיל במפלי האיגוואסו (אחרי אוטובוס/טיסה מבואנוס איירס) ועולה צפונה, בדרך כלל לאורך החוף דרך האי הנהדר פלוריאנפוליס ועד ההגעה לריו. מריו בדרך כלל תופסים טיסה לאזור סלבדור, שם תוכלו לנפוש במורו ובאיטה-קרה המפורסמים. מי שרוצה להמשיך אפילו עוד צפונה בדרך כלל תופס את הטיסה לפורטלזה, ממנה ניתן להגיע די בקלות גם לעיר רסיפה וגם לג׳רי.

כמה זמן זה לוקח: המהירים ביותר יסיימו את ברזיל בשלושה שבועות, אבל ישאירו לעצמם חורים במפה שיגרמו לכם לא באמת למצות את המדינה עד הסוף. זה לא רע, אבל לפעמים המחיר הכלכלי שמשלמים על מדינה יקרה כל כך גורם לאנשים להחליף כיוון. האיטיים יוכלו למצוא את עצמם פה גם חודשיים וחצי. בדרך כלל הממוצע הוא חודש-חודש וחצי.

חוף בברזיל. צילום: רתם מטרסו

חלק 3: בוליביה

בדרך כלל אחרי הקרנבל יש נהירה של ישראלים לעבר מעבר קורומבה כדי לחצות את הגבול מברזיל לבוליביה. מי מכם שלא יגיע לברזיל ככל הנראה יעשה את מעבר הגבול לבוליביה הזה דרך סן פדרו שבצ׳ילה או דרך צפון ארגנטינה. בבוליביה המסלול מתחיל בדרך כלל באויוני בטיול לסלאר ומסתיים באזור לה פאז.

כמה זמן זה לוקח: למסמנבים בדרך כלל לוקח 10 ימים לסיים את בוליביה (בדרך כלל אלה שבאו מארגנטינה וצ׳ילה ולא הספיקו לעצור ולנוח בברזיל), הנמרחים נשארים כאן בדרך כלל כחודש. הממוצע הוא אזור השלושה שבועות.

חלק 4: פרו

מלה פאז בדרך כלל תופסים אוטובוס לאגם טיטיקקה וחוצים את הגבול לפרו או שתופסים אוטובוס ישיר לקוסקו. פרו היא בדרך כלל מדינה שנשארים בה לא מעט זמן כי יש בה באמת המון המון לראות ולחוות. במסלול מדרום לצפון כנראה תעברו בפונו, קוסקו, אריקיפה, איקה, פרקס ולימה. לא הרבה ישראלים מטיילים בצפון פרו, ובדרך כלל הנקודה היחידה צפונית ללימה היא הוארז. מי שיחליט שהוא רוצה גם את הצפון יגיע לקאחה-מרקה (CajaMarca) ולצ'צ'פויאס (Chachapoyas).

כמה זמן זה לוקח: המהירים מסיימים את פרו באזור השלושה שבועות-חודש, והאיטיים ישארו כאן חודשיים. הממוצע הוא אזור החודש וחצי.

חלק 5: אקוודור

לא רבים מהמטיילים הישראלים באמת מטיילים באקוודור, אלא מגיעים אליה רק כדי להגיע לאיי הגלאפגוס. למי מכם שכן יבחר לטייל במדינה המדהימה הזו, בדרך כלל מספיקים שבועיים כדי למצות אותה, המחמירים יישארו פה בערך כחודש. המסלול בדרך כלל עובר במונטניטה, גוויקיל, באניוס, לאטאקונגה וכל אזור קיטו.

חלק 6: קולומביה

מרבית הישראלים מדלגים על השלב החמישי ותופסים טיסה מלימה או מקוסקו ישירות לקולומביה. . אם הגעתם לכאן מאקוודור שבדרום תגיעו קודם לעיר קאלי (Cali) ותתחילו להצפין עד אזור החוף הקאריבי. מי שממשיך למרכז אמריקה יוכל לעשות זאת בטיסה מקרטחנה או בוגוטה, או בשייט שיוצא מקרטחנה ומגיע לפנמה.

כמה זמן זה לוקח: קולומביה היא מדינה שאפשר להישאר בה גם שלושה חודשים בלי לשבוע, אך הממוצע של המטייל הישראלי הוא באזור החודש-חודש ושבוע.

כיוון הנסיעה שלכם בגל העולה הוא כמעט תמיד צפונה, ואם תתכננו נכון את המסלול שלכם תצליחו לעשות אותו גם עם מינימום של טיסות פנים מיותרות. אל תקחו את המסלול שכתוב כאן כמסלול ברזל. הוא עזר, וכנראה שכל הישראלים שתפגשו בדרך יעשו אותו או אחד דומה לו, אבל אל תפחדו לשבור את הגל ולעשות את מה שמעניין אתכם. אתם תמיד יכולים לחזור אחורה.

ההמלצה הכי חשובה שאני יכול לתת למטיילי הגל העולה: אל תקחו החלטות פזיזות על נסיעות ארוכות בלחץ של זמן! אתם עשויים להתפתות בקלות לקחת נסיעת אוטובוס של 30 שעות כי נדמה לכם שיש משהו זוהר שמחכה לכם ביעד הבא. היעד הבא יחכה! באמת! עדיף שתפסידו יום או יומיים בטיול ולא להתחרט על ההחלטה, שבמקרה הטוב תגרום לכם לקחת את אותה הנסיעה רק בכיוון ההפוך ובמקרה הפחות טוב תיצור לכם חור במפה.

שמורת הטבע אושוואיה. צילום: נטלי ויינר בניה

הגל היורד

הגל היורד עובד במתכונת הפוכה מהעולה, והמגמה הכללית בטיול היא ירידה דרומה (לפחות עד ההגעה לברזיל) הגל היורד מתחיל את המסלול בפרו או בקולומביה. כיוון שמרבית המטיילים בגל מתחילים בפרו אתעכב על האופציה הזו, למי שמתכוון להתחיל בקולומביה מומלץ לקרוא את הכוכבית בסוף הפסקה (הזמנים שבדרך כלל נמצאים בכל מדינה כתובים בפסקת הגל העולה והם לא משתנים).

חלק 1: פרו

הגל היורד מתחיל את הטיול בלימה והתחנה הראשונה היא הוארז, בירת הטרקים של פרו. לאחר מכן ירידה דרומה לאזור קוסקו, אריקיפה ופונו וחציית הגבול לבוליביה. בגלל שמשנת 2015 מעבר הגבול לבוליבה דרך אגם טיטיקקה בעייתי לישראלים חלק מהאנשים יורדים לצ׳ילה ונכנסים לבוליביה דרך סן פדרו. במידה וחציתם לצפון צ׳ילה מומלץ טרם ההגעה לסן פדרו לבקר גם בשמורת לאוקה ושמורת לאס ויקונייס אליהן ניתן לצאת מהעיר אריקה.

חלק 2: בוליביה

המסלול בדרך כלל הולך מאגם טיטקקה אל לה פאז וממנה דרומה עד אויני והסלאר. מעבר הגבול בדרך כלל נעשה לכיוון צ׳ילה (סן פדרו) או צפון ארגנטינה (אזור העיר סלטה).

חלק 3: צפון ארגנטינה/ מרכז צ׳ילה

אחרי מעבר הגבול מבוליביה לארגנטינה תגיעו לעיר סלטה, משם הכי נכון יהיה להמשיך את הדרך לרוסאריו וקורדובה ולהגיע לבואנוס איירס, או לתפוס טיסה ישירה לבואנוס איירס. באזור צפון ארגנטינה שווה להתעכב כשבועיים בערך. במידה וחציתם את הגבול במעבר סן פדרו כדאי להגיע משם לסנטיאגו, בירת צ'ילה, וממנה להמשיך למנדוזה שבארגנטינה ולבצע את המסלול בצפון ארגנטינה עד הגעה לבואנוס איירס.

בשלב ההגעה לבואנוס איירס בעצם המסלול של הגל היורד מתלכד עם המסלול של הגל העולה, כלומר, ירידה דרומה לחבל פטגוניה ועלייה צפונה ומעבר לברזיל בשלב המאוחר יותר. מהחלק הזה המסלול בארגנצ׳ילה וברזיל די זהה לכתוב בחלק של הגל העולה.

בזמן שהגל העולה יתחיל במעבר הגבול לכיוון בוליבה זה השלב שאנשי הגל היורד שכבר היו בבוליביה בדרך כלל תופסים את הטיסה לקולומביה.

מי שמתחיל את הטיול שלו בקולומביה: הנחיתה תהיה בבוגוטה ומשם מומלץ לבצע את המסלול הקלאסי של קולומביה לחבל הקפה, מדג׳ין, קרטחנה וצפון המדינה. בשלב הזה בדרך כלל תופסים טיסה, כשישנן שלוש אופציות מרכזיות: אם אתם מעוניינים לטייל באקוודור אופציה אחת היא טיסת פנים לקאלי וממנה להתחיל לרדת דרומה דרך אקוודור כל הדרך עד פרו. האופציה השנייה היא לנסות ולתפוס טיסה מקולומביה לקיטו/גוואיקיל שבאקוודור. במידה ואקוודור לא מעניינת אתכם מקולומביה קחו טיסה ללימה שבפרו.

נדנדה מעל תהום לסיום. צילום: רתם מטרסו

לתחילת הכתבה

הדפסה|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לדרום אמריקה

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×