ויאטנם - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים

ויאטנם היא אחד היעדים המעניינים ביותר באסיה, ולא בכדי. תמצאו בה ערים גדולות וסואנות לצד כפרים שלווים, ואתרי טבע מהיפים בעולם (כולל אחד משבעת פלאי תבל!), אוכלוסיה מגוונת והיסטוריה מרתקת. הנה כל מה שצריך לדעת על ויאטנם לפני הביקור בה

תמונה ראשית עבור: ויאטנם - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים - תמונת קאבר
© מיקי קרמזין

סקירה כללית

ויאטנם (Vietnam) היא אחת המדינות המפותחות במזרח הרחוק והיא מקדימה מאוד את שכנותיה העניות. שילוב של היסטוריה עקובה מדם, נופים מלאי קסם, ערים צפופות, כפרים שלווים, תרבות מרתקת, אוכל מגוון ואוכלוסייה מיוחדת הפכו את ויאטנם ליעד פופולארי ומעניין לתרמילאים מהארץ ומהעולם.

ויאטנם שוכנת בדרום מזרח אסיה, בחלק המזרחי ביותר בחצי האי המכונה הודו-סין (Indochina) והיא מדינה ארוכה וצרה. יש בה ערים גדולות וסואנות כמו האנוי (Hanoi) והו צ'י מין (סייגון), אזורים הרריים כמו סאפה (Sapa) שבצפון או דאלאת (Dalat) שבדרום, לאורך כל צידה המזרחי מישור וחוף ים ארוך עם ערי נופש מפותחות כמו נה טראנג (Nha Trang), דה נאנג (Da Nang) ומוי נה (Mui Ne).

בשטחה גם מספר איים כמו האי פו-קוק (Phu Quoc), נהרות רבים ואתרי מורשת עולמית כמו העיר העתיקה של הוי אן (Hoi Ann). נהר המקונג הגדול והמרכזי של דרום-מזרח אסיה נשפך לים משטחה, בין עיירות שלוות ויפות בדלתת המקונג. בשטחה נמצא גם הלונג ביי (Halong Bay), שנבחר לאחד משבעת פלאי עולם הטבע.

לאורך ההיסטוריה היו בוויאטנם מלחמות ופלישות רבות. התושבים, שמוצאם סיני, הושפעו רבות מהשלטונות המתחלפים, ובעיקר מצרפת, שהפכה את ויאטנם ואת שאר מדינות האזור לקולוניה צרפתית מסוף המאה ה-19 ועד למלחמת העצמאות נגדה ב-1954 (מלחמת הודו-סין הראשונה), שבסופה חולקה ויאטנם לשתי מדינות, צפונית ודרומית.

האירוע המפורסם ביותר בהיסטוריה של המדינה היה מלחמת ויאטנם (מלחמת הודו-סין השנייה), שהתנהלה בין השנים 1959-1975 בין צפון ויאטנם לדרומה, והיו מעורבות בה מדינות רבות מהאזור ומהעולם, כשהעיקרית בהן היתה ארצות הברית. במלחמה העקובה מדם נהרגו מיליוני בני אדם והיא הסתיימה שנתיים לאחר נסיגת כוחות ארה"ב מוויאטנם, בהשתלטות כוחות הצפון על דרום המדינה ואיחודה תחת משטר קומוניסטי. ניתן להבחין עד היום בשרידים של השפעות המלחמה והאיבה בין הצפון לדרום.

אוכלוסיית המדינה מונה כ-90 מיליון תושבים, חלקם מרוכזים בערים הצפופות והגדולות, שמלאות באופנועים, רעש וזיהום אוויר, אך גם פיתוח ומודרניות, וחלקם מתגוררים בכפרים קטנים ומבודדים וחיים אורח חיים שקט ושליו, מתפרנסים מחקלאות וסובלים מעוני. הרבה יטענו שהאוכלוסייה בצפון פחות ידידותית מזו שבדרום, אך הדבר נבחן על פי חוויותיו האישיות של כל מטייל.

כיום, ויאטנם היא פנינה תיירותית ומטיילים רבים משלבים את הטיול בה עם מספר מדינות נוספות באזור כמו לאוס, קמבודיה ותאילנד. טיול ממצה ומקיף לכל אורכה עשוי לקחת בין שלושה לחמישה שבועות.

שפה ושליטה באנגלית

השפה המדוברת בוויאטנם היא ויאטנמית, אך ישנם במדינה מיעוטים שמשתמשים בשפות משלהם. האותיות דומות לאותיות אנגליות, אך מעט שונות, ניתן לקרוא אותם אם כי לא תמיד תצליחו להגות נכון את המילה. השפה היא טונאלית, כלומר, לכל מילה מספר משמעויות שונות, בהתאם לטון בה היא נאמרת.

תושבי הערים הגדולות יודעים אנגלית ברמה מינימלית מאוד. מעטים מאוד, בעיקר בעלי עסקים המיועדים לתיירים, יודעים אנגלית סבירה, או לפחות בסיסית. מרבית התושבים לא מבינים אנגלית כלל, אך ינסו לסייע אם תנסו להסביר עצמכם בתמונות, ציורים או סימני ידיים.

כפר צף בוויאנטם. צילום: בר קירג'נר

גיאוגרפיה/טופוגרפיה

ויאטנם גובלת מצפון בסין, ממערב בלאוס ובקמבודיה וממזרח ומדרום בים סין הדרומי. למדינה צורה המזכירה את האותה S באנגלית, רוחבה בנקודה הצרה ביותר הוא כ-50 ק"מ ואורכה כ-1,600 ק"מ. יש לה קו חוף שאורכו כ-3,000 ק"מ ומספר איים קרובים בים סין הדרומי. בחלקה הצפוני נמצא שפך (דלתא) הנהר האדום, אזור הררי בו חיים מיעוטים רבים ובו גם ההר הגבוה ביותר במדינה פאנסיפן (Fansipan), שמתנשא לגובה של 3,143 מטרים, עיר הבירה האנוי והלונג ביי (Halong Bay).

במרכז המדינה יש רצועה דקה ובה בעיקר חוף ים ארוך עם ערי נופש והעיר הואה (Huế), שנמצאת קרוב לשטח המפורז שהיה בין צפון ויאטנם לדרומה, ומשקף את מלחמת ויאטנם בצורה הטובה ביותר. בדרום נמצא שפך (דלתא) נהר המקונג המתחיל בפסגות ההימלאיה, נמצאת גם העיר הו צ'י מין (לשעבר בירת הדרום - סייגון), חוף ים ארוך והאי הגדול במדינה – פו קוק.

בוויאטנם יש גם ג'ונגלים, יערות טרופיים ומסלולי טיול רבים, אך יש גם לקחת בחשבון שיותר מחמישית משטחה של המדינה מכיל מוקשים ושרידי פצצות שלא התפוצצו ומאז סיום המלחמה נהרגו יותר מ-42,000 איש כתוצאה מכך. האזור שסבל במיוחד ממוקשים הוא מרכז ויאטנם.

עם כל זאת, הערים הגדולות וכל האזורים המתויירים בוויאטנם, כולל גם הדרכים והכבישים המחברים ביניהם – בטוחים לגמרי, אז אל דאגה. חשוב רק לזכור שאם אתם בוחרים לצאת מהשביל המתוייר, היו זהירים ושקלו אף למצוא מדריך מקומי שיתלווה אליכם.

תיאור מסלול קצר ומסלול ארוך

ויאטנם היא ארץ ארוכה וגדולה ולכן אם ברשותכם זמן קצר, כדאי שתבחרו אזור ספציפי לטייל בו (צפון/דרום) או שתשתמשו בטיסות פנים ותחסכו זמן אך תבזבזו כסף. במסלולים הכוללים את כל המדינה המסלול מתואר מצפון לדרום, אך ניתן גם לבצע את אותו מסלול בכיוון ההפוך (מדרום לצפון), בהתאם לנוחות האישית.

מסלול קצר בצפון (כשבועיים): האנויסאפההלונג ביינין בין – פונג נה

מסלול קצר בדרום (כשבועיים): הו צ'י מין – דלתת המקונג – דאלאתנה טראנג/מוי נה

מסלול קצר עם טיסות פנים (כשבועיים): האנויהלונג בייהוי אןנה טראנגדאלאתהו צ'י מין

מסלול ארוך (כחודש): האנויסאפההלונג ביינין בין – פונג נה - הואההוי אןנה טראנגדאלאתמוי נההו צ'י מין – דלתת המקונג – האי פו-קוק.

5 דברים שאסור לפספס

  1. שייט בהלונג ביי – לא לחינם נבחר המפרץ לאחד משבעת פלאי עולם הטבע. כמעט 2,000 איים קטנים וגדולים ובהם מערות ולגונות, פרושים על פני כ-1,5000 קמ"ר. השייט בין האיים הללו, צלילה, שחייה, קיאקים, תצפית ופעילויות נוספות שם יוצרים אווירה מהנה ומסתורית, והמראה המופלא בהחלט שווה ביקור.
  1. אירוח ביתי בכפרים ליד סאפה או בדלתת המקונג – המקומיים בוויאטנם לא תמיד ידידותיים, אך בכפרים שסביב הערים מתגוררים בני מיעוטים רבים וכולם מהווים ניגוד מוחלט להם, ומציעים אירוח ביתי (Homestay) והכנסת אורחים ייחודית, הכוללת לינה, ארוחות והשתתפות באורח החיים המסורתי המקומי. החוויה מהנה מאוד ושונה מכל מה שהכרתם, וכדאי להעביר לפחות לילה אחד בסגנון הזה.
  2. העיר העתיקה של הוי אן – במרכז ויאטנם נמצאת הוי אן, המכונה "עיר החייטים" עקב חנויות החליפות הרבות שבה. מעבר לבדים ולמתפרות, תוכלו להיווכח ברובע קטן ומיוחד עם אווירה שונה, מסעדות ובתי קפה, מקדשים עתיקים ומאכלים טעימים. ניתן גם להגיע לאיים קטנים הפזורים סביבה. העיר נבחרה לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ושווה ביקור ברגל או באופניים. מטיילים רבים בוחרים להישאר בעיר הקסומה הזאת מספר ימים בשל האווירה הנעימה שיש בה.
  3. נודלס Pho ברחוב – המאכל הלאומי, פו (Pho), הוא מרק אטריות אורז, וניתן למצוא אותו בכל מסעדה במחירים זולים. למנה וריאציות שונות ומשונות, אך הפופולאריות הן עם בשר, עוף או צמחונית. במנה אטריות אורז (נודלס), ירקות, בשר/עוף, סויה ועוד מרכיבים בהתאם לאזור בו תאכלו. החוויה המיטבית היא אכילה של המנה במסעדות קטנות ומאולתרות לאורך המדרכות בערים, על כיסאות פלסטיק קטנים עם עשרות מקומיים. המנה זולה וטעימה מאוד, אך כדאי לבחון את רמת ההיגיינה תחילה וייתכן ותצטרכו להסביר לבעל המקום בשפת הסימנים את רצונכם מפני שהאנגלית שבפיהם מינימלית מאוד. לרוב, תמצאו לצד הדוכנים הללו גם דוכנים המוכרים באגטים עם חביתה, בשר או גבינה, ירקות ומרכיבים נוספים, גם זו חוויה מעניינת של שילוב האוכל הוויאטנמי עם ההשפעה הצרפתית.
  4. איזי ריידר (Easy Rider) בדאלאת – מדובר בטיול אופנועים מאורגן, שאורך חצי יום, ובו עוברים במספר אטרקציות ומקומות באזור הכפרי של העיירה דאלאת. ניתן לרכוב עצמאית או לחלופין לבקש נהג מיומן שירכיב אתכם במהלך היום. מרבית הישראלים בוחרים לצאת לטיול זה דרך חואן המפורסם, אך יש בנוסף אליו מספר מדריכי איזי ריידר שונים. בכל אופן, חוויה מיוחדת במינה.

טראסות אורז בסאפה. צילום: אלעד איפרגן

הגעה אל המדינה

טיסה

בוויאטנם שדות תעופה בינלאומיים בהאנוי, הו צ'י מין ודה נאנג. אם ויאטנם היא היעד הראשון שלכם בטיול במזרח, קחו בחשבון שאין טיסות ישירות מהארץ. תצטרכו לעשות קונקשיין במדינה אחרת במזרח, למשל תאילנד, או לטוס דרך מדינה באירופה או במזרח התיכון שמהן ישנן טיסות ישירות. אם אתם מתכננים לטייל בכל המדינה, רצוי שתנחתו בהאנוי או בהו צ'י מין – תלוי אם אתם מתכננים אחרי ויאטנם להגיע ללאוס (ואז תנחתו בהו צ'י מין ותטיילו מדרום לצפון) או לקמבודיה (ואז רצוי להתחיל בהאנוי ולרדת דרומה).

במידה ואתם מגיעים לוויאטנם מהמדינות השכנות כמו לאוס וקמבודיה, תוכלו כמובן להגיע בטיסה לאחת משדות התעופה בויאטנם, או לחילופין להגיע קרקעית.

מי שמעוניין להתחיל את הטיול מהדרום, יכול לנחות בשדה התעופה Tan Son Nhat בהו צ'י מין (SGN). אתר אינטרנט: www.hochiminhcityairport.com

מי שמעוניין להתחיל את הטיול מהצפון, יכול לנחות בשדה התעופה Noi Bai בהאנוי (HAN). אתר אינטרנט: www.hanoiairportonline.com

מי שמעוניין להתחיל את הטיול מהמרכז, יכול לנחות בשדה התעופה בדה נאנג (DAD). אתר אינטרנט: www.danangairportonline.com

שייט

ניתן להיכנס לוויאטנם בשייט בנהר המקונג מבירת קמבודיה, פנום פן, אל העיירה צ'או דוק (Chau Doc) שבדלתת המקונג בדרום ויאטנם. מעבר זה ידוע בשם Kaam Samnor / Ving Xuong.

דרך היבשה

לוויאטנם גבולות עם סין, לאוס וקמבודיה ומכולן מספר מעברי גבול נוחים. במעברי הגבול תידרשו לשלם כמה דולרים כעמלה אם תעברו מאוחר בלילה או בסופי שבוע וחגים. במעברים מלאוס וקמבודיה נפוצים "דמי חתימה" של כמה דולרים, שאותם מבקשים הפקידים במעבר הגבול, עליהם לא תקבלו קבלה והם משתנים מפקיד לפקיד. קחו בחשבון שעל מנת להיכנס קרקעית לוויאטנם, יש להוציא ויזה מבעוד מועד ולא ניתן להוציא ויזה במעבר הגבול.

ויאטנם – קמבודיה:

הפופולארי והנוח ביותר הוא מעבר Bavet / Moc Bai, אוטובוסים רבים עוברים בו מידי יום בנסיעות בין הו צ'י מין לפנום פן (בירת קמבודיה).

מעבר נוסף הוא Phnom Den / Tinh Bien ומהעיירה הקרובה לגבול ניתן לקחת אוטובוס לצ'או דוק או ישירות להו צ'י מין.

מעבר Prek Chak / Xa Xia פתוח גם הוא למעבר מטיילים והוא ממוקם קרוב מאוד לעיר החוף הקמבודית קפ (Kepp) ולעיירות החוף הוויאטנמיות.

המעבר הצפוני ביותר, Le Thanh / O Yadao, מחבר בין באן לונג (Ban Lung) שבצפון מזרח קמבודיה לעיירה Pleiku שבוויאטנם, הדרך אורכת כשש שעות ואין אוטובוס ישיר, כך שצריך להחליף מספר דרכי תחבורה (ולשלם להם לא מעט) לאורך הדרך.

ויאטנם – לאוס:

הצפוני ביותר הוא Sop Hun / Tay Trang, שלוש פעמים בשבוע יוצא מוקדם בבוקר אוטובוס מהעיירה Muang Khua בצד הלאוסי אל Dien Bien Phu שבצד הוויאטנמי. אוטובוס עולה כ-50,000 קיפ לאוסי. כרטיסים ניתן לקנות בתחנת האוטובוס על בסיס כל הקודם זוכה. הנסיעה אורכת כ-4-5 שעות.

מעבר NamCan / Nam Khan מחבר בין העיירה Phonsavan שבצפון מזרח לאוס לצפון מערב ויאטנם. ישנם אוטובוסים סדירים מספר פעמים בשבוע לשני הכיוונים.

מעבר Na Maew / Nam Xoi מחבר בין העיירה Sam Neua שבצפון מזרח לאוס לעיירה Thanh Hoa שבצפון מערב ויאטנם. הנסיעה אורכת כ-11 שעות.

מעבר Nam Phao / Cau Treo מחבר בין העיר Vinh במרכז ויאטנם לעיירה Lak Xao שבמרכז לאוס. ניתן לעבור באוטובוס את 34 הק"מ בין Lak Xaoo לגבול ולחצותו ברגל, ומשם למצוא אוטובוס או אמצעי תחבורה אחר לעבור בו את 100 הק"מ עד ל-Vinh שבוויאטנם.

מעבר Dansavanh / Lao Bao מחבר את העיר Savannakhet שבדרום לאוס לעיר הואה (Hue) שבמרכז ויאטנם. אוטובוסים בין שתי הערים יוצאים מידי יום.

מעבר Bo Y / Ngoc Hoi הוא הדרומי ביותר של לאוס ומחבר בין Attapeu שבדרום לאוס ל-Kon tum שבוויאטנם. אוטובוסים יוצאים כל בוקר עד לעיירה הקרובה למעבר הגבול (Ngoc Hoii) ומשם ניתן לקחת אוטובוס ל-Kon tumm.​

ויאטנם – סין:

מעבר Mong Cai / Dong Hung נמצא בקצה הצפון מזרחי של ויאטנם על כביש 18 (Highway 18), נוח להגיע ממנו אל הלונג ביי.

אל מעבר Dong Dang/Ping Xian, נוח להגיע ממנו אל האנוי, בירת ויאטנם.

מעבר Lao Cai / Hekou Border, מחבר בין אזור סאפה (Sapa) בוויאטנם לאזור קונמינג (Kunming) שביונאן בדרום סין.

צילום: מיקי קרמזין

תחבורת פנים

הערה חשובה: ויאטנם היא אחת המדינות המסוכנות ביותר בתחום תאונות הדרכים – יש בה פי 6 יותר הרוגים בתאונות דרכים מישראל, באופן יחסי לאוכלוסייה. גם אם אתם נהגים טובים ומנוסים, צפיפות כלי הרכב ומנהגי הנהיגה המקומיים מקשים מאוד על המשימה. לכן מומלץ לא לנהוג בערים הגדולות, ולשים לב על איזה אוטובוסים ומוניות אתם עולים.

אוטובוס

איכות האוטובוסים הבינעירוניים בוויאטנם מתפתחת בשנים האחרונות וכך גם מצב הכבישים. לפניכם יעמדו מספר אפשרויות:

אוטובוס בינעירוני מקומי – האוטובוסים המקומיים זולים מאוד, ורובם מודרניים יחסית ומצוידים במזגן ובכיסאות נוחים. עם זאת, באוטובוסים יש טלוויזיה ורמקולים ולאורך הנסיעות מוקרנים שירי קריוקי בעוצמת ווליום אימתנית, כך ששינה בנסיעה כזו מוטלת בספק.

ישנן תחנות אוטובוס מרכזיות ברוב הערים הגדולות, לעתים יהיו מספר תחנות המיועדות לאזורים שונים וכדאי לבדוק זאת מראש. האוטובוסים יוצאים כשהם מלאים או בזמנים קבועים מידי כמה שעות, רובם בשעות הבוקר והצהריים. ניתן גם להתחבר לקבוצת מטיילים ולשכור מיניבוס לאותו יעד במחיר מעט יותר יקר, אך בשעות לפי בקשתכם.המרחקים בין הערים גדולים, כך שנסיעות כאלו עלולות לקחת 3-15 שעות.

המחיר זול, ובדרך כלל כתוב בשלט או בקבלה בדלפק מכירת הכרטיסים. השתדלו לקנות כרטיס דרך דלפק התחנה ולא מהנהג או הסדרן, אלו נוטים להפקיע מחירים ולנצל את העובדה שהכרטיסים בוויאטנמית, כך שלא תוכלו להתווכח.

היזהרו באזור התחנות המרכזיות מנוכלים שינצלו את הבלבול שתמצאו בו כדי למשוך אתכם לאוטובוס שלהם ויגבו מכם מחיר מופקע, ולעתים אפילו בכלל לא מגיעים למקום שתכננתם להגיע אליו. היזהרו גם מגניבות של דברי ערך מהתיק בזמן הפסקות ואל תשאירו את התיק באוטובוס ללא השגחה.

כרטיס פתוח (אוטובוס שינה) – דרך נוחה ופופולארית ביותר בקרב תרמילאים היא שימוש במסלול "הכרטיס הפתוח" המפורסם בכל הערים המרכזיות והתיירותיות בשמות Open Tour או Open Ticket. מדובר בכרטיס מאוחד בין האנוי להו צ'י מין או להיפך, שעובר בכל הערים המרכזיות במסלול התיירים וניתן לעלות ולרדת בכל עיר בדרך, לבלות בה מספר ימים כפי שתרצו ולעלות על האוטובוס שיוביל אתכם לעיר הבאה עם אותו הכרטיס. באוטובוסים האלו תפגשו בעיקר תיירים.

הנסיעות הארוכות מתבצעות לרוב בלילה והאוטובוס (Sleeping Bus) מכיל דרגשי שינה במקום כיסאות, כך שניתן להעביר את הלילה בשינה במהלך נסיעה באוטובוס. האוטובוסים ממוזגים ולרוב מחולקות שמיכות, בקבוק מים וישנן מספר הפסקות שירותים, ארוחות ורענון לאורך הדרך (בדרך כלל במקומות שבהם מקבלת החברה עמלה מבעל המקום). הדרגשים צרים וקצרים ולא כל כך נוחים לשינה ערבה, אך מספיקים כדי להעביר בנוחות את השעות הרבות.

את הכרטיס מומלץ לקנות בהאנוי או הו צ'י מין, אך ניתן גם בכל תחנה לאורך הדרך. בכרטיס מצויינות כתובות הסניפים ומספרי הטלפון ומומלץ להגיע או להתקשר יום קודם ולשריין מקום בנסיעה הבאה שלכם. מחירי הכרטיס הפתוח משתנים בהתאם לחברה ובהתאם לכמות היעדים שיכיל הכרטיס.

כרטיס המכיל חמש נסיעות בין הו צ'י מין להאנוי יעלה 50-90 דולר. זה כנראה יוצא יותר זול מאשר לקנות כרטיסים לכל היעדים, אך לא נראה שמדובר בחיסכון כספי משמעותי. שימו לב, שמצד שני כרטיס פתוח לא מאפשר לכם גמישות ואפשרות לעשות שינויים במסלול. כמו-כן, שימו לב שהשימוש בכרטיס מחייב הזמנה מראש ובשיא העונה לא תמיד יש מקומות פנויים.

ישנן מספר חברות המציעות את הכרטיס הזה, ובכולן אוטובוסים ותנאים דומים. עם זאת, התקבלו תלונות רבות על החברה T.M. Brothers וחברת Camel Travel שבבעלותה, בעיקר בשל איכות האוטובוסים, המיעוט במקומות פנויים וההבטחות שלא קויימו.

חברה המפורסמת לטובה, ועולה כמה דולרים נוספים, היא חברת Sinh Café, אך בשל הביקוש אליה קמו מספר חברות מזויפות בעלות אותו שם, כך שכדאי לבדוק את הסניפים האמיתיים של החברה דרך אתר האינטרנט sinhcafetravel.com, שבו תוכלו למצוא גם שעות, מחירים ופרטים נוספים על הכרטיס הפתוח של החברה.

בנוסף, גם החברה Mai Linh Express מומלצת מאוד. חברה זו מציעה אוטובוסים נוחים ונקיים העוברים דרך ערים מרכזיות בויאטנם. תוכלו למצוא לו”ז, שעות, עלויות ומידע נוסף באתר האינטרנט: www.vietnamonline.com/transport/mai-linh-bus

אוטובוס עירוני – בערים הגדולות, האנוי והו צ'י מין, ישנה מערכת נוחה ויעילה של אוטובוסים עירוניים. כדאי לקנות מפת אוטובוסים כדי להבין יותר טוב את הקווים ולנצלם, על מנת להגיע בזול ותוך כדי חוויה לאתרי התיירות. ניתן גם לשאול עוברי אורח או את נהגי אוטובוס.

רכבת

ישנה מערכת רכבות, המכסה כמעט את כל הארץ. הן נוחות יותר מהאוטובוסים הצפופים, אך יקרות ואטיות יותר. יש מספר סוגי רכבות ומחלקות, כשהמהירה עוברת את המרחק בין האנוי להו צ'י מין ב-30 שעות (לעומת כ-400 שעות ברכבת האיטית). חלק מהרכבות למחוזות הצפוניים של ויאטנם ממשיכות גם לסין. חשוב לשמור על הציוד מפני גניבות בזמן שאתם ישנים או במהלך עצירות בתחנות. בעצירות בתחנות נכנסים גם מוכרי אוכל ושתייה לקרונות למקרה שתהיו רעבים.

יש ארבעה סוגי מחלקות ברכבות בוויאטנם: מושב קשה (Hard Seat); המכיל ספסלים קשים ולא נוחים, מושב רך (Soft Seat); המכיל כיסאות מרופדים ונוחים, מיטה קשה (Hard Sleeper), המכיל שש מיטות בתא, המסודרות בשלוש קומות, כשהעליונה זולה יותר והתחתונה יקרה, ומיטה רכה (Soft Sleeper), המכיל ארבע מיטות ודלת לסגירת התא. בנוסף, יש אפשרות לקרונות עם מיזוג אוויר או ללא מיזוג.

מרבית המקומיים מסתפקים באפשרות הזולה ביותר – מושב קשה. לגבי המחירים, הם משתנים לפי מהירות הרכבת ורמת המחלקה. למשל: מהאנוי להו צ'י מין, מושב קשה יעלה בקרון ממוזג יעלה כ-50 דולר, מושב רך כ-64 דולר, מיטה קשה כ-86-88 דולר ומיטה רכה כ-90-92 דולר.

מלא אופנועים בהאנוי. צילום: יונתן לבנון

תחבורה יבשתית נוספת

מוניות – בערים הגדולות ישנן מוניות ומחיריהן יחסית יקרים. בערים הקטנות קשה יותר למצוא מונית, כיוון שהאופנועים דומיננטיים יותר מבחינת הסעות התיירים.

אופנועים – בוויאטנם יש כ-20 מיליון אופנועים, כלומר, לכל אדם רביעי יש אופנוע. כמעט כל משפחה מחזיקה באופנוע ולכן בכל מקום שתדרכו בוויאטנם תשמעו מקומי על אופנוע שיצעק לעברכם "מוטורבייק?". ישנם מקומיים שזוהי הפרנסה שלהם והם משמשים כנהגי מוניות על אופנוע, ונקראים סה-אום (Xe om), אך כמעט כל בעל אופנוע שנוסע לידכם יעצור לקחת אתכם ולהרוויח כסף על הדרך.

המחירים לרוב גבוהים, ולא בצדק. הדבר מצריך מיקוח רב לפני שמסכימים על מחיר, וכדאי לברר עם בעל המלון או אדם הגון אחר כמה באמת צריכה לעלות הנסיעה ולהכין את הסכום המדויק מראש. המחיר אמור להיות פחות ממונית, אך אם לא תתמקחו, הוא יהיה זהה ואפילו גבוה ממנו.

אין בחוק הגבלה שנאכפת על מספר הנוסעים ולרוב, לא מפריע למקומיים לקחת על האופנוע משפחה שלמה או שני תרמילאים עם תיקים ענקיים, ואז תצטרכו להתפשר על הנוחות. מעבר לתחבורה ממקום למקום, יציעו האופנוענים הוויאטנמיים סיור יומי באתרי התיירות של העיר על האופנוע שלהם. תוכלו למצוא אותם מחוץ למלונות, מסעדות ואטרקציות תיירותיות.

אם תרצו לרכוב עצמאית, ניתן לשכור אופנוע כמעט בכל גסטהאוס, סוכנות טיולים או בית קפה בוויאטנם. אופנוע 100 סמ"ק, יעלה כ-5-10 דולר ליום. כדאי לצלם את האופנוע היטב לפני שתיקחו אותו כדי לוודא שכשתחזירו אותו בסוף היום לא תחוייבו על מכות, שריטות ותאונות שהיו שם קודם. לרוב, יש להשאיר את הדרכון כפיקדון והוצאות הדלק יהיו על חשבונכם. כמעט תמיד תקבלו "קסדת חצי" פשוטה ולא בטיחותית, ותנועת כלי הרכב הסואנת ברחובות מסוכנת מאוד. לא צריך להציג רישיון נהיגה, אך אם אין ברשותכם רישיון כזה, במקרה של תאונה הביטוח הרפואי לא יכסה את ההוצאות הגבוהות שכרוכות בכך.

סייקלו (Cyclo) – כלי רכב נוח ומיוחד, מעין אופניים המחוברים לכיסא ושמשייה. הסייקלו איטי יחסית וטוב בעיקר לנסיעות קצרות במישור. הנסיעות יחסית זולות ובלילה תשלמו יותר.

אופניים – דרך טובה לטייל בתוך הערים היא באמצעות אופניים שכורים, שאותם ניתן למצוא בגסטהאוסים וסוכנויות טיולים במחיר של 1-5 דולר ליום. רוב הערים שטוחות והרכיבה קלה ומהנה, ומאפשרת לראות את ויאטנם מקרוב.

סירות

לרוב הערים לא ניתן להגיע באמצעות סירות, אך ניתן לצאת להרבה טיולי יום המשלבים סירות סביב הערים המרכזיות, למשל בטאם קוק או בהוי אן. מנגד, תצטרכו סירות או מעבורות כדי לצפות באיים בהלונג ביי או להגיע לאיים של המדינה. בדלתת המקונג ניתן להתנייד באמצעות הסירות והמעבורות מעיר לעיר. הסירות בטוחות, אך ישנם זמנים בשנה שהמפלס נמוך או הים סוער והשייט לא אפשרי.

טיסות פנים

שדות התעופה המרכזיים במדינה נמצאים בהו צ'י מין, האנוי ודה נאנג, אך ישנם שדות תעופה קטנים יותר וניתן לבדוק בסוכנויות הנסיעות או באתר האינטרנט של ויאטנם אירליינס (Vietnam Airliness) לגבי טיסות פנימיות זמינות. טיסה מהאנוי להו צ'י מין עולה כ-70 דולר ולדה נאנג כ-50 דולר דונג. מדה נאנג להו צ'י מין תעלה טיסה כ-40 דולר. אתר אינטרנט: www.vietnamairlines.com

מטבע מקומי, עלויות והתנהלות עם כסף

המטבע המקומי הוא "דונג ויאטנמי" (đồng) והוא מסומן VND, אך לעתים יירשם גם ₫. ערכו של המטבע המקומי מול הדולר והשקל משתנה מידי יום, אך לרוב ערכו נע סביב ה-22,500 דונג לדולר אמריקני אחד או כ-5,900 דונג לשקל חדש אחד. קנייה ומכירה לרוב ייעשו במטבע מקומי, אך מאוד נפוץ להציג מחירים בדולרים ולשלם בהם, לרוב לפי שער פחות טוב. לכן, ייתכן וחדר במלון יוצג במחיר של 5 דולר, אך בפועל תשלמו קצת יותר בדונג או 5 דולר במטבע אמריקאי.

תוכלו להחליף מטבע זר במשרדי החלפנות הרבים, בחנויות התכשיטים או בסניפי הבנקים בערים הגדולות ולעתים גם בגסטהאוסים ובסוכנויות הנסיעות. הבנקים מומלצים בגלל הביטחון מפני נוכלים. מעט מאוד מקומות מקבלים כאן המחאות נוסעים (Travelers Cheques) ואפילו סניפים רבים של בנקים אינם פודים אותם, ואם כן תמצאו מקום שיפדה אותם, יהיה זה תמורת עמלה של כ-2 דולר על כל 100 שתפדו. לכן מומלץ לא להסתמך רק עליהם.

בדרך כלל לא יקבלו אשראי במסעדות ובגסטהאוסים הפשוטים והזולים. במרכזי הערים ובמרבית היעדים התיירותיים תוכלו למצוא כספומטים המקבלים את כל סוגי הכרטיסים, אך ברובם קיימת הגבלת משיכה של עד 2,000,000 דונג בכל פעם ובנוסף, נלקחת עמלה של דולר אחד לפחות. כדאי לחפש כספומטים של Techcomback MB Bank, או HSBC שהגבלת המשיכה בהם גבוהה יותר.

מבחינת עלויות, ויאטנם זולה מאוד יחסית למדינות המערב. ככל שיש יותר תיירים באזור המחיר יהיה יקר יותר וכך גם ככל שהעונה תהיה טובה יותר לטייל במדינה. הרבה בעלי עסקים, בעלי מלונות ונהגי סה-אום (מונית-אופנוע) יבקשו מחיר מופקע בתחילה ורק לאחר מיקוח תגיעו למחיר הוגן. מחירי התחבורה הציבורית זולים יחסית (וכך גם רמת הנוחות), הלינה והאוכל זולים מאוד, מזכרות וקניות כלליות זולים אף הם, אך הדבר תלוי ברמת המיקוח ובתשומת הלב שלא ליפול במלכודות ותרמיות שנפוצות מאוד במדינה.

הלנוג ביי. צילום: ארנה קרמזין

קניות

בוויאטנם תוכלו למצוא מגוון רחב של קניות שונות ברוב המקומות התיירותיים במדינה. הקנייה הפופולארית ביותר של תיירים במדינה היא של חליפה תפורה לפי מידות אישיות בהוי אן, שברחובותיה פזורים עשרות ואולי אפילו מאות חנויות לחליפות, שמלות ונעליים, הנתפרות על פי מידותיכם האישיות, לכן היא זכתה לכינוי "עיר החייטים". המחירים זולים מאוד וניתנים למיקוח והאיכות בדרך כלל טובה.

ניתן למצוא גם ביגוד יומיומי גם בשאר הערים הגדולות. בצפון, בסאפה וסביבה ניתן למצוא ביגוד מקומי שנעשה על ידי בני המיעוטים שבאזור וביגוד ספורטיבי או חורפי לטיולים. קנייה מפורסמת בדרום ויאטנם היא של קפה. בסביבה מגדלים את הקפה הוויאטנמי המקומי שנמכר בזול יחסית וניתן למצוא גם קפה מיוחד, שעבר דרך מערכת העיכול של דביבונים, ונמכר במדינות מערביות בסכומים גבוהים, לעומת מחיר זול בוויאטנם. תעשיית הזיופים נפוצה גם כאן וכדאי לוודא שהמוצר שאתם מעוניינים בו אכן מצדיק את המחיר והוא לא זיוף שנראה מוצלח.

ויזה ותהליכי מעברי גבול

יש להצטייד באשרת כניסה (ויזה) טרם ההגעה למדינה. במידה ואתם מגיעים למדינה בטיסה, אפשר לעשות כמעט את כל התהליך באינטרנט – VOA (או: Visa on Arrival). כל שתצטרכו לעשות הוא להיכנס לאתר שמציע ויזות לוויאטנם (ויש הרבה כאלה. כמו זו, לדוגמה) בכל האתרים האלה מסבירים בפשטות את התהליך: צריך למלא טופס עם פרטיכם האישיים, כפי שהם מופיעים בדרכון ואת פרטי הטיסה שלכם ולשלם את הסכום המבוקש (בין כמה עשרות לכמה מאות שקלים, תלוי בסוג הוויזה ובאתר שמצאתם).

מספר ימים אחר כך תקבלו מכתב אישור במייל. לפני הטיסה לוויאטנם יש להדפיס את המכתב ולקחת שתי תמונות פספורט, כי תצטרכו את כל אלה בהגיעכם לאחד משדות התעופה הבינלאומיים במדינה. שם תידרשו לשלם עוד 25 דולר לכניסה אחת (חודש או שלושה חודשים) ו-50 דולר לכניסות מרובות (חודש או שלושה חודשים). שימו לב, שכדאי להזמין את הוויזה לתאריך המוקדם ביותר שבו אתם מתכוננים להיכנס למדינה, שכן תוכלו להיכנס אליה בכל תאריך אחרי ההתחלה, אבל תאלצו לצאת ממנה לפני שהיא פגה תוקף.

כמה דברים שחשוב לזכור בהנפקת ה-VOA

  • אם ברצונכם להוציא ויזה ל-3 חודשים עם כניסות מרובות, עדיף שתחכו עד שאתם מקבלים אישור סופי לפני שאתם קונים כרטיס טיסה או מתכננים תכניות. לעתים הבקשה לויזה הזאת נדחית.
  • בשיא העונה, במיוחד בשדה התעופה הבינלאומי בהו צ'י מין, צפו לתורים ארוכים בהמתנה לאישור הויזה.
  • זכרו לא לשכוח לקחת איתכם את טופס האישור האינטרנטי של הוויזה. בלי זה לא תוכלו להיכנס למדינה.
  • את ה-Stamping Fee, משלמים בהגעה לשדה התעופה בוויאטנם, חובה לשלם במזומן. זכרו להביא איתכם את הסכום הנחוץ בדולרים, אין אופציה של תשלום באשראי.
  • בהגעה לשדה התעופה בהו צ'י מין, עקבו אחר השלטים ל-Landing Visa. אל תעמדו בתור שכתוב עליו Immigration Control.
  • חגים לאומיים בויאטנם עלולים לגרור דיחויים בהנפקת VOA באינטרנט וגם בקשות לוויזות בשגריריות ברחבי העולם. בדקו זאת מראש על מנת להיערך בהתאם.

חשוב לציין, שוויזה כזו, שעושים ברשת, תקפה רק במקרה ואתם מתכננים להגיע בטיסה למדינה. אם אתם מתכוונים להיכנס לוויאטנם בגבול יבשתי, תאלצו ללכת לשגרירות ויאטנם במדינה שבה אתם נמצאים (או בארץ). תצטרכו למלא טופס, לתת תמונות פספורט ולחזור מספר ימים אחר כך כדי לקבל את הוויזה המאושרת.

תמצאו כאן מידע נוסף על ויזה לוויאטנם ואת פרטי השגרירויות במדינות הסמוכות ובישראל »

שייט בנין בין. צילום: מיקי קרמזין

חגים ופסטיבלים שנתיים

בוויאטנם מתקיימים פסטיבלים וחגים רבים, והם מסודרים על פי לוח שנה ירחי. ישנם מספר פסטיבלים של כל המדינה, אך פסטיבלים רבים מתקיימים בכל מחוז או עיר בפני עצמם ומיוחדים רק להם.

ראש השנה – פסטיבל טט ( Tết)סוף ינואר-תחילת מרץ: זהו הפסטיבל הגדול והחשוב ביותר בוויאטנם, ומציין את ראש השנה על פי לוח השנה הירחי. לחג קודמת תקופת הכנות לחוצה ועמוסה של ניקיון וקישוט הבית בצבעים מסורתיים, בישולים רבים ונסיעות להתאחדות עם קרובי המשפחה. במהלך החג רוב העסקים סגורים למשך שלושה ימים (מלבד מלונות ועסקי תיירות), הרחובות מקושטים ובערים הגדולות מתקיימות חגיגות שבהן משתתפים אלפי אנשים. עם זאת מהות החג היא משפחתיות ולכן רוב הטקסים הם פרטיים וכוללים החלפת ברכות ומתנות, ביקורים אצל משפחה וחברים ותפילה במקדשים בשעות הבוקר. את שעות הערב מעבירים הוויאטנמים בשתייה, משחקים, שירי קריוקי והימורים. אם תבקרו במהלך חג זה, היו מוכנים לאווירה מיוחדת אך גם למגבלות מסוימות במסעדות, מקומות הבילוי הפתוחים ועומס גדול בתחבורה.

חג אמצע הסתיו (Tet Trung Thu)ספטמבר-אוקטובר: החג השני בחשיבותו וגם הוא מבוסס על ארוחות משפחתיות ופרטיות, בעיקר של עוגות אורז ייחודיות. בחג זה חשוב לתת כסף שמיועד לאחד האלים לשמירה על המשפחה ומזל טוב. מתקיימות הופעות ילדים עם סיפורים מסורתיים על שורשי החג.

ברחבי המדינה נחגגים חגים נוספים כמו יום הולדתו של בודהה או ראש השנה הסיני והקמרי. ישנם עוד עשרות פסטיבלים מחוזיים, הנחגגים רק בערים ובמחוזות אליהן הם קשורים, כמו למשל פסטיבל פגודת הבשמים (Perfume Pagoda/Huong Tich Festival) המרשים במיי דוק (My Duc) כ-70 ק"מ דרומית להאנוי, קרבות הבאפלו האכזריים (Buffalo Fighting Festival) בדוסון (Do Sonn) שבמחוז האיפונג (Haiphong) ופסטיבל הדייג המעניין (Cau Ngu Festival), שבמחוז הואנג דיאן (Huong Dienn).

אירועים באתר משרד התיירות: www.vietnamtourism.com

קוד התנהגות ומנהגים

לבוש: יש הבדל עצום בין תושבי הערים והכפרים, הראשונים לבושים בסגנון מערבי לגמרי ומנסים לחקות בהרבה מובנים את התרבות המערבית, בעוד בכפרים תמצאו (בעיקר נשים) בלבוש מסורתי וצבעוני. בכל מקרה, הימנעו מבגדים קצרים או חשופים, במיוחד במקדשים או בקרבת אתרים קדושים.

שיחה: בעת מפגש בין אנשים השתדלו לחייך וכשאתם פוגשים אדם ברכו אותו ב'שין ג'או!', ברכת השלום המקומית. הרמת קולכם או צעקות יגרמו לבן שיחתכם להעריך אתכם פחות ולעתים יגרמו לוויכוח קולני ולא נעים. נסו לשמור על איפוק ורוגע. כדי להביע תודה מומלץ לומר "קאם און" (Cam on).

התנהגות: הימנעו מלהפנות את כף רגלכם כלפי אדם כלשהו או לגעת באמצעותה במישהו והתנצלו אם הדבר קרה בטעות. אל תיגעו בראשו של אדם אחר (במיוחד של ילדים), אל תעברו מעל מישהו שיושב נמוך מכם. נהוג לחלוץ נעליים בכניסה לבית פרטי. התנהגות במקדשים: יש לחלוץ נעליים ולהשאירם בכניסה למקדשים. אסור לעשן בתוכם ותרומה צנועה תתקבל בברכה.

צילום: בקשו רשות לפני שתצלמו אנשים ומקומות קדושים. כבדו את פרטיותם של אנשים בטקסים ואירועים ציבוריים.

נימוסי שולחן: האכילה בוויאטנם מתבצעת כמעט תמיד עם מקלות (צ'ופ סטיקס) וכדאי ללמוד להשתמש בהם, כיוון שבמקומות שלא מיועדים לתיירים לא תמצאו סכו"ם. לרוב, המקומיים יצחקו מעט אם לא תצליחו להשתמש בהם וינסו ללמד אתכם כיצד צריך לעשות זאת. עם זאת, במסעדות תיירים לרוב מוגשות גם כף ומזלג, נדיר למצוא סכין במסעדות פשוטות.

ביקורת וזלזול: חשוב לזכור, שעדיין מדובר במדינה קומוניסטית ולפיכך, לא מומלץ להרבות בביקורת גלויה על השלטון ועל ענייניה הפנימיים של המדינה. הוויאטנמים רגישים מאוד לטון מזלזל או התנהגות מתנשאת של תיירים וכדאי להימנע מכך. עם זאת, ייתכן מאוד שמקומיים ינעצו בכם מבטים ולא יראו בכך דבר פסול. לגבי מלחמת ויאטנם, ניתן לדבר ולשאול על המלחמה, אך שימו לב לטון הדיבור ושמרו על עניין נטול ביקורת. זכרו שהמלחמה היא פצע כואב בהיסטוריה של המדינה, למעלה משלושה מיליון ויאטנמים נהרגו במלחמה ושליש מהאוכלוסייה כיום חוותה את המלחמה ועדיין ניתן לחוש במעט איבה וטינה בין הצפון לדרום.

בירה בהלונג ביי. צילום: עדי נאור

עונות לטיול ומזג אוויר

ויאטנם שוכנת באזור טרופי. האקלים בה מתחלק לחורף קר בגבעות הצפוניות ובו זמנית ייתכן חום כבד בדלתת המקונג בדרום. בחלק הצפוני קריר יחסית רוב השנה, ובחורף, בין דצמבר למרץ, הטמפרטורות נמוכות מאוד, לעתים ישנם ערפל וגשם. מזג האוויר בחלק הדרומי של ויאטנם הוא טרופי. ישנם מונסונים רבים בעונה חמה וגשומה מספטמבר עד נובמבר. כמו כן, סופות טייפון אקראיות מתרחשות בין מאי לנובמבר וכתוצאה מכך ישנן הצפות במחוזות במרכז ויאטנם.

מומלץ לבקר באזור ויאטנם בעונה היבשה, בין אוקטובר לאפריל, ולהימנע מעונת המונסונים, אך תרמילאים רבים מטיילים גם בשאר השנה ועם ביגוד מתאים אין בעיה עם הנושא. עם זאת, קחו בחשבון שההגעה במהלך עונת המונסונים עלולה לשבש תכניות מסויימות, כמו למשל שהייה בכפרים מסביב לסאפה או טיולי אופנועים, בעקבות תנאי מזג האוויר.

בטיחות ובריאות

תחבורה וכבישים – התנועה בכבישי הערים הגדולות בוויאטנם היא תופעה ייחודית וסכנה גדולה. כמעט בלתי אפשרי לחצות כביש ללא רמזור, כי כלי הרכב פשוט לא עוצרים. כדי לחצות כביש התקדמו בקצב אחיד וכלי הרכב פשוט יאטו וייסעו סביבכם ללא עצירה. לעתים, כשיש לכם רמזור ירוק, גם לכלי הרכב יש ועליכם להיזהר מאוד! אם תשכרו אופנוע או אופניים היזהרו מאוד והקפידו על מיגון איכותי, נסיעה זהירה ושימוש רב בצופר. חוקי התנועה והרמזורים במדינה שונים מאלו שאתם מכירים.

תרמיות ונוכלים – מטיילים רבים בוויאטנם חשים שרוב בעלי העסקים רואים בהם "ארנק מהלך". לעתים ההרגשה מוצדקת, כיוון שישנן תרמיות רבות ברחבי המדינה, קטנות וגדולות, במגוון השירותים שתצרכו, עד כדי תחושה שכל אדם שתפנו אליו ברחוב ינסה לקשר אתכם לשירות מסוים, שממנו יקבל עמלה והדבר גורם לתחושה לא נעימה וחשדנית, אפילו כשמקומיים באמת רוצים לעזור. התרמיות מתחדשות והופכות מורכבות ומשוכללות מידי יום. להלן התרמיות הנפוצות:

  • גסטהאוסים – מקומות מפוקפקים יצהירו על מחיר מסוים ובשעת העזיבה יכחישו שהצהירו עליו ויבקשו מחיר גבוה הרבה יותר. הקפידו לקבל קבלה או פתק עם המחיר שסוכם. הקפידו גם לנעול היטב את התיקים שנשארים בחדר, את החלונות והדלתות. גניבות מהחדרים נפוצות עד כדי סיפורים על גניבת תיק באמצעות חכת דיג מחלון סמוך.
  • מסעדות – במסעדות רבות נפוץ תפריט כפול, אחד למקומיים בוויאטנמית ואחר באנגלית לתיירים ובמחיר גבוה הרבה יותר. הדרך היחידה להתמודדות היא ללמוד מילים בסיסיות, לבקש לראות את התפריט המקומי ולהשוות מחירים.
  • מוניות/אופנועים – נהגי מוניות ואופנועים יגבו לעתים קרובות תעריף גבוה פי שניים ואפילו פי חמישה מהתעריף הרגיל. נסו לחפש מונית של חברה מוכרת, לעתים תמצאו מדבקה עם רשימת התעריפים על חלון הרכב. כדאי לברר עם מקומי הגון (בעל הגסטהאוס הוא אופציה טובה, אך לפעמים גם הוא מקבל עמלה מתשלום מופקע שלכם) כמה באמת אמורה לעלות הנסיעה. עיקר הנהגים הנוכלים נמצאים מחוץ לשדות התעופה ומנסים את מזלם עם תיירים חדשים ומבולבלים, עד כדי גבייה מופרזת ובלתי פרופורציונאלית (כמו 200 דולר לנסיעה, שבמיניבוס עולה 2 דולר!). בסיום הנסיעה נהגי מונית, אופנוע וסייקלו רבים יטענו שאין ברשותם עודף למחיר שסוכם בתחילת הנסיעה. השתדלו להצטייד בסכומים קטנים במקום בשטרות של סכום גדול או פשוט עמדו על שלכם. תחבולה נפוצה נוספת היא שהנהג יטען שהמלון שתבקשו להגיע אליו "סגור" או "מלא" ויציע לכם מלון אחר, כשבעצם הוא פחות באיכותו, אך ממנו יקבל הנהג עמלה. היו ערניים וחשדנים למקרים כאלה. כמו-כן, שימו לב גם שחלק מהנהגים לא יהססו גם לגנוב מכם אם תשאירו את החפצים שלכם ללא השגחה לכמה רגעים.
  • השכרת אופנוע – כדאי לשכור ממקום אמין, לצלם את האופנוע מכל כיוון אפשרי לפני שתיסעו, לבדוק את תקינות הצופר, הבלמים והפנסים ולקרוא היטב את החוזה שעליו תחתמו. תרמיות נפוצות הן חיוב על מכות או שריטות שהיו קודם, אך בעל המקום יטען שאתם עשיתם זאת (לשם כך הצילום), גניבה של האופנוע על ידי שותף של בעל העסק וחיוב שלכם על אופנוע חדש, חבלה באופנוע ותיקון שיעלה לכם כסף ועוד.
  • תחנות אוטובוס ונסיעות – היזהרו באזור התחנות המרכזיות מנוכלים שינצלו את הבלבול שתימצאו בו כדי למשוך אתכם לאוטובוס שלהם ויגבו מכם מחיר מופקע, ולעתים אפילו בכלל לא מגיעים למקום שתכננתם להגיע אליו.
  • אירוח שנגרר למשחק קלפים – שיחה תמימה וידידותית שממשיכה בהזמנה לבית המקומי/ת יכולה להיות חוויה נהדרת, אך תרמית נפוצה היא גלגול של ההזמנה למשחק קלפים ספונטני לכאורה, שיסתיים בהפסד גדול ומתוכנן מראש ובתשלום סכומי כסף גדולים.

למרות כל הדוגמאות האלו, כדאי לזכור שלא חייבים ליפול בפח שטומנות התרמיות הללו, והחשש הגדול לא צריך ללוות אתכם לכל אורך הטיול. היו חשדנים וזהירים, זכרו שמה שעולה בזול מידי לעתים עלול לעלות ביוקר בסופו של דבר, ואל תתנו לחשדנות מוגזמת להרוס לכם את המגע עם האוכלוסייה המעניינת והמיוחדת הזו. זכרו גם שיחס גורר יחס, והדבר בולט במיוחד אצל הוויאטנמים. אם תהיו נחמדים אליהם, הם יהיו נחמדים אליכם בחזרה. אך אם תתמקחו באופן מזלזל, תתווכחו איתם או תרימו עליהם את הקול – תפקע הסבלנות שלהם.

אין הגבלה למה לוקחים על אופנוע. צילום: מיקי קרמזין

מוקשים – ארה"ב השתמשה בכ-16 מיליון טונות של פצצות ותחמושת בימי המלחמה, ומאז סיומה בשנת 1975, נהרגו יותר מ-42,000 בני אדם ונפצעו יותר מ-60,0000 כתוצאה מפיצוץ מוקשים, פצצות וחומרי נפץ אחרים שלא התפוצצו ונשארו בשטחים לא מיושבים. הערים, הכפרים, אזורי החקלאות והשבילים המסומנים נחשבים בטוחים לחלוטין, אך הכניסה לאזורים מחוץ לשבילים המסומנים, שטח ששווה בערך לחמישית משטחה של המדינה, נחשבת סכנת חיים ממשית!

חיסונים – דלקת מוח יפנית וכלבת הן מחלות חמורות שעלולות לסכן מטיילים בוויאטנם. רוצים לדעת אילו חיסונים אתם חייבים לקבל לפני שאתם יוצאים לטיול? כאן תמצאו את כל מה שאתם צריכים לדעת. כדאי להגיע לאחת ממרפאות המטיילים בארץ, כדי להתחסן מספיק זמן מראש.

בנוסף, אם בכוונתכם לצאת לטרקים באזורים ההרריים, ודאו שהביטוח הרפואי שרכשתם לפני הטיסה מכסה חילוץ ואיתור ומתאים לטרק.

ערכת עזרה ראשונה – כדאי להצטייד בערכת עזרה ראשונה, שתכיל בעיקר אמצעי חבישה ותרופות נגד כאבים, צינון והתקררות בשל הקור בצפון.

גניבות – הדבר נפוץ בעיקר בנסיעות ובמקומות הומים. לרוב, לא יהיו אלה מקרי שוד, אלא כייסות או גניבה מחדרים, מחלונות או מתיקים ללא השגחה. יש להקפיד על ערנות וזהירות, במיוחד באוטובוסי הלילה ולארגן את דברי הערך כך שלא יהיו נגישים לגנבים בזמן שתשנו באוטובוס (כך גם לגבי בילוי בחוף הים).

אל תתפתו גם להיענות למשקאות חינם בנסיעות, אלו עלולים להכיל סם מרדים למטרת גניבה. היזהרו מגנבים על אופנועים שמומחים בחטיפת תיקים ומצלמות ובריחה מהירה מהמקום, כמו גם מנשים שניגשות לחבק תיירים ותוך כדי גונבות ארנקים וטלפונים, וילדים או קבצנים שמומחים בכייסות. מרבית המקרים קורים בהו צ'י מין, ברובע התיירות, אך התופעה מתפתחת גם בהאנוי ובערים נוספות. השאירו בבית ובתיבת הדואר האלקטרוני צילומי דרכון, כרטיסי טיסה, צילומי ביטוח והמחאות נוסעים.

אוכל – מזון ושתייה הם מקור עיקרי להידבקות במחלות. אין לשתות מים מברזים, אלא אך ורק מבקבוקים ולוודא שהבקבוק סגור היטב עם כיסוי פלסטיק. ישנם מקומות שממלאים מחדש בקבוקים במי ברז ומוכרים אותם כמים ראויים לשתייה ויש להיזהר מכך. הימנעו מקוביות קרח במסעדות זולות, ייתכן שהן עשויות ממים מהברז. אכלו במקומות שרבים אוכלים בהם, הקפידו על הגיינה באכילה ועד כמה שאפשר וודאו שהבישול נעשה בצורה נקייה. הימנעו מאכילת בשר שאינו צלוי היטב.

פשפשים, חרקים, עכברים וכו' – רמת ההגיינה של חלק ממקומות הלינה הזולים אינה גבוהה וכדאי להשתמש במצעים משלכם.

בעלי חיים – באזורים נידחים תיתכן הימצאותם של נחשים ארסיים. בשהייה בים יש להיזהר ממדוזות, כרישים וקיפודי ים, אם כי הפגיעות נדירות.

סמים – החוק המקומי אוסר על שימוש, החזקה או סחר בסמים. החוקים בעניין זה נוקשים. החזקת כמות קטנה של סם תוביל כמעט בוודאות למאסר. שימו לב שמטיילים אחרים או מקומיים לא מכניסים אותם לתיק שלכם.

זנות – הזנות לא חוקית בוויאטנם, וכך גם התשלום בתמורה ליחסי מין. העונש יכול להגיע לשנים רבות בכלא.

שחיתות – המשטרה והשלטונות משוחדים במדינה ועל עבירות מסוימות ידרוש השוטר "קנס" שילך לכיסו במקום לשלטונות. למי שישכור אופנועים, ייתכן ויקנסו אתכם על כל עבירה שימצאו רק כדי לקחת מכם שוחד (זאת בתנאי שהשוטר יודע אנגלית כדי להסביר עצמו).

כל מה שצריך לדעת על בריאות בטיול »

מידע מיוחד לנשים ולקהילת הלהט”ב

ויאטנם בטוחה לנשים מטיילות, אך כדאי לנקוט ערנות וזהירות בכל מקרה. לרוב, לבוש צנוע ימנע הערות.

הפתיחות בוויאטנם כלפי הקהילה הגאה ממוצעת. ייתכנו תקופות שבהן הפגנת חיבה של בני אותו מין תהיה לא מקובלת, וזאת בהתאם להחלטות המשטר. כיום, המשטר סובלני ואפילו מקדם את המודעות לנושא. ישנם מועדונים המזמינים בעיקר קהל גאה, בייחוד בהו צ'י מין והאנוי. למידע נוסף: www.utopia-asia.com

על האוכל המקומי

האכילה בוויאטנם היא עניין חשוב ומרכזי. מעבר לאוכל, נחשבת הארוחה מפגש חברתי והארוחות הנפוצות בערים הגדולות יהיו בכיסאות פלסטיק קטנים על מדרכות הרחובות ההומים. לוויאטנמים יש מטבח עשיר מאוד ואולי עשיר מדי לטעמו של המטייל המערבי. הוא כולל כמעט כל חיה ועל כל צורותיה השונות: כל חיות הים, חרקים, נחשים, צבים, כלבים ואפילו עוברים של חיות.

את כל אלה ועוד אוכלים הוויאטנמים, כך שביקור בשוק אותנטי יכול להיות חוויה לא נעימה לאוהבי החיות. עם זאת, במסעדות התיירים הפשוטות לא תמצאו את המאכלים הלא שגרתיים הללו, אלא תפגשו את התפריט הוויאטנמי ה”רגיל”, המורכב מאטריות (נודלס), אורז, אגרול, ירקות, פירות, בשר, עוף, דגים ופירות ים. כשאת כל אלו עוטפות השפעות מסין וצרפת.

מאכלים

המנה הנפוצה ביותר נקראת פו (Pho), שהוא מרק אטריות אורז (נודלס אורז או "אינסטנט נודלס", שאותן אנו מכירים מהמנות החמות של הארץ) עם עשבי תיבול, צ'ילי, ירקות ואם תרצו, תוכלו להוסיף בשר או עוף. את המנה ניתן למצוא בכל מסעדה במדינה ובאינספור דוכני רחוב בערים. ישנם הבדלים בין הגרסה של המנה בדרום ובצפון, אך שתיהן טעימות והמנה מומלצת מאוד. הגרסה עם העוף נקראת Pho Ga, ועם בקר Pho Bo, וכך תוכלו לזהות בשלטי הרחוב מה תקבלו.

לצד דוכני הפו תוכלו למצוא בכל רחוב בוויאטנם דוכן שימכור לכם באגט טרי עם בשר, גבינה מותכת, ירקות, רטבים וחביתות לפי בחירתכם. הרעיון הובא מהצרפתים, ששלטו במקום בעבר, והוא בהחלט טעים, זול ומשביע. עוד תמצאו דוכן המציע דיונונים מיובשים התלויים באטבים לאורך עמודי הדוכן (בדרך כלל פחות מעורר תאבון אצל מערביים).

האורז מהווה מרכיב חשוב בתפריט, גם בארוחת הבוקר, ולצידו תמצאו על כל שולחן רוטב סויה, רוטב צ'ילי חריף ורוטב דגים (Nuoc Mam). מנה נפוצה וטעימה נוספת היא הספרינג רול – נייר אורז דק ואכיל שלתוכו מכניסים אטריות אורז, ירקות ונתח של בשר, דג או פירות ים, מגלגלים וטובלים ברוטב דגים או סויה. ניתן להזמין גם את הגרסה המטוגנת של המנה. תוכלו למצוא בכל שוק של עיר גם עשרות פירות אקזוטיים, שלא ניתן למצוא בארץ ולהתנסות בטעמים חדשים ומיוחדים.

משקאות

עוד השפעה צרפתית היא תרבות הקפה שנכנסה לוויאטנם. מקומיים רבים שותים קפה טעים, מתוק וחזק, לרוב מוגש עם חלב משומר, מרוכז וממותק, בגרסה חמה או עם קרח, כקפה קר. ניתן למצוא גם מבחר בירות מקומיות, כשחלקן אופייניות לצפון וחלקן לדרום. אלכוהול נפוץ נוסף, בעיקר בכפרים ואצל המיעוטים, הוא יין אורז, שאותו מכינים המקומיים בביתם תוך כדי הכנת האורז אותו הם מגדלים בשדות. זהו אלכוהול חזק יחסית ונהוג לשתות אותו לאורך כל הארוחה המשפחתית ולאחריה.

מנהגי האכילה

בדומה לסינים, ובשונה מן הנהוג בארצות אחרות באסיה, הוויאטנמים לא נוגעים באוכל באצבעותיהם, אלא נעזרים במקלות אכילה (צ'ופ סטיקס), לכל המאכלים, כך שמומלץ ללמוד להשתמש בו בהגיעכם למדינה.

עוד לא לגמרי משוכנעים שזו מדינה יפהפייה וכיפית? צפו בתקציר של הטיול של הבחור הזה:

תרבות ומוזיקה

האמונה הדתית הוויאטנמית הנפוצה כיום משלבת בין תורת קונפוציוס, טאואיזם, בודהיזם, נצרות, אמונות סיניות עממיות ואנימיזם (אמונה ברוחות). המסורת ומנהגיה מעניינים וניתן לראותם בחיי היום יום של המקומיים. בוויאטנם יש מגוון סוגים של יצירות אומנות: ציורים מרשימים מסוגים שונים, רקמת תמונות על בדים בצורה מדויקת ומרשימה, מוזיקה וריקודים מסורתיים ועוד.

ז'אנר פופולארי וייחודי (בעיקר בצפון, שם הומצא) הוא תיאטרון בובות המים (מואה רוי נוק, Múa rối nước) של המדינה, ובו בובות שקועות בבריכה בגובה המותן מציגות עלילות מסורתיות ומודרניות. במוזיקה ובטלוויזיה שולטים בעיקר להיטים קוריאנים וניתן לראות את הוויאטנמים מרותקים למסך כשהסדרות מדובבות לוויאטנמית, לרוב, על ידי מדבב אחד לכל השחקנים.

בילוי פופולארי בכל המדינה הוא שירי הקריוקי. בכל עיר גדולה יש מועדוני קריוקי רבים שאותם פוקדים קבוצות צעירים, משתכרים ושרים בקול. שימו לב, כי לעתים, מועדון קריוקי שנראה מפוקפק, קטן ומוזנח יכול להתגלות כמכון ליווי. הקריוקי גם שולט במסכי הטלוויזיה וברמקולים באוטובוסים המקומיים.

חשמל ומתאמים לשקע

החשמל בוויאטנם הוא במתח של 220 ואט, כמו בארץ והשקעים הנפוצים הם אלו בעלי הפינים העגולים (בדומה לישראל).

הפרשי שעות מהארץ

השעון המקומי מכוון 7 שעות לפני שעון גריניץ' (GMT) כך ששעון ויאטנם נמצא 5 שעות לפני ישראל בשעון חורף ו-4 שעות לפניו בשעון קיץ.

שגרירויות

שגרירות ישראל בהאנוי

  • כתובת: 68 Nguyen Thai Hoc, Hanoi Vietnam
  • שעות קבלת קהל: שני-שישי: 9:00-12:00, ובנוסף, חמישי ושני – 13:00-14:00
  • טלפון: 84438433140/1
  • פקס: 84438435760
  • מייל: info@hanoi.mfa.gov.il
  • אתר אינטרנט: embassies.gov.il/HANOI

שגרירות ויאטנם בישראל

  • כתובת: בית אסיה, רחוב וייצמן 4, תל אביב
  • שעות קבלת קהל: שני-חמישי 9:00-16:00, שישי 9:00-12:00
  • טלפון: 03-6966304
  • פקס: 03-6966243
  • אתר אינטרנט: www.vietnamembassy-israel.org

קהילה יהודית

בוויטנאם אין קהילה יהודית מסודרת, אך תוכלו למצוא יהודים וישראלים בשתי הערים הגדולות, האנוי והו צ'י מין. ראש השנה, חנוכה ופסח בדרך כלל מאורגנים על ידי השגרירות או הקהילות בשתי הערים ומומלץ להתקשר לשגרירות לברר.

בתי חב"ד בוויאטנם נמצאים בהו צ'י מין ובהאנוי ויש בהם בית כנסת, מסעדה כשרה עם תפריט ישראלי בימות השבוע וארוחות שבת (בחינם, תרומות והודעה מראש על ההגעה יתקבלו בברכה), ארוחות חג (בתשלום ובהרשמה מראש), ספרים להחלפה ומדריכי טיולים.

בית חב”ד בהאנוי

בית חב”ד בהו צ'י מין

יום ירוק בסאפה. צילום: קיילי אביסידון

קישורים רלוונטיים

לתחילת הכתבה

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

טיול בויאטנם

השב  · 
השב · 

אתר מומלץ בעברית להוצאת ויזה לויאטנם

השב  · 

תגובות פייסבוק

סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×
    הפעלת נגישות