אנאפורנה - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים

טרק סובב אנאפורנה הוא אחד הפופולאריים בקרב תרמילאים במזרח ובעולם כולו. המסלול המגוון והמרהיב עובר מיערות גשם לחים, דרך פסגות מושלגות ועד למדבר צחיח ולא משאיר את הפוסעים בו אדישים לרגע. הנה כל מה שתצטרכו לדעת על טרק סובב אנאפורנה

אלעד איפרגן, איתי אמוזה ודנית טביב - מערכת אתר למטייל
תמונה ראשית עבור: אנאפורנה - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים - תמונת קאבר
אגם טיליצ'ו © עידן טביב

מבוא

אנאפורנה הוא אחד מרכסי ההרים של הרי ההימלאיה, הנמצא בחלקה הצפוני של נפאל, מעט צפונית לעיר פוקרה, במרכז המדינה. אורך הרכס 55 ק"מ ובשטחו פסגות רבות מעל 6,000 ו-7,000 מטר, כשהגבוהה ביותר היא אנאפורנה 1, המגיעה לגובה של 8,091 מטר, והיא הפסגה העשירית בגובהה בעולם.

הרכס עצמו, והאזור הסובב אותו, הם חלק משמורת הטבע המוגנת הראשונה והגדולה ביותר של נפאל. השמורה משתרעת על פני 7,629 קמ"ר, ומהווה את אחד מאתרי התיירות העיקריים במדינה. בשטח השמורה יש מגוון רחב של נופים שונים, בעלי חיים, אוכלוסיות מקומיות ואפילו אקלים מגוון מאוד.

בתוך השמורה ישנם מספר מסלולי טרקים, המושכים אלפי מטיילים בשנה וכשני שליש מהמטיילים שמגיעים לטרקים במדינה. הטרקים שונים בנופים שבהם, באורכם וברמות הקושי. הטרק הפופולארי ביותר בשמורה הוא טרק סובב אנאפורנה (Annapurna Circuit /Around Annapurna), שמקיף את הרכס ומשקיף מבחוץ על מקבץ הפסגות ברכס. זהו טרק מעגלי, שאורכו כ-3000 ק"מ, אך מרבית המטיילים מבצעים בין 100-250 ק"מ ממנו, בפרק זמן שנע בין 10 ימים לחודש. לטרק יש מסלול בסיסי שאותו כולם עושים, אך לאורכו עוד אפשרויות רבות להרחבות, פיצולים וטיולי צד שקובעים מאוד את אורכו הסופי של הטרק ואת רמת הקושי שלו.

הנקודה הנמוכה ביותר היא ההתחלה שלו, כ-800 מטר מעל פני הים, ובשיא הגובה תגיעו ל-5,416 מטרים מעל פני הים. כתוצאה מהשינוי בגבהים ומהגיוון המדהים בנופי השמורה, לאורך הטרק חולפים על פני מספר רב של סוגי נוף ואקלים, מה שמאפשר ליהנות מכל העולמות במסלול אחד. כך, תעברו לאורך הדרך בין מפלים שוצפים, יערות לחים וגדולים, פסגות מושלגות, עמקים פוריים, קרחונים אדירי מימדים ואף מדבר צחיח – כשבכולם, הטבע הנפאלי מתגלה במלא תפארתו.

השילוב בין נופים מדהימים, תשתית תיירותית נוחה יחסית ופרסום רב הפכו בשנים האחרונות את סובב האנאפורנה לאחד הטרקים הפופולאריים והעמוסים ביותר בעולם, כשלצד תרמילאים בטיול ארוך במזרח ישנו טווח רחב של אנשים שמגיעים לטיולים קצרים יותר – מסטודנטים בחופשת סמסטר, דרך הייטקיסטים שמחפשים גיוון בחיים ועד לזוגות פנסיונרים ומשפחות עם ילדים. גם ההרכב האתני של המטיילים השתנה, ואם בעבר כמעט כל המטיילים היו מערביים, היום מספר הולך וגדל של מטיילים מגיעים ממדינות אסיה המתעוררות כלכלית (בעיקר מסין).

שינויים אלה, לצד התפתחות התחבורה באזור, גורמים לכך שהטרק כולו הולך ומשנה פניו ונעשה, לטוב ולרע, יותר תיירותי, יותר המוני ויותר מפותח. אך אל דאגה – הנוף הממכר והקסם של ההרים כאן כדי להישאר.

אופי המסלול

למרות שהוא טרק ארוך יחסית, לאורך מרבית חלקי המסלול רמת הקושי קלה עד בינונית וימי ההליכה הקצרים יחסית (4-5 שעות בדרך כלל) מאפשרים לגוף מנוחה טובה בין יום ליום. עם זאת, ישנם מספר קטעים קשים ומאתגרים שהופכים את הטרק, בתמונה הכללית, ללא פשוט בכלל. אמנם זהו טרק פופולארי מאוד, שמתאים לכל גיל ורמת כושר, אך הוא בכל זאת תובעני, וכדאי להתנסות קודם במסלולים קצרים יותר – ולא לצאת אליו כטרק ראשון.

עיקר הקושי נובע מאורכו של הטרק (בין 100-250 ק"מ הליכה, לבחירתכם), ממספר הימים הרב יחסית (10-20 ימים, בהתאם לקצב ההליכה), מתנאי מזג האוויר ומהגובה הרב שאליו מגעים בטרק (מספר ימי הליכה ולינה בגובה שבו קיימת סכנה למחלת גבהים - מעל 3,000 מטר והגעה ל-5,416 מטר בשיא הגובה בטרק). על כל הקשיים הללו ניתן להתגבר בקלות אם רק לא תרוצו את המסלול ותגיעו מצוידים בהתאם, ולכן אין שום סיבה לוותר על הטרק עקב חשש מהקושי.

השבילים במסלול רחבים וברורים, אין חובה לקחת מדריך ואפשר להסתפק במפה והכוונות של המקומיים או של הסבלים שבדרך. במרוצת השנים האחרונות מתנהל פרויקט מתמשך להרחבת השבילים ולסימן מסודר שלהם וכיוון תוכלו לראות מקטעים רבים משולטים ומסומנים. הסימון הרשמי של הטרק הוא בצבעי אדום-לבן, אך לעיתים תראו גם סימונים אחרים.

לצד פיתוח השבילים ישנו פרויקט רב שנים של פיתוח כביש לאזור, כשכיום ניתן להגיע בג'יפ עד הכפר הגדול מנאנג שבלב השמורה. ובכל זאת, מומלץ שלא לוותר על ההליכה ברגל במסלול, כיוון שדרך הג'יפים מספקת חוויה שונה לחלוטין מזו שמספק טרק רגלי ובמקרים רבים גם עוברת בנתיב שונה מהמסלול.

הכנות לטרק

לפני היציאה לטרק יש לערוך מספר הכנות, בארץ ובמקום. כמו כן, עליכם לוודא שהביטוח שלכם לנסיעה כולל כיסוי מתאים לטרקים ובמיוחד איתור חילוץ.

אישורים

כדי להיכנס ולטייל בשמורת האנאפורנה דורשת הרשות האחראית על האזור, ה-ACAP (קיצור של Annapurna Conservation Area Projcet) מכל מטייל להצטייד באישורים מתאימים. האישורים נקראים Trekkers Information Management System (או בקיצור TIMS), שמחירם הוא 1000 רופי, ולצדם צריך גם אישור כניסה לשמורה (פרמיט), שמחירו 2,000 רופי. מטרתם לבצע מעקב ורישום מסודר של המטיילים בשמורה, וכך לפקח על כמות ומיקום המטיילים ולסייע במקרה של חילוץ.
את האישורים ניתן להוציא בסוכנויות הנסיעות (סוכנויות מומלצות בהמשך), המסדרות את התהליך תוך מספר שעות, או לכל היותר יום, באותו מחיר או תמורת סכום קטן של עמלה (לרוב 100 רופי). ניתן גם לסדר זאת בעצמכם במשרדי הרשויות המתאימות בפוקרה או בקטמנדו, אך השירות של הסוכנויות הוא הנוח ביותר.

בכל מקרה, שימו לב שיש להצטייד בצילום של הדרכון ובשתי תמונות פספורט (ניתן להצטלם בסוכנויות הנסיעות). יש לשאת את האישורים עליכם כל משך הטרק והם נבדקים ונרשמים בכניסה לשמורה ובמספר כפרים לאורך הדרך על ידי אנשי הרשות והצבא הנפאלי. אתר אינטרנט: www.timsnepal.com

רכס האנאפורנה. צילום: יונתן לבנון

ציוד

נוסף לציוד החובה שיש להצטייד אליו לכל טרק לטרק סובב האנאפורנה כדאי להצטייד באביזרים הבאים:

ביגוד לכל סוגי מזג האוויר – בשל הפרשי הגבהים הגדולים לאורך הטרק תתקלו במגוון גדול של מצבי אקלים, כשבימים הראשונים והאחרונים יהיה חם ולח מאוד ואילו בימים בהם מגיעים לגובה שמעל 3,000 מזג האוויר יהיה קר מאוד ואפילו מושלג. שימו לב שלעיתים מגיעות הטמפרטורות בשיא הגובה למספר מעלות מתחת ל-0 אפילו בשיא העונה! לכן, כדאי להצטייד מצד אחד בבגדים קצרים וכובע ומצד שני בבגדים מחממים ובציוד המגן מפני הגשם והרוח.

קרם הגנה, כובע, משקפי שמש, שפתון – בגבהים שאליהם מגיעים במהלך הטרק קיימת קרינה גבוהה של השמש וכדאי להקפיד למרוח קרם הגנה על המקומות החשופים בגוף, לחבוש כובע להגנה מפני השמש (כדאי להקפיד לכסות גם את העורף) ולהרכיב משקפי שמש איכותיים שיגנו מסנוור ומחשיפה ממושכת לקרני השמש המשתקפות גם מהשלג על הקרקע או ההרים ופוגעות משמעותית בעיניים (עד כדי עיוורון זמני). האוויר הדליל בגבהים מייבש את השפתיים, שפתון או וזלין יועילו במקרה כזה.

אמצעים לנשיאת מים וטיהור מים – המים בטרק אינם בטוחים לשתיה ללא אמצעי טיהור מתאים.

שק שינה או ציפה – אמנם ברוב הגסטהאוסים לאורך הדרך תקבלו שמיכות אם תבקשו, אך כדאי להיערך למצב בו התפוסה מלאה ואין שמיכות. בנוסף, מגע השמיכות וההיגיינה שלהם לא תמיד מיטבית. לכן, הנוחות והביטחון שמספק שק השינה בהחלט שווים את הסחיבה.

תרמיל – מי שיסחב על גבו את הציוד, מומלץ שישתמש בתיק גב איכותי שיקל על נשיאת המשקל ולא יפגע בבריאות ובהנאה מהטרק. מי שישכור סבל (פורטר) כדאי שיצטייד בתרמיל קטן שיסחב בעצמו עם ציוד יומיומי (מים, מצלמה, מפה, כסף, נייר טואלט, ביגוד חם, עזרה ראשונה וכדומה), שכדאי שיהיה נגיש במידה והסבל מתקדם מהר יותר מכם. שימו לב, שגם אם תקחו סבל, אתם תדרשו לספק לו את התרמיל עם הציוד שלכם ולכן בכל מקרה לא ניתן לעשות את הטרק ללא תרמיל מתאים.

נעליים חסינות למים – מעבר לכך שהנעליים צריכות להיות איכותיות, נוחות ותומכות ברגל כמו בכל טרק, כדאי לוודא שהנעליים "נושמות" וחסינות לחדירת מים, ובכך למנוע מהשלג ומהנחלים הקטנים שחוצים שבדרך להרטיב לכם את הגרביים, דבר שיקשה על ההליכה ויפגע ברגליים.

מקלות הליכה – מומלץ בחום! בשל העליות הרבות, והירידות הרבות לא פחות שבאות בסופן, כדאי להצטייד במקלות הליכה המקלים מאוד את העומס על הברכיים והגב. גם מקלות הליכה כדאי מאוד לקנות בקטמנדו/פוקרה בשל המחירים הנמוכים.

אל תשכחו להצטייד בכל מה שתצטרכו לפני שתצאו לדרך, תמיד ישמחו לעזור לכם בחנויות “למטייל” »

פנס, נרות – בחלק מהגסטהאוסים אין חשמל בחדרים, וכדאי להצטייד בפנס או נרות.

ספר קריאה, קלפים – ההליכה בכל יום מסתיימת אחה"צ, כך שנשארות מספר שעות פנויות בכל ערב, כדאי להעבירן בהיכרות ומשחקי קלפים עם מטיילים נוספים שתמצאו בגסטהאוס או בקריאת ספר.

התייקרות המוצרים בגובה – ככל שעולים בגובה במהלך הטרק, כך עולים גם המחירים של הציוד הנמכר בכפרים עד כדי מחירים גבוהים להפליא (וזאת בשל אספקת הציוד, המגיעה על גבי סבלים או חמורים). כך שכדאי להצטייד בכמויות מספיקות של נייר טואלט, חטיפים, בטריות ומוצרים בסיסיים ובכך לחסוך כסף.

טיפ חשוב: למרות הפיתוי להביא אתכם דברים רבים, שמתגבר עם אתם לוקחים פורטר, עדיין מומלץ לנסות להביא רק את הדברים ההכרחיים בלבד ולנסות לצמצם בנפח ובמשקל. זכרו שלפורטר שלכם יש הגבלת משקל שניתן להעמיס עליו ואם תצטרכו להתחיל להעמיס ציוד גם על התיקים הקטנים שלכם ההנאה תיפגע.

את הציוד שאתם לא לוקחים ביחד אתכם ניתן להשאיר בסוכניות הטיולים. במידה והתחלתם מקטמנדו ואתם מתכננים לסיים בפוקרה, הסוכניות מספקות שירותי העברה של הציוד, ובסוף הטרק התיק יחכה בסניף הסוכנות בפוקרה.

עלות הטרק

ההוצאות העיקריות בטרק הן על אוכל ולינה. ייתכנו גם הוצאות לא מתוכננות על ציוד, חשמל, מים חמים, שמיכה נוספת או בקבוק חימום, שכירת פורטר או רכיבה על סוס (אם יאפסו כוחותיכם בימים הקשים יותר). בנוסף, תמיד ישנן גם הוצאות על חטיפים, שתייה חמה להתגברות על הקור ועוד הוצאות שונות ומפתיעות. על כן, יש להיערך עם סכום כסף מספיק גדול לכיסוי ההוצאות ולמניעת דאגות או מצבים לא נעימים. בנוסף, היערכו לכך שהמחירים שתשלמו יתייקרו ככל שתתקדמו בגובה לאורך הטרק.

חדר לזוג בגסטהאוס יעלה לרוב 100-300 רופי וחדר ליחיד לרוב 100-200. במקרים רבים ניתן לעשות עסקה, המכונה בהומור הדיל הישראלי (The Israeli Deal), שבה תקבלו לינה בחינם תמורת הבטחה לאכול בגסטהאוס שבו תישנו. מחירי הארוחות נעים בין 200 רופי לארוחת בוקר ועד 800 רופי לארוחת ערב טובה של מרק ומנה עיקרית (רצוי מרק שום, המטיב עם הגובה). כוס תה נעה בין 25-70 רופי. כדאי להיערך למספר הימים המירבי שאתם מתכננים להישאר בטרק, ולהוסיף מספר ימים כדי להשאיר מרווח ביטחון לכל יום יש להצטייד בכ-1,500-2,000 רופי לאדם (יהיו ימים בהם תוציאו יותר או פחות). כדאי להוסיף לחישוב עוד כמה ימים נוספים, למקרה שתתעכבו בגלל מזג אוויר, עייפות או טיולי צד. במהלך הטרק ניתן להמיר כסף רק במנאנג, אך השער אינו כדאי. מומלץ להגיע עם כל הכסף הדרוש במזומן.

מדריך

אין צורך הכרחי לשכור מדריך לטרק, השבילים רחבים וברורים והשביל עמוס מטיילים ומקומיים, שיכוונו אתכם אם יהיה צורך. עם זאת, כדאי לקחת מפה, כדי שיהיה לכם מושג לגבי המסלול, המרחקים, שעות ההליכה והאופציות לשינויים בתכנון המקורי (בתחנות של ACAP לאורך הטרק ניתן לקבל מפה סכמטית נוחה שבה פירוט הזמן והגובה של כל אחד מהמקטעים).

כדאי גם להיכנס לסוכנות נסיעות עם המפה ולקבל מהם פרטים על המסלול, אזהרות עדכניות והמלצות היכן לעצור להסתגלות והיכן ללון. רוב הפורטרים מכירים את הדרך, כך שיוכלו לשמש גם כמדריכים בעת הצורך, אך לא תמיד ישלטו באנגלית ברמה טובה. מי שמעוניין ללמוד יותר על המקום והתרבות במהלך הטרק וללכת "על בטוח" בנוגע למסלול, יוכל לשכור מדריך מסוכנויות הנסיעות בפוקרה או בקטמנדו, אך יש לקחת בחשבון שהעלות תהיה גבוהה מזו של פורטר, ושהמדריכים לא סוחבים ציוד.

מאווררים את הגב. צילום: אדם גביש

פורטר (סבל)

סוכנויות הנסיעות מציעות סבלים (פורטרים), שיתלוו אליכם לאורך המסלול ויסחבו תיק עם ציוד, מומלץ לקחת פורטר אחד לשני מטיילים, או שני פורטרים לשלושה מטיילים, המשקל המרבי של כל תיק הוא 15 ק"ג.

לפני שמחליטים אם לקחת פורטר, חשוב לזכור כי הקושי העיקרי של טרק האנפורנה הוא הגובה, כי כמות החמצן באוויר דלילה וכל עליה הופכת קשה יותר. למטיילים שונים תהיה הסתגלות שונה, ללא קשר לכושר הפיזי בו הם נמצאים.

להעזר בפורטר יכול להקל מאוד על הטיול, ולהפוך ימים מסויימים ועליות מסויימות מסבל להנאה. כמובן, ששכירת פורטר היא בחירה אישית, שצריכה להתקבל על בסיס היכרות עם היכולת שלכם לשאת את הציוד שלכם ולעמוד בקושי שייווצר בשל אורך הטרק והגובה. הפורטים לרוב הם אדיבים ונחמדים.

כמו כן, ישנם גם פורטרים שמתלוננים על הכובד, הולכים במהירות עם הציוד ומחכים לכם רק בכפר הבא, משתכרים בלילה ועוד חסרונות, שפוגמים בהנאה שבטרק. חשוב להבין – פורטר טוב יוכל לעשות את ההבדל בין טרק טוב לטרק בלתי נשכח, ופורטר גרוע יכול להפוך את כל החוויה לסיוט. אין צורך לדאוג, כיוון שהרוב המוחלט של הפורטרים הם בעלי רצון לעשות עבודה טובה ולעזור.

ישנן שלוש דרכים עיקריות לקחת פורטר:

  • הראשונה והנוחה ביותר היא לסגור דרך סוכנויות הנסיעות, שיהיו גם אחראיות לספק לכם פורטר חלופי במהלך הטרק, במקרה ויש בעיה. עלות הפורטר לטרק נעה בין 9$ ליום לפורטר, לבין 11$ ליום לפורט-מדריך. ההבדל העיקרי בין פורטר לפורטר-מדריך הוא רמת הידע בשפה האנגלית. בטרם יציאתכם, תשלמו לסוכנות מראש על כמות הימים המתוכננת, שאותה סיכמתם עם הסוכן. וכשתחזרו בסוף הטרק ייעשה החשבון הסופי ואז יחזירו לכם כסף במידה וסיימתם קודם או לחלופין יגבו מכם תוספת אם עשיתם יותר ימים (הסוכנויות מחזירות כסף באדיבות, ללא צורך בוויכוח).
  • השניה היא, במקרה ויש לכם פורטר מומלץ, ניתן לסגור ישירות עם הפורטר עצמו. זוהי דרך נהדרת להבטיח לעצמכם פורטר איכותי, וכך גם כל הכסף יוכל להגיע ישירות לכיסו של הפורטר ולא לכל מיני מתווכים. אופציה זו מאפשרת לדעת בוודאות מיהו הפורטר שתקבלו, לעומת דרך סוכנות שבה יתנו פורטר פנוי, אך החיסרון בדרך זו הוא הקושי במציאת פורטר חלופי במידה וקורה משהו.
  • אפשרות שלישית היא למתחרטים – אם יצאתם ללא פורטר בתחילת המסלול ניתן לשכור שירותי פורטר במהלך הדרך בכפרים. אפשרות זו היא יקרה הרבה יותר (25$-30$ ליום), והסיכוי להיתקל בפורטרים עצמאים שעלולים להתגלות כנוכלים הוא גבוה, עם זאת אם אינכם מרגישים חזקים מספיק בגובה לסחוב את הציוד, אל תהססו להשתמש בעזרה זו.

חשוב לזכור! לפורטרים עבודה קשה, אינטנסיבית, ולא מאוד מתגמלת. שימו לב שאתם נחמדים, מדברים יפה, קונים משהו מתוק לפעמים ותומכים בו, אתם לא רוצים שהוא יעלם ברגעים קריטים. אם הפורטר מדבר אנגלית – דברו איתו, תשתפו אותו בתוכניות, תתייעצו איתו לגבי מקומות לינה והמסלול. עם זאת, אל תעשו דברים שאינכם רוצים בגלל שהפורטר רוצה, כמו ללכת על דרך הג'יפים במקום במסלול הרגלי או ולישון במקומות שאינכם מעוניינים בהם.

טרק האנאפורנה. צילום: יצהר הופמן

שירותים לאורך המסלול

מים

יש להקפיד על שתייה מרובה לאורך הטרק, בתחילה בגלל החום ובהמשך, בשל העובדה, ששתייה מרובה מסייעת במניעת מחלת גבהים (פירוט בסעיף "בטיחות ואזהרות"). מי שתייה ניתן להשיג לאורך הטרק במספר דרכים:

טיהור מים – בכל כפר ישנו לפחות ברז מרכזי אחד לשימוש המטיילים, לרוב הוא יהיה במרכז השביל, אך ניתן גם לשאול את המקומיים היכן ניתן למלא מים. גם ברוב הגסטהאוסים ישמחו למלא לכם מים מהברז המקומי.

את המים יש לטהר באמצעי טיהור כימיים, שהאפשרויות המקובלות הן טבליות כלור או טיפות יוד. יש הטוענים שהשימוש בטבליות כלור מעניק למים טעם לוואי, וניתן להתגבר עליו באמצעות סירופ או אבקת מיץ. כדאי לבדוק זאת לפני שיוצאים לטרק ולא לסחוב סתם את האבקות.

ישנם גם אמצעים חדישים ונטולי טעם לוואי לטיהור המים, אך הם יקרים יותר, כגון מנורת אולטרה-סגול. את המים ניתן למלא בבקבוקים משומשים או בבקבוקים קשיחים רב-פעמיים.

קניית בקבוקים – ניתן לקנות בקבוקי מים לאורך הדרך בגסטהאוסים ובחנויות, אך מחירם יהיה גבוה והרשויות מבקשות להימנע מקנייתם, כדי שלא לזהם את שטח השמורה בבקבוקים הריקים. נסו לצמצם את הקניה שלהם ככל הניתן. בערים הגדולות בקבוק מים של ליטר יעלה 25 רופי, בטרק ככל שעולים בגובה המחיר יעלה ויגיע בשיאו ל-150 רופי.

חשוב! אין לשתות מים מהנחלים והמפלים שתעברו במסלול, למרות שהמים נראים נקיים, הם עוברים דרך ריכוזי האשפה של הכפרים שבמקומות גבוהים יותר ואינם ראויים לשתייה.

אוכל

לאורך המסלול מפוזרים כפרים רבים, במרחק שעות בודדות זה מזה, ובכולם תמצאו גסטהאוסים ומסעדות, ולעיתים אף חנויות ומסעדות, בין הכפרים המוכרים שתייה, אוכל מבושל ומוצרי בסיס. במסעדות שבכפרים תמצאו תפריט מגוון יחסית, אך זהה ברוב המקומות. התפריט יכיל מנות מקומיות כמו אורז ונודלס עם ירקות או עוף, קארי, מרקים, מנות המורכבות מתפוחי אדמה, מומו (כופתאות מאודות או מטוגנות) וכדומה. תוכלו גם למצוא אוכל מערבי כמו חביתות, פיצות וקינוחים מערביים, אך איכותן משתנה ממקום למקום.

המנה הנפוצה ביותר לאורך הטרק היא דאל-באט (Dal-Batt), המכילה אורז, מרק עדשים סמיך, קארי עם ירקות מבושלים ולחם תירס דק. המנה פופולארית מאוד כארוחת הערב של המטיילים, בשל העבודה שכשתסיימו את הצלחת, ימלאו אותה המארחים שוב ושוב עד שתשבעו. המקומיים והפורטרים נוהגים לאכול אותה עם יד ימין, אך אל דאגה – לתיירים מגישים גם סכו"ם. ככל שתעלו גבוה יותר בטרק, כך יתייקרו מחירי המאכלים.

לצד האוכל בגסטהאוסים, תתקלו לאורך הדרך במקומיים המוכרים תוצרת חקלאית מקומית. חובבי הגבינה יוכלו ליהנות מגבינת היאק המקומית, שנמכרת על המשקל וטעמה משובח. בנוסף, תוכלו לקנות גם תפוחים, שגדלים באזורים רבים של הטרק.

טיפ: לא תמיד המסעדות והכפרים יושבים במקומות הכי יפים. אם תרצו לעצור להפסקת צהריים קטנה בנוף המרהיב ולא בכפרים כדאי להביא אתכם חבילת נוטלה/ טחינה /ממרח טעים אחר, ובארוחת הבוקר להזמין צ'אפטה (סוג של פיתה בטאבון) לדרך. אפשרות זאת מומלצת לימי הליכה קצרים יותר בהם ארוחת בוקר וערב מספיקות, וצריך רק מעט אנרגיה נוספת לדרך.

חשמל

רוב הכפרים לאורך הטרק מחוברים לרשת החשמל או לגנרטור, ולרוב תהיה מנורה בחדר. במספר גסטהאוסים אין תאורה בחדרים, אלא רק בחדר האוכל וכדאי להצטייד בפנסים או בנרות. אם אין שקע חשמלי בחדר תוכלו להטעין מכשירים חשמליים בחדר האוכל, אך בחלק מהמקומות תתבקשו לשלם כ-50-100 רופי עבור כל שעת טעינה. ככל שתעלו בגובה יתמעטו השירותים ותתבקשו לשלם על החשמל. אפשרות אחרת היא לקנות בקטמנדו מעין שקע חשמל המתחבר לבית הנורה בגסטהאוסים. כך תוכלו להטעין מכשירים חשמליים גם אם לא יהיה לכם שקע בחדר אלא רק תאורה.

אינטרנט וטלפון

בכל הגסטהאוסים רשום שיש wifi, אך בפועל אין. מומלץ לקנות סים מקומי, אם אתם כמה אנשים תקנו סים אחד של חברת namaste הפועל בעיקר במקומות הנמוכים. וסים אחד של חברת ncell הפועל באזורים הגבוהים יותר. קחו בחשבון שיש מקומות ללא קליטה כלל בעיקר באזור הפס. אם אתם מתכננים לשלב כמה מדינות במהלך הטיול, כדאי לשקול את האפשרות של קניית סים בינלאומי, כדי שלא תצטרכו לקנות סים בכל פעם שעוברים את הגבול. ואם כבר, מומלץ לחשוב על קניה של סים איתור, ליתר ביטחון. ולו רק למען השקט הנפשי (גם של ההורים).

לינה

לאורך המסלול מפוזרים כפרים קטנים רבים, במרחק שעות בודדות זה מזה. בכל כפר תמצאו מספר גסטהאוסים, כשלכל גסטהאוס מסעדה משלו. הגסטהאוסים בנויים מלבנים או מעץ והחדרים המוצעים בהם פשוטים, מכילים לרוב שתי מיטות ולעיתים שולחן ומנורה. אם תרצו שמיכות, תצטרכו לבקש אותן מבעלי הגסטהאוס (מומלץ לבדוק מראש אם בכלל יש להם שמיכות להציע, לפני שתסגרו איתם).

לרוב, השירותים והמקלחת משותפים לכל האורחים או לכל קומה, כשחלק מהגסטהאוסים מציעים חדר יקר יותר עם שירותים ומקלחת פרטיים. אסלת השירותים תהיה לרוב שקע ברצפה, אך בשנים האחרונות שירותים בסגנון מערבי הולכים ונעשים יותר ויותר נפוצים לאורך המסלול.

קחו בחשבון שלפורטר שלכם יהיה אינטרס להגיע למקומות מסוימים, בהתאם ליחס שהוא קיבל שם בפעמים הקודמות. חשוב מאוד לבחור מקום שמאפשר תנאים נאותים לפורטר שלכם, וכן מספק לו ארוחה ולכן בהחלט כדאי ללכת עם המלצות הפורטרים, שרובם גם ככה באמת רוצים למצוא מקום שבו הקליינטים שלהם, כלומר אתם, יהיו מרוצים. מצד שני, אם הפורטר שלכם מעדיף מקום שלא נראה לכם, הודו לו בנימוס וחפשו מקום אחר.

חלק מהגסטהאוסים מציעים מקלחות עם מים חמים, אך רק חלקם משתמשים בחימום גז ולא בחימום סולארי (שלא יועיל ביום מעונן – דבר נפוץ). עם זאת, תוכלו לבקש דלי עם מים שהורתחו ולהשתמש בו להתקלח (חלק מהמקומות יגבו על כך תשלום).

מחיר הלינה בגסטהאוס נמוך יחסית, ודי דומה בכל כפר שאליו תגיעו, כשלרוב יעמוד על 100-300 רופי ללילה לחדר זוגי. גסטהאוסים רבים יענו בחיוב להסכם הנפוץ, שבמסגרתו הלינה תהיה חינם, בתנאי שתתחייבו לאכול את ארוחת הערב והבוקר במסעדה של הגסטהאוס. רק שימו לב שהעסקה מחייבת הוגנות בכמות האוכל שתזמינו, בתמורה ללינה ללא תשלום. למרות שהסידור הזה נפוץ יחסית, לא בכל מקום הוא יתקבל ואין לקחת זאת כמובן מאליו. כמו-כן, בשיא העונה מעט מאוד גסטהאוסים יסכימו לעסקה זו.

ישנם הוסטלים רבים בכל אחת מהעיירות, והם מוכנים לאירוח של מספר רב של מטיילים, בשיא העונה יתכן ותתקלו במקומות מלאים, אך הגסטהאוסים ימצאו פתרונות יצרתיים להלין אתכם, כמו לינה בחדר האוכל. מצב זה הוא נדיר. חשוב לזכור שרוב האנשים מתקדמים באותה הדרך, כלומר כמות האנשים שהייתה אתכם היום תהיה פחות או יותר אתכם גם מחר, כך שאם ההוסטלים לא מלאים, אין כלל צורך למהר.

מומלץ מאוד לקחת את הזמן, ליהנות מהטרק ולהסתגל לעליות בקצב שלכם ולא למהר למקום הלינה. אם נתקלתם בתפוסה גבוהה של ההוסטלים, ישנה אפשרות לשלוח את הפורטר קדימה, כדי שישריין לכם חדר בגסטהאוס הבא או להתקשר ולשריין מקום טלפונית (בגסטהאוסים ניתן למצוא מספרי טלפון של הגסטהאוסים בהמשך הדרך).

ההוסטלים העיקריים שיכולים להוות בעיה הם בנקודות הלינה הקרובות לפס, ת'ורנג פאדי (Thorang Phedi) והיי קמפ (High Campp), שבהם לא גרים אנשים באופן קבוע, אלא רק גסטהאוסים המיועדים למטיילים. לכן, מוקדם מאוד במהלך היום כל החדרים נתפסים וכדאי לתכנן בהתאם את שעות ההליכה, למקומות אלו כדאי להגיע מוקדם ולתפוס מקום. בנוסף, חדרים רבים בגסטהאוסים האלו משותפים ומכילים 4-15 מיטות בחדר, ובהם מתחלקים כל התיירים המגיעים למקום. מומלץ להתייעץ עם הפורטר בסוף כל יום על היום הבא, האם כדאי לשריין מקום בגסטהאוס הבא או שיש מספיק מקומות לינה.

קניות

לאורך הדרך, כמעט כל גסטהאוס מוכר אוכל וחטיפים סגורים, קופסאות שימורים ומים. בכפרים הגדולים (צ'אמה, מנאנג, ג'ומסום) תוכלו למצוא גם ביגוד וציוד נוסף כמו בטריות, תמרוקים, ציוד טיולים בסיסי ועוד.

רפואה

בחלק מהכפרים שלאורך הדרך, ישנן מרפאות קטנות, אך לא ממש יעילות. בכפר הגדול ביותר במסלול, מנאנג (Manang), ישנה מרפאה, שבה נמצאים רופאים מערביים ומקומיים, המתנדבים לסייע למטיילים ולמקומיים ושם תוכלו לקבל גם טיפול רפואי הולם יחסית. במרפאה מתקיימת בעונה הרצאה בנושא סכנת מחלת הגבהים ומניעתה, מידי יום בצהריים ונערכת גם בדיקת אחוזי חמצן בדם בתשלום (כ-100 רופי), המעידה על התאקלמות הגוף לגובה (פירוט על מחלת גבהים בסעיף "בטיחות ואזהרות"). כדאי להצטייד בערכת עזרה ראשונה בסיסית לחבלות, שעלולות לקרות במהלך הטרק ותרופות למקרה חירום. בנוסף, בין צ'אמה לג'אגט פועל רופא נפאלי מצוין, שיכול להגיע אליכם עם אופנוע. הוא מפעיל שני בתי מרקחת עם מגוון תרופות למקרה חירום.

מסלול הטרק

מסלול הטרק מעגלי ומקיף את רכס האנאפורנה. אורכו המלא כ-300 ק"מ, אך מרבית המטיילים מסתפקים ב-100-260 ק"מ, המחולקים ל-10 עד 18 יום. ניתן לבצע לאורך המסלול גם מספר "טיולי צד" למסלולים קצרים, המתפצלים מהדרך הראשית. המסלול השגרתי והמומלץ הוא נגד כיוון השעון.

לאורך הטרק חולפים על פני נוף מגוון ומשתנה, החל בנהרות, שלצידם צמחייה טרופית עם אקלים חם ולח, דרך יערות גדולים, כפרים קטנים ומקדשים נידחים ועד פסגות מושלגות מעל נוף צחיח ומדברי. בדרך תתקלו במספר רב של כפרים במרחק של שעות בודדות אחד מהשני, וכמעט בכולם גסטהאוסים ומסעדות, כך שהמסלול גמיש ונוח מאוד מבחינת התכנון ומתאים לכל סוג של קצב הליכה. ניתן לעשותו לאט מאוד, להתעכב מול הנוף והצילום ללא לחץ של הגעה. מצד שני, הממהרים יוכלו לעשותו יחסית בזריזות ואף להשתמש בדרכים הנסללות לרכבים או בשדות התעופה המפוזרים לאורך המסלול לקיצור משך הזמן בטרק. המסלול המוצע כאן הוא המסלול הקלאסי והמלא וללא טיולי הצד (אלו מובאים בהמשך).

בשנים האחרונות נסללה דרך ג'יפים לאורכו של המסלול האפשר לקצר את תחילת הטרק באזורים הנמוכים יותר. כיום, ניתן להגיע בג'יפ עד העיירה הגדולה מנאנג אך זה אינו מומלץ. מומלץ שלא לוותר על יותר מדי מהחלקים הנמוכים של הטרק כיוון שגם בהם יש נופים מדהימים ומיוחדים שפשוט חבל לפספס, ולהגיע בג'יפ עד הכפר סיאנגה (Syange), שהיא נקודת ההתחלה הפופולארית ביותר.

הזמנים במסלול הם זמן הליכה ממוצע, וגם מבנה הימים הוא מבנה הימים הממוצע וה”קלאסי”. מבנה הטרק מאפשר לכם גמישות גדולה בחלוקת הימים והעצירות, בהתאם לכושר שלכם, מזג האוויר וכמות הזמן שאתם רוצים להקצות לטרק.

שימו לב, שבקטעים מסויימים המסלול הרגלי ודרך הג'יפים חולשות על אותה הדרך ולעיתים מתפצלות, וכשזה קורה מומלץ לפנות לשביל הולכי הרגל. הפורטים לרוב יעדיפו את דרך הג'יפים, במקרים אלו אין בעיה להיפרד מהם ולהיפגש בערב.

כדאי להיכנס לאחת מסוכניות הטיולים בקטמנדו או בפוקרה לקחת מפה עדכנית, ולבנות מסלול המתאים לכושר ולקצב ההליכה שלכם.

יום ראשון

מגיעים אחרי נסיעה באוטובוס מפוקרה (4-5 שעות) / קטמנדו (8-9 שעות לבסי-סהר (Besi Sahar) – שהיא עיירה קטנה ממנה מתחיל מסלול סובב האנאפורנה. הנסיעה אינה פשוטה וכרוכה בנסיעה איטית וטלטולים רבים. אם הגעתם לכאן מאוחר, ניתן ללון כאן ולצאת למחרת לטרק אך אם הגעתם עד שעות הצהריים המאוחרות כדאי להתקדם. ישנן שתי אפשרויות להתקדם:

  1. הדרך הנפוצה היא נסיעה בג'יפ לסיאנגה (Syange), גובה 1,130 מטר הנסיעה אורכת כ-3-4 שעות. העלות היא 1,000 רופי לאדם ועוד 500 לפורטר לאחר מיקוח. אפשרות זו מאפשרת להתחיל ישירות את המסלול מסיאנגה. כלומר, קפיצה על היום השני.
  2. הליכה/ נסיעה באוטובוס לבולבולה (Bhulbhule), גובה 840 מטר – הכפר הראשון במסלול, כפר קטן ואופייני לטרק, אך ניתן לראות כי הדרך שנסללה אליו תרמה לרמת הפיתוח שלו. ההליכה מבסי-סהר אל בולבולה אורכת כשלוש שעות, אך לאורכה נסללה דרך עפר לרכבים, מה שהופך את ההליכה למעט פחות אטרקטיבית. אם לא תרצו ללכת תוכלו לעלות על אוטובוס מקומי (כ-200 רופי) או לנסות לתפוס טרמפ (בתשלום) עם משאית מקומית. עם זאת, רוב האוטובוסים יהיו מפוצצים במקומיים ושווה לחשוב פעמיים אם אתם רוצים לעלות עליהם עם תיקים גדולים לאחר יום נסיעה מעייף.

יום שני

בולבלה (Bhulbhule) – סיאנגה (Syange). כ-5-8 שעות הליכה לאורך הנהר, כשבדרך עוברים במספר כפרים. שימו לב כי ישנן שתי דרכים, משני צדי הנהר, מימין לנהר מיועדת למטיילים ומשמאלו דרך כלי רכב. הדרך מאופיינת בצמחייה רבה, מפלים גבוהים ודקים כל כמה מאות מטרים, ובשלב זה גם מתחילות העליות, שיא הגובה באותו היום בעיירה באהונדנדה (Bahundanda) בגובה 1,3000 מטר.

בימים הראשונים הולכים בין יערות ומפלים. צילום: עידן טביב

יום שלישי

סיאנגה (Syange) – טאל (Tal) גובה 1,700 מטר. כ-5-7 שעות הליכה לאורך הנהר, ניתן לעצור לארוחת צהריים באחד הכפרים Naskuche או Chamje. לאחר הכפר הקטן Chamje יהיה גשר צר וארוך (הראשון מני רבים) שייקח אתכם לעברו השני של הנהר, ניתן גם לא לחצות את הגשר ולהמשיך על דרך הג'יפים, אך זה פחות מומלץ.

לאחר הגשר שעות ההליכה האחרונות הן עלייה קשה יחסית (בשתי הדרכים) זהו יום לא קל, אך כשתגיעו לנוף המרהיב של טאל לא תתחרטו. טאל הוא כפר קטן ומקסים עם הרבה גסטהאוסים, הממוקם על שפת נהר רחב מאוד. מסביב ישנם מפלים מרשימים אליהם ניתן לצאת בטיול קצר מהעיירה (כ-10 דקות הליכה). מומלץ לעשות סיבוב בעיירה המקסימה והמדשאות.

יום רביעי

טאל (Tal) – דאנאקיו (Danaqyu) גובה 2,200 מטר. כ-4-5 שעות הליכה. בדרך עוברים במספר כפרים, הדרך ממשיכה להיות שופעת במפלים וצמחייה, אך מתחילים לראות שינוי לכיוון של סביבת יער. יום יפה ויחסית לא קשה. ההוסטלים בדאנקין מאוד בסיסים, אך האוכל יחסית יותר טעים משאר הטרק. יום זה הוא קצר יחסית, נצלו את הימים שאתם עדיין לא בגובה ומזג האוויר מתאים לישיבה בחוץ.

יום חמישי

דאנאקיו (Danaqyu) – צ'אמה (Chame) גובה 2,710 מטר. כ-4-5 שעות הליכה, ישנה התפצלות בתחילת הדרך וכדאי לברר האם שתי הדרכים פנויות, לעיתים אחת מהן נחסמת בגלל מפולות. הדרך העוברת בטימאנג (Timangg) כוללת עלייה תלולה יחסית, אך היא קצרה והנוף מהכפר טימאנג יפה מאוד.

צ'אמה הוא הכפר הגדול ביותר עד חלק זה של המסלול והוא נחשב ל”בירה” של האזור. תמצאו בו קליטה סלולארית, וחנויות רבות יותר מאשר בכפרים הקודמים. ישנם מספר הוסטלים אטרקטיביים כמה מאות מטר לפני הכניסה לצ'אמה, ניתן לישון בהם או להמשיך עד העיירה. אחד מהם הוא הוסטל חדש, (הראשון מצד ימין לשביל), ואמנם בשלט הפרסום שלו מופיעה אמבטיה וחנייה, אך בפועל הוא פשוט חדש יותר. אם בחרתם ללון בכניסה לעיירה, קחו בחשבון להוסיף את הדרך הנוספת למחרת.

בצ'אמה תמצאו גם מעיין חם, הוא ממוקם בקצה הצפוני של צ'אמה, חוצים את הגשר שבקצה העיירה ובמקום להמשיך שמאלה להמשך הטרק פונים ימינה, עוברים את ההוסטלים ומגיעים למעיין שעל שפת הנהר – זכרו ללבוש בגדי ים, להיזהר מעלוקות ולא להישאר במים זמן רב מידי שירכך את עור הרגליים ויגביר את הסיכוי לשלפוחיות. קחו בחשבון שהמעיין יחסית קטן, וייתכן כי לא תהיו בו לבד.

יום שישי

צ'אמה (Chame) – פיסאנג (Pisang), גובה 3,310 / 3,250 מטר. הכפר פיסאנג שוכן בגובה של כ-3,300 מטר ומחולק לשני כפרים – פיסאנג עליון (Upper Pisang) בגובה 3,310 מטר ופיסאנג תחתון (Lower Pisang) בגובה 3,2500 מטר. ניתן לבחור היכן לישון, במהלך היום כ-200 מטרים לאחר Hotel Heaven View השביל מתפצל, השביל הימני מתחיל לעלות בהדרגה (עליה לא קשה) ומגיע בסופו של דבר לאפר פיסנג, השביל השמאלי יקח אותכם על דרך הג'יפים לפיסאנג התחתונה. אם טעיתם בשביל והגעתם לפיסנג (התחתונה או העליונה) אל דאגה, הכפרים מחוברים על ידי גרם מדרגות ארוך (מאוד). אם הגעתם מוקדם, ניתן ורצוי לטייל בכפר השני ובאזור.

מעט מעל הכפר העליון נמצא מקדש קטן ומיוחד מאוד, שנבנה על ידי תושבי הכפר,ושופץ לאחרונה. הוא משקיף על פסגת האנאפורנה והנוף ממנו עוצר נשימה (למרות הקור, לא לשכוח לחלוץ נעליים בכניסה). יש לשים לב שבכפר העליון הנוף יפה יותר ומשקיף על פסגת אנאפורנה 2, אך יש בו פחות גסטהאוסים מהתחתון, וצריך למהר מעט לתפוס בהם מקום. ישנו הוסטל יחסית חדש הבנוי מעץ, ממש בפסגת ההר, בהוסטל שתי מרפסות מדהימות הצופות על הפסגות המושלגות, אך השירותים בו מאוד בסיסים.

הכפר התחתון דומה מאוד לכפרים שאפיינו את הטרק עד כה ולעומת זאת, הכפר העליון בעל מראה עתיק ומיוחד יותר, המזכיר את בניית ימי הביניים. הוא מורכב מבתים קטנים עשויים לבנים בגדלים לא אחידים, ובעלי גגות שטוחים שעליהם מצבורי תבואה. הנוף מסביב מורכב מפסגות מושלגות ושדות חקלאיים בשלל צבעים.

בהגעה לפיסאנג מגיעים בפעם הראשונה לגובה שהוא מעל 3,000 מטר ויש להאט ולהתחיל בצעדים למניעת מחלת גבהים ולשים לב לתסמינים (פירוט בסעיף "בטיחות ואזהרות"). אם יש כוח ברגליכם מומלץ בחום לישון בפיסאנג עליון – הנוף ממנו כאמור יפה יותר והאווירה מיוחדת יותר.

יום שביעי

פיסאנג (Pisang) – מנאנג (Manang), גובה 3,540 מטר. הנוף הופך ליבש והררי יותר, עדרי יאקים, סוסים ועזים, הנהרות הופכים לנחלים ומופיעים אגמים קטנים מפעם לפעם לאורך הדרך. וגולת הכותרת – הפסגות המושלגות של ההימאליה מתחילות להתגלות במלוא תפארתן. ישנן שתי דרכים להגיע מפיסאנג למנאנג וניתן, לאורך הדרך, גם לשנות את דעתכם ולחזור לדרך שלא בחרתם.

השביל התחתון: זהו מסלול קצר יותר וקל יותר, שברובו מישורי, עם עליות מעטות ובעלות שיפוע קטן יחסית. ניתן לעשות אותו בערך בארבע שעות. הוא מתחיל מפיסאנג תחתון (Lower Pisang) ועובר דרך הכפרים הומדה (Humde) בגובה 3,330 מטר ובראגה (Braga), בגובה 3,4500 מטר. הומדה הוא כפר קטן וההליכה אליו מפיסאנג תחתון אורכת כ-3-4 שעות.

בהומדה נמצא שדה תעופה קטן (מסלול המראה יחיד), שמתקיימות בו טיסות לפוקרה עם מטוסים קלים. עם זאת, הטיסות לא סדירות ולעיתים קרובות מבוטלות בגלל תנאי מזג האוויר, המחיר משתנה וכדי להשתמש בו יש לברר עם סוכנויות הנסיעות בטרם תצאו לטרק או לברר בשדה עצמו כשתגיעו לשם, אך אל תהיו בטוחים, שאכן יש ממנו טיסות כשתגיעו אליו.

בראגה גם הוא כפר קטן ומהווה אלטרנטיבה שקטה וקטנה יותר ממנאנג, בה ניתן להעביר יום מנוחה ביום הבא. בכפר הקטן הזה, המרוחק כחצי שעה ממנאנג, תתחילו לראות מאפיינים שהולמים את מנאנג, המפותחת ביותר והגדולה ביותר באזור, כמו למשל מאפיות, שאותן לא תמצאו בכפרים אחרים באזור.

בבראגה תמצאו גם את "גומפת בראגה" (Bhraga Gompa), מקדש עתיק בן 500 שנים (פירוט בסעיף "טיולי צד מהמסלול"). האווירה בבראגה פחות תיירותית מבמאנאג, אך בעיקר כדאי לישון כאן אם תרצו לצאת לטיול הצד ל”אגם הקרח” (פירוט בסעיף טיולי הצד) אשר יוצא מהכפר.

השביל העליון: מסלול ארוך יותר וקשה יותר, אך עם זאת מתגמל מאוד עם נופים מרהיבים, הנמנים עם היפים ביותר לאורך הטרק. השבילים צרים יותר ומתפתלים לאורך הצוקים המשקיפים על היער, האגמים והפסגות המושלגות משני צידי השביל – שווה לעשות את המאמץ ולבחור בדרך הזו!

השביל מתחיל מהכפר פיסאנג עליון ועובר דרך שני הכפרים העתיקים ג'אירו (Ghyaru ,גובה 3,730) ונאוואל (Ngawal ,גובה 3,6800), כפרים שקטים ומיוחדים, הדומים מעט לכפר פיסאנג עליון. בשניהם מספר מסעדות וגסטהאוסים. העלייה לכפרים אלה קשה וארוכה (אך באמת מתגמלת). בגלל הקושי, שביל זה ארוך יותר ויכול לקח 7-8 שעות. יתרון נוסף בעלייה לכפרים אלו הוא העלייה לגובה, שעוזרת לגוף להתאקלם ומקטינה את הסיכוי למחלת גבהים (כל עוד ישנים בגובה נמוך יותר).

מנאוואל ניתן להמשיך בשביל ולהגיע תוך 2-3 שעות למנאנג או לבחור את השביל היורד למדרון ולהגיע דרכו להומדה ובכך להצטרף למסלול השביל התחתון. בסוף היום מגיעים למנאנג, הכפר הגדול ביותר באזור, שבו תוכלו להעביר למחרת יום מנוחה והתאקלמות (פירוט על מנאנג ביום השמיני). אם תרצו, תוכלו לפצל את היום הקשה לשניים ולהעביר את הלילה בנאוואל, שבה מספר גסטהאוסים נחמדים. לרוב, הפורטרים ילכו בדרך הקצרה והפחות מרשימה, שימו לב שיש איתכם בתיק הקטן את כל מה שאתם צריכים לעליה לא קלה, ניתן לבקש מהפורטרים או מאנשים שהולכים בדרך הקצרה לשמור מקום לינה במננג.

יום שמיני

יום מנוחה והתאקלמות במנאנג (Manang) גובה 3,540 מטר. מנאנג הוא הכפר הגדול ביותר באזור וכך נקרא גם המחוז בו טיילתם בימים האחרונים. בשל גובהו של כפר זה, יש להישאר בו לפחות יום אחד להתאקלמות, שהכרחית למניעה של מחלת גבהים (פירוט על התאקלמות בסעיף "בטיחות ואזהרות"). מטיילים שומרי שבת יכולים לסדר את המסלול וקצב ההליכה כך, שאם יתחילו ביום ראשון וילכו בקצב המתאים, יוכלו להעביר את יום שבת במנוחה במנאנג. הלינה במנאנג יקרה מעט יותר משאר המקומות ובשיא העונה רוב הגסטהאוסים יהיו מלאים. במנאנג ישנם מספר מלונות/הוסטלים ברמה גבוהה יותר, ואם רוצים ללון בהם צריך להזמין זאת מראש לפני היציאה לטרק. כמובן שישנם גם הוסטלים רגילים - במנאנג קשה יותר להשיג את הדיל הישראלי, ולפעמים גם המקלחות יעלו כסף. כמובן שניתן להתמקח אך שימו לב לא להגזים או לפגוע במקומיים.

תוכלו למצוא כאן מסעדות ומאפיות רבות. שירותי טלפון, קליטה סלולארית, חנויות רבות המוכרות חטיפים, אוכל, מוצרי היגיינה, ביגוד חורפי וציוד בסיסי, סניף לשליחת דואר (אך ייקח לו די הרבה זמן להגיע ליעדו) תוכלו למצוא כאן פורטרים להשכרה לימים הקשים הבאים ואפילו סוסים בכמה אלפי רופי.

בכפר מספר אטרקציות ליום המנוחה ומי שלא ממהר בהחלט כדאי לקחת את הזמן ולהישאר קצת יותר מיום אחד (זה גם טוב להתאקלמות לגובה):

  • ישיבה בבתי קפה המגישים קפה הפוך ופאי תפוחים מעולה. בנוסף, תוכלו למצוא בתפריטים (גם בהוסטלים) מנה חדשה שתרענן את רוטינת הדל באט – ווג' בורגר בלחמניית בורגר אמיתית!
  • מקדש במרכז העיירה, בו ניתן לבקר בשעות מסויימות (שעות הפתיחה כתובות בכניסה)
  • בתי קולנוע בתשלום של כ-300 רופי (חדרון עם מקרן ורצף סרטים קבועים על טיפוס הרים וקומדיות אמריקאיות ואפילו פופקורן ותה חם – חוויה בהחלט ייחודית מהנה
  • מרכז המידע של ACAP ובו נציגים ועלונים, מהם תוכלו לקבל מידע על טיולי צד באזור ועל המשך הטרק, על התרבות המקומית ועל פעילות הפרוייקט של ACAP. לצד מרכז המידע ישנו מוזיאון קטן המספר על התרבות, ההיסטוריה והאוכלוסייה במחוז מנאנג

צילום: נדב זינגר

הרצאה על מחלת גבהים: מרפאה של ארגון HRA-Himalayan Rescue Association, איגוד החילוץ של ההימאליה, המספקת שירותים רפואיים למקומיים ולמטיילים. במרפאה מספר רופאים מתנדבים, זרים ומקומיים, שמטרתם לסייע למקומיים ולהגביר את המודעות לסכנת מחלת הגבהים בקרב המטיילים וסייע במקרה הצורך. בעונת התיירות, מדי יום בשעות הצהריים (השעה המדוייקת כתובה על שילוט המרפאה), מתקיימת הרצאה קצרה בנושא סכנת מחלת הגבהים ומניעתה.

הרצאה ניתנת בחינם וכמעט כל המטיילים בכפר מגיעים אליה. היא ברורה, מוסברת בשפה פשוטה ומשעשעת וניתן בה מענה לשאלות והמלצות לגבי המשך הטרק, מוסברים בה הסימפטומים למחלה ודרכי הטיפול והמניעה. במרפאה ניתן גם לבדוק את אחוז החמצן בדם (תמורת כ-100-150 רופי) ובכך לוודא האם התאקלמתם לגובה, לפני שתמשיכו הלאה. במרפאה ניתנים גם שירותי רפואה בסיסיים ונמכרות תרופות בסיסיות תמורת תשלום סמלי, קיימים גם אמצעים לטיפול חירום במחלת גבהים בשלב מתקדם.

לצד ההנאה ממאנאג עצמה – המאפיות, הקפה האיכותי והרוגע, ניתן לנצל את יום המנוחה (או מספר ימי המנוחה) לטייל באזור מנאנג במספר אגמים (המפורסם מביניהם נמצא ממש בסמוך ונקרא גאנגנאפורנה), לאגם זה כדאי להגיע עם ספר, ולנצל את יום המנוחה להתפעלות מן הנופים והשקט. מערות ומקדשים (פירוט בסעיף "טיולי צד") וכן ניתן לסייע להתאקלמות על ידי עלייה לגובה במהלך היום וחזרה ללינה בגובה נמוך יותר במנאנג.

אפשר נוספת היא לצאת בשעות אחר הצהריים לכפרגונסאנג (Gunsang), שנמצא בגובה 3,900 מטר ולישון בו, במרחק שעה וחצי הליכה ממנאנג. כך, ניתן ל'חסוך' יום בדרך לת'ורונג פדי ולקצר את הטרק אם אתם ממהרים.

שימו לב כי ממנאנג יוצא טיול הצד לאגם טיליצ'ו, האגם הגבוה בעולם, שנמשך כשלושה ימים ובו הנופים המרהיבים ביותר בטרק האנפורנה (ראה פירוט בהמשך).

יום תשיעי

מאנאנג (Manang) – יאק קארקא (Yak Karka), גובה 4,050 מטר. לאחר ימי המנוחה וההתאקלמות, ממשיכים ממנאנג לכפר הקטן יאק קארקא. הדרך פשוטה יחסית, עוברת במספר כפרים קטנים וללא עליות תלולות במיוחד, אך היא כולה עלייה מתמשכת. בנוסף, בשל הגובה, הגוף מתעייף מהר יותר וישנו קושי מסוים לאורך הדרך. הדרך קצרה יחסית, 4-5 שעות הליכה ולכן, קחו את הזמן למנוחה לעיתים תכופות ובכך תקלו על הקושי ותקטינו את הסיכוי למחלת גבהים.

יאק קארקא הוא כפר קטן, נקרא "שדות המרעה של היאקים", יש בו מספר גסטהאוסים, אך לא בכולם יש חשמל או מים חמים. למי שמרגיש טוב, הולך בקצב מהיר ואינו מרגיש סימפטומים של מחלת גבהים ישנה האפשרות להמשיך כ-45-60 דקות ולהגיע לכפר הבא, לדאר (Letdar, גובה 4,2000 מטר) ולישון בו. תוכלו לישון מעט גבוה יותר ולהתקרב יותר אל הפס. חשוב לדעת שההוסטלים בלדאר מפותחים פחות מביאק קראקא וכך גם האוכל, אך לינה בלדאר תאפשר לפי חוקי הגבהים למחרת לינה בהיי קמפ, לעומת לינה ביאק קארקא שתאפשר רק לינה בפאדי.

יום עשירי

יאק קארקא (Yak Karka) – ת'ורונג פדי (Thorung Phedi), גובה 4,450 מטר. הדרך אינה קשה, אך מתאפיינת במישור נפאלי מעט מתיש. יד עליות וירידות שבסופה מגיעים למקום קסום, עם נופים משגעים.

ת'ורונג פאדי הוא אינו כפר, אלא גסטהאוס אחד, שפתוח בעונה בלבד ומיועד למטיילים. האווירה בו מיוחדת וישנה מצד אחד התרגשות באוויר לקראת העליה לפאס ומצד שני אווירת רוגע ושאנטי בה ההוסטל מאופיין. במקום כמה עשרות חדרים, אך שימו לב שבעונת הטרקים הם מתמלאים כבר בשעות הצהריים.

מרבית החדרים במקום משותפים ויכולים להכיל בין 4-15 מיטות, כשכל מיטה עולה 100-200 רופי. במקום מסעדה אחת עם אוכל טעים אך יקר יחסית, בשל הגובה הרב, ומאפיה. יש מנורה בחדר, נקודות חשמל בחדר האוכל ושירותים משותפים. כדאי לישון מוקדם באותו לילה כי היום למחרת, הוא הקשה ביותר, במהלכו מגיעים לשיא הגובה (הפס) וכדי להספיק את הדרך הקשה והארוכה יש להתחיל לצעוד כבר ב-4-5 לפנות בוקר.

אפשרות נוספת היא לינה באתר, ההיי-קמפ, "הבסיס הגבוה" (High camp) בגובה של 4,850 מטר, המרוחק מת'ורונג פאדי הוא כ-30-60 דקות בלבד, אך זו עלייה תלולה ומאתגרת, המהווה את המקטע הקשה ביותר בטרק כולו. בהיי-קמפ חדרים רבים, אך גם הוא מתמלא מהר ולכן חשוב להגיע מוקדם. הלינה שם תאפשר לכם להיות רק כ-600 מטר בלבד מהפס וההשכמה המוקדמת והעלייה הקשה מת'ורונג פאדי לכאן נחסכות מהיום הקשה שלמחרת. החיסרון הוא לינה בגובה של מעל 4,800 מטר, דבר שאינו פשוט ולעיתים מסוכן אם לא התאקלמתם כנדרש עד כאן.

בנוסף לגובהו של ההיי-קמפ, גם תנאי הלינה שם פחות טובים, ולא תמיד מדליקים בו את החימום. יום לפני הפאס מומלץ לישון טוב ולאכול טוב,לכן מומלץ יותר לישון בפאדי ולא בהיי-קמפ. כמו כן, רופאי ה-HRA מסבירים כי כדי למנוע מחלת גבהים יש להימנע מלינה בגובה 600 מטר יותר ממקום הלינה בלילה האחרון, כך, שאם תישנו בלדאר (Letdar, גובה 4,200 מטר), ובהנחה שהתאקלמתם היטב לגובה במאנאג, תוכלו להעביר את הלילה בהיי-קמפ ללא חשש.

למי שאינו ממהר, שומר על זהירות או מרגיש לא מאוקלם לגובה, ניתן לפצל את המסלול ולבלות לילה גם בת'ורונג פאדי וגם בהיי קמפ. בכל מקרה, אם הגעתם להיי-קמפ ואתם חשים ברע אל תחשבו פעמיים ורדו חזרה למטה!

מלבד החששות שלכם לקראת הפאס, גם הפורטרים (במיוחד הצעירים יותר) מתכוננים ליום קשה במיוחד, אתם רוצים אותם למחרת בשיא, תשימו לב שהם אוכלים טוב, ישנים טוב, ואפילו תקנו להם משהו מתוק לאנרגיה טובה וחיזוק הקשר.

יום אחד עשר

חציית הפס - ת'ורונג פדי (Thorung Phedi) - ת'ורונג לה (Thorung La) גובה 5416 מטר - מוקטינאת' (Muktinath) גובה 3,800 מטר. יום זה הוא היום הקשה ביותר בטרק, בו מגיעים לשיא הגובה ושם מתחילה ירידה ארוכה, שתיגמר לאחר מספר ימים בסיום הטרק. ביום זה כדאי מאוד להצטייד בהרבה מים, אוכל וחטיפי אנרגיה למהלך היום הארוך, שבמהלכו אין מסעדות, אלא רק 2-3 בתי תה יקרים מאוד, המוכרים שתייה חמה וחטיפים. ביום זה כדאי מאוד להתעורר ולצאת לדרך בשעה מוקדמת (04:00-05:00), משום שהחל מהצהריים יתחילו לנשב רוחות חזקות בפס וכיוון שהראות נפגמת. היום מחולק לשלושה חלקים:

  1. עלייה מת'ורונג פאדי להיי-קמפ – עלייה תלולה ומאתגרת (גובה של 400 מטר). בשל היום הארוך, יש להתחיל אותה מוקדם מאוד, אך לא צריך להגזים. התחלה ב-3:00 היא מוגזמת ותיצור הליכה רבה בחושך ובקור, אז מומלץ לצאת בשעות 4:00-5:00, כדי שתוכלו להגיע מוקדם לפסגה וגם לראות את הנופים בדרך. בשעות אלה עוד חשוך, וקר מאוד ותיתכן שכבת קרח על המסלול הקפידו להצטייד בפנסים, ביגוד חם במיוחד וזהירות מרבית מהחלקות לאורך הדרך החשוכה. כדאי לבצע זאת לאט ולהצטרף לטורים שיוצרות הקבוצות הגדולות. העלייה אורכת כשעה-שעתיים. הנוף הלילי, הכוכבים ושיירת הפנסים הם מראה בלתי נשכח, ולאחריהם מגיעה הזריחה המאירה את הסביבה ויוצרת נוף מרשים לא פחות. המסעדה בת'ורונג פאדי ערוכה ליציאה המוקדמת ומציעה ארוחות בוקר מוקדמות מאוד המתחילות בשעה 3:30 בבוקר, אבל תצטרכו להזמין ערב קודם לשעה מסויימת. בנוסף, בהיי קמפ ישנה מסעדה שבה אפשר לעצור לארוחת בוקר או שתייה חמה והתרעננות לאחר העלייה הקשה ולפני העלייה הבאה. כמובן, שאם ישנתם בהיי-קמפ החלק הזה של היום נחסך מכם.
  2. עלייה מהיי-קמפ לת'רונג לה פאס – מאופיינת בנוף מושלג וטרשי, פסגות גבוהות מקיפות את המסלול ונחלים שקפאו בלילה והפסיקו לזרום. לאורך הדרך, שנמשכת בין 2-3 שעות, רוחות חזקות וקרות ויש להצטייד בהתאם. במקומות מסויימים ישנו שלג או קרח על השביל, חשוב ללכת בזהירות ולהיעזר במקלות. ישנו בית תה קטן ויקר לקניית מים ושתייה חמה. לאורך הדרך, יש סוסים להשכרה למטיילים המתקשים, מחירם גמיש ונתון למיקוח, אך הוא בכל מקרה יהיה יקרה (כ-100 דולר). בסוף העלייה מגיעים לפס (Pass) ת'ורונג לה (Thorung La), בגובה של 5,4166 מטר – הנקודה הגבוהה ביותר בטרק, המספקת, בימים של ראות טובה, נוף יוצא מהכלל. במקום שלט גדול, המסמן את המקום ואלפי שרשראות דגלי תפילה, שעל פי האמונה המקומית נותנים מזל ככל שייתלו גבוה יותר. ישנו בית תה קטן המגיש תה וחטיפי שוקולד במחירים הגבוהים ביותר לאורך הטרק (כוס תה 30-70 רופי). מרבית המטיילים נשארים כ-10-15 דקות לכל היותר לצילומים והתרגשות וממהרים מטה בשל הקור העז והרוחות הלא נעימות.
  3. ירידה מהפאס למוקטינאת' – החלק האחרון של היום נמשך כ-4 שעות והוא בעיקרו ירידה ארוכה ותלולה יחסית, במהלכה יורדים גובה של כ-1,600 מטר עד לכפר מוקטינאת' (Muktinath) גובה 3,800 מטר. הירידה נמשכת כארבע שעות ולאורכה נוף מדברי וכפר קטן אחד עם מסעדות וגסטהאוסים ספורים. כדאי להיזהר וללכת עם ברכיים כפופות למניעת פגיעה בהן או להיעזר במקלות הליכה. למטיילים הסובלים מבעיות ברכיים כדאי להצטייד בהתאם ליום זה. מוקטינאת' הוא כפר גדול עם גסטהאוסים רבים, המחירים מתחילים לרדת והתנאים משתפרים. מפורסם בכפר גסטהאוס בשם "בוב מארלי" (Bob Marley) בו תמצאו אוכל טעים ומגוון! מקלחת חמה ונקודות חשמל בחדרים הנוחים.

אפשרות נוספת לממהרים היא לעצור לנח ולאכול ארוחת צהרים במוקטינה ומשם לקחת ג'יפ/אוטובוס מקומי לג'ומסום.

יום שניים עשר

מוקטינאת' (Muktinath) – ג'ומסום (Jomsom) גובה 2,720 מטר. ממוקטינאת' ניתן ללכת ברגל או לקחת ג'יפ או אוטובוס מקומי לכפר הבא (ג'ומסום). הג'יפ לג'ומסום יקר יחסית בשל תנאי השטח, הנסיעה אורכת 2-3 שעות ועולה 700 רופי לנוסע. ההליכה ממוקטינאת לג'ומסום אורכת 6-7 שעות ועוברת בנוף יפה ומדברי לאורך נחל כמעט יבש, בקניון רחב עמוס חלוקי נחל. הדרך מדברית ומיוחדת שקשה להבין שאתמול הנוף היה קרחונים ושלג והיום הוא מדברי וצחיח. רבים מוותרים על החלק הזה וחבל שכך, כיוון שנופי המדבר מרשימים ושונים מאוד ממה שרואים בשאר הטרק. שימו לב שבשעות הצהריים מתחילות רוחות חזקות מאוד ואיתן סופות חול, היערכו בהתאם עם כיסוי פנים.
ישנה גם אפשרות של השכרת אופניים ממוקטינאת' למשך זמן של יום ועד שלושה ימים והחזרתן בג'ומסום או טאטופאני שבהמשך. את התיק הגדול ישלח משכיר האופניים למקום שתרצו ויספק לכם תיק קטן, ערכת תיקונים וכדומה. המחיר יקר יחסית, אפילו יותר מג'יפ, ועולה 2000-3000 ליום. בנוסף, תנאי השטח אינם אידיאלים לרכיבה, ישנן מספר עליות ופני הקרקע של האגם על כל חלוקי הנחל שבה והרוחות העזות מקשים מאוד על הרכיבה.

בדרך, בין אם ברגל או באופניים, תעברו בכפר המקסים קאגבני (Kagbeni), הנמצא בגובה 2,8000 מטר וכ-2-3 שעות הליכה ממוקטינאת'. זהו כפר ציורי קטן בפאתי מחוז מוסטאנג, מחוז שעד לאחרונה, היה סגור למטיילים ולאחרונה נפתח בתנאים מגבילים. מי שמעוניין ביום הליכה קצר וקל יחסית אחרי הפאס, יכול לעצור לישון בקאגבני שמציעה מגוון גדול של גסטהאוסים, חלקם מגישים אוכל מערבי טוב (שימו לב למסעדת יאקדונלדס שבכפר!). מעבר לכך שקאגבני הוא מקום הרבה יותר נחמד לישון בו מג'ומסום.

ג'ומסום הוא הכפר הגדול ביותר בצד זה של הפס, יש בו גסטהאוסים, מסעדות ושירותים נוחים של קליטה סלולארית, מים חמים, חשמל ועוד במחירים סבירים יותר. ישנן מספר דרכים להגיע מג'ומסום לפוקרה – המומלצת ביותר היא טיסה: בג'ומסום ישנו שדה תעופה קטן ממנו תוכלו לקחת טיסה לפוקרה, מחיר כרטיס טיסה נע בין 5000-8000 רופי. את הטיסה כדאי להזמין מראש מכיוון שמספר המקומות בה מוגבל. (שימו לב שבמצב כזה עליכם להשאיר את הפורטר עם מספיק כסף כדי לחזור חזרה לפוקרה באוטובוסים). האפשרות השניה היא ג'יפ עד בני משם ניתן לקחת אוטובוס/מונית.האפשרות השלישית והפחות מומלצת היא אוטובוס לפוקרה (כשלרוב תצטרכו להחליף אוטובוס בכפר בני (Benii). המחירים נעים בין 600-800 רופי לאוטובוס הראשון וכ-2000 לאוטובוס מבני לפוקרה. אפשרות זו אינה מומלצת בשל תנאי הדרך שרובה צרה ומצוקית, הנהגים הפראיים והתאונות הרבות שמתרחשות באזור זה.

יום שלושה עשר ואילך

ג'ומסום (Jomsom) – פוקרה (Pokhara). מסלול הטרק מג'ומסום לפוקרה מוגדר כ"טרק ג'ומסום" וניתן לביצוע גם בפני עצמו ובלי קשר לטרק סובב האנאפורנה. מג'ומסום ואילך הטרק ממשיך על השביל הרחב, שהוסדר גם לנסיעת אוטובוסים וג'יפים וחוויית ההליכה נפגמת מעט עם זרם הרכבים, אך בחלקים מסויימים הוא מתפצל לעבר השני של הנחל בו שביל הולכי רגל בלבד ומדיי פעם גשר המחבר לשביל האוטובוסים.

מי שיבחר להמשיך ברגל יוכל לחלק את ימי ההליכה בכל אחד מהכפרים בדרך, שדומים מאוד ונמצאים במרחקי הליכה לא גדולים אחד מהשני. אם אתם לא ממהרים ועדיין נשאר לכם כוח מומלץ בחום שלא להתעצל וכן לטייל לפחות בחלק מהמסלול הזה שמשלב בין נופים מדהימים וכפרים טיבטיים מיוחדים, ששונים מאוד מאלו שרואים בצדו השני של הפאס.

למי שיבחר להמשיך ברגל או מעוניין לחוות גם את חלק זה של המסלול אך בנסיעה, הכפרים הבאים פופולאריים מאוד:

מארפה (Marpha) בגובה 2,670 מטר – במרחק שעה וחצי הליכה מג'ומסום נמצא הכפר הקטן והמיוחד הזה, שנחשב בעיני רבים לכפר המיוחד ביותר בטרק כולו. מארפה, שכל בתים בנויים באופן מסורתי מאבן צבועה לבן, יושב באזור שנקרא "עמק התפוחים", על שם מטעי התפוחים הנרחבים שבסביבה והכפר כולו מוקף במטעי תפוח שבעונה קורסים מפרי. בהתאם, המסעדות באזור מפורסמות בשל עוגות התפוחים המשובחות והטריות, שמוגשות בהן ובמקום מפיקים גם ברנדי תפוחים ושיכר תפוחים מפורסים.

קאלופאני (Kalopani) בגובה 2,535 מטר – בשעות הזריחה ומזווית מסוימת ניתן לראות מהכפר קאלופני את האנאפורנה 1, הפסגה הגבוהה ביותר בשמורה (8,091 מ'). הכפר נמצא כ-4-55 שעות הליכה ממארפה ויש בו גסטהאוסים רבים בהם ניתן להעביר את הלילה. הדרך אליו מורכבת מהליכה ביערות ובין שדות אורז ירוקים.

טאטופני (Tatopani) בגובה 1,200 מטר – הכפר, שנמצא כ-7-8 שעות הליכה מקאלופני, מפורסם בזכות המעיינות החמים שבו, אליהם מתייחסים המטיילים כקינוח משובח לקראת סיום הטרק. עם זאת מדובר בבריכה לא גדולה במיוחד ולכן לא כדאי לבוא עם ציפיות גדולות במיוחד. עלות הכניסה למעיינות היא כמה עשרות רופי כסכום סמלי. מטאטופאני ניתן לפנות מהמסלול הרגיל פנימה לתוך השמורה ולהתחבר לטרק הפון היל (Poon Hill) וטרק ה-ABC (מחנה הבסיס של האנאפורנה), פרטים בסעיף "טיולי צד".

בני (Beni) בגובה 899 מטר – מתחנת האוטובוסים של כפר זה יוצאים האוטובוסים לפוקרה, הנסיעה אורכת כ-5 שעות ועולה כ-200 רופי. לחלופין, ניתן לקחת מונית לפוקרה בעלות של 3,000-3,500 רופי.

פאס ת`ורונג-לה. צילום: יונתן לבנון

טיולי צד וטרקים נוספים

בשל גודלה של השמורה, לאורך המסלול יש מספר שבילים שמובילים לאתרים באזור, ותוכלו להוסיף ביקור בהם במהלך הטרק. רק קחו בחשבון שזה יוסיף לכם את משך השהייה בטרק. בכל כפר שבו תישנו ישנם מפלים, אגמים או כפרים ייחודיים בסביבה בהם תוכלו לבקר – מומלץ תמיד להתייעץ עם הפורטר שלכם, עם בעלי הגסטהאוס או עם מדריכים מקומיים. כמות האתרים גדולה ולכן לפניכם מפורטים רק המרכזיים והפופולאריים ביותר:

אגם טיליצ'ו (Tilicho Lake)

טרק הצד המפורסם ביותר של האנפורנה. האגם, הנמצא בגובה של 4,949 מטר, הוא מקור גאווה נפאלי, והם טוענים שהוא האגם הגבוה בעולם. ייתכן והוא יהיה החלק הכי מרהיב בטרק. ההגעה אליו והחזרה למסלול הרגיל אורכת כ-2-4 ימים. המסלול מתחיל ממנאנג ומתחבר חזרה לדרך הראשית מעט לפני יאק-קארקא. הדרך אל האגם מעט מסוכנת ויש לנקוט בה זהירות מירבית.

ממנאנג יש לפנות שמאלה (מערבה) לכיוון פנים שמורת האנאפורנה. לאחר כשלוש שעות הליכה מגיעים לכפר קאנג'סאר (Kangsar), גובה 3,734 מטר, הנחמד והשקט, ובו מספר גסטהאוסים ומסעדות (ניתן לבקר בכפר זה כטיול צד והתאקלמות ממנאנג גם בלי להמשיך).

שעתיים מהכפר, לאחר עליה תלולה, אך קצרה, מגיעים אל גומפה (מקדש) ומספר קטן של מבנים בשם סריקארקא (Srikarka, גובה 4,150) ושם מספר גסטהאוסים המיועדים לאירוח המטיילים ההולכים לאגם. כ-200 מטר לפני המבנים, תבחינו בשלט לכיוון הכפר יאק קארקא (Yak Karka), כשבדרך חזרה לשביל הראשי של סובב האנאפורנה פנו בשביל זה. הגסטהאוסים הם אפשרות טובה להתרעננות, ארוחת צהרים או ללינה ולפיצול הטרק לימים נוספים.

כחצי שעה לאחר עזיבת סריקארקא, תבחינו בשלט המפצל את הדרך לטיליצ'ו בייס קאמפ. הדרך הימנית מובילה לשביל העליון, ה-Upper Trail, והשמאלית אל השביל התחתון, ה-Lower Trail. שימו לב, שהדרך העליונה כבר אינה פעילה וההליכה בה מסוכנת ביותר! הדרך התחתונה מסוכנת אף היא, אך הרבה פחות. השבילים בה צרים, חלקם לאורך מדרון עם סכנת החלקה, יש לנקוט זהירות מירבית לאורך השביל.

בנוסף, כדאי להימנע מהליכה בזמן של רוחות חזקות, כיוון שישנן אבנים רבות שמדרדרות במהירות גדולה לאורך השביל. כך או כך, מומלץ להימנע מהליכה בשביל כשהוא מכוסה שלג בעקבות סכנת ההחלקה. לכן, כדאי לשאול במנאנג בתחנת ה-ACAP לגבי מצב השבילים והאם ניתן לעבור בהם.

בסוף השביל תגיעו למחנה הבסיס של טיליצ'ו (Tilicho Base Camp), שם יש רק שני גסטהאוסים וכמה עשרות מיטות בשביל המקומיים, הפורטרים והמטיילים. לכן, בשיא העונה כדאי להגיע מוקדם כדי לתפוס מיטה. השביל לאגם יוצא מהבייס קאמפ ולוקח כ-3 שעות של עלייה קשה ומאומצת. לאחר העליה הקשה, ישנה הליכה של 30-45 דקות באזור מישורי יחסית שבסופו נמצא האגם המרהיב. עדיף לעלות רק עם הציוד ההכרחי ואת כל השאר להשאיר בגסטהאוס בבייס קאמפ.

האגם עצמו מדהים ביופיו, ותוכלו להתרשם מהפסגות המושלגות שממש קרובות אליכם וכן מקרחון הטיליצ'ו הנשפך אל האגם. סמוך לאגם בית תה קטן להתרעננות, אוכל ושתייה חמה. סמוך לאגם יש פאס בהרים, שמוביל לעיירה ג'ומסום (Jomsom), אך דרך זו קשה ומצריכה מדריך, אם כי דרך נוחה יותר נכבשת בימים אלה ויתכן שכשתגיעו כבר ניתן יהיה לעבור בבטחה.

מהאגם יורדים חזרה לבייס קאמפ בדרך שבה הגעתם (כשעה-שעה וחצי) והרוב כבר בוחרים להמשיך עוד באותו יום חזרה לסריקארקא. למחרת ממשיכים מסריקארקא לאורך צלע ההר, עוברים בכפר הנטוש Upper Rangsar, המשקיף על אזור מנאנג, כשלאורך הדרך חוות ועדרים ואפילו מספר נשרים, שיוצאים לצוד בשדות בשעות הצהריים. לאחר מכן חוצים את הנהר ומתחברים חזרה לשביל סובב האנאפורנה הראשי המוביל ליקארקא.

שימו לב כי הפורטרים לוקחים תוספת תשלום על הסיכון מלבד תוספת הימים שנוספו לטרק. את תוספת הסיכון משלמים ישירות לפורטר ולא לסוכנות.

טרק הפון היל (Poon Hill)

הכפר טאטופאני, שבמערב הטרק, ניתן להיכנס פנימה (מזרחה) לתוך השמורה ולהתחבר לטרק הפון היל. טרק זה, הזוכה לפופולאריות רבה, אורך בין שניים לארבע ימים ובשיאו העפלה לפסגת פון היל, בגובה 3,210 מטר, המהווה נקודת תצפית מדהימה על כל רכס האנאפורנה.

ניתן לעשותו גם בנפרד מהטרק הרגיל ולצאת מפוקרה – אפשרות זו טובה למי שצריך מנוחה, אך לא שבע מנופי ההימליה המדהימים. במידה ובחרתם בדרך זאת תצרכו לחדש את הפרמיטים. או כמובן לחבר אותו לסיום טרק האנאפורנה. רמת הקושי שלו בינונית-גבוהה, כיוון שיש בו עלייה מאוד תלולה וארוכה ואז ירידה תלולה וארוכה לא פחות.

העלייה לפון היל מטאטופאני לוקחת כ-6-7 שעות ויכולה להתבצע ביום אחד עד גורפני (Ghorepani), אך כיוון שמדובר בעליה קשה וארוכה (1,600 מ') מומלץ לחלק אותה לשני חלקים ולישון בכפר סיקה (Sikha), שנמצא כ-3 שעות הליכה מטאטופאני. בגרופני כדאי ללכת לישון מוקדם, כיוון שהעלייה לנקודת התצפית בפון היל מומלצת במיוחד בזריחה.

שביל העלייה לנקודת התצפית מתחיל מסטופה הנמצאת במרכז גרופני, וההליכה עד לפסגה נמשכת כ-40 דקות עד שעה. כאשר תעלה השמש תוכלו לראות חלק גדול מהרי ההימלאיה, ביניהם האנאפורנה, טוקוצ'ה, צ'ולו, דואלגירי ועוד. מגרופני ניתן להגיע ביום אחד מעט ארוך חזרה לפוקרה, בהליכה מאומצת בירידה של כ-2,100 מ' (כ-6-7 שעות), עד לכפר ניאפול (Nayapul) ומשם באוטובוס הנוסע כשעתיים (150 רופי) או מונית (600-1200 רופי). אפשר גם לעצור במהלך הירידה (ולהקל קצת על הברכיים), ולישון באחד הכפרים שבדרך, המציעים גסטהאוסים פשוטים.

אגם גאנגאפורנה

ליד מנאנג, כחצי שעת הליכה, נמצא אגם גאנגאפורנה (Gangapurna), אגם קטן, שקט ויפה מאוד שממנו תצפית מרשימה על קרחון גאנגאפורנה. זהו מקום נהדר לבלות בו ביום המנוחה במנאנג ולהירגע מהאינטנסיביות של הטרק עם הנוף היפה. מצדו של האגם מטפס שביל הליכה לנקודת תצפית במעלה ההר שלא מומלץ.

גומפת בראגה

מקדש שעל פי אמונת המקומיים קיים למעלה מ-500 שנים. המקדש נמצא סמוך לכפר בראגה, שנמצא כשעת הליכה ממנאנג. המקדש בנוי משלושה מבנים ושייך לזרם הבודהיזם הטיבטי. כדאי להגיע בשעות הבוקר או אחה"צ, אז מתקיימים טקסי הנזירים. המבנה המרכזי חשוך אז כדאי להצטייד בפנס, יש לחלוץ את הנעליים בכניסה וניתן לתרום כסף בקופת התרומות שבכניסה. בתוך המבנה פסלי בודהה, נרות מחמאת יאק ותמונות של הדאלאי לאמה. ישנם שבילים מסודרים ושילוט מבראגה אל הגומפה.

אגם הקרח (Ice Lake)

מעל מנאנג, בגובה 4,800 מטר, נמצאים שני אגמים, כשהיפה יותר הוא האגם השני המכונה “אגם הקרח”. הנוף מהאגם עוצר נשימה וכך גם העלייה אליו. העלייה לגבהים כאלו והירידה חזרה טובים לתהליך ההתאקלמות לגובה ויסייעו לכם בהמשך הטיול. העלייה מאומצת, אורכת 6-8 שעות הלוך-חזור ובמהלכה מטפסים 1,100 מטרים ואז יורדים אותם חזרה. לכן, מדובר במסלול קשה מאוד שמתאים רק לאלו מכם שנמצאים בכושר טרקים טוב. ישנם שבילים ושילוט ממנאנג אל האגם אך הם לא תמיד מספיק ברורים ומומלץ לעלות לשלם עם מישהו שכבר מכיר את הדרך, כמו הפורטר שלכם, או לפחות עם מפה טובה. הכוונות מפורטות להגעה »

אגם טיליצ`ו. צילום: יצהר הופמן

מערות ומקדשים באזור מנאנג

באזור מנאנג מספר מערות ומקדשים עתיקים, בחלקם יושבים נזירים ומבצעים מדיטציות ומברכים את המטיילים, חלקם מעידים על התרבות המקומית וההיסטוריה והאגדות של המקום. ביניהם גומפת פראקן ו-גומפת מילרפה (Milerepa Gompa ,Praken Gompa). כדאי לבקר במרכז המידע של ACAP ולשאול על אטרקציות מומלצות בהתאם לזמן שברשותכם ולכמות המאמץ שתרצו להשקיע.

טרק ABC – Annapurna Base Camp

טרק זה מוביל לעומק שמורת האנאפורנה ומגיע למחנה הבסיס, שממנו יוצאים מטפסי ההרים לטיפוס על פסגות רכס האנאפורנה. זהו טרק פופולארי ואיכותי וברמת קושי בינונית. בשיא הגובה מגיעים בטרק ל-4,130 מטר. ניתן להתחבר לטרק זה מהכפר טאטופאני. הוא אורך כשמונה ימים בקצב ממוצע ובדרך אל המחנה וחזרה ממנו המסלול זהה.

טיפוס הרים

למרות שרוב המטפסים המתחילים מגיעים לאזור קהומבו והאוורסט, גם בשמורת האנאפורנה ניתן למצוא מספר פסגות המוגדרות ע"י התאחדות הטיפוס הנפאלית כ'פסגות טרקים' – כלומר, פסגות שניתן להעפיל אליהן ללא ידע טכני ומקצועי רחב. חברות רבות בקטמנדו ובפוקארה מציעות חבילות טיפוס הכוללות הדרכה, ציוד ותמיכה לוגיסטית שדרושים כדי לעלות לראש אחד ההרים באזור.

בין הפסגות ניתן למנות את פיסאנג (Pisang Peak, 6,081 מ'), שלוש הפסגות של הצ'ולו (Chulu West, East, Far East – 6,419 מ', 6,059 מ', 6,584 מ', בהתאמה) ו-טהארפו (Tharpu Peak, Tent Peak, 5,663 מ'). חשוב להדגיש שלמרות שהטיפוס לפסגות הללו נחשב קל בסטנדרטים אלפיניים, מדובר באתגר מורכב, הן מבחינה טכנית ובעיקר מבחינה פיזית. אל תצאו לטיפוס ללא ליווי ומעטפת של סוכנות אמינה, ועשו זאת אך ורק אם אתם מאוקלמים היטב ובכושר גופני טוב.
סוכנות טיולים מומלצת אחת, היא Himalayan RST Expeditions

סוכנויות טיולים

בנפאל יש ארבע סוכנויות פופולאריות ומפורסמות בקרב הישראלים - סוכנויות "סוויסה האדום" ו“סוויסה הצהוב” (שהתפצלו מתוך סוכנות סוויסה המקורית) סוכנות Flyeast, וסוכנות "שי". כולן פועלות עוד משנות ה-90 וחלק גדול מלקוחותיהם הם ישראלים. הן כולן מהימנות, יעילות, מקצועיות ומנוסות בהוצאת מטיילים לטרק האנפורנה ולטרקים אחרים בשמורה.

דרכן הכי נוח ופשוט לסגור את האישורים הנדרשים (פרמיט ו-TIMS), להזמין הסעה לתחילת המסלול (החברות מוציאות ואן מדי יום בעונה) ולברר פרטים נוספים על הטרק. בנוסף, מומלץ להחליף אצלם סכום כסף גדול לקראת היציאה לטרק, כיוון שבסוכנויות מציעים שער טוב יותר מחלפני הרחוב.

לכל הסוכנויות סניפים בקטמנדו ובפוקרה, ולכן יוכלו גם לשלוח ציוד מעיר לעיר בזמן שתהיו בטרק ללא עלות. בנוסף, הן מציעות בחינם שירות שמירת חפצים. סניפי החברות, בקטמנדו ובפוקרה, מלאים תמיד במטיילים, המתארגנים או מסיימים טרקים בנפאל, וזהו מקום מצוין לפגוש שותפים לטרק או לשמוע המלצות ואזהרות ממטיילים שזה עתה חזרו על פורטרים, טיב המסלול ועוד.

שירות משמעותי מאוד שמציעות הסוכנויות הוא שירות השכרת הפורטר. כולן מציעות פחות או יותר את אותם הפורטרים (שלרוב לא עובדים רק עם חברה אחת) ובאותו המחיר, אך לעיתים לסוכנות מסוימת יהיה קל יותר להשיג פורטר מסוים שאולי תרצו. בכל מקרה, לפני בחירת הפורטר מומלץ לעבור על ספרי ההמלצות שבחנויות.

המקדש בפיסאנג העליונה. צילום: עידן טביב

סוכנות “סוויסה האדום” (Mountain Way Trekking)

  • מיקום בקטמנדו: בתוך הטאמל, ברחוב Chaksibari Marg דרומית לרחוב Z Street. נמצא בבניין של Bank of Kathmandu Limited
  • מיקום בפוקרה: ברחוב Phewa Marga, צמוד לרחוב הראשי
  • טלפון: 977-61-463839+
  • מייל: swissa@fewanet.com.np
  • אתר אינטרנט: www.swissatravel.com.np

סוכנות “סוויסה הצהוב” (Raging River Rafting)

  • מיקום בקטמנדו: בתוך הטאמל, בפיצול הרחובות Samjhana Street ו-Chaksibari Marg
  • מיקום בפוקרה: בחלק הצפוני של הרחוב הראשי Baidam Road, מול גודפאדרס פיצה
  • טלפון: 977-61-466446+
  • מייל: pokhara@swissatravel.com
  • אתר אינטרנט: www.swissatravel.com

סוכנות Flyeast

  • מיקום בקטמנדו: צפונית לסוויסה הצהוב בפיצול הרחובות Samjhana Street ו-Chaksibari Marg
  • מיקום בפוקרה: ממול לסוויסה האדום ברחוב Phewa Marga
  • טלפון: 977-1-4701128+
  • מייל: info@flyeastnepal.com
  • אתר אינטרנט: www.flyeast-nepal.co.il

סוכנות שי (Shai River rafting)

איך להגיע

המסלול הנפוץ והנוח יותר של הטרק מתחיל בכפר בסי-סהר (Besisahar), שאליו ניתן להגיע מפוקרה או מקטמנדו באוטובוסים מקומיים, באוטובוסי תיירים או כמו רוב המטיילים – בוואן מאורגן של סוכנויות הנסיעות.

מקטמנדו – נסיעה של כ-7-9 שעות, תלוי ברכב. העלות היא כ-400 רופי לאוטובוס מקומי, כ-600 רופי לאוטובוס תיירים וכ-7000 רופי לוואן. לאוטובוס ניתן לקנות כרטיסים דרך סוכנויות הנסיעות או בתחנה עצמה. האוטובוסים יוצאים מהתחנה המרכזית, הנמצאת מצפון לטאמל בשעות הבוקר המוקדמות.

מפוקרה – כ-100-250 רופי לאוטובוס מקומי, כ-300-400 לאוטובוס תיירים. ניתן לקנות כרטיסים דרך סוכנויות הנסיעות או בתחנה עצמה. האוטובוסים יוצאים מהתחנה המרכזית של פוקרה בשעות הבוקר ובשעות הצהריים והנסיעה אורכת כ-4-5 שעות. לתחנה המרכזית כדאי להגיע במונית מההוסטלים.

תחבורה

בשנים האחרונות מתקיים פרויקט תשתיתי להרחבה והתאמה של מסלול סובב האנאפורנה לרכבים וחלק הולך וגדול מהטרק נעשה נגיש ברכב. נכון להיום, מגיע שביל הג'יפים כבר עד מאנאג, והוא צפוי עוד להתארך בהמשך. בחלק מהמקרים שביל הג'יפים עובר ממש על מסלול הטרק, מה שלעיתים פוגע בהנאה, אך לרוב הוא נוסע בדרך מקבילה ולא צריכה להיות לו השפעה עליכם. עם זאת, בכל מצב של מקרה חירום רפואי, מלבד פינוי במסוק, הגעה לנקודה בה עוברים הג'יפים היא הצעד הראשון שחשוב לעשות.

בצידו השני של הפס ישנו כביש פעיל ממוקטינאת' ועד לבני שבקצה הטרק ובו תוכלו לנסוע הן בג'יפים והן באוטובוסים מקוציים. עם זאת, קחו בחשבון שהדרך ארוכה, איטית ומטלטלת ובנוסף נעשית בתנאי צפיפות. לכל זה גם מצטרף אלמנט הסיכון כיוון שהדרך מאוד משובשת, מועדת למפולות ועוברת ברובה על שפת מצוק. ובכל זאת – אם אתם ממהרים, או סתם מיציתם אחרי הפס, ג'יפים או אוטובוסים הם אמצעי תחברה שיוכל תוך יומיים שלושה להביא אתכם עד לפוקרה. שעות הפעילות שלהם משתנות ולכן מומלץ להתייעץ עם הפורטר שלכם בעניין.

שדות תעופה לאורך המסלול נמצאים בהומדה (כשעתיים הליכה ממנאנג) ובג'ומסום. לבירור על טיסות כדאי לשאול בסוכנויות הטיולים.

מזג אוויר

עונות הטיול המומלצות לטרקים בנפאל מתחלקת לשתי עונות: אוקטובר-נובמבר וסוף מרץ-אפריל. בעונות אלה פוקדים את מסלולי הטיולים אלפי מטיילים, מה שיוביל לעליית מחירים ותפוסה מלאה בגסטהאוסים, והמוני אנשים בטרקים. נתונים לא רשמיים מדברים על 11,000 איש במקביל בטרקים בנפאל וכ-40,000 בשנה. עם זאת, אלו העונות היחידות שבהן מתאפשר טרק בהרי ההימלאיה מבחינת מזג האוויר. ניתן להגיע שבועיים לפני ואחרי העונות הרשומות, אך מזג האוויר עלול להיות בעייתי).

מזג האוויר בתחילת העונה היבשה (אוקטובר-נובמבר) מאופיין באוויר נקי ובראות טובה, אך בעונה זו יחסית קר. לעומת זאת, בסוף העונה היבשה (מרץ-אפריל) תתקלו במזג קצת יותר חם (בפסגות עדיין יהיה קר), אך הראות לא תמיד תהיה טובה בשל אובך.

חשוב לזכור, בשתי התקופות, שמזג האווירה בהימליה הוא הפכפך וקיצוני. צריך להיות מצוידים לקור, אך גם להליכה בשמש ובחום. לעיתים ייתכן שבאותו האזור בעמק אחד יהיה שמשי ובעמק ליידו מעונן, גשום ואף מושלג. כמו כן ייתכן ותתקלו ביום שמשי ולמחרת יום חורפי.

חשוב להיות ערים כל הזמן למזג האוויר המשתנה בעיקר לפני שעולים לתצפיות, או הולכים בימים בהם השבילים צרים יותר. כדאי להתייעץ עם המקומיים ולא לפחד להישאר באותו מקום יום או יומיים עד שהמזג ישתפר. אפליקציה טובה לחיזוי מזג אוויר בהרים (במקומות בהם יש קליטה) היא The Weather Channel.

שימו לב שהגעה לגמרי מחוץ לעונה עלולה להיות מסוכנת, אפילו עם ציוד מתאים, בגלל סכנה של סופות חזקות ומפולות שלגים. בנוסף, חלק גדול מהעסקים (לפעמים אפילו כפרים שלמים) מתרוקנים מיושביהם ויתכן שלא תמיד יהיה לכם איפה לישון ולאכול.

המלצת זהב

  • קחו את הזמן בטרק. לכו לאט ועצרו פעמים רבות. היתרונות בגישה זו רבים: תוכלו להתענג על הנוף והאווירה בצורה טובה יותר (סביר שלא תגיעו לשם שוב), תוכלו לצלם תמונות טובות יותר, תכירו יותר מטיילים לאורך הדרך, תקלו על קושי המסע והכי חשוב – תתאקלמו טוב יותר לגובה ותמנעו מחלת גבהים!
  • מערכת היחסים עם הפורטר – למרכיב זה תהיה השפעה עצומה על הרגשה והחוויה שלכם בטרק. מעבר לכך שפורטר טוב שרוצה לעזור יוכל לעזור לכם המון – בניסיון והיכרות עם המסלול, בתרגום והתמקחות עם המקומיים, בבירור מידע (מאוטובוסים ועד מצב הדרכים) – ובכך להשאיר לכם בעיקר ליהנות מהדרך ולהחליט אם בא לכם מומו או דאל-באט לארוחת ערב. לעומת זאת, פורטר גרוע שיש איתו תאקלים, יכול להרוס את האווירה לחלוטין (ותרצו או לא – יש לכם המון שעות משותפות). לכן, נסו להפוך את הפורטר לחבר – כדאי לכם!

בטיחות ואזהרות

מחלת גבהים (AMS – Acute Mountain Sickness)

נגרמת כתוצאה ממחסור בחמצן בגובה רב. ככל שעולים בגובה, הלחץ האטמוספרי פוחת, והאוויר הופך דליל יותר. בגובה רב יותר, יהיה פחות אוויר ויש פחות חמצן זמין לגוף. מה שגורם לנשימה מוגברת בהשוואה לאותה פעולה בגובה נמוך (לדוגמה הליכה בעליה מתונה). הגוף מסוגל להתמודד טוב למדי עם גבהים של עד 3,500 מטר על ידי הגברת הנשימה וקצב הלב, אך מעל גובה זה חשובה ההסתגלות.

כלומר, הימצאות בגובה כמה ימים שבהם הגוף מייצר כמות גדולה של כדוריות דם אדומות. לאחר הסתגלות, רוב האנשים מסוגלים לבצע פעילות רגילה וגם מאומצת (יציאה לטרקים, לדוגמה) ללא בעיה. לאנשים עם מחלות ריאה, לב, דם וכלי דם עלולה להיות בעיה עם הסתגלות, אך לעומת זאת, אסטמה לא מחמירה בגובה.

הקצב המומלץ ע"י הרופאים הוא מנוחה של לילה נוסף, כשמגיעים לגובה 3,500 מטר מעל פני הים. החל מגובה זה, בכל לילה לינה גבוהה יותר בעד 600 מטר. בכל 1,000 מטר עצירה של לילה נוסף. אין בעיה ואף מומלץ להגיע למקומות גבוהים יותר במהלך היום, אך הלינה צריכה להיות לפי חוקים אלו.
הסימפטומים הראשונים הם כאבי ראש, חוסר תאבון, כאבי בטן והקאות, עייפות, חולשה, עצבנות ואף הפרעות שינה. אם הולכים לישון עם הסימפטומים וקמים בלעדיהם, ככל הנראה הגוף מתחיל להתרגל, אבל אם קמים עם הסימפטומים כנראה שהגוף עדיין לא מורגל כמו שצריך.

הצורה הקלה של המחלה אינה מסוכנת, אבל המשך עלייה עלול לגרום להתפתחות מחלת גבהים חמורה, שיכולה להפוך לסכנת מוות בתוך שעות. הסימפטומים בדרך כלל מחמירים במשך הלילה. עם ההחמרה יופיעו קוצר נשימה גם במנוחה, בלבול, כיח ורוד או עם דם, חום נמוך, והכחלה של העור, השפתיים והציפורניים, חרחורים והתנשמות עמוקה, הליכה לא יציבה ולא מתואמת ולבסוף גם תרדמת.

מניעה – הדרך הטובה ביותר למנוע מחלת גבהים היא כאמור, הסתגלות מדורגת. בנוסף, מומלץ לאכול הרבה פחמימות ומרק שום, להימנע משתיית אלכוהול, ולהפחית את כמות הקפאין. כמו כן, כדאי לשתות הרבה מים, בעיקר מכיוון שריבוי שתן מסייע במניעת המחלה.

טיפול – מי שחולה במחלת גבהים חייב להפסיק בעלייה ולרדת בגובה עד שהסימפטומים נעלמים. אפילו ירידה ב-500 מטרים עשויה להטיב. גם חמצן וכדורים (במרשם) יכולים לשפר מאוד את המצב.

חשוב: הדרך הטובה ביותר לפתור סימפטומים של מחלת גבהים היא לרדת בגובה! אף פאס או נוף לא שווים הבריאות שלכם, תהיו ערים לגוף שלכם ולמגבלותיו. מחלת גבהים אינה קשורה לכושר הפיזי ויכולה להשפיע יותר או פחות על כל אחד!

כל מה שצריך לדעת על מחלת גבהים נמצא כאן »

מחלות נדירות שעלולות להופיע

דלקות בדרכי הנשימה (גרון וברונכיט) – נובעות מהאוויר היבש והקר. שיעול קשה עלול להופיע. שתיה מרובה, מציצת סוכריות קשות, שמגבירות את הכיח ומסכת בד ששומרת על אוויר מעט לח יותר יעזרו. אנטיביוטיקה לא תעזור כמעט.

עיוורון שלג וכוויות שמש – עם העליה בגובה, סינון האור האולטרה סגול (UV) פוחת. יחד עם שלג שמחזיר UV ונמצא בגבהים רוב השנה, כוויות שמש ועיוורון שלג עלולים להופיע. עיוורון שלג הוא זמני ונובע מכוויית שמש על רשתית העין וגורם לסבל רב, רגישות לאור דלקות עיניים והרגשה של "חצץ בעיניים". משקפי שמש טובים, עם סכים בצדדים יגנו היטב. כוויות שמש הן הכוויות המוכרות לנו מחשיפה מוגזמת לשמש, רק בעוצמה רבה. שימוש במסנן קרינה טוב וכיסוי כל חלק גוף אפשרי יגנו מכוויות.

התמודדות עם תנאי מזג האוויר

מזג האוויר בשמורת האנאפורנה, בייחוד בחלקים הגבוהים של הטרק, נתון לשינוי והוא עשוי להיות אלים ובלתי צפוי. למרבה הצער, כבר אירועו בעבר מספר מקרי מוות של מטיילים בטרק, ביניהם ישראלים, כתוצאה ממזג אוויר קיצוני ומפתיע או מהתנהלות לא נכונה וזלזול בעוצמתו של הטבע. חשוב להבין שמזג האוויר של ההרים הגבוהים לא דומה בכלום למוכר לנו מהארץ – לא ברמת הקור, לא בעוצמת הרוח ולא בכמויות המשקעים.

לכן, הדבר החשוב ביותר הוא לא לזלזל בתנאי מזג האוויר ולא לצאת מהגסטהאוס במקרים של סערה קשה, סופת שלגים או ערפל שפוגע בראות. אם יצאתם לדרך ונתקלתם במזג אוויר שכזה הקפידו להגיע כמה שיותר מהר לגסטהאוס מוגן. בנוסף, עדיף להימנע מלצאת לטרק הזה, או לטרקים בנפאל בכלל, מחוץ לעונה.

ובכל זאת, מזג האוויר באזור הזה הוא כאמור קיצוני ולא צפוי, ולכן חשוב מאוד שתגיעו לטרק כשאתם מצוידים לכל מקרה. ביגוד תרמי, כפפות וכובע צמר, וכן מעיל החוסם גשם ורוח הם פריטים הכרחיים. בנוסף, מומלץ בחום להביא גם שק שינה, שבמקרה ונתקעתם בלילה בחוץ עשוי להיות ההבדל בין חיים ומוות.

אזהרות והערות נוספות

חיות בדרך – אל תתגרו ואל תתקרבו ליאקים, סוסים, פרדות ושאר החיות שתפגשו בדרך, לעיתים הם יחושו בסכנה ויתקפו אתכם.

עלוקות – בעונה הטיולים שאחרי הקיץ (ספטמבר-נובמבר) ישנן עלוקות, הנפוצות מאוד באזורים הנמוכים יותר של הטרק, המאופיינים בלחות גבוהה ומקורות מים רבים. הן עשויות להידבק עליכם אם תיכנסו למקורות מים (נחלים או מפלים) או אם תלכו בצמחייה עבה וצפופה. לכן, הקפידו להישאר על השביל והשתדלו להימנע מכניסה למים לא צלולים או לא זורמים. במידה ומצאתם עלוקות, אין צורך להתרגש כי הן אינם מסוכנות. כדי להוריד אותן יש לזרות עליהן מלח וכן לכסות את הפצע כדי לעצור את הדימום.

תפוסה מלאה בגסטהאוסים – בתקופת שיא העונה הימנעו מלהגיע לכפרים קטנים עם מעט מקומות לינה בשעה מאוחרת. אם אתם יודעים שזה מה שהולך לקרות, הקפידו לשריין לכם מקום לינה מבעוד מועד.

זהירות כללית בטרק – השבילים בטרק רחבים ונוחים, ובכל זאת, כדאי לשים לב לדרך, להיזהר במקומות מסוכנים, להימנע מללכת בבוץ שיביא להחלקה. השבילים מלאים נחלים ומים בתחילת הטרק ובגבהים אתם עלולים להתקל במצבים שבהם יש שכבות קרח על האדמה. כדאי לצאת לטרק בקבוצות, לסיוע במקרה הצורך.

שמרו על כבוד למקומיים – המקומיים באנאפורנה מאמינים בסיסמה: "בנפאל התנהג כמו הנפאלים", לכן הקפידו לכבד את אורח חייהם:

  • המקומיים מקפידים על צניעות, ולכן אל תתלבשו בבגדים חשופים מידי או תסתובבו ללא חולצות. בנוסף, כדאי להימנע מהפגנות של חיבת יתר בפומבי מתוך כבוד למסורת של המקומיים.
  • הקפידו לברך לשלום את המקומיים בברכת "נמסטה", לומר תודה בנפאלית, "דאניאבאת", והשתדלו להתנהג בנימוס למארחיכם בכפרים ולאנשים שתפגשו בדרך.
  • מקדשים וגלגלי תפילה יש לעבור עם כיוון השעון. אל תגעו במנחות במקדשים. השאירו במקומם עתיקות וחפצים. נזירים נמנעים ממגע עם נשים.
  • אל תפנו את כף הרגל כלפי אדם, הצביעו עם כל היד ולא עם אצבע אחת.
  • בקשו רשות מהאנשים לפני שתצלמו אותם. אל תיכנסו לבתים פרטיים אם לא הוזמנתם. שמרו על גישה חיובית ואדיבה.
  • הרשויות מבקשות שתימנעו ממתן נדבות לילדים המבקשים מכם בדרך. המטרה היא לא לעודד קבצנות בקרב המקומיים.

שמרו על הסביבה – כל דבר שנשאר בשטח אינו מתכלה. השתדלו לטהר מים בעצמכם או למלא בתחנות הטיהור שבכפרים ולא לקנות בקבוקים חדשים. אין אף אחד שאוסף את הזבל מהמסלול ולכן נסו להקפיד שלא להשאיר שום דבר אחריכם, מלבד עקבות הנעליים.

וככה נראים 13 ימי הטרק ברבע שעה בלבד:

קישורים רלוונטיים


לתחילת הכתבה

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

מקום לינה מעולה באנאפורנה, לא לוותר!

השב  · 

ציון לשבח

השב  · 

אנאפורנה וסוכנות נסיעות

השב  · 

שם של מדריך מנוסה - Ganesh

השב  · 

זהירות מבעל הוסטל בתחילת הטרק!

השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה להימאליה

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×