אתיופיה - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים

אתיופיה, אותה מדינה שרובנו מדמיינים כמדבר ענק עם תושבים נוודים היא בעצם אחת המדינות המגוונות באפריקה. אתיופיה התברכה בהרים ירוקים לצד מדבריות חומות, אגמים ונחלים, נופים מדהימים, טבע משגע ותרבות מיוחדת בת אלפי שנים. תרבות לבבית וחמה עם מוזיקה מקפיצה, בגדים צבעוניים וריקודים ייחודיים. אנשים מדהימים בעלי חוצפה נאיבית ואנרגיה בלי נדלית, שאמנם קשה לתקשר איתם עקב מחסומי שפה, אך כשמוצאים את גל התקשורת, קשה שלא להתאהב. ברוכים הבאים לאתיופיה! לא מה שחשבתם

מערכת אתר למטייל
תמונה ראשית עבור: אתיופיה - עפתי! - המלצות על טיולי תרמילאים - תמונת קאבר
מפלי הנילוס הכחול. צילום: רתם סוונברג

סקירה כללית על המדינה והיסטוריה קצרה

אתיופיה – פנים שרופים בלטינית. אותה מדינה שמעולם לא נכבשה, אולי בזכות העובדה שהנצרות חלחלה אליה עוד מזמן והתגבש לו שם זרם של נצרות אתיופית עם נגיעות של יהדות ועבודת אלילים. אולי לא כבשו אותה כי אין בה כל אוצרות טבע ייחודים שלמענם שווה לשלוט בשטחה והיא לא מהווה ציר מרכזי שלשמו כדאי לשבת בה. ואולי דווקא בגלל אותה גאווה אתיופית שמנעה מהאיטלקים לשלוט במדינה ואחרי חמש שנים לברוח עם הזנב בין הרגליים, כשהם משאירים אחריהם מספר מטבעות לשוניים. לא כל כך משנה למה היא מעולם לא נשלטה על ידי האדם הלבן, אבל חשוב להבין שזו אחת הסיבות לייחודה של המדינה, התרבות והאוכלוסייה האתיופית.

אתיופיה, גדולה פי חמישים ממדינת ישראל. יש בה 84 מיליון תושבים והם חולקים ביניהם 84 שפות שונות ו-11 מחוזות. חוסר המערביות מורגש באתיופיה – מותר לעשן בשדה התעופה, אין כבישים מסודרים, כמעט ולא מדברים אנגלית, קשה להשיג אוכל מערבי מוצלח והכל מעוצב בסטייל שעזב את העולם לפני מספר עשורים לפחות. ומה כן יש בה? עם הגאה במוצאו ומרגיש שאתיופיה היא אחת המדינות החשובות ביבשת, אם לא בעולם. יש היסטוריה ענפה ותרבות מדהימה עם מנהגים שמצליחים לשרוד כבר מאות ואלפי שנים. ובעיקר יש בה המון קסם, כזה שמסקרן אותך, שואב אותך ובסוף גורם לך להתאהב במדינה הזו.

מומלץ להתרגל לעניין שבכל מקום חדש שתגיעו אליו, תזכו בזנב תוצרת ילדים מקומיים שיקראו אחריכם – “פרנג' פרנג'” (לבן, לבן) ואולי יתווספו מילים נוספות כמו – כסף, אוכל, מים, נעליים. תוכלו להחזיר להם “אבשה, אבשה” (מקומי, מקומי) והם בתמורה יחזירו חיוך וישתעשעו מזה שאתם דוברים אמהרית. והחיוך האתיופי שווה את הכל. אז תכינו את עצמכם לתקופת טיול לא פשוטה שמצריכה הרבה סבלנות, עקשנות והורדת ציפיות מהתנאים במדינה. בתמורה תקבלו תקופה מיוחדת שתחשוף אתכם למדינה מדהימה עם תרבות מרתקת, אנשים מקסימים ואוכל ייחודי. מדינה שתיתן לכם זריקת פרופורציה לחיים ובעיקר לא תצא לכם מהלב, גם אחרי תקופה ארוכה שאתם תצאו ממנה.

שפה ושליטה באנגלית

השפה הרשמית באתיופיה היא אמהרית ולצדה קיימות 83 שפות נוספות המדוברות במחוזות השונים. רוב תושבי המדינה מדברים אמהרית וכמעט אף אחד מהם לא מדבר אנגלית, דבר המקשה מאוד על המטיילים באתיופיה. אפילו במסעדות, סביר שהמלצריות לא ידעו אנגלית ובגסטהאוסים רבים יהיה קשה להבין מה האירוח כולל וכמה הוא עולה. איך מטיילים? עם המון סבלנות, בתקווה שדווקא מי שתפגשו בדרך כן ידע אנגלית בסיסית, ובעיקר, לומדים מילים בסיסיות באמהרית שיוכלו לעזור לכם מאוד בזמן הטיול.

כמה מילים באמהרית:

שלום – סלמנו (salamnu)

מה שלומך? לבת – דננש (denanesh) לבן – דננך (denanech)

בסדר – דנה (dena)

אין בעיה – צ'יגר יילם (chiger yelem)

סליחה – ייקרטה (yekerta)

תודה - אמאסגנאלו (amasegenalo)

כמה זה? – סינטנאו (sintenau)

יש – אלה (alle) אין – יילם (yelem)

מסעדה – מגב בית (megev beit)

שירותים – שינט-בית (shinte beit)

תייר/אדם לבן – פרנג' (farange)

מקומי – אבשה (avesha)

מרכז העיר – פיאסה (כמו כיכר באיטלקית)

צ'או – להתראות (עוד חותם איטלקי)

גיאוגרפיה/טופוגרפיה

אתיופיה, היא מדינה ענקית המשתרעת על פני 1,104,300 קמ"ר, והיא נמצאת בחלקה הצפוני של קרן אפריקה. שכנותיה הן: אריתריאה, ג'יבוטי, סומליה, קניה, דרום סודן וצפון סודן. למרות שרבים נוטים לדמיין את אתיופיה בתור מדבר חם ושטוח, היא בעצם גבוהה, קרירה ויבשה למדי. אתיופיה כוללת ברובה רכסי הרים מחודדים וגבעות עגלגלות, שטחים פתוחים, עמקים ונחלים. זאת בזכות העובדה שרוב שטחה נמצא על הרמה האתיופית שנוצרה מתזוזות השבר הסורי-אפריקאי החוצה את המדינה.

בצפון מזרח המדינה משתרע לו שקע הדנאקיל – מדבר גדול שהוא שבר משנה של השבר הסורי אפריקאי ולכן הוא מלא בנקודות געשיות ובריכות מינרלים. מדבר הדנאקיל זכה בממוצע הטמפרטורות הגבוה ביותר בעולם ולכן בכל עונה שלא תבואו – החום שם יורגש היטב.

בדרום המדינה, הנוף כבר יותר אפריקאי-קלאסי ואפשר לראות בעיקר סוואנות צחיחות ורחבות ידיים.

תיאור מסלול קצר ומסלול ארוך

אם אתם קצרים בזמן, תוכלו לטייל מספר שבועות בודדים במדינה. קחו בחשבון שבגלל גודל המדינה ומרחקי היעדים, הטיול יכלול טיסות פנימיות רבות, מה שמייקר משמעותית את הטיול.

מסלול קצר (כשלושה שבועות): אדיס אבבה – הרהר – לליבלהטרק הדנאקילגונדרבהר דרסיור שבטים – אדיס אבבה.

מסלול קצר בדגש טרקים (כשלושה שבועות): אדיס אבבה – לליבלה – טרק מדבר הדנאקיל – טרק בהרי הסימיאן – גונדר – בהר דר – טרק בהרי דודולה.

מסלול ארוך (כחודשיים וחצי): אתיופיה היא מדינה ענקית ומגוונת מה שהופך את הטיול בה לעמוס בנסיעות ארוכות ומתישות. כדי שתצליחו לראות הכל וגם לנסוע בצורה היעילה והזולה ביותר, מומלץ לטייל בשני סיבובים – צפוני ודרומי. הטיול באתיופיה משלב בין טרקים, היסטוריה ותרבות ונראה בערך כך:

סיבוב צפוני: אדיס אבבה – לליבלה – טרק מדבר הדנאקיל – אקסום – טרק הרי הסימיאן – גונדר – אאורמבה – בהר דר – אדיס אבבה.

סיבוב דרומי: אדיס אבבה – סיור בשבטים – ששמנה – אווסה – וונדוגנט – מערות סוף עומאר – טרק הרי דודולה – דברה זיית – אדיס אבבה – הרהר – אדיס אבבה – אגם וונצ'י – אדיס אבבה.

כמובן שתוכלו לעשות את הסיבובים בסדר שונה, לוותר על מקומות ואטרקציות או להוסיף לפי רצונכם וכך לקצר או להאריך את השהות במדינה.

5 דברים שאסור לפספס

לשתות ג'וס (שייק פירות) עם אבוקדו ולטעום אינג'רה ביינטו, המאכל הלאומי של אתיופיה. רק קחו בחשבון שאפשר להתאהב בדבר והגמילה בארץ תהיה קשה ואף כואבת.

טרק במדבר הדנאקיל – הר געש פעיל, מדבר מלח עצום, בריכות מינרלים צבעוניות ושיירות גמלים אינסופיות. ארבעה ימים של חוויה עוצמתית.

אזמריבט – הריקודים האתיופים הם מחזה מרהיב. השילוב עם המוזיקה והתלבושות המסורתיות הופך את ההופעה לייחודית ואת הצפייה בה לממכרת.

לליבלה – עיר הכנסיות העתיקות. המבנים והמעברים ביניהם נראים כמו ירושלים לפני 3,000 שנה והטקסים מרגישים כמו סצנה מסרט. לא סתם נבחרה לליבלה לאתר מורשת עולמית על-ידי אונסק"ו.

ללמוד להגיד תודה רבה – בטאם אמאסגנאלו (betam amasegenalo). זה נשמע פשוט אבל לוקח זמן עד שמצליחים. ככל שתדעו יותר מילים באמהרית, כך יהיה לכם קל יותר להתחבר למקומיים – דבר שיקל על אופן הטיול ויוסיף לחוויה.

תחבורה

הגעה למדינה

מטוס – טיסה ישירה מישראל לאתיופיה לוקחת כארבע וחצי שעות ותביא אתכם לאדיס אבבה, בירת אתיופיה. שדה התעופה מסומן באותיות ADD ומהווה שער כניסה לאפריקה, מה שהופך אותו לשדה תעופה חשוב ביבשת. בסמוך לשדה התעופה הבינלאומי באדיס נמצא שדה התעופה הפנימי, ממנו תוכלו להמשיך ליעדים שונים בתוך המדינה.

אוטובוס – כישראלים, מומלץ לא להכנס לרוב המדינות הגובלות עם אתיופיה, מה שמשאיר רק את קניה בדרום כרלוונטית. יחד עם זאת, קחו בחשבון שמעבר הגבול לקניה לא בטוח ובעצם לא מומלץ לאף אחד. הנסיעה לאזור הגבול תיקח לכם שעות רבות, בדרך לא נוחה ומיד לאחר מעבר הגבול, תוכלו להגיע לניירובי באוטובוס שיוצא רק פעם ביום, בשעות הבוקר. יש סיפורים רבים על תיירים שנשדדו במהלך המסע בין אדיס לניירובי, ולכן מומלץ לוותר על החוויה ולטוס למדינה הבאה.

תחבורה פנימית

טיסות – אתיופיה היא מדינה גדולה המרושתת בשדות תעופה רבים באזורים שונים. כך שטיסות פנימיות יהיו פתרון מוצלח לאלו שלא אוהבים לנסוע זמן רב או שזמנם מוגבל. קחו בחשבון, שאמנם הטיסות נוחות בהרבה מאוטובוסים, אבל יקרות בהרבה (בין 100 ל-200 דולר). שימו לב שאם יצא לכם לטוס בטיסה בינלאומית עם אתיופין איר-ליינס, תוכלו לקבל הנחה של כ-50% על מחיר כרטיס הטיסה הפנימית.

לפרטים נוספים על טיסות הפנים במדינה, היכנסו לאתר אתיופין איר-ליינס <<

אוטובוסים – הדרך הזולה ביותר להתנייד במדינה ובעזרתם תוכלו להגיע כמעט לכל מקום אפשרי. כל עיר וכפר מצוידים בתחנה מרכזית וממנה יוצאים אוטובוסים, פעם ביום לפחות, ליעדים שונים בסביבה. אמנם האוטובוסים ישנים מאוד ולא תמיד נראה שהם ישרדו את הנסיעה, אבל הם עוברים בשבילי ג'יפים בהצלחה רבה ואין יותר מדי סיפורים על אוטובוסים שנתקעו בדרך. הצפיפות באוטובוסים סבירה אבל בהחלט מורגשת, הריחות לא תמיד נעימים והנסיעה תהיה מלווה במוזיקה מקומית (גם אם האוטובוס יצא בחמש וחצי בבוקר). נסו לעלות לאוטובוס בין הראשונים ושבו במקומות ליד החלון. כך לא תמחצו בין שני אנשים וגם תוכלו לפתוח את החלון במקרה הצורך (דבר שאתיופים לא עושים כמעט בכלל, בגלל אמונה עתיקה שהשדים הרעים נכנסים עם הרוח).

שימו לב שמומלץ להתמקח על המחיר. אמנם לכרטיס אוטובוס יש מחיר קבוע, אבל כשרואים פרנג'ים (תיירים), המחירים מוכפלים בלי לחשוב פעמיים. בנוסף, יקחו מכם כסף על התיקים, גם אם תעמיסו אותם בעצמכם.

מוניות שירות לבנות – המקבילות החדישות יותר של האוטובוסים. גם הן יוצאות מהתחנות המרכזיות השונות ומגיעות כמעט לכל מקום במדינה. מוניות השירות נוסעות מהר יותר, עושות פחות עצירות ועולות יותר כסף מהאוטובוסים. יחד עם זאת, קל יותר להתמקח, כך שמחיר הכרטיס יצא זהה לאוטובוס או אפילו נמוך יותר, בחלק מהמקרים. תדירות מוניות השירות גבוהה יותר והן מגיעות ליעדים שאוטובוסים כלל לא מגיעים אליהם. מוניות השירות צפופות למדי, לפעמים יותר מהאוטובוסים.

רכב שכור – אפשר לשכור רכב עם נהג, מה שיהפוך את הטיול לנוח בהרבה ובאותו זמן תוכלו להיות ביותר מקומות. קחו בחשבון שזו אפשרות יקרה, ותעלה לכם סביב ה-100$ ליום לא כולל דלק. סגנון טיול שמתאים בעיקר לאלו שיש בעיית זמן או תקציב בלי נדלה. לשיקולכם.

את השירות הזה יתנו לכם חברות התיירות שיושבות בעיקרן באדיס אבבה. אם כבר בחרתם לשכור רכב, מומלץ להשקיע עוד כמה עשרות דולרים ביום ולבחור באופציה האמינה ביותר ולא בהכרח הזולה ביותר. להיתקע באמצע הכבישים באתיופיה, כי האוטו קרס, יכולה להיות סיטואציה לא נעימה בכלל.

תחבורה בערים

מוניות שירות כחולות – הדרך הזולה ביותר להסתובב בערים באתיופיה (אין מוניות שירות כחולות בכפרים). המונית יכולה להכיל כ-15 אנשים אך לרוב תכיל מספר כפול. לעומת זאת, יש חוקים שלא עוברים עליהם ולמוניות השירות יש תחנות קבועות, כך שמומלץ לברר עם המקומיים איפה כדאי לעמוד כדי שמונית השירות תעצור לכם. בנוסף, בררו מה שם התחנה שתצטרכו לרדת בה ואמרו זאת לגובה הכספים שנמצא במונית השירות. אם תכירו מראש את התחנה, תוכלו לומר וורג'-אלה (Warage Alle, באמהרית – יש ירידה) והמונית תעצור לכם, בעוד שנוסעיה ישארו פעורי פה או יגחכו בהתפעלות, בתגובה לכך שהפרנג'ים יודעים אמהרית.

בז'ז' – רכב תלת גלגלי הדומה לריקשה או טוקטוק ויקח אתכם ברחבי העיר או הכפר בו אתם נמצאים. בז'ז', אמנם נראה קטן, אבל יכול להכיל גם עשרה אנשים בצפיפות או לחילופין שלושה אנשים עם כל הציוד שלהם. אל תמהרו לקחת מספר בז'ז'ים. נסיעה בבז'ז' היא לרוב פרטית ולכן תעלה יותר ממונית שירות כחולה, הנוסעת בתוך הערים.

שימו לב, כי יש נטייה לנהגי הבז'ז' להכפיל את המחיר, לפעמים פי עשרה, לתיירים. נסו לברר עם מקומיים כמה עולה בז'ז' למקום שתרצו להגיע אליו, וכך יהיה קל יותר להתמקח על המחיר.

מטבע מקומי, עלויות והתנהלות עם כסף

המטבע המקומי באתיופיה הוא ביר (ETB) . שקל אחד שווה כ-5 ביר ואילו דולר אחד שווה כ-20 ביר. כמעט בכל עיר או כפר יש סניף בנק אחד לפחות, בו תוכלו להמיר דולר או אירו בשער טוב ועמלה נמוכה. הבנקים המוכרים הם: Dashen Bank, Commercial Bank Of Ethiopia, United Bank SC. מזומן תוכלו למשוך בכספומטים ברחבי המדינה, דבר הנהיה יותר ויותר רווח באתיופיה. שימו לב, כי כל משיכה מוגבלת ל-4,000 ביר למשיכה (כ-800 ₪).

את העלויות במדינה אפשר לחלק לשניים – חיי היומיום באתיופיה זולים מאוד ולכן הנסיעות, האוכל והקניות זולים. אך הדברים הקשורים לתיירות כמו לינה, טרקים וטיסות פנימיות יקרים יותר בהשוואה למדינות הקרובות. ההוצאה הממוצעת לשבוע היא כ-100 דולר, לא כולל אטרקציות. שימו לב, שלכל דבר יש מחירי פרנג'ים (לבנים) ולכן כמעט כל מחיר שתקבלו יהיה גבוה פי כמה וכמה מהמחיר המקורי ותצטרכו להתמקח כדי להשיג מחיר הוגן. נכון לכל אפריקה, אבל באתיופיה קשה מאוד להוריד מחירים ומומלץ לעבוד על כושר המיקוח שלכם.

למעט מקומות בודדים, התשלום באתיופיה נעשה בביר ואם תבחרו לשלם בדולרים תשלמו גם עמלת המרה, כך שמומלץ לשלם בביר ולשמור את הדולרים לאטרקציות במדינות הבאות.

בארנק שעליכם, מומלץ להסתובב עם מעט מאוד בירים. אין סיבה להסתובב עם דולרים גלויים לעיני כל וכמות כסף גדולה ונגישה. את הדולרים והכסף שהמרתם, מומלץ לשמור עמוק בתיק ולחלק בין מספר תאים (וגם לזכור כמה כסף יש בכל תא). מומלץ להסתובב עם כמה מאות ביר, ליתר ביטחון. אמנם יש הרבה כספומטים במדינה, אך עדיין יש מקומות שאין בהם כספומט או סניף בנק להמרת דולרים.

קניות

שווקים ומזכרות – כמעט בכל כפר ועיר באתיופיה יש שוק אחד לפחות, ובו תוכלו לקנות מזכרות מתוצרת מקומית כמו סלסלות צבעוניות, בדים מסורתיים, צמידים, קפה מקומי ותבלינים ייחודים. המקומיים לא נוטים להתמקח על מחירים, אבל כשמגיעים תיירים, פתאום המחירים קופצים פי שלושה. תתמקחו על המחיר ונסו להשיג את המחיר שהמקומיים משלמים. אמנם קשה להתמקח עם האתיופים, אבל אם תעשו קנייה גדולה, אולי תוכלו לזכות בהנחה משמעותית.

תקשורת

הקידומת הבינלאומית של אתיופיה היא 251.

לרוב, אין כתובות ברורות במדינה, ובהתאם, גם לא למקומות הלינה והמסעדות באתיופיה. מומלץ מאוד להסתובב עם טלפון סלולארי שיש בו sim מקומי, דרכו תוכלו ליצור קשר עם המקומות בתוך המדינה ולהבין מה הם מציעים, וחשוב יותר – איך בדיוק מגיעים אליהם.

את כרטיס ה-sim תוכלו לרכוש בחברת Ethio Telecom, החברה הסלולארית היחידה באתיופיה שסניפיה פזורים ברחבי המדינה. שימו לב, כשתרצו לרכוש כרטיס sim, תצטרכו להצטייד בכמה עשרות בירים, שתי תמונות פספורט וצילום דרכון. לא ברור למה הנפקת ויזה למדינה ורכישת כרטיס sim מרגישים כמו תהליך זהה, אבל אלה הן הדרישות.

תוכלו לקנות פלאפון ישן באתיופיה, אבל כדי שתהיו בטוחים שהמכשיר יעבוד, רצוי שתביאו אחד מהבית. כדאי להסתובב עם פלאפון מהדורות הישנים. למה? לא תמיד יהיה לכם איפה לטעון את המכשיר וידוע שהסוללות של מכשירים אלה מחזיקות מעמד יותר משל הסמארטפון. חשוב מזה – בפלאפון ישן תוכלו להשתמש גם בלב השוק בלי חשש שיגנבו לכם אותו.

הכרטיס מגיע עם 30 דקות זמן אוויר. אם תרצו לטעון את הפלאפון בזמן אוויר נוסף, תוכלו לקנות אותו בכל קיוסק בכל עיר. זה נראה כמו כרטיס גירוד שעליו יש הוראות מדויקות איך טוענים את זמן האוויר. אם תסתבכו, תוכלו לבקש עזרה מהמוכר בקיוסק.

לפרטים נוספים – היכנסו לאתר האינטרנט של החברה - www.ethiotelecom.et

אינטרנט – זה אמנם מפתיע, אבל כמעט בכל גסטהאוס שתישנו בו, יהיה חיבור ל-Wi-Fi. לרוב, הגלישה תהיה איטית למדי ורצופת תקלות אבל קיימת, ועוד בחינם. אינטרנט קפה קיים גם הוא בערים הגדולות אבל הוא יקר ואיטי בהרבה.

ויזה ותהליכי מעברי גבול

כדי להכנס לאתיופיה, יש להצטייד בויזת תיירים. את הויזה מנפיקים לאחר הנחיתה, בשדה התעופה באדיס אבבה. תמורת 20$ תקבלו ויזה למשך שלושה חודשים וכניסה חד-פעמית למדינה. אם תשהו במדינה יותר משלושה חודשים, תצטרכו להאריך את הויזה במשרד ההגירה באדיס, ברחוב Zambia מספר ימים לפני תפוגתה תמורת 20$ נוספים.

שימו לב, אם יש לכם דרכון זר, תוכלו להוציא ויזה ארוכה יותר, זולה יותר או עם מספר כניסות ויציאות בלתי מוגבל. מומלץ לברר זאת עם הגעתכם למדינה.

לינה

תנאי הלינה באתיופיה לא מזהירים כלל ולרוב כוללים חדרים בינוניים, עם בעיות בעיקר של מים, נקיון וחשמל. גם בחדרים היקרים יותר, יהיה קשה לבטל את הפסקות המים והחשמל או להפטר מהפרעושים במיטה. לכן מומלץ להביא תכשירים נגד חרקים ולבדוק את החדר לפני שאתם משלמים. בדקו בעיקר את ניקיון המיטות, זרם המים, השקעים והאם יש כילה בחדר (או שתסתובבו עם אחת כזו משלכם). אחד הפתרונות האפשריים הוא אוהל. אמנם לא בכל מקום תוכלו לישון בו ולפעמים ההפרש בין מחיר החדר לאוהל יהיה מגוחך, אבל העובדה שתכנסו למיטה ותצאו ממנה ללא עקיצות חדשות, תהיה שווה את זה.

חשוב גם להבהיר שתנאי הלינה באתיופיה לא שונים ממדינות עולם שלישי אחרות, הם פשוט לא תנאי הלינה בעולם המערבי.

דבר נוסף שחשוב לדעת לגבי לינה באתיופיה – ישנם מקומות שלא יסכימו לזוג מאותו מין לישון יחד באותו חדר, עקב האיסור על זוגות חד-מיניים במדינה. נסו להתעקש בקבלה, להסביר שאתם חברים טובים או קרובי משפחה ולא זוג. יחד עם זאת, קחו בחשבון שיהיו מקומות שתאלצו לישון בהם בחדרים נפרדים (ולשלם יותר כסף) או פשוט לעבור לגסטהאוס אחר, ליברלי יותר.

חגים ופסטיבלים שנתיים

גנה (Genna) – ב-7 בינואר. חג המולד האתיופי. ישנן תפילות ליליות רבות ומומלץ לבקר בלליבלה. נחגג כעשרה ימים אחרי התאריך בו נחגג חג המולד בשאר העולם, וזאת בגלל שהספירה האתיופית שונה מעט מלוח השנה הגרגוריאני.

טימקט (Timkat) ב-19 בינואר. שלושה ימי פסטיבל המציינים את הטבלתו של ישו בנהר הירדן. המונים מסתובבים ברחובות עם בגדים מסורתיים, רוקדים וחוגגים, עושים הצגות של ההטבלה ומתפללים. בגונדר, יש חגיגות ענק ואחד הימים אף נגמר בשחזור טקס ההטבלה, בבריכה הנמצאת בטירות של פסילדס. התושבים נכנסים אל הבריכה ומאמינים שזכו בטהרה וניקוי. בלליבלה ישנן תפילות רבות וטקסים לאורך שלושת הימים והלילות. על כן, מומלץ להיות באחת מהערים הללו בזמן חגיגות הטימקט.

פסיקה (Fasika) – מקביל לחגיגות הפסחא – ההכנה לפסיקה מתחילה כחודשיים לפני החג בהם האתיופים אוכלים תפריט המכיל מוצרים מן הצומח בלבד, במשך 60 יום. בחגיגות הפסיקה עושים סעודות ענק ואוכלים המון בשר. בנוסף, יש חגיגות גדולות ברחובות עם לבוש מסורתי, ריקודים, מוזיקה ותפילות ענק במשך מספר ימים בכנסיות בכל רחבי המדינה.

אינקוטטש (Inkutatash) – ראש השנה האתיופית – 11 בספטמבר. נחגג בספטמבר כדי לציין את סוף עונת הגשמים ותחילת התקופה החקלאית שבאה מיד לאחר מכן. כל המדינה מתמלאת סביונים – הפרח המסמל את החג וכל תושבי המדינה מסתובבים עם סביונים שזורים בשיער, בבגדים ובכל מקום אפשרי. מביאים אחד לשני זרי סביונים, שמחים מהרגיל ורוקדים בצידי הדרכים.

יום הצלב (Maskal day) – ב-27 בספטמבר. מציין את היום בו נמצא הצלב המקורי של ישו על ידי הלנה. מסופר כי הצלב נמצא בעקבות עמוד עשן שהוביל את הלנה היישר אליו. כדי לציין את אותו אירוע, חוגגים האתיופים במדורות ענק ושריפת צלבים מעץ. לא כדי לזלזל בצלב אלא כדי לשחזר את אותו אירוע היסטורי מכונן.

חשוב לציין כי ברוב החגיגות יש המוני אנשים ולרוב הם שיכורים למדי. מומלץ להסתכל על החגיגות ולהיות חלק, אבל מרחוק. כך תהנו מהחגיגות ותחסכו לעצמכם מקרים היוצרים אי נעימות ותחושת חוסר ביטחון.

קוד התנהגות ומנהגים

אתיופיה היא מדינה עם תרבות ייחודית המלווה במספר קודים התנהגותיים. חלקם מתחברים לתרבות כמו כפפה ליד וחלקם מאוד מפתיעים מעצם קיומם. כדי לכבד את האוכלוסייה המקומית, ועל הדרך לעשות שגרירות טובה למדינה, כדאי להכיר את החשובים מהם ולפעול על פיהם.

יד על המפרק – כשלוחצים את היד לשלום, יש להניח את יד שמאל על מרפק ימין בזמן לחיצת היד. דבר המראה על כבוד לאדם שמולך. חשוב לזכור זאת בעיקר בזמן לחיצת היד לאדם מבוגר מכם. בנוסף, רצוי להגיש ככה כסף למוכרים או מלצרים.

אל תשימו רגליים על הכיסא – גם אם המקום מוזנח או מלוכלך או שאתם סתם מרגישים בבית. זה נחשב למעשה מאוד מזלזל באתיופיה ולא תראו מקומיים שמים רגליים על הכיסא או השולחן.

אוכל – אסור ללקק את האצבעות! אמנם, את רוב האוכל תאכלו עם הידיים ובכל זאת, שימו לב שאתם מנגבים את האצבעות עם מפית או שוטפים במים. ליקוק האצבעות נחשב למעשה מאוד בוטה ולא מכבד.

גורשה (gursha) – אם אחד המקומיים שתכירו, יבצע חתיכת אינג'רה וינסה להאכיל אתכם, אל תסרבו. נכון, זו לא אחת החוויות הנעימות או הסטריליות שתעברו בחייכם, אבל גורשה הוא מעשה המביע כבוד והערכה רבה לאדם שמולך. סירוב לגורשה מתפרש כחוסר כבוד לאדם שמולך. אל דאגה, סביר שתצפו רבות בגורשה בין מקומיים, אבל הסיכוי לזכות באחת כזו הוא די נמוך.

סיאסטה – שימו לב שהאיטלקים השאירו את חותמם בעניין הסיאסטה. רוב המקומות כמו משרדים, בנקים וחנויות יהיו סגורים בשעות הצהריים ויפתחו שוב סביב שתיים בצהריים עד הערב. קחו זאת בחשבון בתכנון הטיול ולוחות הזמנים.

לבוש – לא מקובל ללכת באתיופיה בלבוש חשוף, ולכן חשוב מאוד להקפיד על לבוש תואם – מכנסיים מתחת לברך, חולצות עם שרוול ובלי מחשוף. מומלץ שהלבוש לא יהיה צמוד מדי.

עונות לטיול ומזג אוויר

רוב אתיופיה מאופיינת במזג אוויר יבש וקריר לאורך השנה, בזכות העובדה שרובה שוכנת על הרמה האתיופית. יחד עם זאת, האזורים הנמוכים שאינם נמצאים על הרמה (מדבר הדנאקיל בצפון מזרח, מחוז הרהרי במזרח ואזור עמק האומו בדרום המדינה), חמים לארוך השנה ולחים בהרבה. עונת הגשמים נמשכת בין יוני לספטמבר ולא כדאי להגיע לאתיופיה בזמן זה. בחודשים אוקטובר-ינואר עוד יהיו גשמים מדי פעם אך המדינה תהיה ירוקה להפליא והטמפרטורות נוחות ולכן אלו החודשים המומלצים לטיול. בין פברואר ועד מאי זו העונה היבשה והחמה. גם עונה זו טובה לטיול.

שימו לב, כי גם באמצע העונה היבשה, יכול לרדת גשם במקומות הגבוהים מספר פעמים בחודש וקריר בלילות. לכן, מעיל גשם ולבוש חם הם ציוד חובה לאתיופיה.

בטיחות ובריאות

גניבות – אתיופיה נחשבת למדינה יחסית בטוחה ביבשת השחורה, ויחד עם זאת, גניבות והטרדות של לבנים הוא דבר די נפוץ. שימרו על הציוד שלכם היטב. מומלץ לא להסתובב עם מה שלא צריך ולהצניע כל דבר יקר. מומלץ להסתובב עם ארנק ובו מעט כסף מקומי – אותה כמות שתזדקקו לה לאותו היום. שמרו על הדולרים וכרטיס האשראי באחד התאים הפנימיים (אם לא בלוקר בגסטהאוס). האתיופים הם עם חם, לבבי ומארח. במיוחד בגלל זה, יש לשים לב שאתם לא נופלים בפח והולכים שולל אחרי מקומי שרוצה לעזור לכם ולהוביל אתכם למקום הנכון ובדרך ישדוד אתכם בסמטה שוממת. אל תסמכו על כל אחד, הסתובבו בחבורות והמנעו מלשוטט ברחובות בלילה.

לילה – אתיופיה היא לא מקום בטוח בלילות. זה הזמן בו מתעוררים לחיים אותם אנשים שלא תרצו לפגוש בסמטה חשוכה. תוסיפו לכך את העובדה שיש מעט תאורת רחוב ברחבי המדינה והרבה מקומות לקנות בהם אלכוהול ותבינו שאכן רצוי להמנע משיטוט בערים בשעות הלילה.

אלימות – אין הרבה מקרי אלימות כלפי תיירים באתיופיה, אך סביר שתהיו עדים לקטטה אחת לפחות בזמן הטיול, קשה יותר או פחות. זה בדיוק הזמן לקום וללכת מהמקום, בלי לנסות להפריד ולעשות צדק. שמרו על עצמכם ואל תכנסו לפינות מיותרות.

היגיינה – אפשר למצוא מוצרים בסיסיים באתיופיה, כמו סבון גוף ושמפו, אך הם יהיו יקרים ולא תמיד תכולת הבקבוק תהיה זהה לזו שכתובה מבחוץ. דאודורנט הוא מוצר שקשה למצוא ומוצרי היגיינה נשיים לא קיימים. מומלץ להצטייד בכל אלה לפני שתגיעו לאתיופיה.

מים – מי הברז באתיופיה אינם ראויים לשתייה ולכן יש להסתובב עם כדורי הכלרה או לקנות מים מינרלים.

בלהרציה - נפוצה מאוד ברחבי המדינה, כך שלא מומלץ להכנס למקורות המים מחשש להדבק במחלה. זו מחלה שקשה להפטר ממנה ולמרות שתראו מקומיים רוחצים בכל מקור מים אפשרי, אל תיקחו זאת כאישור להכנס למים. אם בכל זאת תכנסו למקור מים, מומלץ להצטייד בכדורי מנע באחד מבתי המרקחת המקומיים ולקחת לפי ההוראות אחרי הכניסה למים. הכדורים לא מונעים את המחלה בוודאות אבל מצמצמים את האפשרות שזו תתפתח בגופכם.

מלריה – מחלת המלריה נפוצה באתיופיה כמו בשאר רחבי היבשת. מומלץ לקחת כדורי מנע למחלה ולהיות קשובים מאוד לגופכם. אם יש לכם מספר תסמינים של המחלה, מומלץ ללכת להבדק.

באתיופיה יש מחלות רבות, כאלו שכבר כמעט לא קיימות בעולם המערבי אך נפוצות במדינות עולם שלישי. מומלץ להתחסן מפני כל אלה לפני הטיול, תהליך שלוקח כחודש וחצי.

למידע נוסף על חיסונים לאתיופיה ניתן לקבל במרכז בריאות למטייל www.lametayel.co.il

למידע נוסף על חיסונים לאתיופיה »

דברים שחשוב לדעת על בריאות הטיול »

מידע מיוחד לנשים ולקהילת הלהט”ב

נשים המגיעות לטייל באתיופיה ישמעו בעיקר הערות לא נעימות, שריקות ושאלות מוזרות, כמו: “האם את צריכה חבר או בעל?”. שימו לב כי נשים שיסתובבו עם גבר (אחד לפחות), כמעט לא יפנו או יציקו להן ובנות שיסתובבו לבד, יספגו הרבה הערות והצקות. שימרו על עצמכן ותדעו להציב גבולות למקומיים ולסנן הערות מיותרות. אל תסתובבו לבד, בטח ובטח שלא בלילה.

אל תתנו לזוגות גברים מקומיים לתעתע בכם, כשהם הולכים יד ביד ברחוב. הומואים ולסביות זה מחוץ לחוק באתיופיה ואילו אותם זוגות שאתם רואים, הם פשוט חברים והליכה בידיים שלובות מעידה על חברות טובה ולא על קשר זוגי. אם אתם זוגות חד מיניים המטיילים באתיופיה, שמרו על פרופיל נמוך בציבור והמנעו מהפגנת חיבה בפומבי (נכון גם לזוגות סטרייטים). שימו לב כי לחלק מהמקומות תהיה בעיה להלין זוג מאותו מין בחדר זוגי. כדאי לקחת את זה בחשבון ויחד עם זאת – להתעקש ולהסביר שאתם חברים שמטיילים יחד ולא נמצאים במערכת יחסים.

אוכל מקומי

המטבח האתיופי ייחודי מאוד ובעל טעמים, ריחות ומראות שונים בתכלית מהמטבח המערבי. דבר שגורם לרבים מאנשי המערב לפתח סלידה קלה (ולא הכרחית) כלפי האוכל המקומי, להמנע ממנו ולאוכל כל הזמן לחם וצ'יפס. מומלץ לפתוח את הראש והפה ולטעום את כל המאכלים המקומיים, להחליט למה אתם מתחברים יותר ולמה פחות ולהנות מאוכל מגוון ותתפלאו – גם בריא.

הנה מספר דגשים על האוכל המקומי, שכדאי לדעת:

המטבח האתיופי מאופיין בתבלינים דומיננטיים ובעיקר הרבה חריף – זכרו לבקש בלי אם אתם רגישים לחריף.

את רוב האוכל אוכלים בידיים ולמרות המתבקש, אסור ללקק את האצבעות – זהו אקט מאוד לא מנומס באתיופיה.

ימי רביעי ושישי הם ימי הצום באתיופיה, בהם המקומיים לא אוכלים מוצרים מן החי. קחו זאת בחשבון ובימים אלה יהיה קשה יותר (אך לא בלתי אפשרי) להשיג ביצה או בשר במסעדת המקומיות.

מנות הדגל האתיופיות – מומלץ לטעום, חובה להכיר:

אינג'רה – הלחם האתיופי, המנה הנפוצה במדינה שאותה אוכלים בוקר, צהריים וערב. האינג'רה עשויה מטף – סוג של דגן ונראה כמו לחוח או קרפ ענק. לאינג'רה טעם חמצמץ והיא מהווה את הבסיס לארוחה. עליה מגישים תוספות שונות ואוכלים בידיים.

תוספות לאינג'רה:

שירו – התוספת הנפוצה ביותר – ממרח מאבקת חומוס אדום, לרוב לא חריף ובמרקם המזכיר פירה. לפעמים מכיל בצל, תפוחי אדמה וגזר ולפעמים עושים רק מאבקת החומוס.

ביינטו/אינג'רת צום – התוספת השווה ביותר – אינג'רה ועליה מוגשות מספר רב של תוספות וממרחים משתנים: תפוחי אדמה, גזר וכרוב מבושלים, עדשים שחורות, עדשים כתומות, שעועית ירוקה, שירו ועוד. מומלץ!

טיבס – בתוספת בשר בקר.

דורו ווט – ברוטב ציר עוף.

אסא ווט – ברוטב ציר דגים.

פירפיר – קרעי אינג'רה מעורבבים ברוטב (לרוב שירו) ומוגשים על אינג'רה. תוספת מעט משעממת.

ספיישל פול – מנת ארוחת הבוקר של אתיופיה, נפוצה יותר בחלקה הצפוני של המדינה ומזכירה מעט את השקשוקה. מחבת רותחת ובה פול המבושל עם רוטב עגבניות ומעל חתיכות של פלפל חריף, בצל סגול חי ועגבניות. הפול מוגש עם דאבו בצד ואם תבקשו, תוכלו לקבל תוספת אבוקדו (אבוקדו) וביצה (אינקולאל). תוכלו לבקש בלי חריף (קרייה יילם). המנה מוגשת לרוב בשעות הבוקר אז קחו זאת בחשבון. בנוסף, שימו לב שאתם מבקשים ספיישל פול. מנת הפול הרגיל מוגשת בצורה אחרת ופחות מוצלחת.

ג'וס – המוכר גם בתור ספריס, הוא בעצם מה שאנו קוראים לו שייק. רק שבאתיופיה, הג'וס כולו עשוי מפירות ולא נעשה על בסיס חלב או מיץ תפוזים. הוא מגיע בשכבות צבעוניות לפי הפירות שהזמנתם והג'וס הנפוץ ביותר מכיל גם אבוקדו. נשמע מוזר למדי אבוקדו מתוק ולא מלוח ועוד לשתות אותו ולא לאכול. נסו! הוא נותן סמיכות לג'וס והטעם פשוט מעולה! המומלץ ביותר – מנגו, אבוקדו, בננה ואננס.

דאבו – לחם עגול המגיע בשני גדלים: אישי – כמעט כל מקומי פותח את הבוקר עם דאבו ושאי (התה המקומי). ענק – משמש בעיקר לטקסי בונה וארוחות חגיגיות.

סמוסה – מאפה בצק מטוגן בשמן עמוק. המילוי המוכר הוא בשר ואילו באתיופיה המילוי הרווח הוא עדשים שחורות. נמכר לרוב כאוכל רחוב. מומלץ.

במבולינו – עוד אוכל רחוב שנראה כמו ספינג' או דונאט.

בירות מקומיות – באתיופיה יש שתי בירות מקומיות מוכרות ומומלצות ביותר: בירת דאשן – על שם ההר הגבוה ביותר במדינה (מזכירה טובורג). בירת סיינט ג'ורג' – על שם הכנסייה המדהימה בלליבלה שמוקדשת לגיאורגיוס הקדוש (מזכירה גולדסטאר). לרוב הן מוגשות בבקבוקי שליש ואם זכיתם, תוכלו למצוא אותן מוגשות היישר מהחבית.

שאי – התה המקומי שמכיל תערובת של תה עם קינמון והמון סוכר.

בונה – הקפה המקומי. קפה שחור מבושל המגיע גם הוא עם כמויות גדולות של סוכר (תוכלו לבקש בלי – סוכר יילם). לרוב מוגש בליווי טקס הבונה – בו קולים את הפולים במקום, טוחנים במכתש ועלי ורק אז מבשלים ומגישים.

תרבות ומוזיקה

התרבות האתיופית צבעונית למדי וכוללת לבוש מסורתי ססגוני ושמח ומוזיקה קצבית המושמעת בכל פינה ברחבי המדינה ובכל שעות היום. הריקוד המקומי, נקרא גם אסקסטה ומורכב מתנועות חדות כל כך, עד שנראה שהרוקדים אותו, עוד רגע יפרקו את הכתף. הופעת אסקסטה היא מדהימה ואחרי שתצפו בה פעם אחת, לא תרצו להפסיק. התרבות האתיופית מאופיינת בחום, לבביות, ערבות הדדית ואירוח. דברים שאולי לא כל כך מורגשים כלפי התיירים אך מאוד ניכרים בין התושבים לבין עצמם. אחד הטקסים המוכרים ביותר הקשור לאירוח הוא טקס הבונה בו קולים, טוחנים ומבשלים את הקפה המקומי, לצד הדלקת קטורת ולפעמים הגשת דאבו או פופקורן. טקס הבונה מראה על כבוד רב כלפי האורחים ומעיד על כך שהאדם רצוי כאורח. המטבח האתיופי, גם הוא, מאוד מיוחד ושווה לטעום את המאכלים השונים ולעשות הכרות מעמיקה עוד יותר עם התרבות האתיופית. למידע נוסף – הסתכלו על אוכל מקומי.

בסרטון הבא תוכלו לקבל טעימה מהתרבות האתיופית:

חשמל ומתאמים לשקע

החשמל באתיופיה זהה לחשמל בארץ – 220 וולט, 50 הרץ. מומלץ להביא מתאם כי באתיופיה החשמל מותאם לשני שקעים בלבד, לעומת חלק ממוצרי החשמל בארץ המותאמים לשלושה שקעים. בנוסף, כדאי להביא מפצל כי סביר שתהיה לכם נקודת חשמל אחת בחדר (במקרה הטוב). רצוי להביא סוללות נטענות וחלופיות. לא תמיד יהיה חשמל כשתרצו לטעון וחבל שהמצלמה תכבה לכם באמצע הטרק בהרי הסימיאן. למה נטענות? כי הסוללות הנמכרות באתיופיה לפעמים ישנות מאוד. במקרה הטוב הן יעבדו מספר שעות בלבד ותצטרכו להחליפן במהרה ובמקרה הרע – הן יהרסו לכם את המכשיר. בעזרת סוללות אצבע נטענות תבטיחו את תקינותם ופעולתם של מכשירי החשמל שלכם ועל הדרך גם תעזרו לסביבה.

הפרשי שעות מהארץ

באתיופיה אין שעון חורף/קיץ ולכן בשעון הקיץ בארץ, השעה זהה לשעון ישראל ובשעון חורף, שעון אתיופיה מקדים את שעון ישראל בשעה. שימו לב! למרות הזמנים הקרובים, לאתיופיה יש שעון משלה, שעובד כמו בימים עתיקים בהרבה – למשל, אחת בשעון עולמי היא שבע בשעון אתיופיה, תמיד שש שעות הפרש. כמובן שזה לא באמת משנה, מלבד קביעת זמנים עם מקומיים(!) כשאתם קובעים שעת איסוף עם נהג מונית, בררו אם הוא מתכוון לשתיים – שעון אתיופיה או שתיים – שעון עולמי. מומלץ להתרגל לשעון המקומי ולדבר בזמנים שלהם כי יש מקומות שלא יבינו איך עכשיו צהריים והשעה אחת...

זה אולי המקום לספר שבאתיופיה ישנה ספירה שונה מהעולם המערבי, גם לגבי שנים וחודשים. בשנה האתיופית ישנם 13 חודשים, 12 מהם בני 30 ימים וחודש אחד בן חמישה ימים. בנוסף, הספירה השנתית היא שונה, והשנה האתיופית מפגרת בשבע שנים אחרי הספירה הגרגוריאנית, המקובלת בשאר העולם.

שגרירויות וקונסוליות ישראל

שגרירות ישראל באתיופיה נמצאת באדיס אבבה, ברחוב הראשי של השגרירויות, ליד שגרירות רואנדה. אם יש לכם בעיה עם הארכת הויזה אחרי שלושה חודשים, אפשר לפנות אליהם והם ינסו לעזור לכם לערער על ההחלטה. כמובן שבכל בעיה אחרת, ניתן לפנות אליהם לעזרה.

כתובת: רחוב Yeka מספר 283

טלפון: 011-6460999

פקס: 011-6461961

כתובת אי-מייל: press@addisababa.mfa.gov.il

דף הפייסבוק: www.facebook.com

קהילה יהודית

לקהילה היהודית באתיופיה יש סיפור לא פשוט ורומן שלא נגמר עם מדינת ישראל. אותה קהילה, שקיימת כנראה עוד מתקופת שלמה המלך או מזמן הגלות ופילוג השבטים, כמהה להגיע לארץ אך נתקלת בקושי רב לעלות לישראל. אמנם רוב יהודי אתיופיה כבר הגיעו לארץ בשנות התשעים במבצעי העלייה הגדולים – משה ושלמה, והמשיכו לעלות במבצעים קטנים יותר עד קיץ 2013. באותו קיץ הכריזה ממשלת ישראל על הפסקת העלייה, החלטה שגרמה לפילוג משפחות ותסכול רב בקרב אותם יהודים שמרגישים שננטשו מאחור על ידי המדינה וכל רצונם הוא להיות אזרחי ישראל. הקהילה היהודית באתיופיה מונה כמה אלפים בודדים (נכון להיום) החיים בעיקר בגונדר ובאדיס אבבה. הקהילה שומרת על אורח חיים יהודי הכולל תפילות, חגיגות החגים, חיי קהילה יהודים ובעיקר תקווה אחת גדולה – שיום יבוא וכל יהודי אתיופיה יעלו לארץ וימצאו את מקומם בישראל.

בארץ מתקיים מאבק להעלאת שארית יהודי אתיופיה ואף הוא נתקל בקשיים בירוקרטים רבים. אם אתם מטיילים בגונדר או אדיס אבבה, מומלץ להגיע ולהביע תמיכה כלפי אותם יהודים, לחגוג עמם את החגים ולערוך איתם קבלות שבת. יש ליצור קשר עם אורי, מנהל מטה המאבק, לפני ההגעה והוא יעזור לכם לתאם מול אנשי הקהילה את הביקור באחד המרכזים בגונדר או אדיס.

אורי: 054-4270872

דף הפייסבוק של המאבק: המאבק להעלאת יהודי אתיופיה

קישורים רלוונטיים

מפת אתיופיה - www.ezilon.com

מפת אתיופיה – חלוקה לפי מחוזות - www.ethioembassy.org

אתיופיין איר ליינס – www.flyethiopian.com

סלאם באס – חברת אוטובוסים המפעילה קווים ברחבי אתיופיה - www.selambus.com

סקיי באס – חברת אוטובוסים המפעילה קווים ברחבי אתיופיה - www.skybusethiopia.com

מתעניינים בהתנדבות? חזרתם מאחת ובא לכם לספר עליה לאחרים? מוזמנים לשתף, לשאול ולהתייעץ בפורום התנדבות של אתר “למטייל” »

לתחילת הכתבה

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

כתבה נהדרת! תודה!


היכנסו לבלוג שלי באתר למטייל
השב  · 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לאתיופיה

הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×