ארגנטינה - עפתי - המלצות על טיולי תרמילאים

ארגנטינה היא אחד היעדים המתויירים ביותר בדרום אמריקה, שכן היא מציעה פשוט הכל למי שמטייל בה. מלבד ערים גדולות, יפות ותוססות ובראשן בואנוס איירס, יש בה אתרי טבע עוצרי נשימה כמו פטגוניה ומפלי האיגואסו, שמושכים אליהם המוני תיירים מכל העולם. בנוסף, ארגנטינה ידועה באוכל המצויין והמפנק שבה ובתשתית התיירותית המצויינת, שהופכת אותה לאחת המדינות הנוחות ביותר לטיול ביבשת

איתי אמוזה ואוהד זיידנברג - מערכת אתר למטייל
תמונה ראשית עבור: ארגנטינה - עפתי - המלצות על טיולי תרמילאים - תמונת קאבר
טרק הפיץ רוי © טל אורלי

סקירה כללית על המדינה

העושר והמגוון המדהימים של הנופים, האנשים, האוכל והתרבות הם סוד הקסם שהופך את ארגנטינה (Argentina) למדינה האהובה ביותר של חלק הגדול מהמטיילים בדרום אמריקה, ולמקום שממשיכים להתגעגע אליו גם הרבה אחרי החזרה לארץ.

חלק גדול מהמטיילים בדרום אמריקה, בוחרים בארגנטינה כיעד הראשון שלהם בטיול. זה משלוש סיבות עיקריות: נסיעה בחודשי השנה שבהם מזג האוויר בארגנטינה נוח לטיולים, הקרבה לקרנבל בברזיל והקלות היחסית של טיול בה.

בארגנטינה יש הכל מהכל והמדינה נהנית משילוב נפלא של טבע ייחודי ועוצר נשימה, ערים מדהימות עם חיי לילה ואוכל טעים מאוד (אך לא זול). זהו מקום אידאלי גם עבור אלה שמחפשים להתפנק וליהנות מהחיים הטובים וגם עבור אלה שמחפשים לאתגר את עצמם באזורים של טבע פראי ותנאים קשים.

ארגנטינה נהנית גם מתשתית תיירותית מפותחת מאוד ורשת האוטובוסים הטובה שלה, לצד מגוון מקומות הלינה, לשכות התיירות וחברות הטיולים הופכים אותה למדינה הנוחה ביותר לטייל בה בדרום אמריקה. למרות שהיא המדינה השניה הגדולה ביותר בדרום אמריקה (והשמינית בעולם) בדרום אמריקה, רבים מעידים כי ארגנטינה היא "טיול באירופה, ובזול".

במדינה חיים מעל 40 מיליון תושבים, כש-15 מיליון מהם מתגוררים בפרובינציית בואנוס איירס. הרוב המכריע של התושבים הם בני מהגרים ממוצא אירופאי, בעיקר מאיטליה וספרד, אם כי באזורי הפריפריה בצפון המדינה עדיין קיימת אוכלוסייה אינדיאנית קטנה, בעיקר בסמוך לגבול עם בוליביה. עם זאת, אל תצפו לראות שווקים צבעוניים ורחבי ידיים. כמו-כן, 2% מהאוכלוסייה הם יהודים והקהילה היהודית של בואנוס היא אחת הגדולות והמבוססות ביותר בעולם.

עד תחילת המאה שעברה, ארגנטינה עוד הייתה אחת המדינות העשירות ביותר בעולם, אך כיום המדינה עדיין מלקקת את פצעי הדיקטטורה האכזרית של שנות ה-70 ומלחמת פוקלנד, ובשל המשבר הכלכלי הגדול שפקד את המדינה בתחילת שנות ה-2000, והוביל להתרסקות במחירים וברמת החיים.

בשנים האחרונות החלה הכלכלה להתאושש וכיום ארגנטינה צומחת במהירות ולצערם של התרמילאים, כך גם צומחים המחירים. כאמור, טיול בארגנטינה הוא נוח משמעותית מטיול בכל מדינה אחרת בדרום אמריקה, אך גם עולה בהתאם (לצורך השוואה, כחודש בארגנטינה לתרמילאי הממוצע עולה כמו חודשיים בפרו). אחוז ניכר מהמקומיים דוברים את השפה האנגלית והתרבות המקומית היא תרבות אירופאית.

הארגנטינאים עצמם, שהולכים לכל מקום עם כוס המאטה הנצחית שלהם, הם עם חם, אך נוקשה וצמוד לחוקיו. לכן, במיוחד בארגנטינה יש לכבד את חוקי המקום – התמקחות על מחירים לדוגמה היא דבר שלא נהוג, כנ"ל לגבי פנייה בשמות חיבה לאנשים זרים. בנוסף, מדובר בעם גאה ופטריוטי מאוד (ויש שיגידו גם שחצן), ולעניינים של כבוד לאומי יש כאן משקל רב, בעיקר בכל מה שקשור לכדורגל ואיי פוקלנד.

אומנם הרוב המכריע של האוכלוסייה הם קתולים, אך הדת האמיתית היחידה היא הכדורגל, ובעיני רבים מהארגנטינאים, מאראדונה קדוש יותר מישו בכבודו ובעצמו. במהלך ביקורכם בארגנטינה אל תפספסו את החוויה של לצפות במשחק, אם אפשר – של נבחרת בוקה ג'וניורס ברובע "לה בוקה" בבואנוס איירס. חוויה בלתי נשכחת.

ארגנטינה מציעה אפשרויות רבות עבור כל סוגי התרמילאים. הערים הגדולות שלה, ובואנוס איירס בראשן, הן ערים מערביות ומתקדמות עם תרבות אמנותית עשירה, אוכל משובח וחיי לילה כל כך סוערים שתתקשו לעמוד בקצב. אך הדבר המרכזי שמושך לכאן כל שנה המוני תרמילאים מכל העולם הוא הטבע הפראי והמדהים שבמדינה, אשר כולל בתוכו מגוון לא נתפש של נופים עוצרי נשימה ובעלי חיים מדהימים. הטבע של ארגנטינה מציג את העולם בשיא תפארתו, ובין אם אלה מפלי האיגואסו המדהימים, ארץ האש המושלגת והעיר הכי דרומית בעולם, ממלכת הקרחונים של פטגוניה, הלווייתנים של פוארטו מאדרין, אזור האגמים היפהפה או המדבר הצבעוני של הצפון הרחוק, מובטח לכם שתישארו עם פה פעור, פעם אחר פעם.

ארגנטינה נכבשה על ידי הספרדים בשנת 1502, וכשהם נכנסו – כמעט לא היתה מיושבת כלל – כ-300 אלף אינדיאנים בלבד חיו בה. בעקבות כך, הגיעו מהגרים רבים מאירופה, הקימו ערים והרגו את הילידים. 200 שנה אחר כך הוקמה מלכות המשנה של ריו דה לה פלטה, ששלטה ברוב היבשת –אזור ארגנטינה, צ'ילה, אורוגוואי, פרגוואי וחלקים מברזיל ובוליביה. הנמל בבואנוס איירס הפך את ארגנטינה למדינה מפותחת.

ארגנטינה. צילום: איתי אמוזה

ב-1819 הוקמה המדינה ושרדה ניסיונות כיבוש בריטים. במאה ה-19 עיקר העיסוק החקלאי היה בגידול צאן ובקר, ומכאן החיבה המקומית לבשרים איכותיים, שמתקיימת גם היום. בסוף המאה ה-19 הגיע גל מהגרים נוסף, בעיקר מאיטליה. לאחר מלחמת העולם השניה עלה הנשיא פרון לשלטון, וזה סימן את ההתחלה של הפיכת המדינה למושחתת וחסרת יציבות שלטונית.

בשנת 2002 חל במדינה משבר כלכלי רחב היקף שהביא את ארגנטינה לסף פשיטת רגל, מה שהביא להורדת מחירים והפכה את ארגנטינה למדינה זולה במיוחד. הנשיא הנבחר חוקק חוק שאסר להחזיק דולרים, והפך את חלפני הרחוב לבעלי השליטה בשוק המט"ח. מאז, הצליחה להתאושש, וכיום היא אחת המדינות המתפתחות, אך גם המושחתות ביותר בדרום אמריקה. מדי יום חמישי למשל, תוכלו לראות מפגינים רבים מפגינים מול מעון הממשלה.

כתוצאה מהצמיחה הכלכלית המואצת, ועליית המחירים התלולה, ארגנטינה כבר מזמן לא זולה והמחירים ממשיכים במגמת העלייה. מחירי האוכל והלינה עדיין מעט זולים יותר מאירופה, אך כל מה שקשור לתיירות יקר מאוד ואתם צריכים לקחת בחשבון, שכדי ליהנות כאן כמו שצריך תצטרכו להיפרד מלא מעט כסף.

ובכל זאת, אל תרשו לעצמם לוותר על המדינה המדהימה הזאת, שמציעה לכם את הנוחות ואיכות החיים של מדינה מערבית יחד עם נופים שלא תראו בשום מקום אחר.

שפה ושליטה באנגלית

השפה המדוברת בארגנטינה היא ספרדית, כשהניב המקומי והסלנג שונים מהספרדית המקורית, שמדוברת ברוב דרום אמריקה, ומושפעת בעיקר מעמים אחרים שהיגרו לארגנטינה. בעוד שבאורגוואי הניב הוא יחסית דומה, המטיילים שיתחילו בארגנטינה וירכשו את כלי השפה שם או המטיילים שבאו עם רקע בשפה מצפייה בטלנובלות, ירגישו את השוני כשיחצו לבוליביה וצ'ילה.

בגלל שטחה העצום. גם בתוך ארגנטינה יש הבדלים בסלנג ובסגנון הדיבור בין אזור לאזור, אך עדיין תוכלו להסתדר עם ספרדית בסיסית בכל מקום. גם במדינות האחרות תוכלו להסתדר עם ספרדית ארגנטינאית, אך כדאי גם ללמוד את ההבדלים. הארגנטינאים מדברים מהר מאוד ומשתמשים בהרבה מאוד כינויים וביטויי סלנג (חלק גדול מהם מגיעים מאיטלקית), שעלולים קצת להקשות עליכם להבין אותם בהתחלה.

ההבדל המרכזי מתחלק לשני חלקים, מילה מיוחדת לפנייה בגוף שני לבן אדם יחיד שאינה נפוצה בשאר אמריקה הלטינית, ושתי אותיות אשר יש לבטא אותן בצורה שונה:

  1. בגוף שני יחיד, ברוב דרום אמריקה, יפנו אליכם ב-tu או ב-usted בנימת כבוד. בארגנטינה נהוג לפנות במילה vos, שהיא צורת היחיד של vosotros – אתם ברבים, כפי שמבוטאת בספרד. אופציה נוספת היא sos, שלה מורכבות תחברית גדולה יותר.
  2. ההבדל המרכזי הוא בביטוי האות Ll (שני L, או אֵזֵ'ה) ו-Y. בספרדית נפוצה האותיות יבוטאו כ-י' רגילה, ואילו בארגנטינה האותיות יבוטאו כ-ש' ולפעמים כ-ז' (גם בקולומביה זה מבוטא כ-ז').

רוב האנשים בערים הגדולות יודעים אנגלית ברמה מינימלית, כאשר הצעירים במדינה כבר דוברים אנגלית ברמה טובה מאוד. מחוץ לערים הגדולות, מרבית דוברי אנגלית יהיו נותני שירותים, עובדי הוסטלים ומלונות, מדריכי תיירים ולשכות תיירות, ולכן, שליטה בסיסית בספרדית היא דבר שיכול לעזור לכם מאוד להתמצא בארגנטינה.

עם זאת, אם אתם לפני טיול ארוך בדרום אמריקה ורוצים לעבור קורס בשפה הספרדית, מומלץ לחכות לבוליביה, כיוון ששם ניב הספרדית הוא הנקי ביותר ממבטאים ולהגי לשון.

בדרך מסלטה לקאצ'י. צילום: יאיר נצר

גיאוגרפיה/טופוגרפיה

ארגנטינה היא, כאמור, מדינה ענקית ובעיקר ארוכה מאוד, וה-2.8 מיליון קמ"ר שלה נמתחים על פני רבע מקווי הגובה בעולם. לכן יש במדינה מגוון גדול מאוד של אזורים, שבכל אחד מהם הטופוגרפיה, הצמחיה והאקלים שונים לחלוטין. באופן גס, ניתן לחלק את ארגנטינה לחמישה אזורים גיאוגרפיים שונים, אך חשוב להבין שמדובר בהכללה וגם בתוך כל פרובינציה ופרובינציה יש מספר אזורים גיאוגרפיים, שיכולים להיות שונים מאוד אחד מהשני.

ארגנטינה גובלת בצפון בברזיל, פרגוואי ובוליביה, במזרח באורגוואי ובמערב, לאורך שרשרת הרי האנדים, בצ'ילה. צ'ילה כולה מקבילה לארגנטינה (פרט לחלק קטן בצפון, אשר במקור היה שייך לבוליביה), ולכן נוהגים מטיילים רבים לשלב בטיולם בארגנטינה גם את צ'ילה. השם הנפוץ לאזור זה הוא לרוב "ארגנצ'ילה".

צפון מזרח

אזור זה קטן יחסית, והוא אחד העניים והנידחים ביותר במדינה, ולכן הוא כמעט ולא מיושב וסובל בשנים האחרונות מהגירה שלילית אל מרכז המדינה, שם נמצא מרכיב העבודה המרכזי. זהו שם כללי לאזור מגוון יחסית באזור הגבול עם ברזיל ופרגוואי, שבו יש בין היתר, יערות גשם, ערבות ביצה עשירות בבעלי חיים ונהרות ענק.

עם זאת, הרוב המכריע של המטיילים מגיעים רק לחלקו הצפון מזרחי ביותר של האזור, שבו נמצאים מפלי האיגואסו המפורסמים, כאשר מטיילים רבים בוחרים לוותר על טיולים נוספים באזור, ומגיעים באוטובוס ישיר, שאורך כ-18 שעות, מבואנוס איירס.

צפון מערב (מכונה בדרך כלל גם El Norte, "הצפון")

זהו האזור הילידי והאותנטי ביותר של ארגנטינה, שחלקו הצפוני ביותר מזכיר מאוד את בוליביה השכנה. זהו אזור עני ונחשל יחסית, אך הוא התברך בנופים מדהימים של עמקים פוריים, הרים גבוהים ומושלגים, יערות גשם עבותים ובעיקר מדבריות של חולות צבעוניים המנוקדים בקקטוסים ענקיים, שמזכירים את בוליביה ופרו.

מעבר לטבע, הביקור באזור הוא חוויה תרבותית מיוחדת, כיוון שהוא מתאפיין בכפרים אינדיאניים, שעדיין שומרים על אורח החיים המסורתי שלהם. למגיעים מאזור בוליביה ופרו המראה של הנשים המסורתיות, המכונות צ'ולות, לא זר. בעיר חוחוי (Jujuy), יוכלו המטיילים לראות צ'ולה ארגנטינאית, מראה מאוד נדיר במדינת המהגרים הגדולה ביותר ביבשת. הערים הגדולות באזור זה הן סלטה (Salta) וטוקומאן (Tucuman). באזור זה נהוג במיוחד לשכור רכב ולעשות טיול של מספר ימים אשר יוצא מסלטה ונוסע בצפון המדינה.

אזור נהר לה פלאטה ומרכז ארגנטינה (מכונה גם La Pampa, "המישור")

מישור ענק ורחב ידיים, שמתפרש על פני כל מרכז ארגנטינה, ממורדות הרי האנדים באזור מנדוסה ועד לבואנוס איירס הסמוכה לאוקיינוס (כאשר באזור זה, למרות שהינו מישור, נמצא ההר הגבוה ביותר בדרום אמריקה – הר אוקונקגואה, הנישא לגובה של מעל 7000 מטרים. מדובר באזור פורה מאוד וזורמים בו כמה נהרות רחבי ידיים, יחד עם אינספור נחלים, אגמים ומאגרי מים. הנוף, לרוב, לא מעניין במיוחד, ומורכב בעיקר ממישורי דשא וגידולים חקלאיים שהם המוקד העיקרי של תעשיית הבשר והחקלאות הענקית של ארגנטינה.

באזור זה גרה רוב האוכלוסייה, וכאן נמצאות הערים הגדולות ביותר כמו בואנוס איירס, רוסאריו (Rosario) וקורדובה (Córdoba). מרבית המטיילים שמבקרים בערים באזור זה נהנים מהמסיבות, מאווירת הסטודנטים, מהיין המשובח במנדוסה, ומערים מערביות שמזכירות את אירופה במחירים זולים יותר.

אזור האגמים, פטגוניה וארץ האש (מכונה בדרך כלל פשוט El Sur, "הדרום")

אזור זה מקיף את כל חלקה הדרומה של המדינה והוא מורכב משני אזורים מרכזיים – במערב נמצאת שרשרת הרים האנדים האימתנית ומזרחה משם מתחיל מישור מדברי ריק וסחוף רוחות, שנמשך עד לאוקיינוס האטלנטי. הרי האנדים נמצאים באזור עוצר נשימה, ויש בהם אינספור פסגות מושלגות, קרחונים אימתניים, לגונות ומפלים יפהפיים בשלל צבעים שונים, שהם היעד המועדף לטרקים במדינה. האזור שמזרחה מהם מתאפיין בתוואי שטח מישורי, מדברי ושומם שמסתיים בקו חוף ארוך של מים סוערים וקרים כקרח.

לכן, הרוב המכריע של המטיילים מוותרים על קו החוף ופנים הארץ השומם, ומטיילים רק באזור הרי האנדים שעל הגבול עם צ'ילה וחוצים מדי פעם את הגבול מערבה. באזור זה תוכלו לראות נופים עוצרי נשימה באזור פטגוניה, שנחשבת לאחד מהאזורים היפים בעולם, כמו ציור. המרחקים בין כל עיר הם עצומים, ומסתכמים בכמה שעות של נסיעה בשטח לא עירוני ביניהן. מדרום לפטגוניה נמצאת ארץ האש, ובירתה אושוואיה (Ushuaia), העיר הדרומית ביותר בעולם. הערים הגדולות באזור זה הן ברילוצ'ה (Bariloche), אל קלאפטה (El Calafate) ואל צ'לאטן (El Chaltén).

מזרח המדינה

אזור שכמעט אין בו תיירות, כיוון שרובו מדבריות וחופים קפואים שלא ניתן לרחוץ בהם. נקודת אור באזור זה היא פוארטו מדרין, עיר מיוחדת מאוד, שבעונה תוכלו לראות בה לווייתני ענק. בכל השנה תוכלו לראות בה מושבות פינגווינים אדירות, שיכולות להגיע עד לכ-100 אלף פינגווינים מולכם. בד"כ, הצפייה בפינגווינים היא זולה יותר באזור זה מאשר באושוואיה, והנוף מרשים הרבה יותר. יש לבדוק מראש לפני הגעה האם זו היא עונת הלווייתנים.

טרק שבעת האגמים באזור ברילוצ'ה. צילום: נטלי ויינר בניה

תיאור מסלול קצר ומסלול ארוך

חלק ניכר מהמטיילים, במיוחד אלו שמתחילים בארגנטינה, מבלים במקום בין חודש וחצי לשלושה חודשים. פערי המרחקים העצומים מחייבים כל אדם שמוגבל בזמן לבחור בטיסות פנים, שבדרך כלל אינן יקרות באופן ניכר מאוטובוסים (פרט לטיסה לאושוואיה, שיקרה כל השנה). בנוסף, יש לציין כי לאור כך שצ׳ילה מקבילה לארגנטינה בכל אורכה, נהוג לשלב חלקים מצ׳ילה במסלול מקביל ומשלים למסלול בארגנטינה (על כך ראו הרחבה למשל בכתבה על קרטרה אוסטרל).

המגוון הגדול של המקומות והאפשרויות מקשה מאוד על בניית מסלול אחיד בארגנטינה ויש מסלולים שונים בהתאם להעדפות האישיות של כל מטייל. המסלולים הבאים מייצגים את המסלול של התרמילאי הממוצע, שמעוניין לשלב טיולים בטבע עם ביקור בערים הגדולות של המדינה

תכנון טיול בארגנטינה מחייב לקחת בחשבון את עונות השנה. נהוג לטייל בארגנטינה בחודשים נובמבר עד מרץ, אך בפועל ניתן להגיע לאושואיה גם באפריל ואפילו במאי. מחודש יוני הטיול בדרום המדינה נעשה קשה עד בלתי אפשרי לאור הקור הקיצוני והטרקים אשר נסגרים.

מסלול ללא הגבלת זמן (מספר חודשים)

כדי לטייל בארגנטינה כמו שצריך וליהנות מכל מה שיש לה להציע, תצטרכו להקדיש לה לפחות כמה חודשים, שבהם משלבים טיול בארגנטינה עם "זיגזג" תכוף לצ'ילה השכנה וכן "דילוגים" נוספים למדינות שכנות כמו אורגוואי, שהטיול בה לרוב לא עולה על השבועיים (בדרך כלל כ”חופשה” מהטרקים הקשוחים בפטגוניה).

המסלול הקלאסי, אותו עושים מרבית המטיילים (בהתחשב שהעונה מתאימה, ובכל מקרה ניתן גם לעשות אותו הפוך) הוא – בואנוס איירסטיגרה – (רוסריו וגוואלגוואיצ'ו) – טיסה לאושואיה או נסיעה יבשתית אליה דרך מאר דל פלטה, פוארטו מדרין וריו גאז'גוסמעבר לצ'ילה (פונטה אראנס ופוארטו נאטאלס) וחזרה לארגנטינהאל קלאפטהאל צ'אלטןלוס-אנטיגואוסמעבר לצ'ילה (הקראטרה אוסטראל) וחזרה לארגנטינהאסקלאל בולסוןברילוצ'הסן מרטין דה לוס אנדס או חונין – מעבר לצ'ילה (אוסורנו, פוקון וסנטיאגו דה צ'ילה) – חזרה לארגנטינהמנדוסהקורדובה וסביבתה (ויז'ה חנראל בלגרנו ואזור עמק פוניז'ה) – מפלי האיגואסו טוקומאן טפי דל ואז'ה קאפאז'טה קאצ'י סלטה חוחוי והקאבראדה דה הומאווקה – לה קיאקה.

מעבר לבוליביה. אם תרצו דווקא להמשיך לאורגוואי וברזיל, תוכלו להמשיך מקורדובה לרוסאריו ומשם להמשיך דרך גוואלגוואיצ'ו או קונקורדיה לאורוגוואי או דרך פוארטו איגואסו לברזיל.

מסלול בינוני (בין חודש וחצי לחודשיים)

בואנוס איירס – טיסה לאושוואיה או נסיעה לפוארטו מדרין ומשם לאושוואיה במטוס או אוטובוס (האוטובוס הוא ארוך מאוד וייקח יותר מיממה תוך חציית שלושה מעברי גבול) – מעבר לצ'ילה – (פונטה ארנס, פוארטו נאטלס וטרק הטורס דל פיינה) – חזרה לארגנטינהאל קלפטהאל צ׳לאטן – אוטובוס לברילוצ׳ה או לוס אנטיגואסקרטרה אוסטרלאל בולסון ולאגו פואלו – ברילוצ׳ה – חונין או סן מרטין דה לוס אנדסמעבר לצ'ילה (פוקון) – חזרה לארגנטינה (ברילוצ'ה) או המשך לסנטיאגו דה צ'ילהואלפראיסוחזרה לארגנטינהמנדוסהקורדובהסלטה –מעבר גבול לבוליביה או חצייה לצ׳ילה לכיוון סן פדרו דה אטקמה או חזרה לבואנוס איירס והמשך לאורוגוואי או לאיגוואסו.

מסלול מקוצר (כשבועיים)

אם יש לכם רק זמן קצר בארגנטינה, תתקשו מאוד לבקר בכולה, אפילו אם תעשו הרבה טיסות פנימיות. לכן, במקרה כזה, ההמלצה תהיה לבקר בכל מקרה בבואנוס איירס ובמפלי האיגואסו, ואז בעוד אזור אחד בלבד של המדינה, בדגש על ברילוצ׳ה.

גם במקרה זה תצטרכו להשתמש בטיסות פנים ולעשות נסיעות לא קצרות באוטובוסים, אך לפחות תצליחו לטעם מהמקום. כפי שכבר צוין בכתבה זו מקודם, כדי לחוות באמת את ארגנטינה ואת השוני בנופיה תצטרכו לפחות חודש.

מסלול במרכז ובדרום (אפשרי רק בקיץ): נחיתה בבואנוס איירס – קפיצה למפלי האיגואסו – חזרה לבואנוס איירסברילוצ'האל צ'אלטןאל קלפטה – חזרה לבואנוס איירס בטיסה.

מסלול במרכז ובצפון (אפשרי כל השנה): נחיתה בבואנוס איירס – קפיצה למפלי האיגואסו – חזרה דרומה לרוסאריו או ישירות לברילוצ׳הקורדובהסלטהחוחוי – חזרה לבואנוס איירס או מעבר גבול למדינה אחרת. אם מזג האוויר מתאים, מומלץ לשלב את פוקון בצ׳ילה.

מפלי האיגוואסו. צילום: כרמל הורוביץ

5 דברים שאסור לפספס

  1. בואנוס איירס – ביקור בן מספר ימים בעיר מספר אחת של דרום אמריקה, עם חיי לילה משוגעים, תרבות עשירה, מסעדות נפלאות ומשחקי כדורגל מלאי אמוציות.
  2. מפלי האיגואסו – צפייה מקרוב בכמויות המים הבלתי נתפסות אשר מתרסקות ברעש גדול עשרות מטרים למטה היא חוויה שלא תשכחו לעולם.
  3. אלפחורס בהוואנה – רשת Havana היא, לדעת רבים, הטובה והטעימה ביותר בכל הנוגע לאלפחורס. כידוע, מדובר בשתי עוגיות רכות ומתקתקות, שצמודות זו לזו עם קרם מתוק (שוקולד, ריבת חלב, ריבה ועוד). אתם חייבים לעצמכם לפחות אלפחור אחד מהרשת. אפילו טבעוניים יכולים למצוא בה אופציות! בכל עיר תוכלו למצוא חנות של הוואנה, לפעמים אפילו כמה.
  4. טרקים בפטגוניה וארץ האש – שימו את התיק על הגב וצאו אל מרחבי הטבע עוצרי הנשימה של הדרום, בהם מחכים לכם כמה ממסלולי הטרקים היפים ביותר בעולם.
  5. בארילוצ'ה – עיר הבירה המקסימה של אזור האגמים נהנית מהשילוב המושלם של מסעדות מעולות ושוקולד מפנק יחד עם כמה מהמקומות היפים ביותר בארגנטינה. כשתגיעו לעיר, לא משנה אם תבחרו לעשות טרקים, טיולים עירוניים, טיולי אופניים או טיולי סוסים לצד האגמים, אל תוותרו בשום פנים ואופן על הקילומטר ה-17, נקודת תצפית מהמרהיבות בדרום אמריקה, שהכניסה אליה היא חינם וההגעה היא פשוטה ונוחה.

הגעה למדינה

מטוס

שדה התעופה הבינלאומי של בואנוס איירס הוא אחד המרכזיים ביותר ביבשת, ומגיעות אליו אינספור טיסות מכל העולם, כשהתדירות הגבוהה ביותר היא ליעדים מרכזיים אחרים בדרום אמריקה. בנוסף, יש עוד כמה שדות תעופה בינלאומיים בערים מרכזיות כמו קורדובה ומנדוסה, שאליהן מגיעות טיסות מיעדים קרובים כמו צ'ילה וברזיל. בכל מקרה, מבואנוס איירס תוכלו להגיע בקלות בטיסת פנים לכל יעד במדינה (ראה בהמשך). יש לציין כי שדה התעופה בבואנוס איירס אינו נמצא בתוך העיר והוא רחוק כ-45 דקות נסיעה ממרכז העיר, ולכן אם אתם מגיעים בלילה, שווה למצוא מראש נהג בטוח שייקח אתכם ליעדכם.

אוטובוס

מכל הגבולות היבשתיים של ארגנטינה תוכלו להגיע ללא בעיה לתוך תחומי המדינה. במקרים מסוימים תוכלו לחצות את הגבול ולהמשיך עם אותו האוטובוס ישירות ליעד הבא שלכם, בעוד במקומות אחרים תאלצו לרדת בגבול, לחצות לצד השני ולתפוס אוטובוס חדש לעיר הקרובה ביותר.

בנוסף למדינות גבול, מגיעים לארגנטינה גם אוטובוסים מפרו, אך הם לוקחים כשלושה ימים ונועדים לאנשים שאין להם ברירה אלא לחסוך כסף. חברות האוטובוסים המומלצות ביותר הן Andesmar ו-CATA לנסיעה בין מדינות.

הנסיעה מסנטיאגו בצ'ילה לעיר הקרובה ביותר (מנדוסה) לוקחת כ-7 שעות ואילו לבואנוס איירס כ-20 שעות. הנסיעה מריו דה ז'נרו בברזיל לבואנוס איירס תיקח 40 שעות (אלא אם תעברו באיגואסו, מה שיקצר את הנסיעה לכ-20 דק' מעיר לעיר בשני צדי המפלים). הנסיעה מלה פאז בבוליביה תעבור בעיר סנטה קרוז שבבוליביה ותארך כ-36 שעות. מומלץ לעבור אחרי הסלאר באויני לעיר סלטה, נסיעה של כיום שלם עם החלפה לאחר מעבר הגבול.

מעבורת

אופציה פופולארית למדי להגיע לארגנטינה מאורגוואי היא חציית נהר לה פלאטה או נהר אורגוואי באמצעות מעבורת. קו המעבורות המרכזי מחבר בין בואנוס איירס ומונטבידאו, אך ישנו מגוון רחב מאוד של יעדים שניתן להגיע אליהם במעבורת בין ארגנטינה לאורגוואי.

בנוסף, פועל קו מעבורות תיירותי אשר נוסע בין פוארטו מונט שבצ'ילה לבארלוצ'ה, שעובר בדרך בין האגמים ומעברי ההרים המדהימים של האזור. ישנן שלוש חברות אשר מציעות מעבורות מבואנוס איירס למונטבידאו, Buquebus, Colonia Express ו-Seacat הנסיעה עצמה עוברת גם בקולוניה וגם במונטיבידאו ולכן ניתן לקנות כרטיס הלוך לעיר אחת וחזור מעיר אחרת.

רכבת

קווי הרכבת שחיברו בעבר בין מדינות דרום אמריקה הוזנחו ועם השנים חדלו לעבוד. בשנים האחרונות חזרו לפתח את קווי הרכבת, וכיום תוכלו להגיע ברכבת מבואוס איירס ליעדים באורוגוואי, ובעתיד צפוי גם קו רכבת לצ'ילה. ולמרות כל זה, לפחות בשנים הקרובות הרכבת לא צפויה להיות מרכיב משמעותי בתחבורה הבין מדינתית באזור.

טרמפים

התנועה בטרמפים מאוד נפוצה באזור צ'ילה וארגנטינה, ולכן תוכלו לחצות את הגבול בבטחה גם באמצעותם. הגיעו אל הדרך הראשית, עדיפות למספר מצומצם של אנשים והמתינו, עדיף עם שלט. גם אם תוכלו להגיע בטרמפ למעבר הגבול עצמו, תוכלו לחצות אותו רגלית ולעבור בין המכוניות עד שמישהו יסכים לקחת אתכם למקום יעדכם. שימו לב לקחת אתכם מעט אוכל יבש שתוכלו להעביר בגבול ויעביר לכם את זמנכם בנעימים בעודכם מחכים. אופציה זו אינה רלוונטית לאנשים קצרים בזמן.

פינגווינים ליד אושוואיה. צילום: נטלי ויינר בניה

תחבורת פנים

טיסות

בגלל המרחקים העצומים שיש לעבור כדי להגיע ממקום למקום, טיסות פנים היא הדרך המהירה והיעילה ביותר להגיע ממקום למקום. כיום ישנה רשת רחבה מאוד של שדות תעופה ובכל אזור במדינה תמצאו לפחות שדה תעופה אחד. לערים הגדולות מגיעות טיסות מיעדים שונים, אך הרוב המכריע של טיסות הפנים מגיע לבואנוס איירס או לפחות עובר דרכה.

קחו בחשבון שהטיסות בעונה, אם תסגרו ברגע האחרון, יחסית לא זולות (רובן יעלו סביב ה-150-250 דולר, תלוי מאוד בעונה וביעד), אך כיוון שגם האוטובוסים לא זולים, נסיעות ארוכות במיוחד יהיה בדרך כלל זול יותר לעשות בטיסה. אם תדעו מראש את יעדכם, למשל, מבואנוס איירס לאושואיה, כדאי לסגור מראש את הכרטיס מיד לאחר קניית הכרטיס לבואנוס איירס עצמה, ולחסוך בכך לפחות 100 דולר!

המקומות המומלצים לקחת אליהם טיסה הם בואנוס איירס, ברילוצ'ה (אם אתם מגיעים מכיוון אל קלאפטה ולא מעוניינים לעשות את הקרטרה), אל קלאפטה (למגיעים מברילוצ'ה או מאושואיה ומוותרים על טרק הטורוסים) ואושואיה, שאליה ההגעה באוטובוס לא מומלצת.

אם אם אתם מחליטים על האופציה הזו, שימו לב שיש שני שדות תעופה בבואנוס איירס: Aeroparque Jorge Newbery, שנמצא ממש במרכז העיר ו-Ministro Pistarini International Airport (שקוראים לו גםEzeiza), שממוקם כ-22 ק”מ מערבית לעיר, אז תצטרכו לתכנן את הזמן והדרך בהתאם.
למידע נוסף על טיסות פנים בארגנטינה לחצו כאן »

אוטובוסים

האוטובוסים הם הדרך הנוחה והפופולארית ביותר להתנייד בארגנטינה, כשבמקרים מסויימים מדובר גם בדרך האפשרית היחידה. כל ארגנטינה מרושתת היטב באינספור קווי אוטובוס למרחקים ארוכים, שנוסעים בין הערים המרכזיות ויעדי התיירות בארגנטינה, כשבכל יעד ישנו טרמינל מרכזי שעוברים בו כל האוטובוסים.

בגלל שהנסיעות במדינה ארוכות מאוד, האוטובוסים עצמם מפוארים ונוחים במיוחד וכוללים מושבים רחבים שנשענים אחורה, שירותים, טלוויזיות שבהן מוקרנים סרטים, ובדרך כלל גם מוגשות ארוחות (כמו במטוס). שימו לב לפני כל קניית כרטיס לבדוק מה האוטובוס מציע. בארגנטינה נפוצים אוטובוסים שמתחייבים למשהו אחד ולא מספקים את השירות הנדרש, ולכן כדאי לעלות על חברה שבדקתם את השירות שמסופק לכם.

ברוב האוטובוסים יציעו לכם שתי רמות של מושבים – Semi Cama (מושבים שנשענים אחורה ועם מקום לרגליים) ו-Cama (מושבים רחבים ונוחים יותר, שנשענים מעט יותר אחורה ודומים למחלקת עסקים במטוס). בשונה מפרו, שידועה בנסיעות ה-Semi cama המפנקות שלה, בארגנטינה לא כך המצב ולרוב מדובר במושב כמו באוטובוסים בארץ, שפשוט מתכוונן יותר. הבדלי המחירים לא רבים, ולכן אם יש לכם נסיעה ארוכה במיוחד, קחו אוטובוס קאמה.

בנוסף לכך, בנסיעות ארוכות במיוחד ישנם גם קווים יקרים יותר, שבהם מושבים שהופכים למיטה ושאר פינוקים, כמו יין וארוחת ביניים, מסך אישי לנוסע, כרית ושמיכה ואפילו WI-FI, אך נסיעה זו היא לרוב מיעדים מרוחקים במיוחד וללא אופציה לקחת מושבים זולים יותר (למשל, בנסיעה לאיגואסו מבואנוס איירס).

המחירים של האוטובוסים הבין עירוניים גבוהים מאוד וגם נסיעה בתנאי Semi-Cama היא עדיין עניין לא זול. בנסיעות קצרות יחסית (בנות כמה שעות בודדות) מציעים לפעמים מושבים "רגילים" (נקראים בדרך כלל Comun), שמעט זולים יותר. חשוב מאוד לקחת בחשבון שמדובר באוטובוסים עם שעות יציאה קבועות (שבהן עומדים בדייקנות) ושהמושבים שלהם מסומנים לפני שמות הנוסעים (כמו במטוס). לכן, בעיקר אם אתם נוסעים ליעד פופולארי או מגיעים בעונה, כדאי מאוד להזמין מקומות מראש (לפחות יום-יומיים לפני). תוכלו לעשות זאת בדלפקי הטרמינל או באינטרנט. בכל מקרה, האוטובוסים בטוחים ואמינים מאוד ולרוב רמת השמירה על הציוד האישי גבוהה מאוד.

טרק הפיץ רוי. צילום: מיכל דובדבני

רכבות

שימוש ברכבת בארגנטינה הוא דבר בעייתי מאוד, בגלל שרק מעט מאוד קווים בין עירוניים עדיין פעילים ובאלה שכן, תדירות הרכבות נמוכה מאוד (בדרך כלל סביב הפעמיים בשבוע) והנסיעה איטית. הרכבות של ארגנטינה ישנות ומוזנחות, אך אם אתם לא ממהרים ואתם מצליחים לתאם את הנסיעה שלכם עם זמני הרכבת, תוכלו לחסוך כסף רב, כיוון שהרכבות זולות מהאוטובוסים באופן דרמטי.

בתוך הרכבת עצמה תוכלו לבחור בין ארבע מחלקות, שנעות ממושבים פשוטים ועד קרון שינה נוח, כשכולם עדיין יעלו לכם בכל מקרה פחות ממחירו של האוטובוס הזול ביותר לאותו היעד. בתוך תחומי הפרובינציה של בואנוס איירס ישנו שירות רכבות לא רע, אך מחוץ לפרובינציה, הקווים העיקריים הם הקו לרוסאריו, קורדובה וטוקומאן וכן הקו למיסיונס שבצפון מזרח.

רכב שכור

דרך מצויינת לטייל באזורים הכפריים של ארגנטינה, שבהם במקרים רבים יש תחבורה ציבורית בעייתית מאוד (אם בכלל). בנוסף לכך שתחסכו זמן ומאמצים רבים כדי להגיע למקומות נידחים, באמצעות הרכב תוכלו גם ליהנות מהדרך עצמה, שבאזורים רבים בארגנטינה יפה יותר מהיעדים שבסופה.

השכרת רכב תוכלו למצוא בכל הערים הגדולות וכן במוקדי תיירות פופולאריים והמחירים כוללים הקצאה של 200 ק"מ או יותר, תלוי בכמות הימים ובחברה. על כל חריגה של קילומטרים תשלמו בדרך כלל תשלום נוסף. כיוון שבסופו של דבר גם הדלק בארגנטינה זול מאוד (סביב הדולר לליטר), השכרת רכב המתחלקת בין 4-5 תרמילאים לא צריכה לצאת לכם יקרה מדי ובמקרים מסויימים גם תצא לכם זולה יותר מתחבורה ציבורית. שימו לב שבצ'ילה הדלק יקר יותר, ולכן לפני חציית גבול לצ'ילה עם רכב מומלץ לתדלק, אפילו אם תדלקתם לא מזמן.

השילוט בארגנטינה בסך הכל נוח, אך קחו בחשבון שהארגנטינאים נוהגים בפראות ושבאזורים הכפריים דרכים רבות משובשות וסובלות מבעלי חיים שפורצים לכביש. לכן, חשוב מאוד לנהוג בזהירות ולוודא עם חברת ההשכרה מה קורה במידה ויש פגיעה ברכב (בדרך כלל תדרשו להשאיר מספר כרטיס אשראי כפיקדון).

כדי לשכור רכב בארגנטינה תצטרכו להיות מעל גיל 21. במרבית המקרים לא צריך רישיון נהיגה בינלאומי, וחברת ההשכרה תאשר לשניים עד שלושה נהגים לנהוג ברכב. אם תרצו להוסיף נהג, תצטרכו לשלם עוד כסף. מומלץ לבדוק מראש את תנאי הדרך, כדי לדעת איזה סוג רכב הוא המתאים ביותר.

מוניות

מוניות תוכלו למצוא בכל רחבי ארגנטינה ולא רק בערים הגדולות. הן יחסית לא יקרות ובסך הכל נחשבות לאמינות (אם כי בכל מקרה חשוב לוודא שאתם עולים על מונית מורשית). השימוש במוניות נפוץ בעיקר בלילה כדי להימנע מהליכה באזורים מסוכנים וכן כדי להגיע למקומות שאין אליהם תחבורה ציבורית. בנוסף למוניות מונה רגילות, נפוץ מאוד בארגנטינה השימוש ב-Remises, מוניות פרטיות ששייכות לתחנה מקומית ונוסעות ליעדים קבועים, שלהן מחיר מוגדר מראש.

טרמפים

הדרך הפופולארית ביותר בקרב התרמילאים הארגנטינאים היא לטייל ברחבי המדינה בטרמפים, ומדובר בסך הכל בדבר בטוח יחסית (עד כמה שטרמפים יכולים להיות בטוחים) ומקובל. יש כאן לא מעט אנשים שעוצרים לטרמפיסטים וכל עוד לא תהיו קבוצה גדולה, לא סביר שתיתקעו יותר מדי בכבישים ראשיים.

עם זאת, קחו בחשבון שהמרחקים בין הערים בארגנטינה עצומים, ולכן שווה לקחת בחשבון נסיעה בטרמפים רק בין כפרים ועיירות קרובים יחסית ובכל מקרה, להיערך לאפשרות שתתקעו בדרך במהלך הלילה. בדרכים צדדיות או באזורים נידחים יכול להיות שיהיה לכם קשה להשיג טרמפ ובמקרים מסויימים (כמו למשל לאורך כביש ה-Ruta 40 בפטגוניה), ההגעה מיעד ליעד יכולה לקחת לכם גם מספר ימים ובגלל תנאי הדרך ומזג האוויר, אז מומלץ שלא לנסות בכלל לתפוס שם טרמפים. בכל מקרה, שליטה בסיסית בספרדית היא דבר הכרחי כדי להסתדר.

הרים ליד חוחוי. צילום: כרמל הורוביץ

מטבע מקומי, עלויות והתנהלות עם כסף

המטבע המקומי הוא הפזו הארגנטינאי (פזוס ברבים) והאגורות נקראות סנטבוס. ערכו של המטבע המקומי מול הדולר משתנה לעתים קרובות, אך נכון ליוני 217, ערכו נע סביב 4.5 פזו לשקל אחד. בשנות ה-2000 נחקק חוק שאוסר על אנשים פרטיים להחזיק דולרים, מה שהעלה את ערכו של דולר פיזי לרב מאוד, לכן תוכלו למצוא שער חליפין טוב יחסית אצל חלפנים ברחוב, מאשר במקום מסודר.

אם בכל זאת תחליטו להחליף במקום מסודר, תוכלו להחליף במשרדי החלפנות (ה-"קאסאס דה קמביו") שבערים הגדולות, שבהם יחליפו לכם מהר יותר ובשער טוב יותר מבבנקים. עם זאת, במקרים רבים, הבנקים יהיו האפשרות היחידה שלכם, ובהם תוכלו בדרך כלל להחליף רק דולר ואירו. מטבעות אלו ניתן להחליף בכל מקום, וברובם המכריע של משרדי החלפנות יחליפו לכם גם מטבעות של מדינות האזור.

למרות כל אלה, רוב המטיילים מחליפים כסף ב-Dolar Blue, השוק הכחול (על שם צבעו שם הדולר), שנותן הרבה יותר כסף מהבנקים. ברחובות הראשיים של הערים הגדולות תתקלו בחלפנים ברחוב שצועקים “Cambio” (אפשר לשאול בהוסטל לאן ללכת, אם רק הגעתם לעיר). ההתנהלות עמם היא בגבול התחום האפור, ולמרות שהרשויות מודעות לכך – הן לא אוהבות את זה. לכן, בדרך כלל העסקה העצמה תעשה בחדר צדדי, אל תיבהלו.

שימו לב שאפשר (וכדאי) להתמקח איתם, לפני שאתם מחליפים אצלם את הכסף, ולבדוק את השער מראש. אם אתם לא אוהבים את ההצעה הראשונה, תרגישו חופשי לעבור לאדם הבא ולחפש שער טוב. הסכנות בשיטה זו הן, כמובן, זיופים. ולכן, לפני שאתם מחליפים כסף, מומלץ לראות אם עוד אנשים ממירים אצל אותו בן אדם. בנוסף, מומלץ להמיר בכל פעם כמות קטנה של כסף, למקרה בו נפלתם על זייפן.

משיכת כסף מכספומט אינה מומלצת. לא ניתן למשוך דולרים ברוב הבנקים, וגם אם תראו אופציה כזו בכספומט, לרוב לא יהיו בו דולרים. עמלות המשיכה בארגנטינה גבוהות מאוד, כ-30 שקלים בממוצע למשיכה, ולכן מומלץ להגיע לארגנטינה עם כמות יפה של דולרים, כ-1,500 דולר, לחודש וחצי של טיול במדינה.

מבחינת עלויות, ארגנטינה חזרה בשנים האחרונות להיות מדינה יקרה יחסית והמחירים הנמוכים של ימי המשבר הכלכלי כבר אינם. כיום, המחירים בארגנטינה עדיין זולים מעט מברזיל ואורגוואי ודומים לאלו שמקובלים בצ'ילה. כמו-כן, קחו בחשבון שהמחירים רק ממשיכים לעלות, ובכל שנה ארגנטינה נעשית יקרה יותר ויותר.

עם זאת, חשוב להבין שהמחירים כאן לא אחידים – מחירי הלינה, שירותי התיירות והתחבורה ארוכת הטווח יקרים מאוד גם בהשוואה לברזיל ואורגוואי, ומצד שני, מחירי האוכל, התחבורה בתוך הערים והקניות (בעיקר של ביגוד ומוצרי עור) עדיין זולים יחסית אליהן, אך לא בהשוואה לשאר דרום אמריקה. את קניית המתנות מומלץ לשמור למדינות הצפונית יותר. גם מחירי האטרקציות במדינה, פרט לצניחה חופשית, הם מהיקרים ביבשת, ולצורך השוואה, טיפוס קרחונים יעלה לכם פי 4 בארגנטינה וצ'ילה מאשר בשאר היבשת.

למרות כל הדברים הללו, יש דרכים רבות לחסוך בטיול בארגנטינה:

  1. סעו בטרמפים - נסיעה בטרמפים היא דבר נפוץ מאוד במדינה
  2. שנו אצל זרים – לינה ב-Couch Surfing (כלומר, שינה אצל אנשים אחרים אשר פותחים את ביתם בחינם ונאותים לארח אורחים זרים מהעולם) היא אופציה טובה, אפילו אם אתם קבוצה של שלושה אנשים
  3. בשלו בהוסטלים, אכלו כמה שפחות בחוץ. האוכל הטוב בארגנטינה עולה הרבה, ואילו הסופרים יחסית זולים
  4. אם כבר אכלתם בחוץ, חפשו את ארוחת ה-Menu Del Dia. ארוחה שלמה במחיר עסקית
  5. טרקים עצמאיים – את רוב הטרקים אפשר לסגור בעצמכם, ללא סוכנות וכך לחסוך את העמלה. תוכלו לנווט בעזרת אפליקציות שונות כדוגמת maps.me, לבשל לעצמכם וליהנות גם מהחוויה של העצמאות וגם מהחיסכון בכסף.
  6. הגיעו לא בשיא העונה – בחודשים דצמבר עד ינואר ארגנטינה מלאה במטיילים מכל העולם, ובמיוחד מישראל. בחודשים אלו מחירי הלינה והאטרקציות עולים ומרקיעים לגבהים של כ-70 שקלים ללילה, בעוד שבנובמבר בעונה תשלמו כ-40 שקלים.
  7. אל תפלו למלכודות תיירים – מקומות רבים מציעים לישראלים חוויה במחיר מופקע, אך ישראלים עדיין בוחרים ללכת אליהם כיוון שיש המלצות טובות מהמון ישראלים. למשל, הוסטלים אשר מחירם לא תואם את העיר בה הם נמצאים, טיולי סוסים שמחירם כפול ממחיר בסוכנות רגילה. אל תתפתו ושלמו כמה שצריך לשלם, ולא כמה שמציעים במלכודות.
שכונת `לה בוקה` בבואנוס איירס. צילום: איתי אמוזה

קניות

אופנה – ארגנטינה היא מדינה שתושביה ידועים בחוש אופנתי מפותח ובחיבה רבה לבגדים ונעליים אופנתיים. לכן, תוכלו למצוא בחנויות את האופנה האחרונה בכל התחומים ובמחירים נוחים מאוד, בהשוואה לאירופה או ישראל. לכן, ביקור בערים הגדולות של ארגנטינה, ובייחוד בואנוס איירס, הוא הזדמנות מצויינת לעשות סיבוב שופינג. בערים הגדולות של ארגנטינה, קיים קוד לבוש מסוים ולכן אם תצאו למועדון יוקרתי, התלבשו בג'ינס לפחות, ותשאירו את מכנסי הטיולים בהוסטל.

שווקים ומוצרי עבודת יד – בארגנטינה קיימת תרבות שווקים "היפית" במקצת. לא תמצאו שם בגדים מצמר אלפקה, אלא יותר מזכרות, כוסות מאטה, לוכדי חלומות ודברים מקוריים ונחמדים. בין היתר, תוכלו למצוא מוצרי עור באיכות גבוהה. עם זאת, להבדיל משווקים במדינות אחרות בדרום אמריקה, לא נהוג להתמקח על המחיר (אם כי מקובל לבקש הנחה על קניה גדולה). המקום הטוב ביותר למצוא בו את הדברים הללו הם "שווקי אומנים" שנפוצים מאוד בכל מקום בארגנטינה, מבואנוס איירס ועד אחרון הכפרים.

מוצרים מיובאים – במקרה ותצטרכו, לא תתקלו בשום בעיה למצוא כאן מוצרים מיובאים כמו אלקטרוניקה או ציוד טיולים ואין סכנה שהם מזוייפים או לא טובים. עם זאת, קחו בחשבון שמוצרים אלו יקרים כאן מאוד, גם בהשוואה למחירים בארץ, ולכן שווה לנסות להימנע מלקנות כאן מוצרים כאלה.

ויזה ותהליכי מעברי גבול

ישראלים לא צריכים ויזה כדי להיכנס לארגנטינה ועם כניסתכם למדינה תקבלו אשרת שהייה אוטומטית ל-90 יום. במידה ותרצו להאריך את משך השהייה שלכם, תוכלו לפנות למשרד ההגירה ולקבל 90 יום נוספים, אך תדרשו לשלם לא מעט כסף על כך. לכן, הדרך הטובה ביותר להאריך את השהייה שלכם היא פשוט לעבור למדינה שכנה ולחזור וכך תקבלו 90 יום נוספים.

כמו בכל מדינה בדרום אמריקה, גם כאן המשטרה מושחתת ולכן הימנעו מלהתעסק איתה, העבירו רק מוצרים שמותר להעביר (למשל – בשר וירקות אסור) ואל תסתבכו. מעברי הגבול באוטובוסים נעים כמו סרט נע ומאוד קל לעבור כך.

אם בחרתם לעבור את הגבול בטרמפים, שימו לב שחלק מהנהגים לא ירצו לרשום את שמכם על האוטו שלהם ולכן יבקשו ממכם לעבור את הגבול בצורה רגלית.

חגים ופסטיבלים שנתיים

לכל אזור בארגנטינה יש פולקלור ומסורת משלו ובהתאם גם חגים ופסטיבלים משלו שתלויים בהיסטוריה של האזור, באקלים, בסוג החקלאות ועוד. לכן, הדרך הטובה ביותר ללמוד על החגים והפסטיבלים השונים היא בעמודי היעדים השונים, בהם מרוכז כל המידע. עם זאת, ישנם כמה אירועים שמפורסמים ברמה הלאומית ובהחלט לקחת אותם בחשבון בזמן תכנון הביקור במדינה.

הקרנבל (בין ינואר לתחילת מרץ) – הקרנבל נחגג במועדים שונים ובדרך שונה בכל אזור של ארגנטינה, אם כי באופן כללי ניתן לומר שברוב המקומות החגיגות לא מסעירות במיוחד. היוצאות מהכלל הן חגיגות הקרנבל בפרובינציית אנטרה ריוס שליד בואנוס איירס, אשר נחגגות במשך תשעה סופי שבוע מינואר ועד תחילת מרץ. החגיגות כוללות תהלוכות ססגוניות והרבה ריקודים, כשהמוקד המרכזי של החגיגות היא העיירה גוואגלוואיצ'ו. קרנבל שונה לחלוטין, אך מדהים גם הוא, הוא הקרנבל שנחגג בכפרים והעיירות שבגבול הצפוני של ארגנטינה ובוליביה (באזור הומאווקה), שבהן יש אוכלוסייה ילידית גדולה, אשר מקיימת תהלוכות מסורתיות של תחפושות ומסכות.

חג המולד והשנה החדשה (מ- 24.12 עד 1.1) – במהלך חגים אלו הערים נצבעות בצבעי חג ועצי האשוח המקושטים מוצבים בכל כיכר ושדרה בערים הגדולות. באופן מסורתי חג המולד נחגג עם המשפחה (בדרך כלל באכילת אסאדו) וחגיגות השנה החדשה הן יותר פרועות וכוללות בדרך כלל זיקוקים במרכזי הערים ומסיבות טובות במיוחד. זהו גם השבוע בו מספר התיירים הוא הגדול ביותר ואם אתם מגיעים לכאן בתקופה זו, חשוב מאוד להזמין את הנסיעות ומקומות הלינה שלכם כמה שיותר זמן מראש ובכל מקרה להתכונן לשלם מחירים גבוהים מהממוצע.

לגונה נימז ליד אל קלאפטה. צילום: נתנאל שאמה

חג הפסחא (מכונה כאן La Semana Santa, לרוב סביב אמצע אפריל) – במהלך חג הפסחא נערכות סביב הכנסיות תהלוכות דתיות ותפילות המוניות, בדומה למקובל בכל העולם הנוצרי. בתור תיירים לא מדובר באירועים מעניינים במיוחד, אך חשוב לקחת בחשבון שהשבוע של הפסחא הוא חופש בארגנטינה ובכל דרום אמריקה ולכן הערים (וחיי הלילה שלהן) ריקות מאנשים ואזורי הנופש מלאים עד אפס מקום. לכן, בתקופה זו חשוב מאוד להזמין הכל מראש ובכל מקרה, להיות מוכנים לשלם מחירים גבוהים במיוחד.

ה- Oktoberfest בויז'ה חנראל בלגראנו (אמצע אוקטובר) – בעיירה ויז'ה חנראל בלגראנו, שנמצאת באזור קורדובה, נערך כל שנה פסטיבל בירה ענק, אותו עורכת הקהילה המקומית שרובה המכריע הם בני מהגרים מגרמניה. זוהי אחד מחגיגות האוקטוברפאסט הכי גדולות בעולם ואם אתם בסביבה, בהחלט שווה להגיע לכמה ימים.

יום העצמאות (9 ביולי) – חגיגות יום העצמאות הארגנטינאיות שונות מאלה שמקובלות בישראל, וכאן הן נחגגות בעיקר בתהלוכות ומצעדים גדולים במרכזי הערים הגדולות ובנאומים של בכירי השלטון יחד עם מופעי זיקוקים גדולים. החגיגות הגדולות והמפוארות ביותר, שבהן לוקח חלק באופן מסורתי גם נשיא הרפובליקה, נערכות בעיר טוקומאן. חגיגות דומות, אם כי בהיקף קטן יותר, נערכות גם ב"יום המהפכה" שמצויין כל שנה ב-25 במאי.

קוד התנהגות ומנהגים

הארגנטינאים הם עם נחמד מאוד באופן כללי ובכל מקום שתגיעו אליו, סביר להניח שתתקבלו בסבר פנים יפות. מאידך, יש להם גינוני כבוד של אירופאים, הם לא מזכירים את אווירת החברות של פרו, בוליביה, קולומביה, אקוודור וברזיל.

הארגנטינאים מאוד אוהבים לדבר ולהיות בקבוצה, ובמקומות רבים תראו חבורות גדולות של בני משפחה או חברים שמתגודדים לבלות ביחד. באחד על אחד הארגנטינאים מאוד מנומסים ומעודנים וחשוב שלא לדבר איתם בצורה ישירה מדי או תוקפנית, מה שייתפס ישר כחוסר נימוס או עלבון ויכול להוביל אף לריב. בקבוצה לעומת זאת, הם נוטים להיות אגרסיביים יותר ולפעמים אפילו לצעוק ולרדת אחד על השני ברוח טובה.

כשחברים או מכרים נפגשים ונפרדים מקובל לתת נשיקה על הלחי, גם בין גברים. לחיצת יד ניתנת רק במקרים של קשר רשמי או עסקי (למשל, אל תתנו ישר נשיקה לבעל ההוסטל שלכם אלא לחיצת יד, אך אם יצא לכם לפטפט איתו בזמן השהות בהוסטל, כבר יהיה מקובל להיפרד ממנו בנשיקה).

מלבד כמה כפרים קטנים בצפון המדינה שבהם חיה אוכלוסייה ילידית שעדיין שומרת על המסורת, הלבוש וסגנון החיים האינדיאניים, הרוב המכריע של התושבים כאן הם מערביים לחלוטין, הן במראה ובלבוש והן בסגנון החיים. אין להם את המסורות הדרום אמריקאיות הקלאסיות, והם מזכירים מאוד בהתנהגותם את האמריקאים.

בוודאי תבחינו מהר מאוד שלארגנטינאים (גם הנשים וגם הגברים) יש חוש אופנה מפותח מאוד, בעיקר אלו מהערים הגדולות, ולכן סביר להניח שאתם אלו שתראו מוזנחים ביחס למקומיים. קחו בחשבון שתרמילאים בארגנטינה נתפשים באופן כמעט אוטומטי כהיפים, ולכן יכול להיות שתזכו ליחס קצת קר ומתנשא מאנשי המעמד הבינוני-גבוה, בייחוד אם תהיו לבושים ברישול או עם שיער פרוע.

כמו-כן, במסעדות ומקומות בילוי רבים בערים הגדולות נהוג שלא להכניס אנשים שאינם לבושים כראוי (למשל, אל תנסו להיכנס בסנדלים או בגופיה למסיבה, אלא אם זו מסיבת טבע). לא צריך להגזים וללבוש חליפה, אבל גם חולצה קצרה ולא בלויה תעשה את העבודה.

הארגנטינאים הם עם רגוע ונינוח שלא ממהר לשום מקום והעסקים נפתחים מאוחר (לא לפני 9:00) ונסגרים בזמן הסיאסטה (בדרך כלל סביב 14:00-17:00). הסיאסטה היא קודש, ולכן, גם אם תשבו במסעדת אכול כפי יכולתך, עדיף שתסיימו לאכול לפני השעה 14:00. עם זאת, כל העסקים, המסעדות ומקומות הבילוי פתוחים עד מאוחר, ואם תגיעו לארוחת ערב במסעדה לפני תשע בערב או למסיבה לפני שתיים בלילה, קרוב לוודאי שתמצאו את עצמכם לבד.

כמו-כן, קחו בחשבון שדיוק בזמנים אינו בדיוק ערך קדוש כאן, וכמעט כל דבר אירוע או מפגש חברתי יתחיל באיחור של לפחות חצי שעה. המקומיים מאוד אוהבים לבלות ולחגוג וסצנת חיי לילה פעילה תמצאו כמעט בכל מקום, כשבדרך כלל הפאבים מתחילים להתמלא סביב חצות והמועדונים סביב 02:00-03:00 (וממשיכים אחר כך עד אחרי הזריחה).

קחו בחשבון, שהארגנטינאים הם עם גאה ופטריוטי מאוד (ולאנשי בואנוס איירס יצא גם מוניטין של שחצנים) ותקפידו להימנע מלהעיר לידם הערות שליליות על המדינה או על נבחרת הכדורגל. גם נושא הדיקטטורה הצבאית והפשעים שנעשו בתקופתה הם נושא רגיש, שעדיף להימנע מלדבר עליו עם אנשים שאתם לא מכירים. אם תגיעו בימי חמישי למשל לכיכר מול מעון הממשלה, תוכלו לראות מפגנים שישמחו להסביר לכם על השחיתות המקומית. הטענה הארגנטינאית לבעלות על איי פוקלנד (או איסלאס מאלבינאס, כמו שהם נקראים כאן) היא קונצנזוס לאומי בארגנטינה, ומאז מלחמת פוקלנד, בריטניה וכל מה שקשור אליהם נחשבים למוקצה. חסכו לעצמכם פוטנציאל גדול מאוד לאי נעימות ואפילו אלימות ופשוט הימנעו מלדבר על הנושא הזה או מלהשתמש במונח הבריטי "איי פוקלנד".

בפנייה לבני אדם נהוג לפנות בכבוד, בתואר Senior או Seniora. המילה Amigo (חבר) אינה נפוצה במדינה זו, ולכן הימנעו מלקרוא לאנשים כך. כשתחצו את הגבול לצפון, תשימו לב ששם כן יתחילו לקרוא לכם Amigo.

אם יש בהוסטל בו אתם נמצאים חוקים, עמדו בהם כאילו הם עשרת הדיברות. בשנים האחרונות יצא לישראלים שם רע מאוד בחלק מהמקומות בארגנטינה לאור התנהגות ברברית, אי ציות לחוקים והתנהגות שאינה תואמת את חוקי המקום. יותר ויותר אנשים סוגרים את דלתם בפני ישראלים ולכן, אם תגיעו למקום ויתנהגו אליכם בצורה קצת פחות מנומסת מכל השאר, הבינו שהדבר נובע מחוויות רעות מול ישראלים.

פריטו מורנו - הקרחון המתנפץ. צילום: dollarphotoclub.com

עונות לטיול ומזג אוויר

ארגנטינה גדולה ומגוונת מאוד, ולכן מזג האוויר והעונות לטיול שונים מאוד מאזור לאזור. חודשי התיירות המרכזיים הם במהלך הקיץ, בין החודשים נובמבר לאפריל, כשהשיא מגיע בחודשים ינואר-פברואר, אז כל תושבי ארגנטינה יוצאים לחופשות הקיץ. עם זאת, בחלקים גדולים של ארגנטינה ניתן לטייל ללא בעיה כל השנה, ובכל מועד שיצא לכם להגיע לכאן תוכלו ליהנות לפחות מחלק מנפלאותיה של המדינה.

אזור La Pampa – האקלים באזור זה מסודר ומתון יחסית, כשהחורף קר (ברוב האזורים סביב ה-10 מעלות בממוצע) וגשום והקיץ חם ויבש יותר (אם כי גם בו בהחלט יכול לרדת גשם) והטמפרטורות בחלק מהקומות יכולה להגיע גם ל-30 מעלות ויותר. באזור זה, שמוקד המשיכה העיקרי שלו הן הערים עצמן, ניתן לטייל ללא בעיה כל השנה. בחלק גדול מהמקומות מקובל מאוד לבלות בחופי רחצה לאורך הנהר או האוקיינוס, דבר אשר מוגבל רק לעונת הקיץ.

אזור האגמים, פטגוניה וארץ האש – אזור זה, שחלקו הדרומי ביותר קרוב יחסית לאנטארקטיקה ולקוטב הדרומי, מתאפיין במזג אוויר קיצוני והפכפך וברוחות חזקות מאוד בכל חודשי השנה ותמיד יכול להיות כאן קר, גשום, מושלג או הכל ביחד. החורף כאן, בעיקר באזור הרי האנדים, קר וסוער והתיירים שבאים בתקופה זו פוקדים את אתרי הסקי המצויינים, אך טיולים של ממש לא תוכלו לעשות. העונה הטובה לבקר היא בקיץ, אז הטמפרטורות סבירות ולפעמים אפילו נעימות, חלק מהשלגים מפשירים ומסלולי ההליכה והטרקים פתוחים. עם זאת, חשוב לקחת בחשבון שגם בתקופה זו עדיין יכול להיות כאן קר מאוד וגשם ושלג יכולים לרדת גם בשיא הקיץ, בעיקר אם אתם מטיילים בהרים. באזור הרי האנדים יורד לא מעט גשם לאורך כל השנה, אך בשאר שטחי פטגוניה האקלים יבש ומדברי ואין בו כמעט צמחיה.

צפון-מזרח – אזור זה, שסמוך לברזיל ופרגוואי, מתאפיין בטמפרטורות גבוהות יחסית כל השנה ובהרבה מאוד לחות וגשם, אשר אחראי ליערות הגשם ולביצות שנפוצות באזור. ניתן לטייל כאן לאורך כל השנה.

צפון מערב – האקלים של אזור זה, שממוקם למרגלות הרי האנדים במיקום גבוה יחסית לגובה פני הים, זהה לאקלים של בוליביה והוא מתאפיין בקיץ חם יחסית וגשום ובחורפים קרים מאוד (באזורים רבים הטמפרטורות יורדות בלילה מתחת לאפס), אך ללא גשם. בגלל תנאים אלה ניתן לטייל ברוב האזורים הללו ללא בעיה כל השנה, כשגם הגשמים של הקיץ הם ברוב המקומות לא בעיה גדולה, כיוון שחלקים גדולים הם שטחים מדבריים שכמעט לא יורד בהם גשם.

בטיחות ובריאות

ארגנטינה היא מדינה בטוחה באופן יחסי, בוודאי יותר בטוחה בהשוואה לברזיל. אך עם זאת, בערים הגדולות במיוחד, יש לנקוט באמצעי זהירות. מאז פרוץ המשבר הכלכלי, גדל מאוד היקף הפשיעה וכיום אפילו הארגנטינאים מתלוננים על חוסר בתחושת ביטחון. בכל עיר גדולה ישנן שכונות בעייתיות שעדיף שלא להסתובב בהם, בעיקר לא בלילה, וחשוב לברר בכל מקום שאתם מגיעים אליו איפה כדאי להסתובב ואיפה לא.

כדאי להימנע מללכת לבד בלילה בערים הגדולות ובמקרים רבים, עדיף בכל מקרה לקחת מונית למקומות הבילוי ובחזרה. ודאו כי המוניות רשמיות בלבד, ואל תעלו על "טרמפים בכסף" בלילה, כפי שנהוג במדינות אחרות. עדיף לצאת מההוסטל ללא טלפון ועם סכום כסף מסוים כיוון שגם אם נפלתם לשוד, תוכלו לצאת ממנו בנזק לא גדול. שוד אלים אינו דבר נפוץ ברוב ארגנטינה, אך בהחלט קורה מדי פעם ובמקרה שנפלתם קורבן לשוד כזה, עדיף שלא להתווכח ולתת לשודד את מבוקשו כדי לא להיפגע.

האזורים הלוקים בפשיעה רבה הם במרבית המקרים בואנוס איירס, רוסריו ומנדוסה. כאשר במדונסה עצמה לא מומלץ ללכת לבד בלילה כלל, בבואנוס איירס עיקר הפשיעה היא באזור השכונות הפחות טובות. שם, מדווחים גם מקומיים על מקרי שוד רבים שהתבצעו נגדם.

בבואנוס איירס עצמה ישנה מלכודת תיירים ידועה אשר מסתובבים עם מוצ'ילות, מופנת בעיקר נגד מטיילים חדשים שרק נחתו. במלכודת זו, כאשר תלכו ברחוב, תרגישו פתאום שנשפך עליכם חומר סמיך ומוזר בצבע שקוף-לבן עם ריח מסריח ביותר, אולי מהמסריחים שתריחו בימי חייכם. לאחר מכן, יקרא לכם ארגנטינאי באנגלית ויגיד שזקנה או איש זר עשה את זה ויבקש ממכם להוריד את התיק כדי שיעזור לכם לנקות. ברגע שתורידו את התיק, יגיע ילד ויחטוף את התיק הקטן. לכן – שימו לב! אם נשפך עליכם חומר מסריח ברחובות בואנוס איירס אתם נתונים לשוד. המשיכו ללכת, אל תעצרו ואף הגבירו את הקצב עד שתגיעו להוסטל. אולי זה יגזול לכם שעה של ניקיונות, אבל זה שווה את כל הציוד שלכם.

עם כל הכבוד למקרי שוד אלים, הרוב המכריע של מעשי השוד נעשים על ידי נוכלים וכייסים, וכאלה, למרבה הצער, יש לא מעט במרכזי הערים ובאזורי התיירות. הקפידו לשים עין על הדברים שלכם בכל מצב ונסו להימנע מלמשוך תשומת לב עם הרבה שטרות או דברי ערך כמו תכשיטים, מצלמה או טלפון. השאירו את דברי הערך, הכסף והדרכונים נעולים בהוסטל והסתובבו רק עם הכסף שאתם צריכים לאותו היום, וכן עם צילום של הדרכון שלכם. מכייסים חשוב להיזהר בעיקר באזורים הומי אדם וכן באוטובוסים ובמטרו.

אם אתם עם תיק גב באזור מלא אנשים, דאגו שתרגישו כל תנועה בו ובמידת האפשר נעלו אותו עם מנעול קטן. כמו-כן, היזהרו שלא יחטפו לכם את התיק או הארנק כשאתם יושבים בכל מקום ציבורי, גם בתחנת האוטובוס. קחו בחשבון, שרוב השודדים עובדים בחבורות מאורגנות אשר לרוב אחד או שניים מהם מסיחים את דעתכם באמצעות טריקים שונים והאחרים שודדים אתכם. לכן, אל תסמכו על אף אחד שאתם לא מכירים (לא משנה כמה הוא נחמד) והיזהרו מטיפוסים מפוקפקים. תיזהרו במיוחד מאנשים שממש מנסים לעזור לכם. בנוסף, אל תסכימו לעלות על מונית שבה כבר יש עוד אנשים.

רוב השוטרים בארגנטינה אמינים, אך למרבה הצער, לאור השחיתות המדינה, שוטרים לא מרוויחים כמו שצריך וישנם שוטרים רבים שבוחרים לנצל את כוחם לרעה. הדבר נפוץ בשאר מדינות דרום אמריקה, ולכן, ככלל ברזל, העדיפות שלכם היא לא לבוא במגע עם המשטרה אלא אם באמת תצטרכו אותה. אל תתנו אמון אוטומטי בכל מי שלובש מדים, ובייחוד לא במי שלבוש אזרחי וטוען בפניכם שהוא שוטר. חלק מהשוטרים מקבלים שוחד כאופציה למילוט מפשע, אך עם זאת, מומלץ לא לעשות זאת באופן ייזום אלא כאמצעי אחרון של "אין ברירה", (מה? באיזה קטע?) כי למרות שזה יכול להצליח לכם, זה באותה מידה יכול גם לסבך אתכם. הארגנטינאים עצמם אינם אנשים אלימים ולא סביר שתיתקלו באירועים אלימים. עם זאת, נסו להתרחק מקבוצות אוהדי כדורגל גדולות (אלא אם אתם במגרש עצמו) וכן התרחקו מהפגנות שבמקרים רבים נגררות לתקריות אלימות עם המשטרה.

מבחינת בריאות אין לכם יותר מדי מה לחשוש. המים, הבשר, הפירות והירקות בטוחים ומערכת הבריאות מערבית ומתקדמת. אין תחושה של מערביות שתשתווה לפעם הראשונה שבה המגיעים מבוליביה ופרו יגלו כי הם יכולים לשתות את המים מהברז או מנהרות ולא צריכים לטהר אותם. בכל עיר או יישוב מרכזי ישנו לפחות בית חולים אחד, ורופא תמצאו גם בכל עיירה קטנה יחסית. עם זאת, קחו בחשבון שלמצוא רופא דובר אנגלית, בייחוד מחוץ לבואנוס איירס, עלולה להיות משימה לא פשוטה. חיסונים אינם בגדר חובה, אך עדיין יש כמה חיסונים שמומלץ לעשות ליתר ביטחון.

כל מה שצריך לדעת על בריאות בטיול »

טרק פריי-ג'ייקוב באזור ברילוצ'ה. צילום: נטע הרוש

באזורים רבים בארגנטינה שוררים תנאי טבע ואקלים קיצוניים וחשוב מאוד שלא לזלזל בזה. השמש כאן חזקה יותר ממה שאתם מכירים בארץ, בייחוד באזורים הגבוהים, וחלק מהחור באוזון נמצא מעל פטגוניה ולכן מומלץ בחום להקפיד להימרח. במיוחד אם אתם נמצאים על קרחונים או בשלג, לא משנה כמה חם וכמה נעים בחוץ, תמיד שימו לבוש ארוך ומרחו הרבה קרם הגנה כדי שלא תשרפו.

כמו-כן, אם אתם מטיילים באנדים הקפידו תמיד להגיע עם לבוש חם אשר יגן עליכם במקרה הצורך גם מרוח ומגשם. הלילות בפטגוניה עלולים להיות קרים מאוד גם בשיא הקיץ, ולכן אם אתם מתכוונים לישון באוהל, חשוב מאוד שיש לכם שק שינה חם (סביב ה-7- מעלות) ובגדים תרמיים.

באזורים גבוהים, כמו בטרק לאקונקגואה או באזור סלטה וחוחוי, אתם עלולים לסבול ממחלת גבהים אשר גורמת לכאבי ראש, לבחילות ולסחרחורות, ואם אינה מטופלת כראוי, גם למוות. אם אתם מרגישים תסמינים של מחלת גבהים חשוב לרדת מיד בגובה וכן לשתות הרבה מאוד מים. מומלץ לקחת כדורי גבהים בהתאם להמלצת רופא אך בטוח לא להסתכן, לתת לגוף כמה ימים להתרגל לגובה ולא לצאת לטרקים מיד.

המדינה אינה אנטישמית ויש בה קהילה יהודית גדולה מאוד וחמה. אך עם זאת, בשנים האחרונות מקומות מסוימים, בעיקר הוסטלים, לא מקבלים ישראלים לאור התנהלות לא נאותה של ישראלים בעבר.

מידע מיוחד לקהילת הלהט”ב

רמת הפתיחות לקהילה הגאה נמצאת כאן במגמת עלייה מתמדת, אך היא עדיין לא רמת הפתיחות שמקובלת באירופה. בערים הגדולות, ובעיקר בבואנוס איירס, ישנה סצינה מפותחת מאוד של מקומות בילוי לקהילת הלהט”ב, שמתקבלים בטבעיות רבה. עם זאת, המראה של זוגות חד מיניים שהולכים יד ביד או מתנשקים בפומבי אינו נפוץ, וקחו בחשבון שאתם צפויים להיתקל במבטים (אם כי לא יותר מזה).

באזורים הכפריים שמחוץ לערים הגדולות הדעות הקדומות נפוצות הרבה יותר ושם מומלץ לכם להוריד פרופיל כדי להימנע מאי נעימויות או הערות פוגעניות. כמובן שלא מדובר במדינה דתית קיצונית ולכן, גם אם תהיו עם בני אותו המין במסיבה, סביר להניח שהכול יהיה בסדר, במקרה הגרוע תיתקלו במבטים.

על האוכל המקומי

האוכל בארגנטינה הוא אחד מהיתרונות הגדולים שלה, וברוב המקרים הוא גם ניתן בשפע "כפי יכולתך". לעומת זאת, האוכל בארגנטינה הוא מהיקרים ביבשת ולכן מומלץ בארגנטינה לבשל בהוסטלים, שכן רובם מכילים מטבח. שימו לב, שככל שתדרימו יותר, כך איכות הפירות והירקות תרד לאור התנאים הקיצוניים. ככל שתגיעו לעיר פחות מרכזית, כך המחסור יורגש.

שפע הבקר והמוצרים החקלאיים שגדלים במדינה, יחד עם המהגרים הרבים מכל קצוות העולם, שרובם איטלקים וספרדים, יצרו כאן תרבות אוכל מגוונת ועשירה, שמתאימה לכל טעם. כיום, בניגוד לעבר, גם אנשים בדיאטה, צמחונים ושומרי כשרות לא יתקשו כאן למצוא את מבוקשם. שימו לב, שומרי הכשרות והצמחונים: כשאתם במסעדה עליכם לבקש ללא בשר, דגים, עוף וחזיר. בניגוד לארץ, בארגנטינה יהיו מקומות שהמילה “בשר” תהיה שם גנרי לכל דבר שהיה פעם חי ואילו במקומות רבים, היא תתכוון רק לבשר אדום.

כמו בכל מדינה מערבית, במסעדות נהוג להשאיר 10% טיפ וכן נהוג לגבות עוד סכום קטן נוסף לכל סועד עבור סידור השולחן והשירות. ברוב המקומות מציעים ארוחת צהריים מתפריט קבוע במחיר משתלם יחסית, אשר נקרא לרוב "תפריט היום" (Menu del DIa). כמו-כן, נפוצות כאן מאוד מסעדות ה"אכול כפי יכולתך", אשר נקראת כאן Tenedor Libre (מזלג חופשי בספרדית). מסעדות אלה בדרך כלל לא מאוד יקרות ומציעות בופה עשיר של סלטים ותוספות לצד מגוון גדול של מנות עיקריות, וכמובן בשרים על הגריל. לכל אזור של ארגנטינה ישנם מאכלים אופיינים לו, וכן מאכליים האופייניים לכל אחת מקהילות המהגרים הרבות, אך עדיין יש לא מעט מאכלים אשר נפוצים בכל רחבי המדינה.

אוכל

בשרים – הבשר הארגנטינאי הוא שם דבר בעולם כולו, והשילוב של האיכות המדהימה שלו עם המחירים הנמוכים באופן יחסי בהשוואה לארץ הופכים אותו למשהו שפשוט מעודד אותך ליהנות ממנו שוב ושוב. תוכלו לקנות בו סטייק איכותי במידת עשייה מושלמת במחיר של עד 50 שקלים. בכל מקום שתהיו בו בארגנטינה תוכלו למצוא מבחר גדול של מסעדות בשרים (Parilladas), שישמחו להציע לכם מבחר בשרים משובחים. הנתחים הטובים ביותר הם ה-Bife de Chorizo וה-Lomo.

במהלך אסאדו, נהוג להקדים את אכילת הסטייקים במנה ראשונה של צ'וריסוס (נקניקיות דרום אמריקאיות, לרוב מבשר חזיר) ומורסישס (נקניקיות דם). אבל אל תגבילו את עצמכם רק למסעדות – בכל הסופרמרקטים יש קצביות עם בשר טרי במחירים זולים במיוחד, אז פשוט קנו כמה נתחי בשר וכמה צ'וריסוס ועשו אסאדו בעצמכם!

הבקר הוא כמובן הבשר מספר אחת של ארגנטינה, אך אם תגיעו לפטגוניה, אתם חייבים גם לנסות את בשר הכבש המקומי, שמבושל בשלל מאכלים וכמובן גם על הגריל.

בירת הבשר של ארגנטינה היא ללא ספק ברילוצ'ה, שם מטיילים רבים משקיעים מספר ימים שבהם כל יום הם אוכלים בשר במסעדה שונה. נהוגים בברילוצ'ה גם ערבי אסאדו, שמצטרפים בד"כ לטיולי סוסים. בארגנטינה ישנה תרבות יין מפותחת ולכן אם אתם יושבים במסעדה, תחסכו את הבירות ופנקו את עצמכם בכוס יין טובה ליד הבירה.

שניצל (Milanesa) – השניצלים כאן פופולאריים מאוד, רק שלהבדיל מהנהוג בארץ הם עשויים מבקר. במסעדה מנת השניצל הטובה ביותר הוא ה"מילאנסה נפוליטנה" – שניצל שעליו פרוסות של גבינה, נקניק ורוטב עגבניות. בדוכני רחוב ומסעדות מזון מהיר, המנה הפופולארית ביותר היא שניצל גדול בתוך לחם, שמגיע עם מגוון תוספות והרבה מיונז. השניצל פה לא טעים כמו השניצל בארץ, כי הוא מטוגן בשמן עמוק, אך זוהי בהחלט מנה משביעה וטובה. מילנסה תהיה לרוב אופציה איכותית בארוחת "מנו".

אוכל איטלקי – המהגרים הרבים שהציפו את ארגנטינה יצרו כאן מטבח איטלקי מצויין, שהוא כבר חלק בלתי נפרד מהמטבח המקומי. וכמעט בכל מסעדה תוכלו למצוא פיצות, פסטות ולזניות שלא נופלות מהמקור האיטלקי, והגלידות הארגנטינאיות נחשבות לכאלה שאפילו עולות על המקור.

למרות זאת, במקומות רבים הפיצות יאכזבו אתכם. אם אתם מזמינים פיצה עם זיתים, אל תצפו לקבל מנה מלאה בזיתים, אלא בד"כ זית אחד כולל גרעין לכל משולש. פיצה נפוצה נוספת בארגנטינה היא פיצה עם ביצה קשה. יוצאת מן הכלל בענייני הפיצות היא העיר בואנוס איירס, שם תוכלו למצוא שלל פיצריות איכותיות ומפתיעת בטעמים, למשל, פיצה לבנה ללא רוטב עגבניות בתוספת תרד.

ברילוצ'ה גם כן ידועה באיכות הפסטות שלה, שבהחלט נותנות קרב יפה למנות אחרות בעיר שבה החיך שלכם יהנה מכל שנייה.

סנדוויצ'ים ואוכל רחוב – אוכל הרחוב העממי כאן הוא בעיקר סנדוויצ'ים של בשר עם תוספות שונות כמו נקניק, גבינה וכל מיני ירקות. אם תבקשו "לומו" תקבלו סנדוויץ' עם נתח בקר דק, "מילאנסה" הוא סנדוויץ' שניצל ו"צ'וריפאן" הוא חצי בגט עם צ'וריסו (מנה שאתם חייבים לטעום בארגנטינה). אם תבקשו את הסנדוויץ' שלכם בסגנון "קומפלטו" יתווספו למנה גם נקניק, גבינה, בצל מטוגן, ביצת עין, עגבניות וחסה.

בנוסף לסנדוויצ'ים החמים, נפוצים כאן גם סנדוויצ'ים רגילים, כשכמעט כולם מגיעים עם חמאה, נקניק חזיר (Jamon) וגבינה צהובה. הסנדוויץ' הנפוץ ביותר הוא Sándwiche de Miga, סנדוויץ' מלחם לבן, שחתכו לו את החלק הקשה.

אמפנאדאס – ביחיד – אמפנדה. מאפים קטנים וטיפוסיים לאזור, הממולאים בדברים שונים (בשר טחון וגבינה עם נקניק הם הנפוצים ביותר), ומהווים נשנוש מצויין. האמפנדס מזכירים מאוד את הבורקס הישראלי, למרות שהבצק משמעותית יותר עבה. יש אמפנאדאס מטוגנות או אפויות, אך האפויות בדרך כלל נפוצות יותר.

ברוב הפיצריות והמסעדות יגישו לכם גם אמפנאדס כמנה ראשונה. שימו לב שמנת אמפנדה בצ'ילה היא מנה משביעה לכל דבר ואילו בארגנטינה תצטרכו לפחות שלושה כדי לשבוע, אך האיכות בארגנטינה מנצחת. באופן כללי, אם אתם רעבים ונמצאים בחוץ, שקלו אופציה של לקנות כשלושה אמפנדס במבצע, ולאכול טוב בערב כשתבשלו בהוסטל. מומלץ לשאול בהוסטל איפה מוכרים את האמפנדס הטובים ביותר.

בומבה – המאכל עם השם המוזר הוא בהחלט "בומבה", שהרבה מפספסים בארגנטינה וחבל. בכל מאפייה תוכלו למצוא מנת בומבה, שתסדר לכם את היום. אין ספק שהמנה הזו היא מהמיוחדות בארגנטינה – כדור פירה קריספי מבחוץ ורך מבפנים שמבושל בצורה נהדרת, במילוי של בשר טחון עם זיתים או גבינה שנמסה.

היופי במנה זו היא שכדור הפירה לא סופג את הרוטב הטעים, ורק כאשר נוגסים הטעמים מתערבבים בפה. אל תוותרו על בומבה כשאתם ב-"פנדריות" (מאפיות).

לוקרו וטאמאלס – אלו הם מאכלים שטיפוסיים לאזור צפון מערב ארגנטינה, והם דומים מאוד למאכלים בוליביאנים שנפוצים בצידו השני של הגבול. לוקרו (Locroo) הוא תבשיל קדירה של חלקי בשר שונים עם ירקות שורש וקטניות, וטאמאלס (Tamales) הם כיסונים שעשויים מעלי תירס שממולאים בבשר טחון.

מאכלי ים – למרות שלארגנטינה יש קו חוף ארוך מאוד וכן אינספור נהרות ואגמים, הדגים ופירות הים כאן לא פופולאריים בצורה יוצאת דופן. ובכל זאת, כמעט בכל מקום תוכלו למצוא גם מקום לאכול בו דגים ופירות ים טריים וטובים. יוצאת מן הכלל בתחום הנ"ל היא אושואייה, שהמאכל המקומי בה הוא סרטן שנקרא קינג קראב, שמוצא מהמים הקפואים של סוף העולם ולרוב מבושל בעודו חי. המקומיים מעידים כי מאכל זה הוא מעדן לחובבי פירות הים, אך מחירו אינו זול, בהתאם.

מתוקים – גולת הכותרת כאן היא כמובן ה-Dulce de Leche, ריבת החלב המפורסמת שגם אם תרצו לא תצליחו להימנע ממנה (כי שמים אותה כמעט בכל דבר). כמו-כן, תוכלו למצוא כאן בשפע את עוגיות האלפחורס המצויינות (ל-Havana יש את הטובות ביותר) .

ארוחת הבוקר הארגנטינאית האידאלית, מלבד בגט עם ריבת חלב, היא קפה שמלווה בכמה מאפים. הנפוצים ביותר הם קרואסונים מתוקים שנקראים Media-Luna או מאפים מבצק עלים שעליהם ריבה ונקראים Facturas. אם אתם מגיעים לאזור הדרום, אל תפספסו את השוקולד המקומי הנפלא, שנמכר בכל פינה.

שוקולד – למרות קטגורית המתוקים, לשוקולד בארגנטינה צריך לתת מקום מיוחד. הוא פשוט שוקולד ברמה גבוהה מאוד מכל מקום אחר בדרום אמריקה, ונותן קרב רציני לחובבי השוקולד השוויצרי. בערים כמו מנדוסה וברילוצ'ה תוכלו אפילו ללכת לסיורים במפעלי שוקולד שונים, שיראו לכם את תהליך הייצור האותנטי. חוויה נחמדה מאוד. בנוסף, כאשר אתם מטיילים במדרחוב של ברילוצ'ה, תוכלו למצוא עשרות חנויות שוקולד ושוקו שיעשו לכם את היום ויחזירו אתכם לילדות עם מזרק של סוכר.

איגואסו. צילום: הגר רופא

משקאות

מאטה – בדומה למקובל בעוד כמה מדינות דרום אמריקאיות, המשקה הלאומי הוא המאטה – חליטת צמחים מסורתית, ששותים באמצעות מזיגת מים חמים לכוס מיוחדת העשויה מדלעת. בביקורכם במדינה אתם תראו אנשים שותים מאטה בכל מקום – בישיבה רגועה בפארק, מאחורי הדוכן בשוק, במהלך סיבוב שופינג ואפילו תוך כדי נהיגה באוטובוס. טעם המשקה מר, ולרבים קשה להתרגל אליו בהתחלה, אך זה לא העניין – המאטה הוא בראש ובראשונה עניין חברתי ושותים אותו בכל מפגש חברתי או ארוחה משפחתית, ואם רק תאזרו את האומץ לנסות תגלו את הכיף שבעניין.

במקרים מסומיים נוהגים הארגנטינאים להוסיף למאטה סוכר, חלב או מיץ תפוזים, אך בכל מקרה, תנו למי שמציע לכם את המאטה להחליט ואל תוותרו על חווית שתיית המאטה.

אלכוהול – שתיית בירה פופולארית כאן מאוד ובכל מקום שבו תבקשו בירה, קחו בחשבון שתקבלו בקבוק של ליטר. מותג הבירה המקומי המפורסם ביותר הוא ה-Quilmess וחוץ ממנו יש כאן עוד כמה בירות מקומיות סבירות וכן בירות זרות. בפאבים רבים נהוג להציע בירה ביתית מהחבית אשר תיקרא Cerveza Artesanal.

היין המקומי הוא שם דבר בתרבות צריכת היין העולמית. כל מומחה יין יוכל לזהות את טעמה המיוחד של זריעת ארגנטינה, בייחוד יין אדום מסוג Malbec, מצויין, והמחירים שלו זולים מאוד. במנדוסה, שהיא עיר הבירה של היין בארגנטינה, תוכלו לעשות סיור יקבים עצמאי, שבו תיסעו על אופניים במשך כמה שעות ליקבים אשר מצאו חן בעיניכם, תטיילו ביקב ותשתו יין משובח. חוויה נהדרת לכל חובבי היין.

ויסקי ורום פופולאריים כאן מאוד, אך השתיה החריפה הנפוצה ביותר היא ה-Fernet, משקה עשבים חריף ומר, שמקורו באיטליה. הדרך הנפוצה היא לשתות אותו מעורבב עם קולה.

תרבות ומוזיקה

התרבות והמוזיקה שגשגו בארגנטינה מאז ומעולם ובואנוס איירס נחשבת, בצדק, לבירת תרבות עולמית. האומנות, המוזיקה, הספרות והתיאטרון מוערכים כאן מאוד, ובכל הערים הגדולות תמצאו מבחר גדול מאוד של מוזיאונים, גלריות ותיאטראות מפוארים. המוזיקה הלאומית היא כמובן הטנגו המפורסם, ומופעי טנגו מדהימים מועלים על הבמות כל ערב, לצד אינספור מועדוני טנגו קטנים שבהם באים לשתות ולרקוד. הטנגו נוכח בכל מקום בבואנוס איירס, תוכלו אפילו לראות אותו ברחוב בשכונת לה בוקה או במסעדות בערב.

מוזיקה: בנוסף למוזיקה המסורתית, המוזיקה הפופולארית כאן היא מודרנית, כולל להקות רוק, פופ וג'אז מקומיות רבות. סגנון מוזיקה נוסף שהפך פופולארי בשנים האחרונות, בעיקר באזור הצפון, הוא הקומביה (Cumbia), שמקורו בארצות האנדיות. אך מעל כל אלו, אין ספק שהמוזיקה הדומיננטית ביותר בארגנטינה היא כמובן הרגאטון, אותה מוזיקה קצבית ורומנטית ששולטת בכל יבשת אמריקה הלטינית.

טלנובלות: אי אפשר להגיע לארגנטינה בלי להגיד מילה על הטלנובלות, שעוד ניתן לראות את השפעותיהן במדינה בימינו. בבואנוס איירס תוכלו אפילו לצפות בהצגות של כוכבי העבר. בני המזל שביניכם יוכלו אולי אפילו להתקל בכוכבים האהובים עליכם בעיר, שכן רבים מהם פוקדים את מרכז בואנוס איירס מדי סוף שבוע.

כדורגל: הכדורגל הוא מרכיב מרכזי בתרבות המקומית, ואתם תראו אותו סביבכם כל הזמן, בין אם זה במשחק ידידותי בפארק, כותרות בעיתון שמודבקות לקיר בית קפה מקומי או נחשול אוהדים קולני בדרך לאיצטדיון. הכדורגל הוא אובססיה לאומית והנאמנות לקבוצה האהודה היא משהו שלא מערערים אליו (וגם לא מהססים ללכת עליו מכות...).

צפיה במשחק כדורגל היא חוויה בלתי נשכחת, שלא כדאי לכם לפספס. גם אם הכרטיסים יקרים, מומלץ לא לקנות מיחצ"נים בהוסטלים אלא להגיע למועדון עצמו ולקנות. בד"כ, המחיר יצא יותר זול משמעותית. וגם אם לא, כדאי לצאת לפאב באזור לה בוקה במהלך משחק שלהם, עדיף נגד קבוצת ריבר פלייט, שכן משחק זה הוא בגדר "סופר קלאסיקו" בארגנטינה.

חשמל ומתאמים לשקע

החשמל בארגנטינה הוא במתח של 220 וולט, והשקעים הנפוצים ביותר הם אלו בעלי הפינים העגולים (בדומה לישראל) ולכן, ברוב המקומות שתהיו בהם אין צורך במתאם. במקרים נדירים יחסית תמצאו בחלק מההוסטלים שקעים "אוסטרליים", שאליהם כן צריך מתאם, אך בדרך כלל לידם יהיה שקע רגיל.

שימו לב, שבגלל שהלינה בארגנטינה היא לרוב בדורמס (לינה משותפת עם עוד הרבה אנשים בחדר), מומלץ לקנות מפצל קטן.

הפרשי שעות מהארץ

בארגנטינה אין שעון קיץ וחורף, ולכן שעון ארגנטינה מפגר אחרי שעון ישראל בחמש או שש שעות, תלוי בעונה. בכל ארגנטינה, למרות גודלה העצום, השעה היא אותה שעה.

שגרירויות וקונסוליות

שגרירות ישראל בארגנטינה

שגרירות ארגנטינה בישראל

  • כתובת: רחוב מדינת היהודים 85, הרצליה פיתוח
  • טלפון: 09-9702744

קהילה יהודית

הקהילה היהודית בארגנטינה היא אחת הקהילות הגדולות והמפותחות ביותר בעולם, השלישית בגודלה כיום, והיא ידועה באהבתה הגדולה לישראל. חיי הקהילה כאן מפותחים מאוד ופועלים כאן אינספור אירגונים, מוסדות ובתי כנסת אשר מארגנים פעילויות ואירועים לקהילה, דתיים וחילוניים כאחד. הרוב המכריע של היהודים מתרכזים בבואנוס איירס, אך יש קהילות פעילות מאוד גם בערים גדולות נוספות כמו מנדוסה ורוסאריו.

כמו-כן, באזור הפרובינציות של סנטה-פה ואנטרה ריוס עדיין חיות קהילות אשר אנשיהן יישבו את המושבות המפורסמות שהקים הברון הירש בסוף המאה ה-19 עבור יהודי אירופה. כיום, הרוב המכריע של הצאצאים היגרו לבואנוס איירס, אך עדיין קיימות מספר עיירות כאלה, שהמפורסמת שבהם היא מוייססויל.

אם אתם צריכים עוד קצת שכנוע שזו מדינה יפהפייה עם הרבה לעשות בה, צפו בנופים האלה:

קישורים רלוונטיים

לתחילת הכתבה

תודה לענבל זאק מסניף למטייל באר שבע על העדכונים והעזרה!

הדפס|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לארגנטינה

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×