אקוודור - עפתי - המלצות על טיולי תרמילאים

אקוודור היא אחת המדינות הקטנות בדרום אמריקה והיא מוכרת בעיקר כשער הכניסה לאיי הגלאפגוס הנפלאים. מלבד האזור הזה במדינה, יש באקוודור אתרי טבע מדהימים נוספים, בהם אפשר לצאת לשפע של פעילויות מאתגרות. יש בה גם ערים היסטוריות, תרבות אותנטית, חיי לילה תוססים וחופים יפים, שמתאימים מאוד לגלישת גלים. הוסיפו לכך את המקומיים החביבים, את המחייה הזולה ואת מזג האוויר הנוח לאורך השנה ותקבלו את אחד היעדים הכי כייפים בדרום אמריקה.

איתי אמוזה - מערכת אתר למטייל
תמונה ראשית עבור: אקוודור - עפתי - המלצות על טיולי תרמילאים - תמונת קאבר
© איתי אמוזה

סקירה כללית על המדינה

עבור חלק גדול מהמטיילים, אקוודור (Ecuador) היא לא יותר מאשר שער הכניסה לאיי הגלאפאגוס המפורסמים. אך איים אלה, שקסמם ומגוון החיות שבהן מושך אנשים עוד מימיו של דארווין, גורמים לרבים לפספס את נפלאותיה האחרים של המדינה המשוונית הקטנה והמדהימה הזו, שהיא, ללא ספק, אחת מהכיפיות ביותר ביבשת. אקוודור היא אחת המדינות הקטנות ביותר בדרום אמריקה (פחות מרבע משטחה של פרו השכנה), אך בגלל המבנה הטופוגרפי שלה, המורכב מרצועת חוף (La Costa), שרשרת הרים אדירה (La Sierra) וג'ונגלים עבותים (La Celva), נהנית המדינה ממגוון בלתי נתפס של נופים, בעלי חיים וצמחיה שרק מחכים להתגלות. תוסיפו לכך את העובדה שהמדינה נמצאת ממש על קו המשווה (ומכאן גם מקור שמה), מה שהופך אותה ליעד שאפשר לבקר בו בכל ימות השנה ואת המרחקים הקצרים שחוסכים את הצורך בנסיעות ארוכות ומייגעות, ותמצאו מדינה אידאלית לטיול.

הר הגעש קוטפקסי. צילום: איתי אמוזה



בדומה לשאר המדינות האנדיות, גם כאן חלק גדול מ-15 מיליון התושבים הם ממוצא ילידי, ומי שמגיע לאקוודור ממדינות אלה לא ירגיש שינוי משמעותי במנהגים, בצורת הדיבור ובמאכלים. כמו שכנותיה, גם אקוודור סובלת מבעיות קשות של עוני ואבטלה, אך אין ספק שהמדינה מעט מתקדמת יותר, ותושביה קצת (בדגש על קצת) יותר "מערביים", בעיקר בכל מה שקשור לצורת הלבוש ולשימוש בפלאפונים. כך גם בכל מה שקשור לתשתיות – אל תחלמו על סטנדרטים מערביים (נסיעה באוטובוס שעל הגג קשורים כבשים וחזירים היא דבר שבשגרה), אבל בהשוואה לפרו, ובעיקר לבוליביה, הכבישים והאוטובוסים יחסית טובים ומרכזי הערים הגדולות מתקדמים ומודרניים.


הטבע הפראי והמדהים הוא מוקד המשיכה המרכזי של המדינה והוא טומן בחובו מבחר עצום של דרכים ליהנות ממנו – טיולים רגליים בין הרים ואגמים, טיפוס לפסגתם של הרי געש מושלגים, פעילויות אתגריות בין נחלים ומפלים ואינספור נסיעות אוטובוס ורכבת בנופים ציוריים. אך בנוסף לכל אלו, תמצאו באקוודור גם ערים היסטוריות מרתקות, אדריכלות מרשימה, תרבות ילידית ססגונית, שווקים שעדיין שומרים על אותנטיות וחיי לילה לוהטים שאף פעם לא עוצרים. ואחרי שעייפתם מכל אלה, אין כמו כמה ימי מנוחה ובילויים ברצועת החוף הציורית, שמציעה לכם להעביר את הימים בגלישה (או סתם ברביצה על החוף) ואת הלילות במסיבות חוף עם תיירים ומקומיים.

אקוודור סבלה תמיד מתדמית של מדינה מסוכנת שלא קל לטייל בה, אך בשנים האחרונות נעשו מאמצים גדולים לשיפור המצב ורמת הביטחון האישי עלתה משמעותית. גם התשתית התיירותית התפתחה מאוד והיא מבטיחה שיותר ויותר תיירים יגיעו לכאן בשנים האחרונות ויהנו מהמחירים הזולים ומאתרי הטבע, שלא נופלים ברמתם משאר אוצרות הטבע של היבשת. ובכל זאת, אקוודור היא עדיין אחד היעדים האחרונים בדרום אמריקה שעוד לא נכבשו על ידי גלי התיירים, והפנינה החבויה הזו עוד טומנת בחובה מקומות רבים שעדיין מחכים שתבואו לגלות אותם.

שפה ושליטה באנגלית

השפה המדוברת באקוודור היא הספרדית והניב המקומי דומה מאוד לזה אשר מדובר גם בפרו ובוליביה (עם תוספת של כמה ביטויים מהשכנה קולומביה). בנוסף לספרדית, חלק מתושבי איזור ההרים עדיין ממשיכים לדבר בשפות ילידיות, שהנפוצה ביותר מביניהן היא הקצ'ואה. רובה המכריע של האוכלוסייה אינו דובר אנגלית, וגם במרכזי הערים תתקשו למצוא אנשים שיודעים יותר מכמה מילים. לכן, הבנה בסיסית בספרדית הכרחית בכדי להסתדר. היוצא מן הכלל במקרה זה הם המקומיים שעובדים בתחום התיירות (בעיקר בכל מה שקשור לגאלאפאגוס) וביניהם יש לא מעט דוברי אנגלית. עם זאת, במידה ותרצו מדריך דובר אנגלית, חשוב לבקש זאת במיוחד, כיוון שזה אינו טריוויאלי.

גיאוגרפיה/טופוגרפיה

אקוודור היא, כאמור, מדינה קטנה יחסית לסטנדרטים של דרום אמריקה, אך היא מגוונת במיוחד ומורכבת מארבעה איזורים שונים שלכל אחד תכונות אחרות לחלוטין:

  • איזור הרי האנדים – איזור זה, שבו נמצאת גם עיר הבירה קיטו, מתאפיין בהרים גבוהים מאוד (הפסגה הגבוהה ביותר מגיעה ל-6,300 מטר מעל פני הים) וגם ישובים רבים נמצאים הרבה מעל קו ה- 3,000 מטר. פסגות ההרים, שרבים מהם הרי געש שצורתם חרוט מושלם, מושלגות כל השנה והאיזור כולו מאופיין בעושר עצום של לגונות, נחלים, מפלים והרבה הרבה ירוק.
  • מישור החוף – חלק זה של המדינה, שבו נמצאת גם העיר הגדולה ביותר (גויאיאקיל), נמתח ברצועה צרה וארוכה לאורכו של האוקיינוס השקט והוא מתאפיין בחופים יפים, שרבים מהם אידאליים לגלישת גלים. המים החמימים יחסית מושכים לכאן גם בעלי חיים ימיים רבים, בהם ניתן לצפות בחלק מעונות השנה.
  • אגן האמזונאס – איזור זה, שתופס כחצי משטחה הכולל של המדינה, מתאפיין בגבהים נמוכים בהרבה והוא מכוסה כולו ביערות גשם בתוליים אותם חוצים נהרות רחבים. חלק זה של המדינה מיושב בדלילות ומינים רבים של בעלי חיים וצמחים אקזוטיים עדיין משגשגים בו.
  • איי הגאלאפגוס – ארכיפלג זה, שנמצא כ-1,000 ק"מ מהיבשה, מורכב מפסגותיהן של הרי געש, שרובם עדיין פעילים, ומלבה שהתקררה והתקשתה סביבם. בגלל הבידוד הגדול שלהם עדיין משגשגים באיים אלה מינים רבים של בעלי חיים ימיים אשר נכחדו בכל שאר חלקי העולם והצפייה בהם היא מחזה שקשה לתאר במילים. בגלל היעדר טורפים, בעלי החיים גם אינם מפחדים מבני אדם, והאפשרות להתקרב וללטף אותם רק מעצימה את החוויה.


קצת השראה לטיולים שלך

תיאור מסלול קצר ומסלול ארוך

מרבית התרמילאים מטיילים לאורכה של אקוודור מצפון לדרום או להיפך, כשהדרך מבוססת ברובה על מוקדי העניין שבדרך המחברת בין גואיאקיל בדרום לקיטו שבצפון. נקודות הכניסה והיציאה המרכזיות למדינה הן פרו בדרום וקולומביה בצפון, וכן שדות התעופה של קיטו וגואיאקיל. המסלולים שבהמשך מתוארים מדרום לצפון, אך ניתן כמובן לעשות אותם גם בכיוון ההפוך. איי הגאלאפאגוס אינם חלק מהמסלול וההגעה אליהם היא בטיסה אשר יוצאת מגואיאקיל או מקיטו.

מסלול ללא הגבלת זמן (כחודש-חודשיים) - חציית הגבול מפרו ומשם ללוחה (כולל ביקור צד בוילקאבמבה) – קואנקה – גואיאקיל – מונטאניטה – פוארטו לופז – חזרה לגואיאקיל ומשם לריובמבה – באניוס (כולל טיול צד אפשרי לאיזור הג'ונגלים) – לאטאקונגה – קיטו – אוטאבאלו – איבאררה ומשם לקולומביה.

מסלול מקוצר (10-15 ימים) - אקוודור היא מדינה קטנה והכל בה קרוב, ולכן היא מקום טוב לעשות בו ביקור קצר יחסית. המסלול המומלץ כאן אינו כולל את איי הגאלאפאגוס ובכדי להוסיף אותם, יש לקחת בחשבון עוד כ-7-8 ימים, או לחילופין לבקר רק באיים ובאיזור קיטו: גואיאקיל – מונטאניטה – פוארטו לופז – באניוס (דרך גואיאקיל) – קיטו (כולל טיולי צד לאוטאבאלו, לגונה קילוטואה והקוטפקסי).

עיר הבירה קיטו. צילום: איתי אמוזה



5 דברים שאסור לפספס

  • העיר העתיקה של קיטו – קצב החיים הממכר, הסמטאות הצרות ומלאות האופי, חיי הלילה התוססים והמוזיקה שבוקעת מכל פינה הופכים את קיטו לאחת מערי הבירה המעניינות ביותר ביבשת.
  • איי הגאלאפאגוס – אי אפשר שלא להתפעל פעם אחר פעם מבעלי החיים המדהימים שחיים כאן בין נופי בראשית מרשימים ומאפשרים להתקרב אליהם ממש עד למרחק נגיעה.
  • לגונה קילוטואה – המראה עוצר הנשימה של הלגונה הזו, שנוצרה בתוך לוע של הר געש, הוא רק נקודת השיא בדרך ההררית היפהפיה המובילה אליה.
  • השוק באוטאבאלו – קחו נשימה עמוקה והיכנסו לתוך אחד השווקים הגדולים והססגוניים ביותר ביבשת, שהביקור בו הוא חוויה לכל החושים.
  • מונטאניטה – אין כמו לשכב לנוח קצת מהטיול בכמה ימים של מסיבות, שיזוף על החוף וגלישת גלים.


הגעה אל המדינה

מטוס – שדות התעופה הבילאומיים של אקוודור נמצאים בקיטו ובגואיאקיל ומגיעות אליהם בעיקר טיסות מיעדים מרכזיים בדרום ומרכז אמריקה. בנוסף, יוצאות מכאן גם מספר טיסות לאירופה וצפון אמריקה, אם כי רובן כוללות גם עצירה בלימה או בסנטיאגו.

אוטובוס – תוכלו להשתמש באוטובוס בכדי לעבור את הגבול מפרו או מקולומביה. לרוב, תדרשו לקחת אוטובוס אחד עד לגבול, לעבור את תהליכי ההגירה ואז לתפוס אחד אחר בצד השני. בנוסף, פועלים מספר קווי אוטובוס בין-מדינתיים אשר נוסעים מקיטו וגואיאקיל ליעדים בקולומביה, ונצואלה, פרו, צ'ילה ואפילו ארגנטינה. אוטובוסים אלה נוחים ומתקדמים, אך קחו בחשבון שמדובר בנסיעות של ימים שלמים, שבחלק מהמקרים אף יצאו לכם יקרות יותר מטיסה בין אותם היעדים.

שייט נהרות – באיזור הג'ונגלים של מזרח אקוודור פועלות סירות נהר אשר שטות לאורך הג'ונגל ומגיעות ליעדים בקולומביה ופרו, מהם תוכלו להמשיך באותו האופן גם לברזיל, ונצואלה או בוליביה. חשוב לזכור ששייט מסוג זה לוקח זמן רב, אינו בהכרח זול יותר מטיסה ובעיקר לא מתאים לכל אחד. קחו בחשבון שהדרך, אותה עושים על ערסל בספינה, חמה מאוד וחד-גונית ותצטרכו להתכונן להרבה מאוד שעות מתות. במידה ואתם בכל זאת הולכים על זה, חשוב להביא איתכם גם אוכל ומים מינראליים, ליתר ביטחון.

תחבורת פנים

אוטובוסים – האוטובוסים הם דרך ההתניידות הכי יעילה והכי נוחה, וסביר להניח שתשתמשו בהם לא מעט. בכל מקום (חוץ מבאיזור הג'ונגלים), האוטובוסים עוברים בתדירות גבוהה מאוד ועוצרים במקומות רבים (בעיקרון פשוט לכל מי שמנפנף להם) ואין כמעט סיכוי שתתקעו איפשהו לזמן ממושך. האוטובוסים לרוב קטנים, חמים וצפופים מאוד, אך לרוב לא תצטרכו לעשות נסיעות של יותר משעות בודדות, כך שזה לא מאוד מפריע. את התשלום אתם משלמים לסדרן של האוטובוס (אשר צועק בקולי קולות את היעד אליו הוא נוסע) והמחירים זולים מאוד והם נעים סביב יחס של דולר לשעת נסיעה. בנוסף לאוטובוסים הפשוטים והנפוצים יותר, פועלים כאן גם מספר קווים איכותיים יותר (בעיקר למרחקים ארוכים יחסית), שבהם הכסאות מסומנים, יש מזגן וטלוויזיה ולא מעלים נוסעים בעמידה. עם זאת, אלו עולים מעט יותר, בדרך כלל סביב ה-1.5-2 דולר לכל שעת נסיעה, וחשוב להזמין מקומות מראש בתקופות עומס. בחלק מהמקרים קיימים גם אוטובוסי לילה, אך מומלץ שלא להשתמש בהם כיוון שהיו בעבר מספר מקרים של שוד דרכים של אוטובוסים שלמים באמצע הלילה. בערים הגדולות יוצאים האוטובוס מטרמינאלים מסודרים פחות או יותר, אך במקומות קטנים יותר הם פשוט עוצרים בנקודות קבועות מראש, בדרך ברחוב הראשי או בצומת הכניסה ליישוב.

טיסות – קו טיסות הפנים המרכזי הוא זה המחבר בין קיטו לגואיאקיל, אך בנוסף אליו ישנן גם שדות תעופה קטנים בעוד מספר ערים מרכזיות ברחבי המדינה. עם זאת, הטיסות לרוב אינן משתלמות בגלל שברוב המקרים, מרחקי הנסיעה בין היעדים השונים קטנים ועולים דולרים בודדים באוטובוס, לעומת טיסה שתעלה לרוב סביב ה-100 דולר. טיסות לאיי הגאלאפאגוס יוצאות גם מקיטו וגם מגואיאקיל והמחירים שלהן גבוהים לאורך כל השנה.

רכבות – קווי הרכבת העתיקים של אקוודור כבר לא משמשים להעברת נוסעים רגילה והיום עושים בהם שימוש בעיקר כקווים תיירותיים. עם זאת, בשנים הקרובות אמורות להסתיים עבודות בנייתו מחדש של קו הרכבת בין קיטו לגואיאקיל, שישנה מקצה לקצה את תמונת התחבורה במדינה.

שייט נהרות – באיזור הג'ונגלים ישנם מספר ישובים, חלקם אף גדולים ומרכזיים, שהדרך המרכזית (ולפעמים היחידה) להגיע אליהם היא באמצעות שייט לאורך הנהרות. בנסיעות קרובות עושים לרוב שימוש בסירות קאנו קטנות שיוצאות לפי בקשה או כשמצטברים מספיק נוסעים, בעוד ליעדים מרוחקים יותר ובנהרות רחבים יותר נעשה שימוש בסירות נהר גדולות, המכילות לרוב כמה עשרות נוסעים לפחות.

מוניות – המוניות נפוצות מאוד בכל רחבי המדינה ותמצאו אותן גם בעיירות והכפרים הקטנים ביותר. בקיטו וגואיאקיל המוניות פועלות על מונה וחשוב מאוד לדרוש זאת מהנהג, אך בשאר חלקי המדינה סכום הנסיעה נסגר מראש בין הנוסעים לנהג. מחירי המוניות זולים מאוד בכל מקום ולכן הן מהוות במקרים רבים דרך בטוחה יותר לנסוע בתוך הערים הגדולות (בייחוד בלילה, אך לא רק) כמו גם כדרך לנסוע ביתר נוחות גם ליעדים מרוחקים יותר. עם זאת, חשוב מאוד לשים לב על איזו מונית אתם עולים ולא להיכנס לכל רכב שיש לו מדבקה של Taxi או שטוען שהוא מונית. יש המון נוכלים וחאפרים ולכן חשוב להיכנס רק לרכבים שיש להם את אישור המונית מודבק על השמשה ובערים הגדולות הקפידו גם שיש מונה פעיל. מטעמי בטיחות, השתדלו להימנע במידת האפשר מלתפוס מוניות ברחוב, אלא בקשו שיזמינו אחת עבורכן.

טרמפים – טרמפים היא דרך נפוצה מאוד לנסוע ברחבי אקוודור, הן בדרכים צדדיות והן בכבישים הראשיים, ואתם תראו מקומיים רבים שעושים זאת. עם זאת, קחו בחשבון שהטרמפים (גם למקומיים) נעשים כאן תמורת תשלום ולא כטובה מצד הנהג, ונהוג לרוב לשלם לו פחות או יותר את המחיר שהייתם משלמים לאותה הנסיעה באוטובוס. גם במקרה זה תמצאו את עצמכם לפעמים מתמקחים על מחיר הטרמפ, ועניין זה גם הוא מקובל.

רכב – טכנית, תוכלו לשכור רכב או אופנוע ולנסוע ברחבי אקוודור, כיוון שרובם המכריע של הכבישים הראשיים סלולים באספלט ונמצאים במצב סביר. עם זאת, זוהי אינה דרך מומלצת לטייל היות וישנן עדיין דרכים רבות שאינן סלולות והנהיגה בהן מסובכת וקשה. בנוסף, הנהגים המקומיים נוהגים בפראות אשר עלולה בקלות לסכן אתכם. כמו-כן, קחו בחשבון שהשכרת רכב היא עניין יחסית יקר באקוודור ובמידה והוא ינזק או יגנב, העלויות הנוספות יגבו מכם.

מטבע מקומי, עלויות והתנהלות עם כסף

אקוודור היא בין המדינות הזולות ביותר בדרום אמריקה ומלבד אטרקציות ספורט אתגרי, הכל פה, מאוכל ועד מקומות לינה, יעלה לכם גרושים ויאפשר לכם לטייל בלי לחשוב על גובה ההוצאות שלכם כל הזמן. היוצא מן הכלל מהבחינה הזאת הוא הביקור באיי הגאלאפאגוס שהוא עניין יקר מאוד (המחירים לרוב מתחילים סביב ה-1,500 דולר), וסביבו צמחה תעשייה שלמה שכל תפקידה הוא למצוא דרכים נוספות לקחת כסף מהתיירים. גם הקניות, בעיקר של מוצרי עבודת יד ובגדי צמר, זולות מאוד והופכות את המדינה למקום אידאלי לקניית מתנות ובגדים להמשך.

מאז שנת 2000 משתמשת אקוודור בדולר האמריקאי בתור המטבע המקומי והכל נעשה כאן בדולרים. השטרות הן בדיוק אותן השטרות, אך בנוסף למטבעות אשר מקורן בארה"ב, קיימים גם מטבעות מקומיים, אשר צורתם ומשקלם זהים למקור, אך כתוב עליהם שהוטבעו באקוודור. מטבעות אלה תקינים לגמרי, אך נסו להיפטר מהם לפני שתעזבו, כיוון שלא יכבדו אותם מחוץ למדינה. קחו בחשבון שכמעט בשום מקום (כולל הבנקים) לא מקבלים שטרות של 100 דולר, ולכן נסו להשיג כמה שטרות קטנים, עדיף של לא יותר מ-20 דולר. כספומטים ומקומות להחליף כסף (Cambio) תמצאו בכל עיר גדולה או בינונית, אך למקומות קטנים שווה להגיע מראש עם מספיק כסף בכדי לא להיתקע. כמו-כן, תוכלו לפדות טרוולרס צ'קס בחלק מהבנקים או משרדי החלפנות, אך עדיף לעשות זאת בקיטו או בגואיאקיל. תשלום באשראי אפשרי בעיקר בחנויות בערים הגדולות, אך מעבר לכך דרך התשלום המרכזית היא במזומן וכדאי מאוד שלא לסמוך על תשלום באשראי.

החופים של דרום אקוודור. צילום: איתי אמוזה
 

קניות

השווקים הענקיים של אקוודור הם כבר מזמן שם דבר בכל רחבי דרום אמריקה, הן בזכות המחירים הזולים שלהם והיצע האפשרויות הענק, והן בזכות ססגוניותם והאותנטיות שלהם שטרם הושפעה מהתיירות הזרה. בנוסף לשווקים, בהם תמצאו בעיקר בגדים ומזכרות, תמצאו בערים הגדולות גם קניונים ענקיים ובהם חנויות עם מותגים מכל הסוגים – מבגדי מעצבים ועד אלקטרוניקה. גם כאן המחירים לרוב זולים יותר ממה שאתם רגילים בארץ, אך הפער קטן בהרבה.

בגדים – בחנויות תמצאו מבחר לא רע של בגדי מותגים, אך אין ספק שהשווקים הם המקום ללכת אליו בשביל למצוא בגדים זולים וטובים. המבחר הגדול ביותר שתמצאו הם של בגדי צמר סרוגים, המהווים פתרון מצויין לפסגות הקרות של הרי האנדים. בנוסף, תמצאו גם הרבה מאוד דוכני בגדים בסגנון שוק הכרמל עם מבחר ענק של פריטי לבוש זולים.

מזכרות ומוצרי עבודת יד – כמעט בכל מקום תמצאו לפחות כמה דוכנים אשר מוכרים מזכרות ומוצרי עבודת יד, אשר נעשים בסגנון אינדיאני ומעוטרים בסמלים פופולאריים. ככל שתגיעו למקומות נידחים יותר, כך יותר סביר שתמצאו דברים באמת מקוריים ואותנטיים, אך גם בערים הגדולות וביעדים התיירותיים אפשר בהחלט לאתר מציאות.

ויזה ותהליכי מעברי גבול

בהצגת דרכון ישראלי תקבלו אוטומוטית אשרת שהייה של בין 60 ל-90 ויחד איתה כרטיס תייר, אותו תדרשו להחזיר ביציאה מהמדינה. חשוב מאוד לשמור עליו, כיוון שהוא בעצם מהווה את אשרת השהייה שלכם ואם תאבדו אותו תדרשו לשלם קנס כבד ביציאה. במידה ותרצו להישאר זמן ממושך יותר, תוכלו לקבל אשר שהייה של 90 יום נוספים במשרד ההגירה בקיטו, אך קחו בחשבון שהתענוג יעלה לכם 230 דולר. אפשרות אחרת (וזולה יותר) היא לצאת מהמדינה ולחזור אליה וכך לקבל 90 יום נוספים. קחו בחשבון שמעברי הגבול, הן עם פרו והן עם קולומביה, הם איזורים מסוכנים מאוד בהם גם עוברים הרבה מאוד סמים ונשק. לכן, מומלץ לשהות באיזורים אלה כמה שפחות וכן להימנע מלישון שם.

חגים ופסטיבלים שנתיים

באקוודור מאוד אוהבים לחגוג וכל חג מאורע הופך אוטומטית לסיבה למסיבה וכתירוץ לצאת לחופש. לכן, אל תתפלאו אם תראו חגיגות שמתחילות מספר ימים לפני המועד המתוכנן או מסתיימות כמה ימים אחריו. החגיגות כאן הן לרוב פרועות וססגוניות במיוחד וכוללות בדרך כלל תהלוכות גדולות של רקדנים מחופשים, מלחמות מים ברחובות והרבה הרבה אלכוהול. רוב החגים, בייחוד אלה שבעלי צביון דתי, מתאפיינים בשילוב שבין המסורות הנוצריות המקובלות עם אמונות תפלות ומנהגים פאגאניים שמושרשים באוכלוסייה עוד הרבה לפני ימי אימפריית האינקה. המוזיקה היא חלק מרכזי בכל חגיגה, ותשמעו אותה מנוגנת מכל פינת רחוב, לרוב על ידי חבורות נגנים אשר מנגנים על כלים מסורתיים. לכל עיר ואיזור במדינה יש חגים ומועדים משלו ואין אפשרות באמת לעקוב אחרי כולם, אך ישנם מספר אירועים מרכזיים שבהחלט שווה להתאמץ ולהשתתף בהם.

חג השמש (Inti Raymi; סביב ה-20-24 ביוני) – חג זה, שמקורו בימי האינקה, נחגג בכל שנה בימים שלפני ואחרי היום הקצר ביותר בשנה ומטרתו לגרום לשמש לחזור לזרוח פעם נוספת. במסגרת החג נערכות תהלוכות ססגוניות לצלילי מוזיקה קצבית וכן טקסים דתיים באתרים קדושים. החגיגות נערכות בכל היישובים שבערי האנדים, אך המקום הטוב ביותר להיות בו בחג היא העיירה אוטאבאלו, שם החגיגות אותנטיות ופרועות במיוחד.

הקרנבל (לרוב סביב אמצע-סוף פברואר) – כמו ברוב המדינות ביבשת, גם באקוודור נחגג הקרנבל עם הרבה מאוד ריקודים ושמחה, שאליהם מצטרפות גם תהלוכות וריקודים דתיים מסורתיים שמכילים בתוכם ערבוב של האמונות הנוצרית המקוריות של החג עם אמונות אינדיאניות ואפריקאיות. במהלך הקרנבל ההרגשה היא שכולם ברחובות וכולם שותים. שיא החגיגות מגיע במלחמת מים ענקית – ראו הוזהרתם. הקרנבל נחגג בכל רחבי המדינה, אך עדיף להיות במהלכו בערים הגדולות ובייחוד בקיטו.

יום המתים (ה-2 בנובמבר) – טקס מסורתי אשר נחגג בעיקר בקהילות קטנות בעיירות ובכפרים של איזור האנדים במהלכו מגיעות משפחות לבתי הקברות עם הרבה אוכל ואלכוהול וחוגגות עם המתים. במהלך היום והלילה נערכים טקסים שמרתק לצפות בהם.
 
חג הפסחא (Semana Santa; לרוב סביב תחילת-אמצע אפריל) – במהלך השבוע של הפסחא כל אקוודור יוצאות לחופש, ואתם תרגישו את זה מהר מאוד כשתראו את מוקדי העניין התיירותיים מתמלאים בהמונים. בתקופה זו חשוב מאוד להזמין מראש מקומות לינה ולהיערך להרבה מאוד המתנה למציאת מקום פנוי באוטובוס. במהלך החג עצמו נערכים בכל הימים והלילות, בהתאם למסורת הנוצרית הספרדית, טקסים דתיים ותהלוכות מרתקות בכנסיות וסביבתן ומומלץ להגיע ולהעיף מבט.

חג המולד והשנה חדשה (24 בדצמבר – 1 בינואר) – גם השבוע הזה הוא חופש באקוודור וכמו בחג הפסחא, חשוב להיערך לכך שכל מקומות הבילוי ואתרי התיירות יהיו מלאים עד אפס מקום. במהלך חגים אלו נהוג לערוך ארוחות משפחתיות גדולות, אך עדיין רבים גם יוצאים והמסיבות בערים ובעיירות התיירותיות מצויינות. בערים הגדולות נערכות בדרך כלל גם מסיבות רחוב, מלחמות מים ענקיות ומופעי זיקוקים גדולים.

למידע נוסף אודות אירועים ופסטיבלים באקוודור ראו >>

אקוודור: עשירה בנופים יפים. צילום: איתי אמוזה

קוד התנהגות ומנהגים

האקוודוריאנים הם עם נחמד ושמח, וכשתגיעו לכאן תגלו גרסא הרבה יותר פתוחה וחייכנית מהאינדיאנים של פרו ובוליביה. למרות שחלק גדול מהאוכלוסייה חיה חיים קשי יום של עוני ומחסור, רובם עדיין אנשים חיוביים ושמחים, מה שבא לידי ביטוי גם בחיבה שלהם לריקודים ומסיבות. האקוודוריאנים אוהבים לחגוג ולבלות וכל דבר קטן הוא סיבה טובה למסיבה, כזאת שכוללת הרבה ריקודים ואלכוהול ונמשכת בדרך כלל לכל הפחות עד הזריחה. הבדל מרכזי נוסף בין האקוודוריאנים לבין תושבי פרו ובוליביה הוא העובדה שהם הרבה יותר מתקדמים ומערביים מהם, וכמעט כולם, גם באיזורים יותר כפריים, כבר כמעט לא מסתובבים בבגדים אינדיאנים מסורתיים, אלא מסתפקים בג'ינס וטי-שירט. אך בכל זאת, המראה החיצוני ובעיקר אורח החיים, האוכל, האמונות והמנהגים שלהם עדיין דומים מאוד לשאר שכניהם האינדיאנים והחברה היא עדיין ברובה מסורתית ושמרנית מאוד. אמונות פאגאניות, כמו הסגידה לפאצ'א מאמא ("אמא אדמה"), וטקסים דתיים הכוללים מכשפים ושאמאנים הם עדיין חלק מהנוף המקומי ונלקחים כאן מאוד ברצינות, וחשוב מאוד שלא להביע בהם זלזול גם אם הם נראים לכם מוזרים או מצחיקים. כמו-כן, הימנעו מלקרוא למקומיים אינדיאנים, שנתפס כביטוי מעליב, ובמקום זה השתמשו במונחים כמו "Indigenas" ן-"Nativos" שמשמעותם "ילידים" בספרדית. כמו-כן, חשוב לדעת שעד לפני קצת יותר מעשר שנים עדיין היו פרו ואקוודור במצב של מלחמה, ולמרות שהמצב בגבול עכשיו שקט, הפרואנים עדיין מאוד לא אהודים כאן.

למרות שרובים אנשים ישרים, יש, למרבה הצער, גם לא מעט אקוודוריאנים שלא יהססו לשקר או לרמות בכדי לסחוט קצת כסף מתיירים, וחשוב מאוד לקחת בערבון מוגבל כל דבר שמבטיחים לכם. תהיו חייבים להיות מאוד עירניים ולהקפיד שלא ירמו אתכם, ישקרו לכם או פשוט לא יתנו לכם את מה ששילמתם תמורתו, בין אם זה מוכר בשוק ובין אם זה מדריך מקצועי של חברת טיולים. לכן, הדרך הבטוחה ביותר היא ללכת רק למקומות ולעסקים ששמעתם עליהם המלצות ממטיילים אחרים (ולא ממקומיים) וכן אף פעם לא ללכת על האפשרות הזולה ביותר, שהיא בדרך כלל מתכון בדוק לעוגמת נפש. כמו-כן, אל תתנו אמון אוטומטי באף אחד, וזכרו שתיירים נתפסים כאן כתמימים שקל לעבוד עליהם ולרמות אותם, וחלק מהמקומיים לא עומדים בפיתוי.

בואו מוכנים לכך שבאקוודור הבלאגן חוגג ואיחורים (לפעמים גם ממושכים מאוד) הם חלק מהתרבות ומתקבלים כאן בטבעיות. שום דבר לא באמת קורה כאן בדיוק בזמן המתוכנן ותמיד יש אינסוף הפתעות ועיכובים לא מתוכננים שמאוד יקשו עליכם לעמוד בתוכניות קפדניות. לכן, ההמלצה המרכזית היא לא להתרגש ופשוט לקחת את זה בחשבון כשאתם מתכננים את הטיול. גם ההתמקחות על מחירים היא חלק בלתי נפרד מהחיים כאן והיא מתקיימת כמעט בכל מקום – בחנויות, בדוכני השוק, במוניות, בחברות הטיולים ובמקומות הלינה. עם נהגי מוניות ומוכרים בחנויות ובשווקים תדרשו להתמקח על הכל, אך גם מול סוכנויות טיולים ומקומות לינה מקובל לבקש הנחה במקרה של הזמנה גדולה במיוחד או קבוצה גדולה של אנשים. על מחירי נסיעות באוטובוסים וכן על אוכל במסעדות ובשווקים לא נהוג להתמקח וזה נחשב לחוסר נימוס.

עונות לטיול ומזג אוויר

בגלל המיקום שלה על קו המשווה נהנית אקוודור ממזג אוויר חם ונעים כל השנה, וההבדל היחיד בין העונות הוא בכמות הגשמים. ברוב חלקי המדינה, הקיץ (בין נובמבר לפברואר) הוא העונה הרטובה והחורף הוא היבשה (בין יוני לספטמבר), ורק באיזור הג'ונגלים המצב הפוך. למרות שעדיף להגיע במהלך העונה היבשה, אם תרצו, עדיין תוכלו ליהנות כאן מאוד גם בעונה הרטובה, ובכל מקרה מידה כזו או אחרת של גשם יכול לרדת עליכם כל השנה. גם בחופים ובאיי הגאלאפגוס ניתן לבקר ללא בעיה כל השנה, אך שם העונה הטובה ביותר היא דווקא הקיץ, כיוון שאז המים חמימים יותר. המגוון הטופוגרפי הגדול של אקוודור גורם לכך שלכל איזור יש אקלים שונה בתכלית:

  • איזור הרי האנדים – בזכות השילוב בין הטמפרטורות החמות של קו המשווה והקרירות של הגבהים, שורר במקומות היישוב שבהרים מזג אוויר ממוזג ונוח במיוחד שבו הימים חמים (אך לרוב לא יותר מדי) והלילות קרירים ונעימים. עם זאת, במידה ותצאו לטיולים בנקודות גבוהות בהרים, כבר תתקלו במזג אוויר קר מאוד וכן בהרבה רוח, גשם ושלג.
  • איזור מישור החוף – הטמפרטורות באיזור חמות יחסית ויש הרבה לחות, ותנאים אלה נשמרים לאורך כל השנה. התקופה הטובה ביותר להתרחץ בחופים היא דווקא העונה הגשומה של הקיץ, אז טמפרטורת המים נעימה הרבה יותר, אך רוב התיירים הזרים מגיעים לכאן במהלך החורף ועדיין נהנים ממבחר החופים.
  • הג'ונגלים – איזור זה נמצא ממש על קו המשווה וכיוון שהוא נמוך בהרבה מהרי האנדים, האקלים כאן חם ולח מאוד לאורך כל השנה. בחורף יורד כאן יותר גשם מבקיץ, אבל עדיין גשום כמעט בכל ימות השנה.
  • איי הגאלאפגוס – גשם יכול לרדת כאן כל השנה, אך הוא נפוץ בעיקר במהלך הקיץ. עם זאת, זו עדיין העונה הטובה ביותר להגיע לכאן, כיוון שאז המים פחות קרים ויותר נעים לצאת לצלילות ושנרקולים.

למידע על מעילי פליז >>

למידע על מעילי גשם >>

למידע על מעילי סופטשל >>


 

בטיחות ובריאות

אקוודור סבלה במשך שנים מבעיות קשות מאוד של עוני ואבטלה, שגרמו בין היתר גם לשגשוג של תופעות כמו מעשי שוד וגניבות, בעיקר בשכונות הבעייתיות שבפרברי הערים הגדולות. למרות שבשנים האחרונות עושה הממשלה מאמצים כנים לשיפור המצב, הפשע ברחובות הוא עדיין חלק מחיי היום-יום בערים הגדולות של אקוודור וכתיירים, חשוב מאוד שתהיו עירניים לכך כל הזמן. עם זאת, אין צורך גם להיכנס לפאניקה – האיזורים התיירותיים מאובטחים בקפידה על ידי שוטרים וכל עוד לא תכנסו לאיזורים שמוגדרים מסוכנים, סביר להניח שתצאו מכאן מאושרים ובלי בעיות מיוחדות. התופעות הנפוצות שחשוב לשים אליהם הן:

כייסים – אלה יהיו סביבם בכל מקום – בשוק, באוטובוס, ברחובות או במקומות הבילוי והלינה, ותהיו חייבים לשים כל הזמן עין על דברי הערך שלכם. באיזורים צפופים לכו עם התיק נעול ומונח על החלק הקדמי של הגוף והימנעו מלשים דברי ערך סתם כך בכיסים. כמ-כן, הקפידו לשמור את דברי הערך הלא נחוצים שלכם, את הדרכונים ואת הכסף נעולים בהוסטל והסתובבו רק עם סכום קטן של כסף שמספיק לאותו יום. מעבר לזהירות והרבה תשומת לב, הדרך היעילה ביותר להימנע מכייסים היא לא למשוך אליכם תשומת לב שלא לצורך – הצניעו את הארנק שלכם ואל תסתובבו עם חפצים יקרי ערך כמו תכשיטים או פלאפונים. אם אתם מצלמים ברחוב, עשו זאת מהר והחזירו את המצלמה מייד למקום בטוח בתיק או בכיס נעול.

מפלים מרשימים בעיירה באניוס. צילום: איתי אמוזה


מעשי שוד – באיזורים מפוקפקים רבים, בעיקר בפרברי קיטו וגואיאקיל (אך לא רק), מקרים של שוד אלים הם חלק מהחיים ובתור תיירים אתם תהיו מטרה קלה ומפתה במיוחד. לכן, חשוב מאוד להקפיד שלא להסתובב בשום שעה של היום באיזורים שמוגדרים מסוכנים ואם אתם חייבים לעבור שם קחו מונית. כמו-כן, הקפידו שלא להסתובב לבד בלילה בשום מקום, והימנעו מרחובות צדדיים וחשוכים, גם אם אתם מספר אנשים. אם בכל זאת נקלעתם למצב של שוד, אל תנסו להתעמת ופשוט תנו לגנב את מה שהוא רוצה, רבים מהם פשוט יסתפקו בארנק שלכם ויברחו. בנוסף, נסו להימנע מנסיעות באוטובוסי לילה, כיוון שהם מטרה למתקפות של שודדים חמושים אשר "מנקים" את כל תכולת האוטובוס בפינה צדדית וחשוכה של הדרך.
עם כל הכבוד לשוד אלים, צורת השוד הנפוצה ביותר כאן היא מצדם של גנבים מקצועיים, אשר פועלים בקבוצות ומשתמשים בכל מיני טריקים בכדי להסיח את דעתכם ולקחת לכם את הדברים. לכן, חשוב מאוד שלא לתת אמון באף אחד שפונה אליכם ברחוב ולא להאמין לכל מיני טיפוסים שמתנהגים אליכם בנחמדות לא אופיינית. ובסופו של דבר, גם כאן הדרך הכי טובה היא פשוט לא למשוך תשומת לב עם חפצים יקרי ערך.
מלבד מעשי שוד ופשע, גם מבחינת בריאות והיגיינה אקוודור מלאה סכנות, אך גם כאן עם הקפדה על מספר כללי בטיחות בסיסיים, סביר להניח שתצאו מכאן ללא פגע.

אוכל, מים והיגיינה – אקוודור היא מדינת עולם שלישי לכל דבר ורמת ההקפדה בה על איכות המים ועל היגיינה במקומות ציבוריים (וגם פרטיים) נמוכה מאוד. גם ההקפדה על אוכל שטוף וטרי או שמירה על מוצרים מן החי בקירור היא עניין בעייתי, ולכן אכילת מוצרים מן החי (במסעדות או בשוק) היא תמיד סוג של הימור. סביר להניח שכמה שלא תיזהרו, עדיין תקבלו לפחות קלקול קיבה קטן או שלשולים עד שהגוף שלכם יתרגל. ליתר ביטחון, מומלץ לקחת איתכם כדורים נגד כאבי בטן, קלקולי קיבה ושלשולים, ורק אם אתם רואים שגם הם לא עוזרים פנו לרופא. הדרך הטובה ביותר להקטין את הסיכוי להיפגע היא לשתות רק מים מינראליים או מורתחים, לקנות רק מצרכים טריים, לשטוף היטב את הירקות והפירות וכן להימנע מלאכול מוצרים לא מבושלים מן החי. רבים גם נמנעים מלאכול ברחוב או במסעדות מקומיות, אך לרוב אין בכך צורך וזה לא בהכרח מה שימנע מכם מלחטוף שלשול או קלקול קיבה.

מחלת גבהים – שרשרת הרי האנדים באקוודור גבוהה במיוחד וחלק לא קטן מהישובים (כולל עיר הבירה קיטו) נמצאים מעל ל- 3,000 מטר מעל פני הים, שהוא גובה שבו כבר מתחילה להשפיע מחלת הגבהים. את השפעות הגובה תרגישו ביתר שאת אם תצאו לטיולים בהרים, בהם הגבהים מגיעים בקלות ל-4,000 מטר ויותר. קשה מאוד לקבוע איך הגוף שלכם יתנהג בפעם הראשונה בגבהים, ולכן ההמלצה היא לקחת ימיים-שלושה בכדי להתרגל ורק אז להתחיל לצאת לטרקים ואטרקציות. מחלת הגבהים גורמת בעיקר לקשיי נשימה ולהתנשפויות רבות, אך אם לזה מתלווים גם כאבי ראש, בחילות או סחרחורות, חשוב מאוד לרדת כמה שיותר מהר חזרה למטה ובכל מקרה, לא להמשיך ולעלות בגובה (במקרים קיצוניים עלולה להוביל מחלת גבהים אפילו למוות). דרך טובה להתמודד עם תסמיני המחלה היא לשתות הרבה מים וכן לאכול דברים מתוקים כמו פירות יבשים או שוקולד, ואם תרצו, ישנם גם כדורים שמדללים את הדם ועוזרים להתמודדות עם התסמינים.

מחלות – באיזור הג'ונגלים נפוצות מחלות שחלקן עשויות לגרום לסיבוכים קשים ואפילו למוות. הסכנה הגדולה ביותר להידבקות הם היתושים ולא להיעקץ הוא אמצעי המניעה הטוב ביותר. לכן, הקפידו למרוח דוחה יתושים (רק גרסא מקומית באמת תעבוד), לבשו בגדים ארוכים והקפידו לישון עם כילה. בנוסף, הימנעו מלשתות את המים בכפרי הג'נגלים או בנהרות מבלי לטהר או להרתיח אותם. מעבר לכך, ישנם איזורים בג'ונגלים בהם קיימת סכנה להידבקות במחלות מדבקות כמו מלריה, וכדאי לברר מה המצב באיזור שאליו אתם מגיעים והאם יש צורך לקחת כדורים או להתחסן.

בטיחות בדרכים – הדרכים הראשיות באקוודור סלולות ובסך-הכל בטוחות לנסיעה. עם זאת, בחלק גדול מהמקרים מדובר בדרכים צרות ומפותלות שעוברות לאורכם של מצוקים תלולים אשר דורשות זהירות, נהיגה מיומנת והיכרות עם הדרך. לכן, למצב הרכב ואיכות הנהג יש השפעה גדולה מאוד על הסיכוי שלכם להגיע ליעדכם בשלום וכך גם לתנאי הראות ומזג האוויר. לכן, נסו להימנע מנסיעות בלילה או בתנאי מזג אוויר קשים. כמו-כן, אם אתם יוצאים לסיור עם נהג או לוקחים מונית, הקפידו לוודא שהוא כשיר לנהיגה ושהוא לא נוסע מהר מדי. קחו בחשבון שהמקומיים נוהגים בפראות ועם מעט מאוד הקפדה על חוקי התנועה ולכן נהיגה כאן היא עניין מסוכן ולא מומלץ. בנוסף, בכדי להגיע למקומות נידחים תדרשו לא פעם לנסוע בדרכי עפר משובשות מאוד, הדורשות רכב מתאים ומיומנות רבה.

אטרקציות וטיולים מסוכנים – באקוודור מחכה לכם שפע של טיולים ופעילויות ספורט, שחלקן עלולות להיות מסוכנות מאוד ודורשות ניסיון וציוד מקצועי. לכן, חשוב מאוד שלא לצאת לבד וללא ניסיון לטיולים בתנאי שטח מסוכנים וכן להקפיד, במידה ושכרתם מדריך, שהוא אכן מקצועי ומנוסה. כמו-כן, וודאו שהציוד שקיבלתם תקין ומתאים למה שאתם הולכים לעשות. לכו רק עם חברות מוכרות שיש להן המלצות ממטיילים אחרים, וותרו על הצעות זולות במיוחד, שלרוב רומזות שחוסכים עליכם ברמת המדריכים והציוד. אל תקחו זאת בקלות ראש, למרבה הצער, כבר נהרגו מספר מטיילים ישראלים באקוודור בגלל חוסר זהירות.

רמת טיפול רפואי – במרכזי הערים הגדולות תוכלו למצוא בתי חולים וקליניקות פרטיות בהן יש טיפול רפואי ברמה טובה (אם כי עדיין לא זו המקובלת במערב). מחוץ לאיזורים אלה תתקשו לקבל טיפול רציני ומקצועי ורופאים מקומיים יהיו מספיקים רק במקרים של בעיות פשוטות יחסית. לכן, במידה וקרה לכם משהו רציני, הקפידו ללכת לבית חולים בעיר הגדולה הקרובה ביותר, עדיף קיטו או גואיאקיל. רובם המכריע של הרופאים אינם דוברים אנגלית ולכן נסו למצוא מישהו שיכול לתרגם את מה שאומר הרופא לאנגלית או עברית.

למידע על חיסונים לדרום אמריקה ואקוודור >>
המלצות רפואיות ליוצאים לאקוודור >>
כל מה שצריך לדעת על בריאות בטיול >>

מידע מיוחד לנשים/הומואים ולסביות

בהשוואה לשאר המדינות האנדיות, היחס להומואים ולסביות באקוודור יחסית טוב ובקיטו ובגואיאקיל תמצאו קהילה הומו-לסבית תוססת שלה מספר לא קטן של מקומות בילוי. אך חשוב שלא להתבלבל – בקרב הרוב המכריע של האוכלוסייה, כולל אלו שבערים הגדולות, גייז הם עניין מוקצה שאינו מסתדר עם תפיסת העולם המסורתית והשמרנית שעדיין מקובלת כאן. לכן, הקפידו להצניע את הזהות המינית שלכם ובייחוד וותרו על כל מגע פיזי ביניכם. אומנם, לרוב, תתקלו בעיקר במבטים או בקריאות גנאי, אך בחלק מהמקרים זה עלול להסתיים בהצקות קשות ואף באלימות. למידע נוסף ראו - www.gayecuador.com

הגברים המקומיים ידועים כמצ'ואיסטים וסביר להניח שאישה שמסתובבת לבד תזכה למבטים והערות רבות. נסו להימנע מללכת לבד, ובעיקר לא לצאת לבד למקומות הבילוי.

לגונה קילוטואה. צילום: איתי אמוזה


על האוכל המקומי

האוכל באקוודור נהנה ממבחר גדול מאוד של חומרי גלם משובחים, שנעים מפירות טרופיים, דרך אינספור בעלי חיים וגידולים חקלאיים ועד לשפע של דגים ופירות ים. כל אלה יצרו כאן מטבח מקומי מעניין, שמשלב בתוכו את הסגנון האינדיאני המקומי עם אין ספור השפעות אירופאיות, קאריביות ואפריקאיות.

הארוחה הבסיסית והפשוטה מורכבת לרוב ממנה ראשונה של מרק ואחריה מנה עיקרית, הכוללת דג או בשר, בדרך כלל בתוספת אורז או תפוחי אדמה. באופן מסורתי, ארוחה זו נאכלת שלוש פעמים ביום, אך במקומות רבים כבר ניתן לראות שההרגל המערבי של קפה וכמה מאפים או טוסטים כבר תפס. את האוכל המסורתי תוכלו למצוא בצהריים ובערב בכל אחת ממסעדות הפועלים או מסעדות השוק הרבות בהן אוכלים המקומיים והיא תמיד תהיה האפשרות הזולה ביותר (לרוב סביב ה-3-1.5 דולר לארוחה). ברוב המקומות מכינים מראש סיר מכל דבר ולכן לא יהיה לכם יותר מדי מבחר חוץ מ"מנת היום" שנקראת בדרך כלל Menu del Dia, או לחילופין פשוט Almuerzo ("ארוחת צהריים") או Cena ("ארוחת ערב"). מנות יותר מתוחכמות או מאכלים מערביים תוכלו לאכול בעיקר במסעדות איכותיות יותר, שרובן מכוונות בעיקר לתיירים (ומחירן בהתאם). מסעדות כאלה תמצאו בערים גדולות ובאיזורים תיירותיים במובהק ואם תצאו לטייל באיזורים נידחים יותר תאלצו להתבסס על האוכל המקומי. בשווקים הרבים של המדינה תמצאו מבחר ענק של פירות וירקות וכן מגוון מאכלים טריים, טעימים וזולים, ומומלץ מאוד לפקוד אותם מדי פעם בפעם. אבל אל דאגה, אם לא תגיעו לשוק הוא כבר ידאג להגיע אליכם, כשבכל פינה או אוטובוס יעבור על פניכם מצעד בלתי נגמר של מוכרים ורוכלים שיציעו לכם הכל – מגלידות, דרך סנדוויצ'ים ועד למשחת שיניים.

באקוודור מאוד אוהבים לאכול חריף, אך בדרך כלל המאכלים עצמם אינם מוגשים חריפים ורק מוסיפים להם את החריף כרוטב בצד. החריף הפופולארי ביותר כאן הוא ה-Aji (פלפל אדום חריף) ממנו עושים מגוון גדול של מאכלים, מטבלים ורטבים. "התמכרות לאומית" נוספת הם כמובן עלי הקוקה. כמו שאר תושבי האנדים, גם האקוודוריאנים מתים על העלים המרים הללו והם לועסים אותם בכל הזדמנות. את העלים לועסים בצד הפה ואסור לבלוע אותם ולכן אתם תראו את המקומיים הולכים ויורקים כל הזמן, בעודם טוענים במרץ שזו התרופה הטובה ביותר למחלת הגבהים ולכאבים שונים. בנוסף ללעיסה מתמדת, נהוג לשתות גם תה קוקה, אותו מכינים באופן מסורתי מערבוב של העלים עם מים חמים (אם כי כיום כבר יש תיונים). שקיות עם עלי קוקה תוכלו לקנות בכל פינת רחוב או דוכן בשוק ולמרות שהעלים הם הבסיס להכנת קוקאין, הם נחשבים כאן לחוקיים לגמרי. עם זאת, קחו בחשבון שרוב מדינות העולם, בתוכן גם מדינות רבות בדרום אמריקה, אוסרות על הכנסת עלי קוקה לשטחן ולכן הימנעו מלהגיע איתם למעברי הגבול.

אוכל

  • סביצ'ה (Ceviche) – מאכל זה, שמקורו בפרו, פופולארי בעיקר באיזור החוף ותראו אותו נמכר בדוכנים ניידים על החופים. זהו סלט שבבסיסו נתחי דג נא עם פירות ים, המוגש לרוב עם הרבה מיץ לימון, בצל, תבלינים וירקות נוספים.
  • קוי (Cuy) – שרקן משופד ומבושל על הגריל. זהו מאכל גורמה בעיניים מקומיות, אך סביר להניח שאתם תגעלו מהמראה שלו. אם תעיזו לטעום, תגלו שהוא דווקא לא רע...
  • דגים ומאכלי ים – זהו חלק בלתי נפרד מהדיאטה המקומית ומלבד הסביצ'ה, פופולארי מאוד לאכול גם מרק דגים ופירות ים (Sopa de Camarones) וכן דגים מטוגנים.
  • אמפאנאדאס – המקומיים מאוד אוהבים את כיסוני הבצק הללו והם נמכרים בכל מקום ובתוכם מגוון ענק של מילויים. אל תפספסו את ה-Empanadas de Viento ("אמפאנאדות רוח"), שהן מתוקות וגדולות במיוחד.
  • Pataconas – פרוסות בננה מטוגנות אשר נאכלות כאן ממש כמו צ'יפס ומוגשות בדרך כלל כתוספת למנה העיקרית.
  • Pollo a la Braza ("עוף בגריל") – מאכל עממי ואהוב מאוד, שלרוב נמכר במסעדות אשר מתמחות בהכנתו ומגישות אותו יחד עם הר של צ'יפס וסלט.
  • Salchipapa – מאכל עממי ופופולארי נוסף, שמוגש בדרך כלל כנשנוש או כמנה ראשונה בפאבים ומסעדות זולות. מדובר בהר של צ'יפס עם נתחי נקניקיות מטוגנות.
  • פירות וירקות טריים – אקוודור היא מקום מושלם עבור חובבי הפירות והירקות ובכל פינה תמצאו דוכנים עם סחורה טרייה וזולה שבה מגוון גדול של אפשרויות. תמצאו כאן הכל – מפירות טרופיים ועד סוגים לא מוכרים של תפוחי אדמה.
  • מתוקים – האקוודריאנים חולים על מתוק כשאין ספק שהמאכל המוביל כאן היא הגלידה, אותה תראו פחות או יותר בכל מקום ובכל צורה. הגלידות הטובות ביותר הן Helados de Paila, גלידות תוצרת בית. בנוסף לגלידות, תמצאו כאן גם מבחר ענק של מאפיות ובהן עוגות, עוגיות ושלל מאפים מתוקים.

משקאות

  • תה קוקה (נקרא כאן Mate de Coca) – נהוג לשתות אותו בסוף כל ארוחה וכן בשעות הבוקר והערב.
  • מיצים סחוטים – ההיצע הענק של פירות בשילוב עם החום והלחות בחוץ הופכים את השייקים הקפואים הללו (מעורבבים בדרך כלל עם סוכר וקרח, ואם תרצו אז גם חלב) למעדן של ממש.
  • אינקה קולה (Inca Cola) – משקה קל ומתוק שהוא, ללא ספק, המשקה הפופולארי ביותר באיזור האנדים. צבעו צהוב וטעמו מזכיר בעיקר טופי.
  • אלכוהול – המשקה החריף המקומי הוא ה-Aguardiente המופק מקני סוכר. הגרסא הפופולאריות ביותר שלו היא ה-Canelazo, אז הוא מעורבב עם קרח, קינמון ופירות שונים. בנוסף, תמצאו כאן את המשקה החריף המסורתי של האנדים, Chicha Morada, המופק מהתססה של תירס.


תרבות ומוזיקה

מוזיקה היא חלק בלתי נפרד מהחיים באקוודור ואתם תשמעו אותה בוקעת מכל מקום וכל הזמן. כיום, סגנונות המוזיקה הפופולאריים ביותר הם הסגנונות הלטיניים, ובעיקר ה- Cumbia והסלסה. החבר'ה הצעירים אוהבים מאוד לשמוע מוזיקה מערבית וברדיו ובמסיבות מתנגנים בעיקר ראגאטונים, פופ והיפ-הופ. הריקודים העממיים המסורתיים הם ה-Sanjuanito וה-Marimba (תלוי באיזור במדינה) ואותם תוכלו לראות בעיקר בחגים ואירועים מסורתיים, אשר נערכים בעיירות קטנות ובכפרים.
האומנות המקומית מושפעת מאוד מהמסורות והסגנון האינדיאניים ומשולבים בה סמלים פאגאניים רבים המייצגים את הפאצ'א מאמא, לצד אלים ורוחות נוספים. האומנות העתיקה יותר, אותה תמצאו בעיקר בכנסיות ובמוזיאון, היא בעיקר אומנות נוצרית-דתית, שאופיינית לתקופה הקולוניאלית.
כדורגל הוא הספורט הפופולארי ביותר באקוודור, בהבדל ענק מהשאר, והמעקב אחר הנבחרת המקומית היה מאז ומעולם אובססיה לאומית. צפייה במשחק היא חוויה מסעירה, בייחוד אם מדובר במשחק בין שתי קבוצות מאותה העיר או בין קבוצה מקיטו לקבוצה מגואיאקיל. עם זאת, חשוב להיזהר מאוד במשחקים כאלה, כיוון שהאוהדים עלולים להיות אלימים. כמו-כן, שמרו על המצלמה והארנק שלכם במקום בטוח.

חשמל ומתאמים לשקע

החשמל באקוודור הוא במתח של 110 וולט ו-60 הרץ והשקעים הם בסגנון האמריקאי. לכן, חשוב להגיע לכאן עם מתאם לסוג שקעים שקיים בארה"ב.

הפרשי שעות מהארץ

שעון אקוודור מפגר אחרי שעון ישראל ב-6-8 שעות, בהתאם לעונות השנה.

מרבית האוכלוסייה היא ממוצא ילידי. צילום: איתי אמוזה


שגרירויות וקונסוליות

שגרירות ישראל באקוודור נמצאת בקיטו, בקומה החמישית של בנייןAltana Plaza .

שגרירות אקוודור בישראל נמצאת בתל אביב, בקומה הרביעית של בניין אסיה.


קהילה יהודית

הקהילה היהודית באקוודור קטנה מאוד ומונה כיום רק כ-1,000 יהודים, אשר כמעט כולם מרוכזים בקיטו וגואיאקיל. ערים אלו הן גם המקומות היחידים בהם תמצאו בתי כנסת ומכולות אשר מוכרות מוצרים כשרים. בנוסף, פועלים במוקדים תיירותיים במדינה מספר בתי חב"ד ועסקים של ישראלים, בהם תוכלו בדרך כלל לקנות אוכל כשר ולפעמים גם לערוך ארוחות שישי או חג. למידע נוסף ולכתובות בנושא לחצו כאן.

קישורים רלוונטיים

  • בכדי ללמוד עוד על ההיסטוריה, התרבות והגיאוגרפיה של אקוודור ראו - en.wikipedia.org/wiki/Ecuador
  • פורטל התיירות הרשמי (באנגלית) של אקוודור ובו מידע על כלל איזורי המדינה - ecuador.travel
  • אתר משרד התיירות האקוודוריאני ובו מידע שימושי רב - www.turismo.gob.ec
  • אתר שימושי מאוד ובו כל נתוני הטיסות, הרכבות והאוטובוסים במדינה -www.ecuadorschedules.com
  • פורטל התיירות הרשמי של איי הגאלאפאגוס - www.galapagos.org

מתלבטים מה לקחת לטיול הגדול? רשימת הציוד המומלצת של מומחי "עפתי"! >>
ההכנות לטיול מבלבלות אתכם? בואו ללמוד מהתרמילאים הוותיקים במדור "עצות המומחים" >>

לתחילת הכתבה

הדפסה|
קרא מאוחר יותר
| שמור לעצמי| שלח |סרוק לנייד

תגובות

רוצה להגיב לזה? יש להתחבר לאתר:

 

תגובות פייסבוק

הזמנת חופשה לאקוודור

הזמנת מלון השוואה בין מאות אתרים ברחבי העולם הזמנת טיסה כל האתרים המובילים במקום אחד ביטוח נסיעות דרך למטייל יוצאים לחו"ל בראש שקט
סגור
0

בחרת להירשם לעידכונים על:

    כדי שנשלח לך את התכנים הנכונים בזמן המתאים לנסיעה שלך, כדאי לציין:
    או תאריך אחר בו נפסיק לשלוח עידכונים.

    אולי תרצה להירשם ליעדים נוספים בהם התעניינת לאחרונה:

    כדי להשלים את התהליך אנא:

    או התחבר\הירשם לאתר
    ×